התיאטרון הקאמרי

התיאטרון הקאמרי
נתונים כלליים
סוג תיאטרון
מייסדים יוסף מילוא
תקופת הפעילות 1944–הווה (כ־81 שנים)
מיקום המטה תל אביב-יפו, ישראל
קואורדינטות 32°04′37″N 34°47′05″E / 32.07684722°N 34.7847°E / 32.07684722; 34.7847 
משרד ראשי המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)
ענפי תעשייה תרבות ואמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל יפעת צחי קיראל
 
אתר רשמי
(למפת תל אביב רגילה)
 
התיאטרון הקאמרי
התיאטרון הקאמרי
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פוסטר ההכרזה על פרס ישראל לקאמרי, 2005
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

התיאטרון הקאמרי הוא התיאטרון העירוני של תל אביב. התיאטרון נחשב לשני בגודלו ובחשיבותו בישראל אחרי הבימה. בשנת 2005 זכה התיאטרון בפרס ישראל על תרומה לחברה ולמדינה. מנכ"לית התיאטרון היא יפעת צחי קיראל. המנהל האמנותי של התיאטרון, מאפריל 2019, הוא גלעד קמחי.

היסטוריה

ב-24 באוקטובר 1944 אסף הבמאי יוסף מילוא ארבעה שחקנים (רעייתו ימימה מילוא, רוזה ליכטנשטיין, אברהם בן-יוסף ובתיה לנצט) והם העלו תוכנית בת ארבעה מערכונים בשם "מאז ועד היום" במרתף קולנוע מוגרבי בתל אביב. בהמשך הציגו מחזה לנוער המבוסס על סיפורו של חיים נחמן ביאליק "אלוף בצלות ואלוף שום"[1]. לאור ההצלחה האמנותית, החליטו חמשת החברים, שנודעו כ"להקת המערכונים", לייסד תיאטרון שיהיה ישראלי באופיו.

התיאטרון נוסד באופן רשמי בפברואר 1945 אז גם הצטרפו אליו השחקנים יוסי ידין וחנה מרון, שהפכו לימים לכוכביו הבולטים. כן הצטרף לחבורה טוביה גרינבאום. באוגוסט 1945 התקיים ערב השקה בו הכריזה חבורת השחקנים על הקמת התיאטרון[2]. כחודשיים לאחר מכן, בחודש אוקטובר, נערכה הצגת הבכורה, "משרתם של שני אדונים"[3]. בשנה הראשונה הציג התיאטרון ארבע הצגות: "משרתם של שני אדונים"[4], "העולם בו אנו חיים"[5], חתונת הדמים[6], והקומדיה "דודתו של צ'רלי"[7].

"הקאמרי" החל להתבסס על דור של שחקנים צעירים שגדל בארץ, ביטא רוח ארצישראלית ודיבר עברית שוטפת, זאת בניגוד לתיאטרון "הבימה" שהתאפיין אז בשחקנים מבוגרים ממוצא רוסי ששיחקו בעיקר במחזות קלאסיים. "הקאמרי" החל להדגיש בהצגותיו את המחזאות העברית המבטאת את החברה הישראלית, יחד עם העלאת מחזות מהקלאסיקה העולמית בראייה חדשה וצעירה יותר. נאמן למגמה זו העלה התיאטרון בעת מלחמת העצמאות ב-1948 את "הוא הלך בשדות", שנחשב כמחזה הישראלי הראשון שהעלה לבמה את דמותו של יליד הארץ (שהיה דמות של צבר גיבור, כפי שיצר הסופר משה שמיר).

בשנת 1958 התחולל בקאמרי "מרד" זוטא נגד ניהולו של יוסף מילוא, הבמאי המייסד של התיאטרון. את הניהול האמנותי לקחה לידיה הנהלה מורכבת מכמה מבכירי השחקנים של התיאטרון, בהם חנה מרון, אורנה פורת, בתיה לנצט, יוסי ידין ואברהם בן-יוסף. אליהם הצטרף מנכ"ל מבחוץ, יעקב אגמון. כעבור מספר שנים החליף את אגמון ישעיהו וינברג, לימים חתן פרס ישראל. ב-1971 הפך "הקאמרי" מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים לתיאטרון העירוני של העיר תל אביב.

