|
גבעות עדן
גִּבְעוֹת עֵדֶן הוא יישוב קהילתי בחבל עדולם, דרומית לבית שמש, סמוך למושבים אדרת ונווה מיכאל, צמוד לגדר ההפרדה ולכפר ח'רבת אל-דיר. היישוב נמצא בתחומה של מועצה אזורית מטה יהודה.
היסטוריה
שר התשתיות אריאל שרון ומינהל מקרקעי ישראל יזמו את הקמת היישוב, בשנת 1997, כחלק מתוכנית שנועדה להגדיל את ריכוזי האוכלוסייה היהודית לאורך הקו הירוק, בדומה לתוכנית יישובי הכוכבים שיזמו כעשר שנים קודם, והיא אושרה על ידי הממשלה ביוני 1998. התוכנית קודמה תחילה כהרחבה של המושב נווה מיכאל, ששמו המקורי היה "רוגלית", והיישוב קיבל את השם "רוגלית ב'", ואחר כך פשוט "רוגלית". באותה עת התגוררו בנווה מיכאל רק 64 משפחות והמושב קידם בעצמו גם תוכנית הרחבה[1]. במרץ 1999, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה להפקדה את התוכנית כשכונה חדשה של נווה מיכאל. נציג המשרד להגנת הסביבה התנגד לתוכנית, בטענה שהיא עומדת בניגוד לתוכנית להקמת שמורה ביוספרית בכל האזור, שמטרתה לשמור על ערכי נוף ואיכות סביבה ושמירת מסדרונות אקולוגיים[2]. בלחצו של חבר הוועדה, חיים פאלק, שטען שההרחבה נחוצה בשל מיקומו של הכביש בדרך לגוש עציון, אושרה התוכנית[3]. פעילי איכות הסביבה החליטו להעלות את הנושא מחדש במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שהייתה אמורה לדון בתכנון האזור[4].
ב-23 במאי 2000 המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה להפקדה את התוכנית להקמת היישוב (שהייתה שינוי של תוכנית מתאר מחוזית ירושלים). באותה עת גם אושרה תוכנית לכביש מהיר חדש באזור, כביש 39, בין צומת האלה לירושלים. המועצה אישרה הקמת יישוב קהילתי בן 500 יחידות דיור על שטח של כ-1,000 דונם, עם אפשרות להרחבה ל-1,400 יחידות דיור, והקמת קריה למחקר ולפיתוח בתחומי המדע והתעשייה בצמוד לו, על שטח של 50 דונם[5]. בשלב זה הצטרפו להתנגדויות החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, בטענה שיש להעדיף הרחבת יישובים קיימים על פני הקמת חדשים ושהקמת יישוב באזור המיועד תפגע במערכת האקולוגית של הרי יהודה, תפגע קשות בנוף הפתוח, במושבים הסמוכים ובפיתוחה של העיר בית שמש, על ידי משיכת אוכלוסייה חזקה מהעיר[6]. ב-3 ביוני 2001 החליט הקבינט החברתי-כלכלי של הממשלה להנחות את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ואת מוסדות התכנון, לזרז את אישור התוכניות להקמת היישוב[7].
בדצמבר 2000 אישרה גם הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (שמטרותיה הן לשמור על עתודות הקרקע שישמשו לחקלאות ולשטחים פתוחים במדינת ישראל) את התוכנית להקמת היישוב (חלק משטח היישוב הוקם על קרקע חקלאית, ששימשה לגידולי פלחה)[8].
ב-12 ביולי 2001 הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים דחתה על חודו של קול את התנגדותה של החברה להגנת הטבע להקמת היישוב. והחליטה להמליץ בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר את התוכנית להקמת היישוב[9]. ב-1 באוגוסט 2001 ועדת המשנה לעניינים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) של המועצה הארצית דחתה את התנגדות החברה להגנת הטבע להקמת היישוב רוגלית, והתוכנית נכנסה להליך של מתן תוקף[10].
