מיקום: שכונת "הרחיבי" בנויה על הכתף היורד מהר כביר לכיוון דרום. גבעת "הרחיבי" באלון מורה, היא הגבעה הקרובה ביותר לשכם ולקבר יוסף. המרחק ממנה לשכם הוא 4 ק"מ.
מקור השם: שמה בא מהפסוק בספר ישעיהו: ”הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ – אַל תַּחְשֹׂכִי, הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי.” (ישעיהו, נ"ד, ב')
אוכלוסייה ומבנים: במקום היה מבנה בית כנסת מאבן, נטיעות על שטח של 150 דונם ומתוכננת שכונה בת 30 יחידות דיור.[דרוש מקור]
היסטוריה: השכונה פונתה באוקטובר 2007 בפינוי נתקלו כוחות הביטחון בהתנגדות של 80 המתנחלים ששהו במקום וניסו לחסום את דרכם. בעימותים בין הצדדים נפצעו באורח קל שני אזרחים ושוטר מג"ב[1].
מיקום: גבעת סנה יעקב (נקראת גם "גבעת רונן"), שוכנת כקילומטר וחצי מדרום להר ברכה.
מקור השם: הגבעה קרויה על שם יעקב פרג, תושב הר ברכה שנרצח במקום עשר שנים קודם לכן (תשמ"ט)[2]. הכינוי "גבעת רונן" הוא על שם רונן ערוסי, מייסד הגבעה.
היסטוריה: היו תקופות שבהן שררה מתיחות בין הר ברכה למאחז, ב-2012 סגרה מזכירות הר ברכה את אספקת המים למאחז, לאחר שלטענתה יידו תושבים מן המאחז אבנים לעבר פועלים פלסטינים שעבדו ביישוב[3].
מוסדות ציבור: בגבעה נמצאים בית כנסת, מקווה נשים ומועדון.
מגיני ארץ
2017
המאחז הוקם בקיץ תשע"ז (2017) כק"מ דרומית ליישוב ברכה בנקודה החולשת על צומת בה"ד 3 והכניסה הדרומית לשכם. במקום התגוררה קבוצה של נוער הגבעות. המקום פונה מספר פעמים בתדירות גבוהה, ולאחר כחמישה חודשים הוצא צו 'שטח צבאי סגור' והועמד במקום כוח משטרתי קבוע למניעת הנוכחות במקום. את ההתרחשות במקום מתאר הסרט הדוקומנטרי 'הגבעה האחרונה', של הבמאי אברהם שפירא, שהוקרן בתוכנית 'זמן אמת' תאגיד השידור הציבורי[4].
המכונה גם "המזרחית", כ-15 משפחות. קרויה על שם הראל בן-נון ושלמה ליבמן שהיו ממקימי המקום, ונרצחו בידי מחבלים בגבעה סמוכה.
היסטוריה: המקום יושב לראשונה בתחילת 1997. במאי 1997 פונה הצריף שהיה במקום[6]. יומיים לאחר מכן הוקם הצריף מחדש. ב-2005 בעת שכוח צבאי הגיע לבצע פינוי במקום, סמל ראשון יוסף פילנט קרא לחיילים לסרב פקודה. בעקבות האירוע מונה "קצין חוקר" לבדיקת האירוע[7].
שלהבת
כעשרים משפחות.
שלהבת יה
7 משפחות, המגדלות את ילדיהן בחינוך ביתי. סמוך לגבעה ממוקם 'מעיין משה' ובו תצפית על מישור החוף. בשכונה כרם יין וטחנת קמח. שכונה זו קרויה על שמם של שני תושבי היישוב, שלמה ליבמן והראל בן נון, שנרצחו על ידי פלסטינים בשנת 1998, בעת שסיירו עם רכב הביטחון של היישוב.
גבעת תקומה (725)
1998
הוקמה על פסגה מדרום ליצהר, ביום שבו נרצחו סיירי הביטחון של היישוב שלמה ליבמן והראל בן-נון[8]. בשכונה כ-20 משפחות, ובמקום קיים בית כנסת בשם 'בני היצהר' ומקוואות טהרה לגברים ונשים. כן קיים בגבעה מוסך.