בשנת 1976 פרש ויינברג מניהול התיאטרון, בין השאר בשל לחץ פוליטי בעקבות העלאת מחזהו של יוסף מונדי "מושל יריחו". במקומו התמנה למנכ"ל מי ששימש המנהל האדמיניסטרטיבי של התיאטרון, אורי עופר, כשלידו הנהלה אמנותית שעם חבריה נמנו דן מירון, אברהם עוז, גרשון פלוטקין וחנן שניר, שהתחלף אחר כך באילן רונן. בשנת 1984 התמנה אילן רונן למנהל אמנותי, וזמן קצר לאחר מכן הוחלף אורי עופר, שייסד וניהל את האופרה הישראלית החדשה, בעודד פלדמן, שנתמנה במקומו למנכ"ל. בשנות התשעים קיבל לידיו את ניהול התיאטרון הצמד עמרי ניצן (מנהל אמנותי) ונעם סמל (מנכ"ל), שהצליחו בראשית שנות השמונים להביא את תיאטרון חיפה לפריחה תחת ניהולם.

התיאטרון המשיך להציג הצגות רבות, כשהדגש היה על העלאת מחזות מקוריים. בד בבד העלה "הקאמרי" הצגות מהקלאסיקה העולמית של שייקספיר, ברכט, ארתור מילר ועוד. במשך 60 שנותיו הראשונות העלה התיאטרון כ-480 מחזות. "הקאמרי" העלה גם מספר מחזות זמר בולטים: "עוץ לי גוץ לי" (של אברהם שלונסקי) ו"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" (של נתן אלתרמן) בשנות השישים, ו"עלובי החיים" בשנות השמונים.

עם השנים הלכו והיטשטשו ההבדלים המהותיים בין הרפרטואר והליהוק של התיאטרון "הקאמרי" לבין שאר התיאטרונים בארץ, לרבות "הבימה".

המחזאי הבולט ביותר של "הקאמרי" מאז סוף שנות השישים היה חנוך לוין. מחזותיו העלו ביקורת חברתית ופוליטית נוקבת, ועוררו לא פעם סערות. מחזהו האנטי-מלחמתי "מלכת אמבטיה" שהעלה התיאטרון ב-1970, עורר סערת רוחות ציבורית חסרת תקדים: צופים הפגינו והתפרעו במהלך ההופעות, פוליטיקאים התערבו והממשלה איימה להפסיק לתמוך כספית בתיאטרון. בעקבות המהומות, החליטה הנהלת "הקאמרי" להוריד את המחזה לאחר 19 הצגות בלבד. למרות זאת, נחשבת הצגה זו כאבן דרך בתולדות התיאטרון ובתולדות הסאטירה הישראלית, כשיש הטוענים כי היא הקדימה את זמנה במחאה שהעלתה על שכרון הכוח הישראלי לאחר מלחמת ששת הימים. בהמשך פעלו בתיאטרון מחזאים נוספים, בהם הלל מיטלפונקט, ענת גוב ועדנה מזי"א.

מעמד התיאטרון

התיאטרון הקאמרי הוא הקדש. לקאמרי מועצת נאמנות וועד מנהל. המועצה היא בת 25 נאמנים ובראשה עומד ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי. הוועד המנהל מונה 9 חברים ויו"ר הוועד המנהל היא ליאורה מינקה.

התיאטרון נתמך על ידי עיריית תל אביב-יפו ומשרד התרבות והספורט. למעלה מ-80% מתקציב התיאטרון מגיע מהכנסות עצמיות, כלומר ממכירת כרטיסים ומנויים.

אגודת הידידים

לקאמרי אגודת ידידים, שנוסדה ב-1993, ומונה כ-400 ידידים ונדבנים, אישים מובילים ובכירים בישראל ומחוצה לה. נכון ל-2024, מיכל פורר מכהנת כיו"ר האגודה, וקרן ארזי אורנים, מנהלת האגודה.

לאורך שנות פעילותה קידמה האגודה פרויקטים תרבותיים לטובת הנוער הישראלי בכל הארץ, מיעוטי יכולת, תושבי הפריפריה, תמיכה ביוצרים בישראל ועידוד מצוינות, ובהקמת קרן סיוע לשחקני התיאטרון ועובדיו בתקופת הקורונה.