במרץ 2002 פרסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז לתכנון ולבנייה של היישוב[11]. היזם ג'ייק ליבוביץ' מניו יורק ניגש לבדו למכרז וזכה בו. ליבוביץ' החל לשווק את היישוב בשם "הרי עדן", בינואר 2005 ערך טקס הנחת אבן פינה, לאחר שעשרות לקוחות הפקידו דמי רצינות של 25 אלף דולר לשם רכישת בית ביישוב[12]. ליבוביץ' שיווק את היישוב החדש ליהודים אמידים מארצות הברית, אירופה, אוסטרליה ודרום-אפריקה, המעוניינים להשתקע בישראל, כ"יישוב אקולוגי" - יישוב המבוסס על בנייה אקולוגית ו"ירוקה" שבמסגרתה המים שבהם ישתמשו התושבים ימוחזרו, האשפה תיאסף באמצעות מערכת תת-קרקעית ומתקני אנרגיה סולארית יספקו חשמל לכל הבתים[13]. ליבוביץ' החל לקדם תוכנית מפורטת של היישוב במוסדות התכנון, ושוב עלו התנגדויות להקמתו[14].
במאי 2005 פרסם מבקר המדינה דו"ח בו ביקורת על אופן אישור, תכנון והקמת היישוב, בין היתר כתב בדו"ח[15]:
רעיון הקמת היישוב לא נבע מתכנון אזורי שמצדיק את מיקומו, את קיבולתו ואת השתלבותו באזור; לא נבדקה ההשפעה התקציבית של ההקמה, לרבות של תשתיות העל המחויבות; היזם המופקד על הקמת היישוב ניסה, בגיבוי של המינהל, להכפיל את קיבולת הדירות, בניגוד להחלטות מוסדות התכנון ובניגוד להוראות של תכניות המתאר....
המינהל פרסם מכרז לשיווק קרקע ביישוב החדש רוגלית ומסר לזוכה, שלא עמד בתנאי הסף של המכרז, הרשאה לתכנון היישוב ולהקמתו. לצורך כך הגמיש המינהל את דרישותיו במכרז כדי שהזוכה יקבל לידיו את התכנון, הפיתוח והבנייה של היישוב. למינהל גם לא היה מידע על יכולותיו ועל ניסיונו הקודם של היזם אשר היה בה כדי להצדיק להפקיד בידיו את הקמת היישוב החדש הכולל בניית 500 בתים, מבנים לתעסוקה ותשתיות.
— דוח שנתי 55ב לשנת 2004 ולחשבונות שנת הכספים 2003, עמוד 158
בעקבות דו"ח הביקורת פנתה החברה להגנת הטבע ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בבקשה לפתוח בחקירה פלילית בעניין הפרויקט[16]. בנוסף ביקשה ממזוז להורות על הקפאת ההליך התכנוני עד לקבלת עמדתו בנדון[17]. במקביל שכר היזם ג'ייק ליבוביץ' חוקר פרטי, שהקליט את התבטאויות של פעיל סביבתי המתנגד להקמת היישוב, ודרש על סמך התבטאויות לפסול את השתתפות הפעיל בדיון על היישוב בוועדת תכנון[18]. למרות התנגדויות ודו"ח הביקורת, אישרה הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים את התוכנית המפורטת[19], ואחר כך גם הוועדה המחוזית[20], עם זאת התקבלו חלק מהתנגדויות הארגונים הירוקים, שעיקרן צמצום שטח היישוב והשארת מסדרון אקולוגי בן 200 מטר בין היישוב לגדר ההפרדה[21].
הקמת היישוב התעכבה שנים רבות, ובאוגוסט 2014 חברת "צ.פ. ייזום ובנייה בע"מ", רכשה מחצית מזכויות הבנייה תמורת כ־40 מיליון ש"ח. היא הודיעה כי הבנייה צפויה להתחיל באפריל 2015, ליישוב בן 363 יחידות דיור, מבני ציבור, מלונאות ונופש[22]. בספטמבר 2016 הגישו היזמים תביעה הכספית על סך 39 מיליון ש"ח, נגד המועצה האזורית מטה יהודה ונגד העומד בראשה, משה דדון ואחיו, אבי דדון, בטענה שניסו לסחוט מהם כספים כדי שיזרזו את המהלכים לאישור הפרויקט[23]. באוקטובר 2017 נמחקה התביעה, לבקשת היזמים[24].