ממערב לגבעה כרם ענבים, המייצר יין תחת המותג "רזא"[9]. בסמוך אליו נמצאו מספר רב של גתות מהתקופה החשמונאית.
מצפה יצהר (נ"ג 693)
2002
המצפה נמצא במרחק של 2 קילומטרים דרומית-מזרחית ליישוב ביצהר, וגרים בו כ-10 משפחות. המצפה הוקם בשנת תשס"ב על ידי הרב יצחק סנדרוי עקב ריבוי מקרי טרור. המצפה פונה על ידי משטרת ישראל כ-3 פעמים עד היום, והוקם מחדש בכל פעם.
במצפה ישנה ישיבת "תומכי תמימים" של חסידי חב"ד והם פועלים בבית הכנסת על שם דוד בר חן.
קומי אורי (הסרוגה)
הוקמה על פסגה מדרום-מערב ליצהר, כמה מאות מטרים מערבית לשכונת תקומה.
בגבעה 7 משפחות ומספר רווקים. משנת תשע"ט הציבה המשטרה מחסום של מג"ב שלא אפשר לאנשים שאינם תושבי המאחז להיכנס.[10] לאחר מאבק ציבורי והתערבות של חבר הכנסת אריאל קלנר הוחלט בתשרי תשפ"ב (ספטמבר2021) להסיר את המחסום[11].
הוקם בבית ליד קדומים. על הבית הוצבו דגלי ישראל והוא כונה זמן מה בתור "בית הדגלים". הבית אמור היה לשמש כמרפאה שבה יטפלו רופאים מההתנחלויות בתושבי המקום.[דרושה הבהרה] עד ל-1 בינואר 2008 פונה המאחז 14 פעמים אך הנוכחות בו הייתה כמעט רצופה. היה בו בית כנסת לזכרו של עידו זולדן שנרצח בסמוך. המאחז אינו מיושב.
מצפה צבאים הוא מאחז בתחומי קרני שומרון. המאחז הוקם על ידי משה זר על אדמה פרטית שנרכשה על ידו ומאוחר יותר נכללה בשטח השיפוט של המועצה המקומית קרני שומרון. קודם שנקראה בשמה הנוכחי, הוקמה בשם כרמים. עקב התנגדות המנהל האזרחי לא ניתנו היתרי בנייה, למעט ביתו של משה זר הניצב על ראש הגבעה. הגבעה עליה נקודת היישוב נמצאת נקראת "קרנין אשמאילה", שהיא הגבעה הצפונית מבין שתי הגבעות שעל שמן קרוי היישוב.
מיקום: עוז ציון שוכן כמה מאות מטרים דרומית לגבעת אסף.
הקמה: המאחז הוקם ב-2012 על ידי תנועת נחלה ותוחזק למשך כמה שנים על ידי ארגון אר"י ישאג.
אוכלוסייה: שש משפחות ומספר רווקים.
הגבעה פונתה מספר פעמים, אך היא שוקמה ונבנתה מחדש. במהלך הפינויים היו מקרים של אלימות קשה מצד שוטרים כלפי תושבי המאחז וחלקם נזקקו לטיפול רפואי[13][14][15].
במשך השנים 2021–2023 ניסו מספר פעמים ערבים מהכפר בורקה להצית בתים בעוז ציון על ידי חדירה לשטח הגבעה וזריקה של בקבוקי תבערה על בתים. באחד המקרים נפצעו שני נערים באורח קל[16][17][18]. ב-4 באוגוסט 2023 רועי צאן שיצאו מעוז ציון הותקפו על ידי פלסטינים מהכפר בורקה בעקבות זאת התפתח עימות שבמהלכו נהרג קוסאי מעטאן.
צור הראל (המכונה ב')
2023
גבעת צור הראל ממוקמת בסמוך לגבעת עוז ציון ונחשבת חלק מגבעת עוז ציון. הגבעה הוקמה ביולי 2023 וזכתה לשם "צור הראל" לאחר נפילתו של סרן הראל שרביט במהלך מלחמת חרבות ברזל.
