לשמה של המצה בריי גרסאות רבות, והיא קרויה לפעמים גם געפּרעגלט מצה או מצה בראן או מצה ברעך או מצה בריַיט או מצה בראטן (בגרמנית: מצה מטוגנת). בחלק מקהילות מזרח אירופה, כגון יהדות אוקראינה, נקראת געפרישטע מצה, כלומר "מצה שעשו אותה טרייה".
את המצה בריי עושים ממצה בסגנון דומה לפרנץ' טוסט או חביתה מקושקשת או חלקה. להכנת המאכל מרטיבים שברי מצות וטובלים אותם בביצה. את הבלילה מטגנים בחמאה או בשמן צמחי למעין לביבות או כופתאות. מגישים חם או קר.
מצה גברנט מיידיש געברענט (מטוגן, שרוף, חרוך) או מצה מקושקשת היא מאכל מצות וביצים מסורתי לחג הפסח שהיה נהוג במזרח אירופה. בעוד שמצה בריי קלאסי מוגש כלביבה או גרסה של חביתה. מצה גבראנט היא גרסה מקושקשת בדומה לביצה מקושקשת. מוגשת לרוב עם קוטג', שמנת חמוצה או לבן
הרב אליעזר מלמד כותב שיש ספק אם טיגון הוא כבישול או כאפייה, לכן יש לכתחילה לאכלה בתוך הסעודה[5][6].
אכילת מצה בריי בפסח
בקרב המקפידים שלא לאכול מצה שרויה בפסח חלוקים המנהגים: אלו המקפידים שלא לאכול גם מצה שרויה במי פירות - אינם אוכלים בפסח מצה בריי. אולם אלו המקפידים רק על הימנעות ממצה שרויה במים - אוכלים מצה בריי שטוגנה בשמן ובביצים אך ללא מים[7].
^הערך "ברייע" במילון האנגלי-יידי של אלכסנדר הרכבי מפנה לערך "בראהע" (בגרמנית: Brau), שמשמעותו בישול. עם זאת, ייתכן כי המילה "ברייע" אינה קשורה למילה "בריי" שלפנינו, ושהמקור הוא אם כן המילה "Brei" בגרמנית שדומה יותר למילה היידית גם בהיגויה וגם במשמעותה - עיסה או מחית מעוכה.