הקמת היישוב בפועל החלה לבסוף בשנת 2019, לאחר שהיזמים ביקשו הקלות על תנאי התכנון של היישוב, כולל הקמת גשר בן 400 מטר שהיה אמור לקום בכניסה ליישוב, להבטיח שהמסדרון אקולוגי בנחל שמתחתיו לא יחסם[25]. במאי 2020 החלו היזמים בשיווק 270 מגרשים, לבתים דו-משפחתיים בשטח 170 מ"ר ווילות בשטח של 300 מ"ר. במקביל גם רשות מקרקעי ישראל החלה לשווק 40 מגרשים עם זכויות בנייה בסך 600 מ"ר[26].
בדצמבר 2021 אושרה הקמתו של ועד מקומי ביישוב[27].
בספטמבר 2023 החל היישוב להתאכלס[28][29].
ארכאולוגיה
במסגרת העבודות להקמת היישוב, ביצעה רשות העתיקות מספר סקרים ארכאולוגים וחפירות ארכאולוגיות, בין השנים 2002–2019. בנוסף נערך סקר ארכאולוגי באזור, בשנת 2004, לקראת בניית גדר ההפרדה. ביישוב וסביבתו ארבעה אתרים מרכזיים: ח'ירבת בוץ, ח'ירבת עלית, ח'ירבת עורבה וח'ירבת אל-מקעורה[30], שבהם תעדו ונחשפו שרידי מבנים, מערות חצובות בידי אדם, מתקנים חקלאיים חצובים בסלע, בורות מים, שומרות, ערמות סיקול, טרסות, שרידי דרכים עתיקות, ושרידי רוגם[31].
הסקרים והחפירות הצביעו על שתי תקופות של יישוב אינטנסיבי באזור: התקופה הכלקוליתית והתקופה הביזנטית[32]. הרוגם תוארך לתקופת הברזל 2א' (המאה ה-11 לפנה"ס בקירוב)[33]. בנוסף נחפר בסמוך שרידי מבנה גדול, בו ממצצאים החל מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל (המאה ה-2 לפנה"ס) ועד לתקופה הביזנטית (המאה ה-6 לספירה)[34].
קישורים חיצוניים
- צלי גרינברג, היישוב הירוק, כאילו, באתר הארץ, 3 בפברואר 2005
- גור מגידו, "מטה יהודה עיכבה הקמת יישוב חדש בניסיון לקבל שוחד", באתר גלובס, 5 בספטמבר 2016
 הדר חורש, מלחמות יהודה: הבעיות של "טוסקנה הישראלית", באתר TheMarker, 31 באוגוסט 2019- הדר חורש, מה קרה לתוכנית להקמת "בוורלי הילס" בישראל - ומי התקרב לחלום הבית הפרטי במחיר שפוי?, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2019
- הדר חורש, משברים, התנגדויות והבטחה גדולה: מאחורי הקלעים של היישוב הכי חדש בישראל, באתר TheMarker, 21 בספטמבר 2023
הערות שוליים
- ^ דליה טל, מושב רוגלית מרחיב ב-200 יחידות, באתר גלובס, 18 בינואר 1999
- ^ צפריר רינת, אור בקצה המסדרון, באתר הארץ, 13 בפברואר 2009
- ^ דליה טל, תוכנית רוגלית אושרה להפקדה, באתר גלובס, 29 במרץ 1999
- ^ דליה טל, המועצה הארצית תדון בהרחבת מושב רוגלית, באתר גלובס, 7 בפברואר 2000
- ^ דליה טל, המועצה הארצית אישרה להפקדה תוכנית ליישוב הקהילתי רוגלית, באתר גלובס, 24 במאי 2000
- ^ דליה טל, רוגלית: מחלוקת סביב התוכנית להפיכת המקום ליישוב קהילתי, באתר גלובס, 17 ביוני 2001
- ^ מוטי בסוק, הקבינט החברתי-כלכלי הורה לזרז הקמת היישוב רוגלית בהרי י-ם, באתר הארץ, 4 ביוני 2001
- ^ דליה טל, אושרה הקמת הישוב רוגלית בעמק האלה - כ-500 צמודי קרקע, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2000
- ^ מאת אליסה אודנהיימר, נדחתה התנגדות החברה להגנת הטבע להקמת יישוב בסמוך לרוגלית, באתר הארץ, 13 ביולי 2001
- ^ אליסה אודנהיימר, אושרה הקמת יישוב בסמוך לרוגלית, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2001
