חסידות מעליץ הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רופשיץ. אבי השושלת היה רבי יעקב הורוביץ, בנו של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ.

• רבי יעקב ( - י"ט בטבת תקצ"ט) היה בנו השני של רבי נפתלי מרופשיץ. בשנת תקס"ד התמנה לרבנות קולבסוב ובשנת ה'תק"ע עבר לכהן ברבנות מעליץ. נישא לבתו של רבי אברהם מרדכי מפינטשוב (חותנו של רבי יצחק אייזיק מקומארנא). חתניו היו רבי אלעזר מקוז'ניץ, רבי אברהם אביש מוויליפולי, הרב יהושע העשיל מאלפין, רבי יחיאל ווגשל מפריסטיק (נכד רבי אלימלך מליז'נסק) ורבי נפתלי מדזבנה. שלושת בניו כיהנו באדמו"רות, רבי יהודה ממשיכו במעליץ, רבי חנינא באולינוב ורבי אברהם אבא בשנדישוב. חיבר את ספר "זרע יעקב" שיצא לאור על ידי רבי בן ציון אריה ליבוש הלברשטאם מבאבוב.
• רבי יהודה (תק"פ - ט' בטבת תרל"ט) כיהן במעליץ על מקום אביו. היה תלמידם של רבי חיים מצאנז ושל דודו רבי אליעזר מדז'יקוב. נישא לרייזל שרה, בתו של רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא. בנו רבי נפתלי מילא את מקומו. בנו רבי ישראל כיהן אף הוא במעליץ. חתנו רבי צבי אלימלך שפירא (מגזע דינוב) כיהן ברבנות ואדמו"רות בערטש.
• רבי נפתלי (ד' בטבת תר"ה – י"ח בתשרי תרע"ו) מילא את מקום אביו במעליץ. היה תלמידם של רבי חיים מצאנז ושל רבי יוסף ברוך, "היהודי הטוב" מניישטאט. נישא לבתו של הרב מאיר נתן הלברשטאם (בנו של רבי חיים מצאנז וחתנו של דודו זקינו רבי אליעזר מדז'יקוב) ושהה אחרי החתונה אצל סבו רבי אליעזר מדז'יקוב (יחד עם רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב). נולדה לו בת אחת והתאלמן. נישא בשנית לבתו של הרב אביש קנר מסאנוק. בשנת תרל"ט החל לכהן ברבנות מעליץ ובמלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה שם נפטר. נקבר במעליץ. חיבר ספר בשם "קדושת נפתלי". את מקומו מילא בנו רבי מנדל^[1]. בניו היו:
  • רבי אלימלך ממעליץ-קראקא (תרמ"א - תש"ב), חתן רבי צבי הירש מרוזבדוב. כיהן כרב הצעיר במעליץ, נסע לביקור בארצות הברית ובחוזרו לפולין התיישב בקראקא. היה מלחין גדול וכמעט כל שבוע הלחין ניגון חדש.
  • רבי אלעזר רב בבראווה (בערך תרמ"ב - תש"ג)^[2].
  • רבי מנחם מנדל ממלא מקומו של אביו (בערך תרמ"ג - ה' באב תש"ג), חתן רבי שמואל שמעלקע תאומים (נכד הברוך טעם והדברי יחזקאל) לאחר חתונתו התגורר בוויליצ'קה עד שאביו קרא לו למלא את מקומו ברבנות ובאדמו"רות. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט עם אביו לווינה ולאחר המלחמה חזר למעליץ לכהן ברבנות ואדמו"רות. בזמן מלחמת העולם השנייה ברח לרדומישלא שם ארגן מניין לתפילות. נתפס על ידי הנאצים ונורה מחוץ לעיר.
  • רבי אברהם אביש מספינקא קראלי.
  • רבי דוד חתן רבי צבי יוסף רובין מיאסלה. נפטר בארצות הברית בי"א בסיוון תשי"ז.
  • רבי יצחק ממעליץ-ניו יורק (בערך תרס"ב – כ"ב בתמוז תשל"ח).
  • רבי ברוך (בערך תר"ס - כ"ד בכסלו תשט"ו), האדמו"ר מליז'ענסק בניו יורק. חתנו וממלא מקומו של רבי אלימלך מליז'ענסק. הוגלה לסיביר וכך ניצל מהשואה.