בגבעה מתגוררים כמה בחורים באופן קבוע הרועים עדר של עיזים.
מיקום: כ-3 קילומטר ממזרח לדולב, בדרך הישנה לרמאללה.
על שם: לזכרו של יאיר יחיאל מנדלסון שנרצח במקום[19].
אוכלוסייה: עד שנת 2008 התגוררה במקום משפחה אחת ומספר בחורים מישיבת נחליאל. בספטמבר 2008 פינה צה"ל את המאחז והרס את תכולתו. לאחר הפינוי בית הכנסת הושחת ואף הוצת מספר פעמים על ידי פלסטינים ופעילי שמאל קיצוני, ואף האנדרטה הושחתה[20][21]. בשנת 2010 דווח שהמקום שוקם ומשפחת גולדמינץ קנתה את הקרקעות ונכנסה לגור במקום.
מאחז על גבעה ליד מצפה יריחו, שהוקם כתגובה לפיגוע ירי שבוצע על ידי החמאס ליד היישוב בית חגי ב-31 באוגוסט2010, ובו נרצחו ארבעה ישראלים. המאחז הוקם ב-6 בינואר 2010 ונקרא בתחילה "גן עדן"[22]. הוא אוכלס במשפחות מהיישוב ובצעירים, והוקמו בו שישה מבני קבע. בדצמבר 2010 פינו את המאחז כוחות צבא ומשטרה. הוא הוקם מחדש והוחלט לשנות את שמו ל"יש"א ברכה", על פי ראשי התיבות של ארבעה תושבי מצפה יריחו שנהרגו בתאונת דרכים בשנת 2007[23].
המאחז פונה והוקם מחדש מספר פעמים[24]. כיום מתגוררים בו מספר בחורים מארגון אר"י ישאג.
מבט מצפון, אוגוסט 2019מיקום: מצפה חגית נמצא במדבר בנימין, על כביש אלון מצפון לגוש אדומים.
הקמה: הוקם בשנת 1999 על ידי משפחה מכפר אדומים אשר אליה הצטרפו עוד משפחות עם הזמן.
על שם: חגית זביצקי מכפר אדומים שנרצחה בשנת 1997 בנחל פרת יחד עם ליאת קסטיאל.
אוכלוסייה: במקום מתגוררות כעשרים משפחות, דתיות וחילוניות.
התושבים מנסים לבסס את בעלות המדינה על אדמות האזור דרך מרעה כבשים בסביבה.
המאחז ממוקם צפונית ליישוב כוכב השחר. הוקם בחנוכה תשס"ו, על ידי תושבי כוכב השחר. נעזב והוקם שוב בחנוכה תשס"ח. נקרא על שם אסתר גאליה, שנרצחה בשנת תשס"ג בצומת רימונים. בחול המועד פסח תשס"ח נחנך במקום בית הכנסת "שירת יונדב", ע"ש יונדב חיים הירשפלד שנרצח בפיגוע בישיבת מרכז הרב בראש חודש אדר ב' תשס"ח. המאחז פונה על ידי כוחות הביטחון כ-30 פעמים. הוא מוחזק כיום על ידי תנועת אר"י ישאג ומתגוררות בו מספר משפחות.
ממוקם דרומית ליישוב כוכב השחר. המאחז נמצא במקום שבו היה המאחז מצפה כרמים שהועתק לצד המזרחי של היישוב. היישוב נקרא על שם שלמה אלבה, חקלאי שהתגורר בכוכב השחר. מתגוררות במקום 18 משפחות.
נווה ארז הוא כפר חקלאי קהילתי, נמצא באזור מזרח הרי בנימין ליד מעלה מכמש. היישוב הוקם בשנת 1999 ופונה בשנת 2001 מגבעה סמוכה אל מקומו הנוכחי. במאחז 42 מבנים. נכון לשנת 2016 במקום מתגוררות כ-38 משפחות. היישוב קרוי על שמו של תא"ל ארז גרשטיין שהיה המפקד של אחד המקימים ונפל בדרום לבנון.