נשיאת הכבוד הראשונה של האגודה בין השנים 1993-2000, הייתה לאה רבין[8].

ארכיון התיאטרון הקאמרי ע"ש גרשון פלוטקין וספריית המחזות ע"ש זאב רייכל

בארכיון התיאטרון נאספים לאורך השנים תמונות מהצגות, טקסטים, תוכניות ועוד, כאשר חלק גדול מהאוסף שמור בדיגיטל. בנוסף, יש יותר מ־5100 מחזות מתורגמים ומקוריים, הזמינים לעיון בספרייה, חדר עיון ופינת צפייה בהצגות עבר, העומדים לשירות הקהל הרחב[9]. כרגע נמצא תחת ניהולו של יורם אמיר.

פרסים

ב-15 במאי 2014 הוענק לתיאטרון הקאמרי תואר עמית כבוד של אוניברסיטת תל אביב. מנימוקי הפרס:

על תרומתו הייחודית במהלך שבעה עשורים להעשרת התרבות הישראלית בכלל וחיי התרבות בעיר תל אביב יפו בפרט; על רפרטואר ההצגות העשיר שלו, המשקף במידה רבה את סיפורה של מדינת ישראל וכולל יצירות תיאטרון שהפכו לנכסי צאן ברזל לאומיים בזכות עצמן; על תפקידו בטיפוח והצגה של יצירה ישראלית מקורית במיטבה; ולאות הוקרה מיוחדת על מחויבותו לעידוד מצוינות באמנויות הבמה בכל הארץ לכל ענפיהן, במשחק, בבימוי, בהפקה ובמוזיקה; על מערכת היחסים המיוחדת שהוא מקיים זה עשורים רבים עם הקהילה האמנותית באוניברסיטת תל אביב ועל כך ששימש בית חם לבוגרים ואנשי סגל מוכשרים רבים של אוניברסיטת תל אביב בתחום האמנויות. להכתירו בתואר עמית כבוד של אוניברסיטת תל אביב[10].

אירועים מיוחדים

בדצמבר 2024 נערך אירוע מיוחד לציון 80 שנות פעילות התיאטרון, בנוכחות שחקנים ואנשי צוות, שכיכבו על במת התיאטרון לאורך השנים[11]

אולמות הקאמרי

התיאטרון הקאמרי החל את פעילותו בבניין "הפועל" ברחוב נחמני 4 בתל אביב[12]. במהרה שכר התיאטרון את אולם המרתף בבניין קולנוע מוגרבי בפינת הרחובות אלנבי ובן יהודה בתל אביב, בו היו 630 מקומות. היחסים בין מוגרבי שהשכיר את הבניין לתיאטרון הקאמרי לא התנהלו על מי מנוחות. מוגרבי דרש מדי פעם להעלות את דמי השכירות, ומשהתיאטרון סירב הוא דרש את פינוי התיאטרון מהאולם[13]. סכסוך ראשון פרץ בתחילת 1949[14] ולאחר שהושגה הסכמה פרץ הסכסוך שוב ביוני 1950, לאחר שהתיאטרון טען שהוא משלם דמי שכירות מופרזים לעומת בתי קולנוע אחרים[15]. הפעם פתח התיאטרון בשביתה[16]. הכנסת התכנסה והחליטה ברוב קולות של אנשי מפא"י, מפ"ם והמפלגה הפרוגרסיבית לשנות את החוק כדי לאפשר הפקעה של מבנים לצורכי אכסונם של מוסדות תרבות, חינוך ואמנות[17]. בשנת 1953 שוב ביקשו בעלי הבניין לפנות את התיאטרון[18] ובמסגרת זו סירבו להצעת תיאטרון לשפץ את האולם על חשבונו[19]. בעקבות זאת, הודיע שר האוצר בינואר 1954 על הפקעת האולם לעשר שנים למען התיאטרון הקאמרי[20] וקבע ששמאי יקבע את דמי השכירות שישלם התיאטרון למוגרבי[21]. בעקבות ביקורת ציבורית על ההפקעה הודיע שר האוצר על נכונותו לבטלה אם יושג הסדר בין התיאטרון לבעלי הבניין[22]. הסדר פשרה הושג במאי 1954[23].