רבי ישראל (תר"י – תר"ס), בנו של רבי יהודה ממעליץ, כיהן כאדמו"ר מדז'יקוב במעליץ. היה חתנו של רבי מאיר מדז'יקוב. לאחר פטירת אביו פתח בית מדרש וחסידי דז'יקוב במעליץ התפללו אצלו. בניו היו רבי חיים מאיר יחיאל (תרל"ט - ד' באלול תש"ב) מריינזשוב (חתן רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים וחותנם של רבי מנדל ממוזשאי ורבי משה שפירא מבערטש), רבי יעקב, חתן רבי אלימלך מיאברוב, ממלא מקום אביו ורבי אברהם שמחה (בערך תר"נ - ד' בניסן תשל"ג) האדמו"ר ממעליץ בירושלים.

לאחר השואה, שרדו מספר אדמו"רים. רבי יצחק ממעליץ בארצות הברית ואחיו רבי ברוך מליז'ענסק בארצות הברית, בני רבי נפתלי. כמו כן, בירושלים התגורר רבי אברהם שמחה בנו של רבי ישראל. כמו כן, נכד השושלת, רבי שמואל צבי הורוביץ, כיהן כאדמו"ר מספינקא בארצות הברית וכיום מכהנים בניו ונכדיו.

באשדוד רבי נפתלי מוסקוביץ' מגזע שאץ, נכדו של רבי אלעזר מבראווה, בנו של רבי נפתלי ממעליץ. רבי נפתלי הוא חתן של רבי נחמן מספינקא.

בווילאמסבורג מכהן רבי אברהם אביש הורוביץ (בנו של רבי ברוך בן רבי נפתלי), כאדמו"ר ממעליץ-ליז'ענסק. חתנו רבי רפאל גולדשטיין האדמו"ר מסקאליה.

בנוסף מכהנים אדמו"רים מענף אולינוב, בני הרב אליעזר הורוביץ מילדי טהרן, בנו של רבי יהושע אדמו"ר ממעליץ בטרנוב, שהיה נינו של רבי ישראל בן רבי חנינא מאולינוב.

• רבי יהושע ממעליץ בבורו פארק (חתן רבי משה מאיר משאץ)
• רבי אברהם יעקב ממעליץ מונסי (חתן רבי אברהם מנדל וגשל משינאווא)
• הרב יצחק דוד אב"ד ראצפערט (חתן רבי יואל בעער מראצפערט בראזיל)
• רבי יהודה מטורנא בפלטבוש (חתן רבי יוסף ראזענבוים מקאליש פלעטבוש.

האדמו"רים רבי אלימלך ורבי יצחק בני רבי נפתלי היו מלחינים גדולים, גם אחיהם רבי מנחם מנדל הלחין כמה ניגונים. ניגונים רבים שלהם נפוצו בכלל היהדות החרדית, כמו ניגון "כל מקדש" וניגון "קה ריבון" של חסידות ספינקא^[3]. גם השיר שהתפרסם בתנועות הנוער הציוניות, "אלה חמדה לבי", מקורו בחסידות מעליץ (והוא מהווה חלק מלחן ארוך פיוט ידיד נפש).

החזן דוד ורדיגר הוציא בשנת 1962 תקליט של ניגוני מעליץ בשם "א מעליצער עונג שבת". לאחר מספר שנים הוציא דיסק שני בשם זה בו הופיע גם בנו מרדכי בן-דוד בשיר "ממקומך" (המוכר על כל מקדש).

