מקור שמו – הפסוק ”לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד” (תהילים, כ"ז, א')[3], כמו גם על שמו של ישעי משבט יהודה, אשר מוזכר במקרא בסמוך לנחם ולזנוח (שגם על שמם קרויים מושבים בסביבות בית שמש) - ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוקים י"ח–כ'[דרוש מקור].
עד היום לא השתנה צביונו העדתי של המושב, ורוב התושבים הם בני העדה התימנית, ושומרי מצוות.
המושב מתמחה בחקלאות מודרנית ואורגנית. כלכלת בני המושב התבססה בעבר על מטעי אבוקדו רבים, גידול פטם וגידולי שדה, אולם כיום רובם הגדול של המשקים אינם מתפרנסים מחקלאות. תושבים רבים משכירים יחידות דיור במושב. רוב התושבים מתפרנסים כיום מעבודות חוץ. במושב יש כמה בריכות שחיה פרטיות, פינות חי פעילות, ומספר עסקים.
קומץ קטן מתושבי המושב גויס להפקת סרט ישראלי על עליית יהודי תימן לישראל בסוף המאה ה-19, חלקם אף גילם תפקיד של הילד שלום בגילאים שונים כחלק מצוות שחקני הסרט רימון הזהב (עמרםוגילאור מרדכי) שצולם במרביתו באתר סמוך בית ג׳מאל.
במושב שישה בתי כנסת[4], שניים מהם מופעלים במהלך היום ככולל.
המושב עצמו הוא בעל שטחים המעובדים על ידי ארגון "הפלחה", כ-1,000 דונם, כ-1,000 דונם פרדסים וכ-210 דונם של כרמי זיתים, חלקם הגדול למאכל (ברנע ) ובחלקם הקטן סורי משובח ממנו מופק שמן העולה באיכותו פי כמה על פני השמן המפורסם של בית ג׳אלא. (כרגע הכרמים בתהליך שיקום)
מעל למושב, בשטח שנועד להרחבה, נמצא האתר הארכאולוגי "ח'רבת אם-ג'נה", המזוהה עם העיר המקראיתעין גנים שבשפלת יהודה[5]. כמו כן, בסמוך למושב נמצא אתר העתיקות באר לימון. (האתר עבר השחתה ערב ראש חודש שבט ה׳תשע"ב על ידי כנופיית ב"מ שחיפשו מטמון זהב החבוי במבנה על פי אגדה שעברה במשפחה מדור דור)
בסוף שנת 2015 החלה להיבנות ההרחבה במושב. בתחילת ספטמבר 2016 הסתיים שלב פיתוח ההרחבה ונמסר לרוכשים שרובם הם בני המושב. בשנת 2017 החלו במושב עבודות נרחבות לשיפור התשתיות, שלא טופלו משנות ה-50.
הטבע במושב
את המושב חוצה נחל ישעי, תחת שני גשרים. נחל המוכר כאכזב אך לאחרונה התגלתה זרימת מים גם בקיץ ולאחר שנלקחו בדיקות מעבדה התגלה שמדובר במי תהום נקיים.
יתושים שנמצאו בקרבת מקורות המים מודברים בהדברה ביולוגית באמצעות פיזור דגים הניזונים מהם, בנחל ישעי ונחל צרעה. בנוסף לאלו מהווה הנחל בית גידול טבעי לקרפדות ובאזור נצפו גם ציפורים כמו להקות קעקים, אנפות, תנים, נמיות, שועלים וצבועים. במושב נצפו נמיות, שועלים ולעיתים נדירות יותר צבועים. ישנה אוכלוסייה קבועה של תנשמות, בזים[6], וכן חיוויאים.
בכרם הזיתים שבמרכז המושב ישנו קינון מסיבי של חוחיות. מיני צמחים רבים תועדו באזור ישעי, וביניהם אירוס מצוי, רקפות, פעמונית קיפחת, כמו כן תועדה צמיחת דודאי רפואי שהוזכר בספר בראשית ועד לא מזמן שיח אטד מרשים. (לצערנו הוא נכרת בשגגה במסגרת עבודות הפיתוח) שיח אטד זה שכן במזרח המושב צמוד לתל בית שמש ומוזכר במשל יותם (ספר שופטים, פרק ט', פסוקים ח'–ט"ו).
עוד נמצאו בשטחי המושב מפזורים בכמה מיקומים שיחי אגבה מהם ניתן להכין טקילה ומסקלין[7].