ב-1953 רכש התיאטרון את בניין "הפועל" ברחוב נחמני 4 והקים בו את אולם נחמני המחודש בו הועלו הצגות החל מפברואר 1955 במקביל לפעילות בבניין מוגרבי[24][25]. בסוף 1957 פנה התיאטרון למשרד האוצר בבקשה להלוואה של מיליון לירות לצורך רכישת אולם תיאטרון בן אלף מקומות בפסאז' פילץ, שנקרא לימים פסאז' הוד, בצומת הרחובות פרישמן-דיזנגוף[26]. התיאטרון פנה למוסדות שונים בבקשת סיוע לרכישת האולם[27] והוקמה רשות ציבורית שקנתה את האולם עבור התיאטרון[28]. באותה שנה הוחלט לעזוב את אולם מוגרבי ולהתרכז באולם החדש ברחוב נחמני עד סיום בניית האולם בבניין פילץ[29] ולאחר סגירת התיאטרון ופתיחתו מחדש בהנהלה חדשה ביולי 1958 הוא הציג רק באולם החדש ברחוב נחמני[30].

בסוף 1961 עבר "הקאמרי" למשכנו בפסאז' הוד שברחוב דיזנגוף פינת פרישמן[31], ובשנת 2002 עבר למשכן חדש וגדול במתחם המשכן לאמנויות הבמה בשדרות שאול המלך בעיר.

במשכן הנוכחי של "הקאמרי" שישה אולמות:

  • אולם קאמרי 1 ע"ש יוסף מילוא, שלוש קומות - אולם, עליה ויציע, 932 מקומות ישיבה.
  • אולם קאמרי 2, שתי קומות, אולם ועליה, 419 מקומות ישיבה.
  • אולם קאמרי 3, שלושה אגפים, ימין, שמאל ומרכז, כ-300 מקומות ישיבה.
  • אולם קאמרי 4, אולם חזרות, כ-160 מקומות ישיבה.
  • אולם קאמרי 5, ע"ש ד"ר סיירוס ומירטל קאצן - אולם חזרות.
  • אולם קפה תיאטרון, חלל אינטימי, כ-100 מקומות ישיבה.

גלריה

תמונה פנורמית של אולם קאמרי 1 לפני ההצגה "הם יורים גם בסוסים"
תמונה פנורמית של אולם קאמרי 1 לפני ההצגה "הם יורים גם בסוסים"
שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל היובלבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתבית וילהלם אברלהמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאון

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל היובל, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך, 26. בית וילהלם אברלה, 27. מגדלי דה וינצ'י