רבי חנינא, בנו השני של רבי יעקב נולד בשנת תקפ"ב. נישא לבת דודו רבי אליעזר מדז'יקוב. בשנת תרל"ב החל לכהן ברבנות אולינוב. נפטר בב' בחשוון תרמ"ב). חתניו היו הרב יהושע פרנקל, הרב יחיאל וגשל (תקפ"א - כ"ז באב תרמ"ג) רבה של פריסטיק, רבי מרדכי דוד טייטלבוים (בן רבי נחום צבי מדרוהוביטש), רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש ורבי אפרים זלמן רוקח (בן רבי יהודה זונדל מאוחאן).

בנו היה רבי חיים יעקב נולד בשנת תרי"א. נישא לבתו של רבי משה מדומברובה. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות ובאדמו"רות. נפטר בערך בשנת תרע"ה. חתניו היו רבי יצחק מקמינקא ורבי אברהם רוקח בנו של רבי פנחס מדולינא.

בנו היה רבי מרדכי דוד הורוביץ נולד בשנת תרכ"ו. היה חתנו של רבי אליעזר ירוחם בארון (בן רבי ישראל יצחק מרדושיץ וחתנו של רבי חיים מצאנז). משנת תרמ"ו כיהן ברבנות באלפין ולאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן באולינוב. היה מתמיד גדול. נרצח בשנת תש"ב). ילדיו היו רבי אשר (חתן דודו רבי אלעזר מאושפיצין), רבי ראובן (חתן קרובו רבי יעקב יצחק מבארנוב) הרב הצעיר באולינוב וחתנו קרובו רבי מאיר אונגר מרדלוב.

צאצאים של ענף זה, מכהנים כיום כאדמו"רים ממעליץ (כמפורט לעיל).

רבי אברהם אבא הורוויץ, בנו השלישי של רבי יעקב נולד באדר תקפ"ג. כיהן באדמו"רות שענדישוב כ-50 שנה. נפטר בל' בשבט תרס"ה והיה הנכד האחרון של רבי נפתלי צבי מרופשיץ. בנו השלישי רבי טוביה הורוויץ מילא את מקומו. בניו האחרים היו רבי אלטר זאב מסטריזוב והרב אשר ירוחם מפיאנטיקוב (-י"ד באדר תשט"ו) ולימים האדמו"ר משענדישוב - פיאנטיקוב בניו יורק. חתניו היו רבי שלמה יעקב אייכנשטיין מזידיטשוב, רבי שמואל ענגיל, רבי משה אליקים בריעה מדומברובה (נישא לרבקה ולאחר פטירתה לאחותה חיה, אלמנת רבי שלמה יעקב), רבי ישכר בעריש בן רבי שלמה יעקב מזידיטשוב ורבי שלום מקמינקא.

רבי טוביה נולד בשנת תרכ"ה. נישא לטשארנע בתו של הרב אשר משה לעמיל דים. מילא את מקום אביו. במלחמת העולם הראשונה עבר לקראקא. בשנת תרפ"ב היגר לארצות הברית למשך שנה, ואחר כך ביקר בניו יורק עוד שתי פעמים תרפ"ה תרפ"ח שם הקים ארגון "עזרת אלמנות ויתומים". נרצח בי"ב בניסן תש"א^[4] באזור לובלין שם נקבר. חתניו היו הרב שלמה יעקב זיידא אייכינשטיין והרב אלימלך ריינמן. עוד שתי בנות נרצחו בשואה.

בניו היו:

• רבי אשר לעמיל (תרמ"ו - בערך י' בסיוון תרצ"ג) ממלא מקום אביו ברבנות שענדישוב. חתן קרובו רבי נפתלי ממעליץ. חיבר ספר בשם "שערי חיים" שו"ת מהרא"ל.
• הרב אברהם ) חתן רבי אלימלך תאומים-פרנקל רבה של יברוב. נרצח בשואה.
• רבי ישראל דוד (כ"ג בתשרי תרנ"ט - י"ז בטבת תשכ"ז) האדמו"ר משענדישוב - שאץ באיסט סייד שבניו יארק ואחר כך בבורו פארק.
• הרב נפתלי צבי חתן קרובו רבי יצחק מסטוטשין. נרצח בשואה.
• הרב מנחם דב בן ציון אב"ד פרשוביץ חתן רבי אלעזר רובין מסאסוב. נרצח בשנת ת"ש.
• הרב חיים יעקב חתן הרב חיים פינטר אב"ד בוקאווסק. נרצח בשואה.

