המונח "מדרש אגדה" מפנה לכאן. לערך העוסק בחיבור שפורסם על ידי שלמה בובר ב-1894, ראו מדרש אגדה (בובר).
אגדה או הגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה. חז"ל כינו "אגדה" או "הגדה" את החלק מן המדרש שנושאו לימודים עיוניים ביראת השם ובהשגחתו, ודברי מוסר[1]. במדרש ספרי לספר דברים נאמר: "רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם, למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו". האגדה היא חלק מהתורה שבעל-פה.
מאפייני האגדה
בספרות התורנית נכללים נושאים רבים, החל מסיפורים כלליים וסיפורי שבחים ומשלים, פרשנות למקרא, וכלה בדברי חכמה ומוסר. לעיתים האגדה אינה אלא אגדת עם או סיפור מיתולוגי בעל לקח – שבו אף קיימת האנשת האל. יש והאגדה מגלה דמיון לסיפורים שרווחו בעולם הקדום, כגון השימוש במיתוס של פנדורה באבות דרבי נתן א'. בגלל אפיונים אלו, נהוג להתבונן בספרות האגדה, כהרחבה של ספרות חוכמה, אשר כמוה קיימת גם במקרא.
בשל גיוונה והחופש היחסי שניתן בה, הייתה ספרות המעשיות למקום ביטויים של בעלי הכישרון הספרותי שבין החכמים. כך, דורות רבים הוסיפו על מפעל המעשיות, "עד שנעשתה לעולם מלא בפני עצמו, עולם נפלא ומיוחד, עם חִנו שלו ועם יופיו שלו. ויצירה כזו - אי-אפשר שלא יהיה בה הרבה מן הנצחי והעולמי... יצירת מופת לדורות עולם." (מתוך ההקדמה ל"ספר האגדה"). השימוש באמצעים ספרותיים ומתודיים אף גבר בשל כך תפקידה של ספרות המעשיות - למשוך את לב העם לדברי תורה ומוסר.
המושג "אגדה" בלשון חז"ל
שם הגדה/אגדה מורה על סיפור והצעת דברים[1] (ויגד משה - דברים שמושכים לבו של אדם כאגדה[2]). ונאמר: "פנים של אימה למקרא, פנים בינוניות למשנה, פנים שוחקות לגמרא, פנים מסבירות לאגדה".[3]
בשימוש הרווח "מדרשי חז"ל" הן כל החומר בספרות חז"ל שאינו הלכה למעשה: הדרכות מוסר, דברי הגות וחכמה, סיפורים ומשלים. אולם, בלשון חז"ל המונח "מדרש" (או "סיפור") מתייחס לסוגה מסוימת מאוד: עיון בפסוקי המקרא שאין בהם הלכה למעשה.[4] להלן דוגמאות לכך בלשון חז"ל:
בתלמוד מסופר שאנשי אלכסנדריה שאלו את רבי יהושע בן חנניה מספר שאלות, ומתוכן: "שלושה דברי הגדה, שלושה דברי דרך ארץ" (נדה ס"ט, ב' - ע', ב'). בפירוט ה"הגדה" מציין התלמוד שלוש שאלות על פסוקים במקרא, בעוד דברי "דרך ארץ" הם סוגה נפרדת ואינם "הגדה".
עוד נאמר על דרשותיו של רבי מאיר, שכללו (בתרגום לעברית) "שליש הלכות, שליש אגדות, ושליש משלים".[5]
בתוספתא[6] נאמר על דרשתו של רבי אלעזר בן עזריה "היכן הייתה הגדה? 'הקהל את האנשים והנשים והטף'[7]". השאלה "היכן הייתה הגדה?" מובנה: על איזה פסוק דיבר. גם ההגדה של פסח נקראת כך משום שבמרכזה עומדים פסוקי המקרא המתארים את יציאת מצרים, וההגדה מרחיבה ומפרשת אותם.
לפיכך, ספרי ה"אגדה" נסדרו על-פי ספרי המקרא.[8] "רבנן דאגדתא" או "בעלי הגדה" הם החכמים שעסקו בהרחבה בפירוש פסוקי המקרא, ומי שהתקשה בהבנתו של פסוק מסוים היה פונה אליהם.[9] המומחים שבהם גיבשו כללים מיוחדים להבנת המקרא.[10]
מקורות האגדה
הגישה הרווחת ביהדות האורתודוקסית היא כי האמוראים שחיברו את התלמוד הם אלה שחיברו גם את האגדה. יש אגדות שנמסרו בעל-פה מפי תנאים.