לקריאה נוספת

  • ספר התיאטרון הקאמרי בחג העשור 1954-1944, הוצאת התיאטרון הקאמרי, 1954
  • אבנר בן-עמוס, הקאמרי של תל אביב : 50 שנות תיאטרון ישראלי, הוצאת ד' די-נור, 1997
  • לאה גילולה, התיאטרון הקאמרי 1945 - 1961, השגשוג, המשבר ותיקונו, הוצאת יד בן צבי, תשע"ה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המערכונים הופכים לתיאטרון קאמרי, הַבֹּקֶר, 16 באוגוסט 1945
  2. ^ מתארגן תיאטרון קאמרי, משמר, 15 באוגוסט 1945
  3. ^ תחת הכותרת במה ואמנות, לקראת ההצגה הראשונה שתיערך בתיאטרון הקאמרי (עמ' 3, טור 4), הַבֹּקֶר, 17 באוקטובר 1945
    מודעת פרסום לקראת ההצגה על משרתם של שני אדונים (עמ' 3, טור 6), הַבֹּקֶר, 17 באוקטובר 1945
  4. ^ אשר לרנר, במה אמנותית חדשה, המשקיף, 2 בנובמבר 1945
  5. ^ אשר לרנר, העולם בו אנו חיים בתיאטרון הקאמרי, המשקיף, 15 במרץ 1946
  6. ^ יעקב הורביץ, תחת כנפי הירח והמות, הארץ, 9 באוגוסט 1946
  7. ^ א. לרנר, דודתו של צ'רלי התיאטרון הקאמרי, המשקיף, 18 באוקטובר 1946
  8. ^ אגודת הידידים, באתר התיאטרון הקאמרי של תל-אביב
  9. ^ ארכיון הקאמרי, באתר התיאטרון הקאמרי של תל-אביב
  10. ^ תואר עמית כבוד של אוניברסיטת תל אביב, באתר התיאטרון הקאמרי
  11. ^ נתנו הצגה: הקאמרי חגג 80 עם שחקני התיאטרון לדורותיו | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2024-12-03
  12. ^ בית הפועל נמכר לתיאטרון הקאמרי, על המשמר, 22 באוקטובר 1953
  13. ^ המדינה לנוכח הרוח..., מעריב, 11 במרץ 1949
  14. ^ ה' מוגרבי תובע צו פינוי נגד התיאטרון הקאמרי, מעריב, 17 בפברואר 1949
  15. ^ רק 24 איש נכחו בהצגת קולנוע מוגרבי - מתוך אהדה לת"ק, על המשמר, 11 ביוני 1950
  16. ^ הקאמרי שובת וקולנוע מוגרבי לפני שביתה, חרות, 7 ביוני 1950
  17. ^ חוק התיאטרון הקאמרי, חרות, 14 ביוני 1950
  18. ^ תביעה נגד התיאטרון הקאמרי, חרות, 12 ביולי 1953
  19. ^ בעל מוגרבי דחה הצעת התיאטרון הקאמרי לשיפור האולם, על המשמר, 7 בינואר 1954
  20. ^ שר האוצר הפקיע את אולם הקאמרי, חרות, 10 בינואר 1954
  21. ^ שמאי יקבע שכירות הקאמרי, מעריב, 11 בינואר 1954
  22. ^ מוגרבי - קאמרי, מעריב, 15 בינואר 1954
  23. ^ הושגה פשרה בין הקאמרי למוגרבי, על המשמר, 3 במאי 1954
  24. ^ מ. בן אפרים, עשור לתיאטרון הקאמרי, על המשמר, 4 בפברואר 1955
  25. ^ משכן אמנות חדש, דבר, 16 ביולי 1954
  26. ^ הקאמרי מבקש מליון ל"י לכיסוי חובות ורכישת אולם, מעריב, 31 בדצמבר 1957
  27. ^ הקאמרי מבקש עזרת מוסדות שונים להשתתף ברכישת אולם, דבר, 5 בינואר 1958
  28. ^ הנהלה חדשה לתיאטרון הקאמרי, מעריב, 8 במאי 1958
  29. ^ התיאטרון הקאמרי יצמצם צוות עובדיו, דבר, 23 בפברואר 1958
  30. ^ הקאמרי פותח שעריו מחדש, דבר, 14 ביולי 1958
  31. ^ שני פנים לאולם, דבר, 10 בנובמבר 1961

Read other articles:

Ini adalah nama Dayak (Benuaq), nama keluarganya adalah Rampan Korrie Layun RampanLahir(1953-08-17)17 Agustus 1953Samarinda, Kalimantan TimurMeninggal19 November 2015Pekerjaanredaktur, penulis, kritikus sastra, politisiKebangsaanIndonesiaGenrepuisi, novel, cerita anak, kritik sastraAliran sastra1970-anPenghargaanSayembara Novel Dewan Kesenian Jakarta, 1976 dan 1998, dllKerabatDari Negeri Poci Korrie Layun Rampan (17 Agustus 1953 – 19 November 2015)[1] adalah seora...

 

Patung dada Sophokles peninggalan Romawi Kuno Sofokles (497/496/495 SM – 406/205 SM) adalah seorang penulis Yunani Kuno yang telah menulis sebanyak 123 drama. Hanya 7 dramanya yang selamat dengan utuh. Sofokles adalah penulis kisah tragedi terbesar kedua dari 3 orang dalam kategori tersebut di Yunani Kuno, lainnya adalah Aiskhilos dan Euripides. Drama yang terselamatkan Drama Thebes (Siklus Oedipus): Antigon Oedipus sang Raja (Oedipus Rex atau Oedipus Tyrannos) Oedipus di Colonus Ajax The T...

 

العلاقات اليونانية الكازاخستانية اليونان كازاخستان   اليونان   كازاخستان تعديل مصدري - تعديل   العلاقات اليونانية الكازاخستانية هي العلاقات الثنائية التي تجمع بين اليونان وكازاخستان.[1][2][3][4][5] مقارنة بين البلدين هذه مقارنة عامة ومرجعية �...