רבי ישראל דוד היה חתנו של רבי מאיר משאץ. בשנת תרפ"ח^[5] היגר לארצות הברית ופתח בית מדרש בשם שאץ. אחרי השואה נשאר היחיד מצאצאי אביו, ומילא מקומו באדמורו"ת שנדישוב. היה מכניס אורחים גדול והיה פעיל בארגונים היהודיים בארצות הברית. בזיווג שני נישא לבתו של רבי איתמר מנדבורנה. בנו מאשתו הראשונה, רבי מאיר מילא את מקומו כאדמו"ר משאץ-שנדישוב. היה חתנו של הרב אשר יונה וינברגר. כיום מכהן בנו של רבי מאיר, רבי פנחס משנדישוב, חתנו של רבי דוד משה מקרעטשניף.

רבי אלתר זאב בנו הגדול של רבי אברהם אבא נולד בשנת תר"י. היה חתנו של הרב סנדר ראדומישלער ממעליץ. לאחר שרבי שלמה שפירא עזב את סטריז'וב כדי לכהן ברבנות מונקאץ' קראו בני העיר לרבי אלתר זאב לכהן ברבנות. לאחר זמן מינה רבי שלמה את בנו רבי משה לייב לכהן ברבנות סטריזוב ומחלוקת עזה פרצה בין הצדדים ופנו לדין תורה. הרב משה אפטער מטרנוב והרב דוד רפפורט מראווה פסקו לטובת רבי אלתר זאב והדיין מברגסז פסק לטובת רבי משה לייב. אחיינו של רבי משה לייב, רבי חיים אלעזר עבד לטובת דודו^[6]. נפטר בי"ד בניסן תר"צ. בנו הרב חיים יהודה (בערך תר"מ - תש"ג) לא רצה לנהוג ברבנות והיה עסקן גדול בריישא. בנו רבי קלונימוס (בערך תר"ס - תש"ג) מילא את מקום סבו ברבנות. היה חתנו של דודו רבי יוסף חיים פרנקל. היה מסור ליהודי עירו. בזמן מלחמת העולם השנייה נמלט ללבוב ומשם לרוסיה שם נרצח.

חתניו של רבי אלתר היו:הרב יוסף חיים פרנקל רב ואדמו"ר בשנדישוב (גזע וויליפולי), הרב חיים יוסף אייכנשטיין^[7] מהוקליווא, רבי יהושע העשיל מחודורוב-שיקגו, (בזיווג ראשון-) רבי נפתלי אונגר מניימרקט ו (בזיווג שני-) רבי מאיר מקליבלנד, רבי נפתלי חיים בן רבי אלישע מגורליץ, רבי יעקב בן הרב יחיאל נתן מברדיוב, רבי חיים בן רבי מנשה מרוזבדוב-ריישא ורבי יחיאל אפשטיין נכד לאדמו"רי אוז'ורוב.

כיום מכהנים באדמו"רות סטריזוב, צאצאי רבי משה לייב שפירא דרך חתנו רבי אלתר זאב הורוביץ מבייטש.

• כל מקדש מרבי אלימלך ממעליץ באתר הזמנה לפיוט. ביצוע בכינור על ידי אברהם צייטלין ביוטיוב.
• קה ריבון של חסידות מעליץ. מושר על ידי רבי ישראל חיים וייס מספינקא.
• ניגון יום זה מכובד מאת רבי יצחק ממעליץ.
• רננו צדיקים מאת רבי אלימלך ממעליץ.
• קה ריבון מאת רבי אלימלך ממעליץ.