מספר חוקרים בדורות האחרונים, בשל האבסורדיות שבחלק גדול ממאמרי האגדה,[11] וסתירתו את המציאות הגשמית והרגשית ערערו על מקורותיהן של חלק מאגדות התלמוד, ונחמן קרוכמל אף טען ”כי האגדות אשר בדברי נבלה יסודתם, באו בתלמוד מיד מעתיקים חסרי דעת...”. לדבריו, כותבי האגדות המאוחרים חמדו לצון עם כותבי התלמוד, ובתקופת הגאונים - תקופה בה מיעטו בלימוד האגדה ונהגו כלפיה בכבדהו וחשדהו - הצליחו להחדיר לתלמוד את הגיגיהם הפרטיים.[12]
סוגות באגדה
סיפורים דרשניים או: הסיפור המקראי המורחב - המונח סיפור דרשני נטבע על ידי עפרה מאיר, והוא מציין סיפורים שדמויותיהם הן בדרך כלל מן המקרא, נקודת המוצא שלהם היא הפסוק המקראי, ומגמתם היא לדרוש אותו ולהפיק ממנו משמעות חדשה. לדוגמה, האגדה מספרת על הרחבות שונות לסיפור חוה, אדם והנחש וכך פותרת סתירות, פערים או אי-בהירויות בין פרשנויות או בין פסוקי המקרא עצמם.
תרגומי מקרא טומנים בחובם הרמזים לאגדות, אשר מהן מפורטות במקורות אחרים.
מעשי-חכמים: אגדות המספרות על חייהם ומעשיהם של תנאים ואמוראים.
משלים
פתגמים
אמונות ודעות: האגדתא דנה במגוון גדול מאוד של נושאים, כמו מאורעות היסטוריים, דמויות תנ"כיות, חז"ליות, רומאיות, מצריות, בבליות ועוד, שדים, חוכמת המונים, תופעות טבע, גוף האדם ורפואתו, מטאורולוגיה, גאוגרפיה, תכונות בע"ח, אסטרונומיה, קוסמולוגיה, מקומות המובילים לגיהנום ולגן העדן, סייסמולוגיה, נוסחי התורה, מלאכים, חושים, רגשות ונושאים הגותיים כגון "שכר ועונש", "יחס האלוהות והאדם", "תפקידו של עם ישראל", משמעות החברה האנושית ועוד.
מוסר: חלק ניכר מספרות האגדה מוקדש להתפתחות המוסרית של האדם, בדרך כלל על ידי סיפור שיש בו מוסר השכל. ביקורתם של בעלי האגדה התייחסה לכל המעמדות שהיו בזמנם, ובכלל זה מעמד החכמים עצמו.
פולמוס: האגדה הייתה המקום העיקרי שבו התייחסו, ישירות או בעקיפין, לדעות שמחוץ לעולם היהדות והתפלמסו עימן – בעיקר כנגד הצדוקים, עובדי האלילים והנוצרים.
לעיתים אותה אגדה מוצגת בניסוחים שונים או למטרות שונות.[13]
סמכות הפסיקה על פי האגדות
ספרות האגדה היא אחד המקורות החשובים ביותר של מחשבת היהדות, ומספר רב של מאמרי אגדה אומצו אחר כך על ידי גדולי מחשבת ישראל, כמו הרמב"ם, רש"י, המהר"ל, המהרש"א, והראי"ה קוק. יש גם מנהגים הלכתיים שמקורם בספרות האגדה, כגון אמירת הקדיש בידי האבלים. כמו כן קיימת במחשבת התנגדות למאמרי אגדה מסוימים, למשל הרמב"ם מסתייג מהאסטרולוגיה של חז"ל וגם אינו מקבל את מאמרי האגדה שלהם הנוגעים לשדים ולרפואה כרלוונטיים למעשה.