American botanist and phycologist (1822–1899) Floretta Allen CurtissFloretta Allen Curtiss in 1895Born1 December 1822New York State, USDied3 March 1899(1899-03-03) (aged 76)Florida, USResting placeHillside Memorial Cemetery and Park, Central Square, Oswego County, New York, USAOccupationPhycologistNotable workAlgæ Curtissianæ - a collection of marine algae in eight volumesSpouseGaston G. CurtissChildrenAllen Hiram CurtissSignature Floretta Allen Curtiss (1 December 1822 – 3 March 1...

 

منتخب الفلبين لكرة قدم الصالات بلد الرياضة الفلبين  رمز الفيفا PHI  تعديل مصدري - تعديل   منتخب الفلبين لكرة قدم الصالات (بالإنجليزية: Philippines national futsal team)‏ هو ممثل الفلبين الرسمي في المنافسات الدولية في كرة الصالات .[1][2][3] تشكيلة المنتخب قائمة اللاعبين مرا...

 

باوناتال    شعار   الإحداثيات 51°15′32″N 9°25′06″E / 51.258888888889°N 9.4183333333333°E / 51.258888888889; 9.4183333333333   [1] تاريخ التأسيس 1964  تقسيم إداري  البلد ألمانيا[2][3]  خصائص جغرافية  المساحة 38.27 كيلومتر مربع (31 ديسمبر 2017)[4]  ارتفاع 210 متر،  و203 متر...

هذه مقالة غير مراجعة. ينبغي أن يزال هذا القالب بعد أن يراجعها محرر؛ إذا لزم الأمر فيجب أن توسم المقالة بقوالب الصيانة المناسبة. يمكن أيضاً تقديم طلب لمراجعة المقالة في الصفحة المخصصة لذلك. (مايو 2021) هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وص�...

 

Irish writer and activist Alice MilliganBorn4 September 1865Gortmore, County Tyrone, IrelandDied13 April 1953Trichur, County Tyrone, Northern IrelandNationalityIrishEducationMethodist College BelfastOccupation(s)Writer, Poet, DramatistMovementGaelic League, Irish Women's Association, Sinn Féin Alice Letitia Milligan [pseud. Iris Olkyrn] (4 September 1865 – 13 April 1953) was an Irish writer and activist in Ireland's Celtic Revival; an advocate for the political and cultural participation ...

 

Lord Byron of BroadwaySutradaraHarry BeaumontWilliam NighDitulis olehNell Martin (novel)Crane WilburPemeranCharles KaleyEthelind TerryMarion ShillingClifton EdwardsPenata musikLagu::Nacio Herb Brown (musik)Arthur Freed (lirik)SinematograferHenry SharpPenyuntingAnne BauchensDistributorMetro-Goldwyn-MayerTanggal rilis28 Februari 1930 (1930-02-28)Durasi77 menitNegaraAmerika SerikatBahasaInggris Lord Byron of Broadway (1930), juga dikenal sebagai What Price Melody?, adalah sebuah film ...

County in West Virginia, United States County in West VirginiaNicholas CountyCountyThe Nicholas County Courthouse in Summersville in 2007 SealLocation within the U.S. state of West VirginiaWest Virginia's location within the U.S.Coordinates: 38°17′N 80°48′W / 38.29°N 80.8°W / 38.29; -80.8Country United StatesState West VirginiaFoundedJanuary 30, 1818Named forWilson Cary NicholasSeatSummersvilleLargest citySummersvilleArea • Total654 s...

 

1969 studio album by Archie SheppPoem for MalcolmStudio album by Archie SheppReleased1969RecordedAugust 14, 1969 (Paris, France)GenreFree JazzLabelBYG Actuel SNAP 162 CD (CD re-issue)ProducerJean Georgakarakos, Jean-Luc YoungArchie Shepp chronology Yasmina, a Black Woman(1969) Poem for Malcolm(1969) Blasé(1969) Professional ratingsReview scoresSourceRatingAllmusic[1] Poem for Malcolm is a jazz album by Archie Shepp. Recorded in Paris in August 1969 only two days after Yasmina...