הוקם יום לאחר שמחת תורה ה'תשפ"ג על ידי מספר בחורים ואברכים מישיבת מרכז הרב, בסמוך למעלה מכמש ולנווה ארז. המקום פונה מספר פעמים ובמקום מתגוררים מספר משפחות ובחורים מישיבת מרכז הרב[28].
המאחז הוקם במחאה על פינוי מגרון. המקום פונה עשרות פעמים על ידי כוחות הביטחון והוקם מחדש על ידי בני הנוער ששהו במקום. המאחז קיבל גיבוי מתנועת נאמני ארץ ישראל בראשות הרב לוינגר ודניאלה וייס. המאחז כלל, שלא בעת פינוי, שני צריפי עץ, אחד המיועד לגברים והשני לנשים. בסביבות תשע"ה המאחז ננטש.
בחודש ניסןתשפ"א (אפריל2021) הוקם המאחז מחדש על ידי משפחות ובחורים, ופונה מספר פעמים בידי כוחות הביטחון[29]. בחודש ניסן תשפ"ד (אפריל 2024) גרו במקום שבעה משפחות וגרעין בני נוער.
יחי"ש ציון הוקם לראשונה בעקבות פיגוע הירי בצומת זיף בשנת ה'תשס"ב על שם בני משפחת דיקשטיין שנרצחו בפיגוע. במקום התגוררה משפחה אחת עד שפונתה. בכ"ב תמוז תשפ"ב, יולי 2022 עלה גרעין משפחות מהאזור יחד עם כ-200 איש במסגרת מבצע 'מקימים יישובים חדשים' של תנועת נחלה. למחרת העלייה גרעין המשפחות פונה ונשארו במקום גרעין בני נוער ובהמשך עלתה משפחה לגור במקום. המאחז נהרס והוקם מחדש מספר פעמים מאז העלייה לקרקע.
נווה אח"י היא שכונה בנווה צוף הקרואה על שם: אלעד חיה ויוסי סלומון אשר נרצחו בפיגוע ביישוב. השכונה ממוקמת בשטח שבין נווה צוף למכינת אלישע[30]. בשכונה מתגוררות (נכון ל-2019) כ־20 משפחות. בשכונה בית כנסת ופיתוח האזור בעיצומו.
גבעת אגוז - נוער נריה מיישב באופן לא קבוע את "גבעת אגוז" הסמוכה לשכונת המייסדים ממזרח. באפריל 2021 נכנסו פלסטינים לשטח המאחז ושרפו ספרי קודש וציוד שהיה במבנה במאחז[31].
יבוא דודי
2023
הגבעה ממוקמת כקילומטר מהיישוב כרם רעים ומתגוררים בגבעה משפחה אחת ומספר בחורים. בסוף יולי 2023 הוצתו כמה מהמבנים בגבעה.
היה באזור בנימין ליד ההתנחלותעפרה שהשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 2001 ופונה בשנת 2004. גינות אריה נקרא על שמו של אריה הרשקוביץ, תושב עפרה, שנרצח בדרכו חזרה הביתה מעטרות בתחילת 2001. בתחילת 2006 טען דרור אטקס, איש שלום עכשיו, שפינוי גינות אריה נעשה כחלק מהסכם חשאי עם המתנחלים, על פיו הממשלה תעלים עין מבניית תשעת הבתים בעמונה. כראיה לדבריו הביא דרור אטקס את סמיכות האירועים בין פינוי גינות אריה והתחלת הבניה בעמונה.
הוקם בשנת תשס"א (2001) על ידי נתי רום. משרד הבינוי והשיכון השתתף במימון הקמת התשתיות. בשנת תשס"ד הצטרפה לחווה משפחת הרב יחיאל מיכאל יוספי והחלה לנהלה. המאחז נמצא מזרחית לשבות רחל, בסמוך לו שוכן מצפון המאחז עדי עד ומדרום המאחז קידה. היישוב מונה 12 משפחות.