סמכותן של אגדות חז"ל פחותה ביחס לסמכות דברי ההלכה שלהם. היחס העקרוני הזה מבוטא בדבריהם של רבים מן הגאונים והראשונים שרווחות בהם קביעות כגון: "אין מקשין מדברי אגדה",[14] "אין סומכין על דברי אגדה",[15] "אין מדקדקין עליהן",[16] "אין משיבין על דברי אגדה",[17] "אין למדים הלכה מדברי אגדה".[18]
אולם לדעת רבינו תם אין לדחות דברי אגדה אם אינם חולקים על התלמוד[19] וכן דעת רוב פוסקי ההלכה האחרונים.[20]
הנימוקים שניתנו ליחס זה לאגדות חז"ל הם שדברי האגדה לא לובנו כלימוד הגמרא בצורה של שאלות ותשובות[21] ושלא נכתבו בצורה של פסיקה אלא של דברי מוסר וכדומה.[22]
בתקופות מאוחרות יותר, הוגים אורתודוקסיים נתנו סמכות גדולה יותר לאגדות חז"ל, ולעיתים עמדה שאלה זו ביסוד מחלוקות בין זרמים פתוחים לשמרנים. בשנת 2003 עורר ביטוי אחד של הוויכוח בעניין פולמוס עז בציונות הדתית. לאחר שהרב יעקב מדן הוציא ספר המדבר על חטאו של דוד המלך ותשובתו, יצאו כמה ראשי ישיבות, כמו הרב צבי טאו, והרב משה בלייכר כנגד עצם הטענה שדוד חטא – בשל טענתם שאסור לחלוק על דברי הגמרא, שאומרת: "אמר ר"ש בר נחמני כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה". רבנים אחרים, כמו הרב יובל שרלו והרב יואל בן נון, טענו בין השאר כי אין מחויבות לקבל את המדרש כפשוטו – ובמיוחד כיוון שקיימות דעות חולקות, שכן ניתן להבין את המדרש, כאמירה הגורסת שאין להתייחס לדוד כחוטא, ולא מתכוונת לומר שהוא לא חטא כלל.
יחס הראשונים והאחרונים לאגדה
רבים מן הראשונים והאחרונים קבעו כללים בלימוד האגדה. הכללים אינם גורפים ומתייחסים לכל אגדה ואגדה בנפרד. להלן קצת מעמדותיהם על האגדות השונות:
מאז כתיבת התלמוד והמדרשים התמעטו העוסקים בפירוש האגדה. רוב פרשני התלמוד כתבו מעט מאוד על הסוגיות האגדיות, ורבים מהלומדים נטו ללמוד אותן ברפרוף – ולפעמים אף לדלג עליהן לגמרי, מתוך שימת דגש על תחום ההלכה. בעבר רבים תפסו את אגדות חז"ל כפשוטן, ולא נטו לראות את דבריהם כמשלים לרעיונות עמוקים ונסתרים. הרמב"ם מתאר שבחלק מהעם היו תופסים תמיד את אגדות חז"ל כפשט דבריהם, וכן שהדרשנים היו רגילים לדרוש בפני ההמון את הדרשות כפשוטם מילה במילה.[30] כך תיאר גם רבי יצחק אברבנאל את דרכם של "החכמים האשכנזים", שמפרשים את אגדות חז"ל כפשוטם.[31]
לעומת זאת, הרמב"ם עצמו סבר שאגדות חז"ל נאמרו כמשלים לרעיונות עמוקים.[32] עמדה זו של הרמב"ם היא חלק מן התפיסה הרציונליסטית שלו, ונקודה זו עמדה במוקד של חלק מן הביקורת שהוטחה כנגד התפיסה.[33] עם זאת, כבר לפני הרמב"ם היו ראשונים שכתבו שיש אגדות שכוונתן אינה לפשט דבריהן,[34] ואחרי הרמב"ם הלכו בדרך זו ראשונים רבים נוספים.[35] מאפיין נוסף לדרכו של הרמב"ם וסיעתו הוא פירושים לאגדות בצורה של קירוב דבר האגדה לשכל הישר, כך למשל יתושו של טיטוס מתאר למעשה גידול במוח, או תיאור של פתק שנפל מהשמיים מתאר מחשבה שעברה בראשו של קורא הפתק.
בדורות האחרונים החלה פריחה מחודשת של תחום של פירוש ולימוד האגדה, בעיקר בבתי המדרש המשתייכים לזרם הציונות הדתית – וזאת בעקבות הראי"ה קוק שקרא להחיות את לימוד האגדה, ואף כתב את ספרו עין אי"ה המבאר את האגדות המופיעות בספר עין יעקב על מסכתות ברכות ושבת.
קבצים של מדרשי אגדה
את אגדות חז"ל ניתן למצוא בכמה סוגים עיקריים של כתבים:
לצד החיבורים המקוריים, נערכו גם 'ספרי ליקוט' מסוגים שונים, שליקטו אגדות חז"ל לפי סדר מסוים: לפי סדר המקרא, לפי נושאים, לפי שם הרב שהמאמר מיוחס אליו, או לפי סדר אלפביתי של ציטוטים. אחד הידועים שבהם הוא "ספר האגדה", פרי עבודתם של ביאליק ורבניצקי.
