יחסי החוץ של ממלכת קמבודיה הם מערכת יחסי החוץ הדיפלומטיים שכוננה קמבודיה עם מדינות וארגונים זרים בעולם. ממשלת קמבודיה (RGC) כוננה יחסים דיפלומטיים עם רוב המדינות בעולם, כולל המעצמות ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וצרפת. אך היא שמה דגש על יחסיה בעיקר עם מדינות אסיה השכנות לה: הרפובליקה העממית של סין, הודו, וייטנאם, לאוס, קוריאה הדרומית ותאילנד. קמבודיה חברה ברוב הארגונים הבינלאומיים הגדולים: ארגון האומות המאוחדות וסוכנותיו כגון הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, בנק האסייתי לפיתוח, איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה, וארגון הסחר העולמי. ב-2005 הצטרפה קמבודיה לפסגת אסיה המזרחית.

ערך מורחב – היסטוריה של קמבודיה

מאז ומתמיד לקמבודיה ושכונותיה וייטנאם ותאילנד היו סכסוכי גבול.

ב-30 באפריל 1977, פרצה מלחמה בין וייטנאם לקמבודיה כשנתיים לאחר מלחמת וייטנאם. הסיבה לפרוץ המלחמה היא שקמר רוז', תנועה קומוניסטית שלטה בקמבודיה עלתה בהפיכה צבאית, כשנתיים קודם לכן. הקומוניסטים בווייטנאם היו רעבים לשטח נוסף וניצלו את חוסר היציבות של קמבודיה (קמפוצ'יאה של אז) כדי לפלוש אליה ולהרוויח שטח נוסף, כמו גם הרצון שלהם להתערב ולהבטיח את ביטחונה של אוכלוסיית קמבודיה מפני הקמר רוז' שביצע רצח עם באותה התקופה. ברית המועצות תמכה בווייטנאם, ואילו ארצות הברית וסין תמכו בקמבודיה. תאילנד התערבה במלחמה עקב גלישה שלה לשטחה. המלחמה נגמרה רשמית ב-23 באוקטובר 1991, לאחר שווייטנאם ניצחה במלחמה. תוצאותיה של המלחמה היו^[1]:

• ירידת הקמר רוז' מהשלטון והחלפתו במשטר שייבחר בבחירות דמוקרטיות.
• סיום רצח העם בקמבודיה
• סכסוכי גבול בין וייטנאם לסין ובין וייטנאם לתאילנד.

כיום, קמבודיה בראשות נורדום סיהאמוני נמצאת בסכסוך עם וייטנאם על מספר איים באוקיינוס ההודי ועל הגבול הימי בין שתי המדינות.

קמבודיה מקיימת גם סכסוכים עם תאילנד אך בקנה מידה קטן יותר, מאחר שחלקים קטנים מהגבול היבשתי והימי של קמבודיה עם תאילנד אינם מוגדרים בבירור. למשל, ב-22 ביוני 2008, פרץ עימות מזוין בין קמבודיה לתאילנד מאחר שמקדש פראה ויהאר נמצא על הגבול שאינו מוגדר בבירור. המלחמה הסתיימה לאחר שהחלטת בית הדין הבינלאומי ב-15 בדצמבר 2011 הייתה שמקדש פראה ויהאר יהיה שייך לקמבודיה^[2]. משך העימות המזוין נמשך לפרקים, 3 שנים, 5 חודשים, 3 שבועות ויומיים.