התושבים מתגוררים בבית עץ ובשבעה קרוואנים, ומגדלים מספר בוסתנים. במקום חווה אורגנית-אקולוגית ומבצעים בה שחזור מערות ומבני אבן מקומית, חפירת בורות מים לשתייה וחקלאות ובית שימוש אקולוגי שבו הפסולת נאגרת ומשמשת לדישון הצומח. המקווה של המקום נמצא בבור מים עתיק.
היישוב מכנה את עצמו "מרכז להתחדשות והטענת הגוף והנפש ברוח פנימיות התורה והמסורת העברית העתיקה" ומתקיימות בו פעילויות ברוח רבי נחמן מברסלב. אחת למספר שבתות מתארחים בחווה עשרות אנשים בתנאי שטח, דנים בתורת ר' נחמן, מקבלים הדרכה על התבודדות ויוצאים להתבודדות בגבעות הסמוכות לחווה. מעת לעת מתקיימות סדנאות לבניית גינות ירק ביתיות.
הוקמה בשנת ה'תשס"ט על ידי איתן זאב ויהודה סנה. הגבעה אינה מחוברת לחשמל מתוך עיקרון. בעבר נבנו בה בתי אבן מאבן מקומית אך בתשע"א פונתה כמה פעמים, תוך עימותים אלימים שבמהלכם נשרפה מכוניתו של מפקד משטרת בנימין. בשנת 2017 חזר איתן זאב לאזור והקים את חוות צאן קידה שבה מתגוררות מספר משפחות.
מאז פינוי המאחז התגברו אירועי הטרור החקלאי ומאות עצי גפן הושחתו על ידי פלסטינים תושבי האזור[32].
"משאית מגורים" בגל יוסף המאחז הוקם בשנת ה'תשס"ט ונקרא על שמם של גדעון ליכטרמן שנרצח באזור החווה בה'תשס"ג ויוסף חיים שוקר, שהקים את משק אחיה. המאחז נמצא ממערב לכביש אלון ומזרחית לעדי עד. בגבעה היו 4 משאיות מקורקעות ששימשו למגורים וטנדר מקורקע ששימש כמטבח. כיום המאחז אינו מיושב, ונותרו בו רק חממות.
גבעת גאולת ציון הוקמה לראשונה בשנת תשע"א על ידי צעירים המזוהים עם נוער הגבעות ועם הימין הקיצוני. לאורך השנים פונה המאחז ונבנה מחדש פעמים רבות.
באוקטובר 2013 מנה המאחז שתי משפחות וכמה רווקים. התושבים עסקו בחקלאות והחזיקו דיר עיזים בגבעה. בינואר 2015 הוקם במאחז בית כנסת, אך חודש לאחר מכן פונה המאחז והמבנים בו נהרסו. מאז 2015 המאחז נתמך על ידי ארגון אר"י ישאג. ב-2016 החלה לפעול במאחז ישיבה.
כדי למנוע הקמה חוזרת של המאחז הוחל צו תיחום מטעם אלוף פיקוד מרכז שאסר על נוכחות בגבעה. כוחות הביטחון החלו לעצור לחקירה את השוהים במקום. בנובמבר 2016 דחה בית משפט השלום בתל אביב את בקשת המשטרה להטיל מעצר בית וקנס על צעיר ששהה במקום, וקבע שהצו אוסר על בנייה במקום אך לא על שהות בו[33].
המאחז ממוקם ממזרח ליישוב אלון שבות, בראש חירבת סאוויר. במקום גרות כ-20 משפחות, רובן בקרוואנים ומיעוטן בבתי קבע. במקום בית כנסת וגן שעשועים.
במלחמת העצמאות שימשה הגבעה כעמדה ששלטה על התנועה בכביש ירושלים-חברון ומנעה התקדמות הכוחות הערביים לכיוון ירושלים. הגבעה קרויה על שם לוחמי החי"ש שלחמו בה.