אף שספרות המדרש נכתבה בעיקרה בימי הביניים, נכתבים גם במאה ה-21 פירושים על התורה בסגנון מדרשי, כדוגמת קובץ מדרשים שכתבו נשים בשם "דרשוני" ו"צוהר תעשה לתיבה" של רונן אחיטוב.
מדרש רבה
המדרשים הקרויים "מדרש רבה" הם מן המדרשים הידועים והנלמדים ביותר. אולם למרות הדמיון בשמות, לא מדובר בקובץ מדרשי אחד, אלא בקבצים שנכתבו בתקופות שונות, במקומות שונים ועל ידי מחברים שונים.
בראשית רבה מתוארך למאה השישית. מדרש על חומש בראשית שיש בו באורי מילים ופסוקים והרחבות אגדתיות, חלקן רחוקות מאוד מפשט הפסוקים. משולבים בו גם משלים ואמיתות עממיות. העורך הביא דרשות ממקורות מוקדמים יותר, ובהם המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה ותרגומי המקרא. הוא מצטט גם מן התלמוד הירושלמי, כנראה בגרסה ששונה במקצת מן הגרסה שבידינו. יש המקדימים את עריכתו של מדרש בראשית רבה לתחילת המאה ה-5.
איכה רבה נמסר בשתי גרסאות, אחת נדפסה ב-1519 בפזארו והשנייה, מהדורת בובר, נערכה על פי כתב יד, והיא זו המצוטטת בשולחן ערוך ובמקורות נוספים. המדרש נערך כנראה במאה ה-5.
מדרש תנחומא, או "מדרש ילמדנו" (המאה ה-9), מדרש אגדה ארצישראלי על התורה, שנתחבר על ידי רבי תנחומא, אמורא בדור החמישי לאמוראים שחי בארץ ישראל. מחולק גם הוא לפי פרשיות התורה. במדרש זה נפתחים הדיונים לרוב בשאלות הלכתיות, ואחר-כך עוברים לתכני אגדה. קיים מדרש בשם "ילמדנו רבינו", אשר מתבסס על מדרש תנחומא הפותח בדרך כלל במילים אלה.
ילקוט שמעוני – ליקוט של מדרשים על ספרי התנ"ך, שנתחבר בתחילת המאה הארבע עשרה בגרמניה. הדעות חלוקות באשר לזהות מחברו, ועל פי רוב על ידי רבי שמעון אשכנזי ("ראש הדרשנים") מפרנקפורט. הספר מצטיין במאגר ספרים עצום של כ-50 ספרים, בדיוק לשוני ובהסמכת וציטוט המקורות.
במחקר המודרני קיימות שתי גישות פרשניות שונות להבנת סיפורי החכמים המופיעים בספרות חז"ל.
הגישה ההיסטורית
גישה זו, המאפיינת את רוב ההיסטוריונים חוקרי התקופה התלמודית, סוברת כי חלק מסיפורי החכמים מכילים פרטים היסטוריים שניתן לאמת ולזהות אותם. סיפורים אלו יאומתו עם מקורות אחרים המספרים את סיפורי התקופה. לדוגמה: היינריך (צבי) גרץ, היסטוריון בן המאה ה-19, השווה בין כתבי ההיסטוריון יוספוס פלביוס לכתבי חז"ל ובעזרת שילוב של שני המקורות יצר תמונה היסטורית אחידה. כלומר, גרץ יוצא מנקודת הנחה ששני המקורות הם בעלי חומרים היסטוריים ומקנה להם סמכות זהה.
הגישה הספרותית
גישה זו, שבראשה עמד פרופ' יונה פרנקל, סוברת כי יש ספק אודות האמינות ההיסטורית של סיפורי החכמים – וזאת מכיוון שלא ייתכן שהמבנה של סיפור היסטורי יהיה אסתטי ומוקפד כל כך. לכן מציעה הגישה ניתוח ספרותי של הטקסט התלמודי. פרנקל גורס ניתוח הטקסט במספר שלבים: 1. קריאה והבנה מילולית של הטקסט, 2. חלוקת הסיפור לחלקים הגיוניים, 3. הגדרת היחסים בין החלקים, 4. מעקב אחר הקשרים בין החלקים, 5. הבנת המשמעות הרעיונית של הסיפור.