דליה טל, נדחתה התנגדות הירוקים לישוב רוגלית, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2001
- ^ זיו מאור, מירי ריילי, המינהל חוזר למכרזי קרקע בלתי מתוכננת: המכרז הראשון - להקמת 500 דירות ברוגלית, באתר הארץ, 21 במרץ 2002
- ^ גיא ימין, משקיעים מחו"ל יקימו יישוב חדש סמוך לבית שמש - הרי עדן, באתר גלובס, 23 בינואר 2005
- ^ צלי גרינברג, היישוב הירוק, כאילו, באתר הארץ, 3 בפברואר 2005
- ^ אורית בר-גיל, הירוקים דורשים לצמצם את היישוב החדש הרי עדן, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2005
- ^ דוח שנתי 55ב לשנת 2004 ולחשבונות שנת הכספים 2003, ביקרות במשרד ראש הממשלה - תכנו והקמה של יישובי חדשים, עמוד 158, באתר מבקר המדינה
- ^ דוד הכהן, "לפתוח בחקירה פלילית בעניין פרויקט 'הרי עדן'", באתר ynet, 13 ביולי 2005
- ^ דליה טל, "לבדוק ההליכים שאישרו הקמת הרי עדן - רוגלית", באתר גלובס, 17 ביולי 2005
- ^ צפריר רינת, מה עשה היזם כדי לעצור את פעיל הסביבה? שכר חוקר פרטי, באתר הארץ, 7 ביוני 2005
- ^ צלי גרינברג, אושרה הקמת היישוב הרי עדן, באתר TheMarker, 17 ביוני 2005
- ^ ענת ג'ורג'י, הוועדה המחוזית ירושלים אישרה תוכנית להקמת היישוב הרי עדן, באתר הארץ, 27 במרץ 2006
- ^ אורית בר-גיל, המחוזית אישרה בתנאים הקמת היישוב הקהילתי הרי עדן, באתר גלובס, 19 בפברואר 2006
- ^ עינת פז-פרנקל, כבר לא גן עדן ליהודים אמריקאים עשירים, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2014
- ^ גור מגידו, "מטה יהודה עיכבה הקמת יישוב חדש בניסיון לקבל שוחד", באתר גלובס, 5 בספטמבר 2016
- ^ יובל רובין, נמחקה תביעת הענק בהיקף 39 מיליון שקל כנגד משה דדון והמועצה האזורית מטה יהודה, באתר "בקיצור - חדשות מטה יהודה", 27 באוקטובר 2017
- ^ הדר חורש, מה קרה לתוכנית להקמת "בוורלי הילס" בישראל - ומי התקרב לחלום הבית הפרטי במחיר שפוי?, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2019
- ^ הדר חורש, מתחת לרדאר: יישוב הווילות המרוחק עוד לא הוקם - והמגרשים בו כבר נחטפים, באתר TheMarker, 31 בינואר 2021
- ^ היישוב ה-58: יש ועד מקומי | שמשנט מטה יהודה, באתר shemeshnet.co.il
- ^ אדווה חולי, הבוורלי הילס של אזור ירושלים: זה היישוב החדש שנחנך, באתר mynet ירושלים, 7 בספטמבר 2023
- ^ אדווה חולי, הבוורלי הילס של אזור ירושלים: זה היישוב החדש שנחנך, באתר mynet ירושלים, 7 בספטמבר 2023
- ^ אלה נגורסקי, רוגלית (דרום), סקר, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 120, 10 באוגוסט 2008
- ^ אלה נגורסקי, ח' אל-מקעורה, סקר, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 122, 31 במרץ 2010
- ^ הרלי שטרק, נחל האלה, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 118, 23 בינואר 2006
- ^ ג'יימי טיאנו, גבעות עדן, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 133, 27 באפריל 2021
- ^ רינה אבנר, רוגלית, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 118, 5 ביוני 2006
|
|
