ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה, המכונה באמצעי התקשורת וידועה בציבור כ"הקבינט החברתי-כלכלי", היא ועדת שרים מיוחדת, האמונה על גיבוש מדיניות הממשלה, הובלתה ויישומה בנושאי מדיניות חברתית-כלכלית ובקידום פרויקטים לאומיים.
היסטוריה
באפריל 2001 החליט ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון לחזק את המעמד של הקבינט החברתי-כלכלי, למעשה החלטתו של שרון קבעה כי הקבינט יהיה שווה במעמדו לקבינט המדיני-ביטחוני וההחלטות שיתקבלו בו יהיו מחיובות כמו החלטות המממשלה למעט מקרים בהם ראש הממשלה מביע הסתייגות בנוגע לאחת מההחלטות[1][2].
ביוני 2013 אישרה הממשלה את ההצעה להרחיב את הסמכויות של הוועדה כך שבמהלך כהונת ממשלת ישראל השלושים ושלוש, הדיונים יתקיימו 3 פעמים בשנה לכל הפחות, בהם יידונו חברי הקיבנט על מגמות כלכליות, סיכונים כלכלים, הערכות מצב אסטרטגיות ועוד[3].
בדצמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל הקבינט החברתי-כלכלי דן בהצעת המטה לביטחון לאומי וראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר הכנסת פועלים פלסטינים לישראל; זאת שהכנסת הפועלים הופסקה בעקבות מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר. חברי הקבינט דחו פה אחד את ההצעה כאשר כל השרים חברי הקבינט התנגדו להצעה, למעט שר החקלאות אבי דיכטר ושר העבודה יואב בן צור שנמנעו.[4]
מבנה הקבינט החברתי-כלכלי וסמכויותיו כיום
חברי הקבינט
חברי הקבינט החברתי-כלכלי הנוכחי:
הרכב מפלגתי
בוועדה מכהנים 15 שרים, מתוכם:
סמכויות הקבינט
- טיפול בנושאים חברתיים-כלכליים
- טיפול בנושאים הנוגעים לפרויקטים לאומיים
- טיפול בנושאי הכלכלה והשכר בישראל
- טיפול בנושאים הקשורים לתקציב המדינה
ראו גם
הערות שוליים
- ^ איתמר אייכנר, שרון מחזק מעמד הקבינט הכלכלי-חברתי, באתר ynet, 16 באפריל 2001
- ^ בהתאם לדרישות: סמכויות רשות החברות הממשלתיות הועברו לאוצר; נתניהו יישב בראש הקבינט החברתי-כלכלי, באתר וואלה, 9 במרץ 2003
- ^ לילך ויסמן, הממשלה אישרה: יורחבו סמכויות הקבינט הכלכלי-חברתי, באתר גלובס, 9 ביוני 2013
- ^ איתמר אייכנר, השרים הצביעו פה אחד נגד נתניהו, שתומך בהחזרת הפועלים הפלסטינים. המשטרה: "זו סכנה ביטחונית", באתר ynet, 10 בדצמבר 2023
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
_(cropped).jpg)