לעומת הניתוח ההיסטורי, בניתוח הספרותי אין כל ניסיון להבין מהו הסיפור האמיתי, שהתרחש במציאות. המטרה אינה אלא להבין מהו הרעיון שמנסה יוצר הסיפור להעביר לקורא. בניתוח זה, כבכל ניתוח ספרותי, כל פרט המופיע בטקסט משמעותי. הבחירה להציג את הדברים באופן מסוים משרתת רעיון מסוים, ולכן ייתכנו סתירות בין מקורות תלמודיים שונים (לכל טקסט רעיון מרכזי אחר).[36]
^רבי שמואל הנגיד, "מבוא התלמוד": "הגדה – הוא פירוש שיבוא בתלמוד על שום עניין שלא יהיה מצווה, זו היא הגדה", ובהמשך: "מה שפירשו בפסוקים". רשב"ם בבבא בתרא קלד, א', ד"ה הגדות: "מדרשי פסוק, כגון תנחומא ובראשית רבה ויקרא רבה". תוספות הרא"ש נדרים, ל"ה, ב': "אגדות – דברי חכמים שהסמיכום על הפסוקים". שולחן ערוך הרב, הלכות תלמוד תורה, קונטרס אחרון, פרק ג': "דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ג מצות, והן ההגדות".
^בראשית רבה, פרשה י"ב, י': "רבי יודא נשיאה שאליה לרבי שמואל בר נחמן, אמר: מפני ששמעתי עליך שאתה בעל הגדה, מאי דכתיב 'סולו לרוכב בערבות' (תהלים, ס"ח, ה')". בראשית רבה, פרשה צ"ד, ה': "ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק, אמר רבי יהושע בן לוי: חזרתי על כל בעלי אגדה שבדרום שיאמרו לי פסוק זה, ולא אמרו לי". איכה רבה, פרשה ג', ס': "רבי חלבו שאל את רבי שמואל בר נחמן, אמר לו: מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה, מהו דין דכתיב 'סכותה בענן לך מעבור תפלה' (איכה, ג', מ"ד)".
^ילקוט שמעוני פרשת וירא רמז צב: "כל מקום שאתה מוצא דבריו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי באגדה - עשה אזנך כאפרכסת. בל"ב מדות האגדה נדרשת...", כלומר, שלושים ושניים כללים להבנת פסוקי המקרא.
^לדוגמה הגדרת הגמרא לרעמים (מסכת ברכות נ"ט עמוד א), תיאור נבוכדנאצר כבעל עורלה באורך 300 אמה (מסכת שבת, דף קמ"ט, עמוד ב), תיאור הכוכבים כפקקים בשמיים (מסכת ברכות דף נ"ט עמוד א) ואגדות רבה בר בר חנה.
^קיימת אגדה על אלוהים שהציע את התורה לאומות העולם - ומתואר בה כיצד אומות העולם דחו אותה ואילו עם ישראל קיבל אותה. במכילתא דרבי ישמעאל (מסכתא ד, יתרו ה') מובאת אגדה זו כתגובה אפולגטית לשאלה מדוע ניתנה התורה דווקא ליהודים. בשמות רבה (כז:ט) היא מובאת כהנמקה לענישת בני ישראל על אי קיום המצוות. באיכה רבה (ג:א) היא בסיס לקובלנה של עם ישראל כנגד אלוהים, על שאין הוא מתייחס אליהם כראוי. בכל אחד מהמקרים, משמעות ההגדה נקבעת על פי ההקשר.
^רב סעדיה גאון באוצר הגאונים, מסכת חגיגה, עמוד 65; רב שרירא גאון בתשובות הגאונים החדשות, סימן קנ"ז, הערה 73; רב האי גאון בתורתם של גאונים, שו"ת רב האי, סימן י"ב; אוצר הגאונים, מסכת תענית, תשובה ה'; שו"ת הגאונים הרכבי, סימן שנ"ג; רבי יהודה ברצלוני, בפירוש לספר יצירה, עמוד 41; הרמב"ם בפתיחה למורה נבוכים, ובשו"ת הרמב"ם, חלק ב', סימן תנ"ח; האבן עזרא בפירושו הקצר לספר שמות, פרק ב', פסוק ט'; הרמ"ה באיגרתו בעניין תחיית המתים.
^רב סעדיה גאון באוצר הגאונים, מסכת חגיגה, עמוד 65; רב שרירא גאון בתשובות הגאונים החדשות, סימן קנ"ז, הערה 73; רב האי גאון באוצר הגאונים, מסכת ברכות, תשובה רע"א, ומסכת חגיגה, סימנים ס"ז וס"ט; רבי שמואל הנגיד במבוא התלמוד, האבן עזרא בפירושו הקצר לספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ח, הרמ"ה באיגרתו בעניין תחיית המתים.