"נתיב האבות" או "דרך האבות" היא שכונה בצפון-מערב אלעזר. בשנת 2004, בעקבות עתירות לבג"ץ, הודיעה הממשלה שהפרקליטות תבחן את בעלות האדמות עליהן ממוקם המאחז, ותקבע האם מדובר באדמות פלסטיניות פרטיות או באדמות מדינה[34], אולם הצוות לא השלים את פעולתו. בשנת 2008 הודיעה המדינה כי תפעל בהקדם להריסת מבנה במאחז[35]. בשנת 2010 הודיעה המדינה שבכוונתה לשוב ולבחון את הבעלות על הקרקעות במקום, אך ללא יכולת להבטיח לוח זמנים לסיום הבחינה[35]. בתחילת 2013 נתקבלו תוצאות סקר קרקעות ועל פיו הוכרז חלק מהשטח כאדמות מדינה. באוגוסט 2016 הורה בג"ץ על הריסת 17 בתים הנמצאים באופן מלא או חלקי מחוץ לשטח ההכרזה על אדמות מדינה[36]. לטענת ארגון רגבים בג"ץ נהג באופן לא שוויוני בהחלטה זו[37].
בפברואר 2018 אישרה הממשלה תקציב של 60 מיליון ש"ח לטובת פינוי של 15 משפחות שמתגוררות חלקית על קרקע פלסטינית פרטית[38].
ב-12 ביוני2018 פונתה השכונה מיושביה על ידי כוח של כ-2,300 שוטרים[39].
שוכן במערב גוש עציון, מדרום לכביש 367, בתחומי היישוב בת עין, על קרקע המוגדרת אדמת מדינה. הוקמה ב-4 ביולי2014 לאחר רצח שלושת הנערים, והיא קרויה על שמם[41]. המועצה אזורית גוש עציון הביאה למקום קרוואנים וסיפקה תשתיות חשמל למאחז. חודש אחרי ההקמה של המאחז, בעקבות מספר אירועי תקיפה של ערבים כנגד יהודים פינתה המועצה אזורית גוש עציון את המאחז.
גבעת אוהבי יה נוסדה באוגוסט2021 בידי מספר נערי גבעות ותושבי היישוב בת עין לזכרו של תושב היישוב אהוביה סנדק[42]. הגבעה מונה כשלושה קרוואנים וישיבה המורכבת מחמישה תלמידים[42]. המאחז נהרס עשר פעמים מיום ייסודו[43].
מרחבי דוד (בת עין ב') הוקמה ממערב לבת עין בקיץ 1998 על ידי חסידיו של הרב משה לוינגר. המאחז כולל קרוואנים ובתים מבנייה קלה המפוזרים על פני שטח נרחב בתחתית הרכס שעליו שוכנת בת עין. מתגוררות במקום כשלושים משפחות.
בסוף שנת 2001 הוקמה בגבעה כקילומטר מערבית לנגוהות, שבינה ובין נגוהות חצצו כ-3 משפחות של ערבים, מאחז שנקרא הבוסטר (כיום: "גבעת הבוסתן"). במאחז מתגוררים רווק ו-8 משפחות. בשנת 2003 הוצאו למבנים במקום צווי הריסה, ובשנת 2007 הגישה שלום עכשיו עתירה לבג"ץ בדרישה להרוס את המאחז. עמדתה הנוכחית של המדינה היא כי יש להסדיר את הבנייה במקום[46].
שכונת הכרם
שכונת הכרם הוקמה בין נגוהות לגבעת הבוסטר. בנובמבר 2009 הרס המנהל האזרחי את המבנים במקום[47]. הפינוי לווה באירוע סירוב פקודה בו חיילים תלו שלט גדול: "נחשון גם לא מגרשים"[48]. ביולי 2012 נהרסו שוב ארבעה מבנים בשכונת הכרם - קרוואן ושלושה מבנים מעץ[49].