 

Sundial in Carefree, Arizona, US This article uses bare URLs, which are uninformative and vulnerable to link rot. Please consider converting them to full citations to ensure the article remains verifiable and maintains a consistent citation style. Several templates and tools are available to assist in formatting, such as reFill (documentation) and Citation bot (documentation). (September 2022) (Learn how and when to remove this message) Carefree SundialPossibly once the largest sundial in the...

此條目没有列出任何参考或来源。 (2013年10月29日)維基百科所有的內容都應該可供查證。请协助補充可靠来源以改善这篇条目。无法查证的內容可能會因為異議提出而被移除。 图帕西瓜拉Tupaciguara市镇图帕西瓜拉在巴西的位置坐标:18°35′34″S 48°42′18″W / 18.5928°S 48.705°W / -18.5928; -48.705国家巴西州米纳斯吉拉斯州面积 • 总计1,826.028 平方公里(7...

 

Defunct TV channel in the UK This article is about the British TV channel. For other uses of CNX, see CNX (disambiguation). This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: CNX TV channel...

 

American baseball player Baseball player Vic SorrellPitcherBorn: (1901-04-09)April 9, 1901Morrisville, North Carolina, U.S.Died: May 4, 1972(1972-05-04) (aged 71)Raleigh, North Carolina, U.S.Batted: RightThrew: RightMLB debutApril 22, 1928, for the Detroit TigersLast MLB appearanceJune 3, 1937, for the Detroit TigersMLB statisticsWin–loss record92–101Earned run average4.43Strikeouts619 Teams Detroit Tigers (1928–1937) Career highlights and awards World...

  لمعانٍ أخرى، طالع ضريح أغا (توضيح).ضريح أغا الشيخ هادي نجم‌ أباديالتسميةنسبة الاسم إلى Hadi Najmabadi (en) [1][2] معلومات عامةنوع المبنى ضريحالمكان Sheikh Hadi (en) [3][1][2] المنطقة الإدارية District 11 (en) [3][1][2] البلد  إيرانأبرز الأحداثالافتتاح الرسمي 25 س...

 

Viện Khoa học Xã hội Nhân văn Quân sựQuân đội Nhân dân Việt NamQuân kỳQuân hiệuChỉ huyĐại tá, PGS. TS Hoàng Văn PhaiQuốc gia Việt NamThành lập29 tháng 4 năm 1999; 25 năm trước (1999-04-29)Phân cấpViện Nghiên cứu (Nhóm 5)Nhiệm vụNghiên cứu, phát triển, ứng dụng kiến thức xã hội nhân văn vào lĩnh vực quân sựQuy mô200 ngườiBộ phận củaHọc viện Chính trịBộ chỉ huyBa Đình, ...

 

Foligno Calcio SSDCalcio Falchetti, Biancazzurri Segni distintiviUniformi di gara Casa Trasferta Colori sociali Bianco, azzurro SimboliFalco InnoVai Falco Vai Dati societariCittàFoligno Nazione Italia ConfederazioneUEFA Federazione FIGC CampionatoPromozione Fondazione1928 Rifondazione1937Rifondazione2015Rifondazione2017Presidente Simone Filippetti Allenatore Michele Proietti StadioEnzo Blasone(5 650 posti) Sito webwww.folignocalcio.it PalmarèsSi invita a seguire il modello di voce...

Book by Abdul Kalam This article contains content that is written like an advertisement. Please help improve it by removing promotional content and inappropriate external links, and by adding encyclopedic content written from a neutral point of view. (November 2011) (Learn how and when to remove this message) Ignited Minds This article is part of a series aboutA. P. J. Abdul Kalam President of India(2002-2007) Awards and honours Eponym World Students' Day Presidential election 2002 Books and ...

 

Ecuador's administrative division Provinces of Ecuador Politics of Ecuador Constitution History Human rights Executive President (list) Daniel Noboa Vice President Verónica Abad Rojas Cabinet Legislative National Assembly President Henry Kronfle Judiciary Supreme Court Constitutional Court Elections Political parties Recent elections 2023 (general) 2023 (local) 2021 (general) 2017 (general) Recent referendums 2024 (constitution) 2023 (constitution) 2018 (popular consultation) 2017 (tax haven...