^הרמב"ן בחידושיו על מסכת יבמות, דף ס"א, עמוד ב'; הרשב"א בחידושיו על מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א' ועוד; הריטב"א בחידושיו על מסכת שבת, דף ס"ה, עמוד ב'.
^שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן ל"ו ד"ה ועם זה. אולם יש שהגבילו את זה רק אם האגדה סותרת את התלמוד. בכל מקרה, זו אמירה בעייתית מאד, שכן לעיתים מתוך הדיון האגדתי כן נפסקה הלכה למעשה, כגון במסכת פסחים צ"ד, עמוד א
^ספר הישר הובא במחזיק ברכה להחיד"א קונטרס אחרון סימן נא.
^רב שרירא גאון, בתשובות הגאונים החדשות, סימן קנ"ז, הערה 73; רב האי גאון, בתשובות הגאונים החדשות, סימן קנ"ח; רבי יהודה הלוי, ספר הכוזרי, מאמר ג', פסקאות ס"ח - ע"ג.
^רבי יהודה ברצלוני, בפירושו לספר יצירה, עמודים 43 - 45; האבן עזרא בהקדמה לפירושו לתורה; רבי הלל מוורונה, ספר תגמולי הנפש, דף כ"ה, עמוד ב'.
^רבי יהודה ברצלוני, בפירושו לספר יצירה, עמודים 43 - 45; רבי יצחק אברבנאל, ישועות משיחו, הקדמה לעיון השני, בשם "רבים וטובים".
^רב האי גאון באוצר הגאונים, מסכת חגיגה, תשובה ס"ז, ובתורתם של ראשונים, שו"ת רב האי גאון, סימן י"ב.
^רבי יהודה הלוי, בספר הכוזרי סוף מאמר שלישי, האבן עזרא, בהקדמתו לתורה.
^רבי אברהם בן הרמב"ם, במאמר על אודות דרשות חז"ל; הרשב"א, בפירושו לאגדות, מסכת ברכות, דף ו', עמוד א'; רבי ידעיה הפניני, בשו"ת הרשב"א, חלק א', סימן תי"ח; רבי הלל מוורונה, בתגמולי הנפש, דף כ"ה; ר"י אלשקאר, מרכבת המשנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ט"ו; רבי יצחק אברבנאל, ישועות משיחו, העיון השני, סימן א', וכתב האברבנאל שכך הייתה דרכם של הרלב"ג, רבי חנוך אלקונסטאנטינא, רבי שמואל מוטוט, ורבי לוי בן רבי אברהם.
^יונה פרנקל, מדרש ואגדה, פרק שני – סיפורי מעשי חכמים והמחקר ההיסטורי.
Artikel ini tidak memiliki referensi atau sumber tepercaya sehingga isinya tidak bisa dipastikan. Tolong bantu perbaiki artikel ini dengan menambahkan referensi yang layak. Tulisan tanpa sumber dapat dipertanyakan dan dihapus sewaktu-waktu.Cari sumber: Jalan Tol Jakarta–Tangerang – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR Jalan Tol Jakarta–TangerangInformasi ruteBagian dari Jalan Tol Trans-JawaDikelola oleh PT Jasa Marga TbkPanjang:26.3 km...
Ahmad Haydar Kepala Kepolisian Daerah AcehMasa jabatan26 Juli 2021 – 26 September 2023 PendahuluWahyu WidadaPenggantiAchmad KartikoKapuslabfor Bareskrim PolriMasa jabatan2 Agustus 2019 – 10 November 2020 PendahuluTidak DiketahuiPenggantiAgus BudihartaWakil Kepala Kepolisian Daerah JambiMasa jabatan7 Mei 2017 – 2 Agustus 2019 PendahuluMuchlis A.S.PenggantiCharles Bonardo Sadatua Nasution Informasi pribadiLahir9 September 1965 (umur 58)Kudus, Jawa TengahHub...
2008 novel by S. A. Bodeen The Compound AuthorS. A. BodeenCover artistDavid CooperCountryUnited StatesLanguageEnglishSeriesThe CompoundGenreDystopia, adventurePublisherFeiwel & FriendsPublication dateApril 29, 2008Published in English2008Media typePrint, ebook, audiobookPages256 pagesISBN0312575394 The Compound is a 2008 fictional young adult novel by S. A. Bodeen. The book was first released on April 29, 2008, through Feiwel & Friends and centers upon a young man named...
