רבי שלמה שפירא (ז' בכסלו ה'תקצ"ב, 12 בנובמבר 1831 – כ"א בסיון ה'תרנ"ג, 5 ביוני 1893) היה האדמו"ר הראשון ממונקאטש ומחבר הספר "שם שלמה".
ביוגרפיה
רבי שלמה נולד לטובה חוה ולרבי אלעזר שפירא, בנו של הרב צבי אלימלך שפירא, בעל ה'בני יששכר', שכיהן כרב של מונקאטש. נישא לחיה פרומה, בתו של רבי יקותיאל שמואל שמלקה מסאסוב[1]. לאחר נישואיו עבר לסטז'יז'וב שבגליציה, עיר בה שימש אביו ברבנות. וכאשר הציעו לאביו בה'תרי"ז את כהונת הרב של לאנצוט קיבל ממנו את תפקיד רב העיר סטז'יז'וב. בשנת ה'תרמ"ב קיבל את תפקיד רב העיר מונקאץ' (בה שימש סבו כרב) והחל לנהוג כאדמו"ר.
רבי שלמה נפטר בכ"א בסיוון תרנ"ג, ואת מקומו מילא בנו רבי צבי הירש שפירא כאדמו"ר השני ממונקאטש.
על פי צוואתו, לא נדפסו דברי תורה שהוא כתב. תולדותיו נדפסו בספר "בית שלמה" שנכתב על ידי דוד הכהן געלב ממונקאץ'. נעשה ניסיון לדלות מתוך כתבי צאצאיו הגדים המיוחסים אליו. ספר האוסף, "ספר פדה בשלום", יצא לאור על ידי הוצאת אמ"ת – א'ור ת'ורה מ'ונקאטש בברוקלין ניו יורק בשנת תשנ"ג.
צאצאיו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