מדינה	תאריך כינון היחסים	הערות
אוסטרליה אוסטרליה	שנות ה-50 של המאה ה-20[3]
אורוגוואי אורוגוואי	1995	אורוגוואי תמכה במועמדותה של קמבודיה לחברה הלא-קבועה במועצת הביטחון של האו"ם.
אינדונזיה אינדונזיה	1957	היחסים בין שתי המדינות מתוארכים לתקופה הטרום-אנגורית וסריביג'איה.
ארמניה ארמניה	14 במאי 1992[4]
ארצות הברית ארצות הברית	11 ביולי 1950	סגן נשיא ארצות הברית, ספירו אגניו ביקר בקמבודיה ב-1970. ברק אובמה ביקר בקמבודיה ב-2012 במהלך פגישת ASEAN. מזכירת המדינה, הילרי קלינטון, ביקרה בקמבודיה ב-2012 ונפגשה עם שר החוץ של קמבודיה, הור נאמהונג (אנ') וראש ממשלת קמבודיה, הון סן.
ברוניי ברוניי	9 ביוני 1992	היחסים בין המדינות שמים דגש על הגנה וביטחון
גינאה גינאה	5 בספטמבר 1973[5]
דנמרק דנמרק	20 בנובמבר 1969
דרום אפריקה דרום אפריקה	ינואר 1985
הודו הודו	1981	בין קמבודיה והודו קיים קשר תרבותי בעקבות הדת ההינדואיסטית הנפוץ בשתי המדינות.
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	1953 (חודש ב-1976)	שר החוץ הבריטי, הוגו סוויר, ביקר בקמבודיה ב-29 בינואר 2014[6].
הפיליפינים הפיליפינים	1956	שתי המדינות חתמו על אמנות בנושא מסחר ותעשייה, שכוללות הקמת לשכת תיירות משותפת של שתי המדינות.
וייטנאם וייטנאם	1605 (חודש ב-1991)	היחסים הדו-צדדיים בין קמבודיה ווייטנאם היו מתוחים זמן רב בשל מלחמת וייטנאם-קמבודיה. בנוסף, כיום קיים סכסוך של שתי המדינות על מספר איים באוקיינוס ההודי והגבול הימי הלא ברור.
יוון יוון		שתי המדינות הן חברות מלאות בלה פרנקופוני[7].
יפן יפן	1950	ב-1946, כ-4 שנים לפני שכוננו ביניהם היחסים, נורודום סיהאנוק, מלך קמבודיה אמר כי יפן לא צריכה לשלם פיצויים על מלחמת העולם השנייה ועל ההרס שנגרם לבעלות הברית, וכי קמבודיה תשמח להיות בעלת ברית של יפן.
ישראל ישראל	1960 (חודש ב-1993)	ערך מורחב – יחסי ישראל-קמבודיה
חוף השנהב חוף השנהב	2008[8]	גילאומה סורו ביקר בקמבודיה ונפגש עם נשיא האספה הלאומית, הנג סמרין. שתי המדינות הסכימו לחזק את הקשרים הדיפלומטיים ביניהם. סורו התחייב לחפש אפשרויות לשתף פעולה במגזר החקלאי עם קמבודיה.
לאוס לאוס	15 ביוני 1956	מבחינה היסטורית, היחסים טובים בין שתי המדינות, למרות סכסוכי גבולות ארוכים שלא נפתרו.
לטביה לטביה	4 במאי 1900
מונגוליה מונגוליה	11 בנובמבר 1960
מזרח טימור מזרח טימור	2003	קמבודיה תומכת במועמדותה של מזרח טימור להצטרף ל-ASEAN ל-ICC. שר החוץ של מזרח טימור ביקר בקמבודיה ב-2003.
מלאווי מלאווי	20 ביולי 2011	ב-2011, נכוננו קמבודיה ומלאווי ליחסים דיפלומטיים רשמיים והסכימו לספק את כל העזרה הנדרשת לצורך ביצוע תפקידי הנציגים הדיפלומטיים בהתאם לנוהל הבינלאומי.
מלזיה מלזיה	2 בדצמבר 1996	היחסים בין המדינות שמים דגש על כלכלה[9].
מלטה מלטה	13 בינואר 2005[10]
סיירה לאון סיירה לאון	18 באפריל 1961
הרפובליקה העממית של סין  סין	19 ביולי 1958	יחסי קמבודיה והרפובליקה העממית של סין התחזקו במידה ניכרת לאחר תום מלחמת וייטנאם-קמבודיה.
סינגפור סינגפור	10 באוגוסט 1965	קמבודיה הייתה אחת מהמדינות הראשונות שהכירו בריבונות סינגפור כשהפכה עצמאית ב-1965. ראש ממשלת סינגפור, לי הסיין לונג, ביקר בקמבודיה ב-2005 ו-2012.
סרביה סרביה	1956[11]
פינלנד פינלנד	20 בינואר 1970[12]	פינלנד הכירה בקמבודיה ב-19 בדצמבר 1969, כחודש לפני שכוננו היחסים ביניהם. היחסים הדיפלומטיים כוננו ב-20 בינואר 1970. היחסים כוננו מחדש ב-9 באוגוסט 1976[12].
צרפת צרפת	1863	נשיא צרפת, שארל דה גול, ביקר בקמבודיה ב-1966 וקיבל את פניו של נורודום סיהאנוק.
קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	18 במאי 1970[13]
קרואטיה קרואטיה	10 בספטמבר 1996
קריית הוותיקן קריית הוותיקן	16 במאי 2000[14]
רומניה רומניה	10 ביולי 1963
רוסיה רוסיה	13 במאי 1956	היחסים בין שתי המדינות היו חזקים בתקופה הסובייטית. שתי המדינות הן חברות מלאות בפסגת מזרח אסיה. שתי המדינות היו קומוניסטיות מאז 1941 ועד 1991.
שווייץ שווייץ	1963	שווייץ הכירה בקמבודיה ב-1957, ושתי המדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מאז 1963. היחסים הדו-צדדיים בין קמבודיה ושווייץ הם יציבים. שווייץ תומכת בתהליך המעבר ובמאמצי הפיתוח בקמבודיה. הסחר בין שתי המדינות הוא שולי.
תאילנד תאילנד	1468	בין המדינות קיימים סכסוכי גבול לא פתורים רבים.

• וייטנאם וייטנאם (באטאמבאנג וסיהאנוקוויל)

• קמבודיה
• יחסי ישראל-קמבודיה

מדיה וקבצים בנושא יחסי החוץ של קמבודיה בוויקישיתוף