João II João II (Portugis, diucapkan [ʒuˈɐ̃ũ]; Inggris: John II) (3 Maret 1455 – 25 Oktober 1495), Pangeran Sempurna (Port. o Príncipe Perfeito), adalah raja Portugal dan Algarve ke-13. Ia lahir di Lisboa, putra dari Afonso V dari Portugal dan istrinya Isabel dari Coimbra. Didahului oleh:Afonso V Raja Portugal dan Algarves1481 – 1495 Diteruskan oleh:Manuel I Referensi Page, Martin The First Global Village Boxer, Charles R. From Lisbon to Goa, 1500-1750 (1991...
Foundational text of the Vaisheshika school of Hindu philosophy Part of a series onHindu scriptures and texts Shruti Smriti List Vedas Rigveda Samaveda Yajurveda Atharvaveda Divisions Samhita Brahmana Aranyaka Upanishads UpanishadsRig vedic Aitareya Kaushitaki Sama vedic Chandogya Kena Yajur vedic Brihadaranyaka Isha Taittiriya Katha Shvetashvatara Maitri Atharva vedic Mundaka Mandukya Prashna Other scriptures Bhagavad Gita Agamas Related Hindu texts Vedangas Shiksha Chandas Vyakarana Nirukta...
الشبكة السعودية للمدفوعاتالشبكة السعودية للمدفوعاتالشعارمعلومات عامةالبلد سعوديةالتأسيس 1990النوع خاصالمقر الرئيسي الرياض، السعوديةموقع الويب mada.com.sa… (العربية) المنظومة الاقتصاديةالصناعة شركة دفع أونلاينالمنتجات خدمات مالية أهم الشخصياتالمؤسس البنك المركزي السعودي�...
Course de la Paix 1962GénéralitésCourse 15e Course de la PaixÉtapes 14Date 2-17 maiDistance 2 413 kmPays traversé(s) RDA Tchécoslovaquie PologneLieu de départ BerlinLieu d'arrivée VarsovieCoureurs au départ 121Coureurs à l'arrivée 80Vitesse moyenne 40,920 km/hRésultatsVainqueur Gainan SaidschushinDeuxième Youri MelikhovTroisième Stanisław GazdaClassement par points Alexeï PetrovMeilleure équipe URSSCourse de la Paix 1961Course de la Paix 1963modifier - modifier le code - modi...
Map showing the extent of Mesopotamia The geography of Mesopotamia, encompassing its ethnology and history, centered on the two great rivers, the Tigris and Euphrates. While the southern is flat and marshy, the near approach of the two rivers to one another, at a spot where the undulating plateau of the north sinks suddenly into the Babylonian alluvium, tends to separate them still more completely. In the earliest recorded times, the northern portion was included in Mesopotamia; it was marke...
Eastern Catholic Church Slovak Greek Catholic ChurchCathedral of St. John the Baptist in PrešovClassificationEastern CatholicOrientationEastern ChristianityTheologyCatholic theologyPolityEpiscopalGovernanceMetropolitanatePopeFrancisPrimateJonáš MaximAssociationsCongregation for the Oriental ChurchesRegionSlovakiaLiturgyByzantine RiteHeadquartersPrešov, SlovakiaMembers207,320[1]Other name(s)Slovak Byzantine Catholic Church Part of a series onParticular churches sui iurisof the Cath...
American-British actor (1943–2024) This article is about the American actor and singer. For the Scottish rugby union player, see David Sole. David SoulSoul in 1975BornDavid Richard Solberg(1943-08-28)August 28, 1943Chicago, Illinois, U.S.DiedJanuary 4, 2024(2024-01-04) (aged 80)London, EnglandCitizenshipUnited StatesUnited KingdomOccupation(s)Actor, singerYears active1961–2014Known forJoshua Bolt – Here Come the Brides Detective Kenneth Richard Hutch Hutchinson – Starsk...
Taman Disney Istana Cinderella adalah ikon dari Disneyland Tokyo Tokyo Disneyland Lokasi Urayasu, Chiba, Japan Pertama dibuka 15 April 1983 Resort Tokyo Disney Resort Tema Situs web Tokyo Disney Resort Homepage Pengelola The Oriental Land Company Tokyo Disney Resort Tokyo Disneyland Tokyo DisneySea Ikspiari Bon Voyage! Hotel Disney Hotel Disney Ambassador Hotel Tokyo DisneySea MiraCosta Hotel Tokyo Disneyland The Oriental Land Company Disneyland Tokyo adalah taman rekreasi Disneyland dengan ...