כונה בעבר מגן דוד; אז היה חווה חקלאית ליד סוסיא. החווה הוקמה על ידי מאיר עם-שלם, חקלאי ואידאולוג. הוא עסק בגידול כבשים, נטיעת עצי זית וגפנים. באותן שנים היו היחסים בין עם-שלם לבין הערבים החיים בסביבה מתוחים. מאבקי קרקעות ורועים באזור, שעד אז התמקדו בעיקר בסביבות היישובים מעון וסוסיא, החלו להתרחש גם בסביבות מצפה יאיר. מאז רציחתו של יאיר הר-סיני, רועה מחוות הר סיני ששוכנת ליד היישוב סוסיא, עלו למקום משפחות רבות, והחווה הפכה ליישוב של ממש. שמו של המאחז שונה ל"מצפה יאיר" על שמו. לפי חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים משנת 2004 המאחז הוקם על קרקע משולבת (אדמת מדינה, אדמת סקר, ואדמה בבעלות פלסטינים)[50].
הוקם בשנת ה'תשס"ה. במאחז ישנם מספר אוהלים וגרים בו רווקים אחרי צבא אשר נמצאים שם בעיקר בלילות ויש להם קרוואן עם חפציהם בגבעת הרוג'ום המסופחת ליישוב. בפי תושבי סוסיא נקרא המאחז גבעת הדגל.
בחודש תמוז ה'תשס"ח, החליט מח"ט חברון להציב במקום כוח צבאי של חיילי מילואים, בעקבות סכסוכים של פעילי שמאל ביחד עם פלסטינים בדואים הגרים בסמוך על שטחי מרעה, הכוח ישן באחת הסוכות אשר הוקמו על ידי המתיישבים.
בית כנסת בסמוך לקריית ארבע. בית הכנסת מנציח את שמם של שני יהודים שנרצחו בסמוך למקום ב-2001. בית הכנסת אינו אלא קירות אבנים ויריעות ברזנט המקורות בימי החורף בסככה. בסמוך לבית הכנסת הוקמו מצבות זיכרון לנרצחים.
מפאת היעדר הגנה על הציוד, ספר התורה אינו נשאר בארון הקודש כבשאר בתי הכנסת, אלא מובא ונלקח לאחר כל תפילה הכוללת קריאת התורה.
עקב טענת פלסטינים שהקרקע שייכת להם, הוצאו צווי הריסה לבית הכנסת והוא נהרס, נכון לאוקטובר 2008, 32 פעמים. אך לאחר כל הריסה, תושבי האזור מקימים את בית הכנסת מחדש.
בערב ראש השנה תשס"ח פנו פעילי שמאל ואנרכיסטים אל השייח' ג'עברי, שהאדמה בבעלותו, בבקשה לקבל את אישורו להרוס את ביה"כ באמצעות דחפור בליל החג; ג'עברי סירב לבקשה בנימוק שאינו מוכן לחלל מקום תפילה. בעקבות מעשיו של ג'עברי נערך ב-10 בפברואר2008 מפגש בביתו בינו ובין ראשי היישוב היהודי בחברון וכן קציני צה"ל בו הסתייגו שני הצדדים מפעילות האנרכיסטים והעניקו אותות הוקרה זה לזה[51].
שכונת גל
2003
מאחז השוכן בשולי קריית ארבע, ובסמוך לשכונת ג'אליס החברונית, שהעניקה את שמה (בתרגום לעברית) לשכונה. השכונה הוקמה על ידי משפחת אחת, שהתגוררה בשכונה במכולה ואוטובוס ישן, שבמהלך השנים הצטרפו אליה משפחות נוספות, כשכיום מתגוררות השכונה כ-20 משפחות. מלבד הבתים והשטחים החקלאיים, במרחבי השכונה פזורים גם אתרים ארכאולוגים עתיקים ובורות מים מתקופות שונות וכן גת ובית בד.
בעבר פונו בשכונה בית הכנסת ובתי מגורים, שנבנו מחדש בתוך זמן קצר[52].
מצפה אביחי מאחז סמוך לקריית ארבע, מכונה גם גבעה 18[53], הוקם באוגוסט 2009[54]. המאחז נהרס והוקם מחדש, מספר פעמים. בספטמבר 2010 הוכנס ספר תורה לבית הכנסת שבמאחז, בהשתתפות הרב ישראל אריאל וח"כ ד"ר מיכאל בן ארי[55]. במאי 2012 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי אריה דייוויס מוגדר חוקית "תושב קבע" במקום[56].