Village in Estonia Village in Rapla County, EstoniaSoonisteVillageCountry EstoniaCountyRapla CountyParishMärjamaa ParishTime zoneUTC+2 (EET) • Summer (DST)UTC+3 (EEST) Sooniste (German: Soinitz) is a village in Märjamaa Parish, Rapla County in western Estonia.[1] References ^ Classification of Estonian administrative units and settlements 2014[dead link] (retrieved 28 July 2021) vteSettlements in Märjamaa ParishBorough Märjamaa Villages Alaküla Altküla A...
Different opinions that Christians have held about material riches Jesus casting out the money changers from the Temple by Giotto, 14th century Part of a series onChristianity JesusChrist Nativity Baptism Ministry Crucifixion Resurrection Ascension BibleFoundations Old Testament New Testament Gospel Canon Church Creed New Covenant Theology God Trinity Father Son Holy Spirit Apologetics Baptism Christology History of theology Mission Salvation Universalism HistoryTradition Apostles Peter Paul ...
Aksara tulang orakel, Dinasti Shang. Lin Xin (廩辛) merupakan raja dari Dinasti Shang, Tiongkok. Namanya menurut Sejarah Bambu adalah Feng Xin (冯辛), buku lainnya, Buku Sejarah Bangsa Han (汉书, 古今人表) juga menyebutnya sebagai Feng Xin. Ia naik takhta pada tahun Gengyan (庚寅) dan ibu kotanya berada di Yin (殷). Menurut Sejarah Bambu, ia memerintah selama 4 tahun, tetapi di dalam Catatan Sejarah Agung tercatat 6 tahun. Lin Xin Dinasti Shang Didahului oleh:Zu Jia Raja Shang Di...
Part of a series on theUnited States space program NASAU.S. Space Force Human spaceflight programs Mercury Gemini Apollo Skylab Space Shuttle Shuttle–Mir International Space Station Commercial Crew Constellation Artemis Lunar Gateway Robotic spaceflight programs CRS Explorers GLS Large Strategic Lunar Orbiter Lunar Precursor Mariner Mars Exploration New Millennium Pioneer Planetary Missions Discovery New Frontiers Solar System Exploration Planetary Observer Ranger Surveyor Vanguard Viking ...
Public park in Queens, New York Cunningham ParkFrancis Lewis Boulevard in Cunningham ParkTypepublic parkLocationBordering Oakland Gardens and Fresh Meadows in Queens, New YorkCoordinates40°44′N 73°46′W / 40.733°N 73.767°W / 40.733; -73.767Area358 acres (145 ha)Operated byNew York City Department of Parks and Recreation Cunningham Park is a 358-acre (1.4 km2) park in the New York City borough of Queens. The park lies between the Grand Central Park...
This is a list of plantations and/or plantation houses in the U.S. state of Georgia that are National Historic Landmarks, listed on the National Register of Historic Places, listed on a heritage register, or are otherwise significant for their history, association with significant events or people, or their architecture and design.[1][2][3] Map all coordinates using OpenStreetMap Download coordinates as: KML GPX (all coordinates) GPX (primary coordinates) GPX (seconda...
International athletics championship eventWomen's short race at the 2005 IAAF World Cross Country ChampionshipsOrganisersIAAFEdition33rdDateMarch 20Host citySaint-Galmier, Rhône-Alpes, France VenueHippodrome Joseph DesjoyauxEvents6Distances4.196 km – Women's shortParticipation104 athletes from 29 nations← 2004 Bruxelles 2006 Fukuoka → The Women's short race at the 2005 IAAF World Cross Country Championships was held at the Hippodrome Joseph Desjoyaux in Saint-Galmier near Saint...
2013 election of members of the European parliament for Croatia 2013 European Parliament election in Croatia 14 April 2013 2014 → 12 seats in the European ParliamentTurnout20.83% First party Second party Third party Leader Dubravka Šuica Tonino Picula Nikola Vuljanić Party HDZ–HSP AS–BUZ SDP–HNS–HSU Labour Alliance EPP S&D GUE/NGL Leader since 15 March 2010 Seats won 6 / 12 5 / 12 1 / 12 Popular vote 243,654 237,778 42,750 Percentage 32.86...
Former province of Japan Ōsumi Province大隅国Province of Japan7th century–1871Map of Japanese provinces (1868) with Ōsumi Province highlighted in red, the Saikaidō in greenCapitalKokubu, KagoshimaHistory • Established 7th century• Disestablished 1871 Today part ofKagoshima Prefecture Ōsumi Province (大隅国, Ōsumi no Kuni) was a province of Japan in the area of southeastern Kyūshū, corresponding to the eastern half of modern Kagoshima Prefecture, and including...
