מדרשרות רבה הוא מדרש למגילת רות, והוא אחד ממדרשי רבה לחמש מגילות. מדרשים אלו נמנים עם קבוצת המדרשים הבתר קלאסיים, שראשית עריכתם עוד בתקופת האמוראים, ולפני סוף המאה ה-5, והם כוללים גם חלקים מאוחרים יותר, שלגבי תיארוכם חלוקים החוקרים.
רות רבה הוא מדרש ארץ-ישראלי, רוב החומר בו שייך לתקופה הקלאסית, לפני סוף המאה החמישית, ועריכתו הסופית היא ככל הנראה לא יאוחר מן המאה השמינית.
שמו של המדרש
מדרש רות רבה מופיע במקורות קדומים בשמות שונים. כך למשל, מדרש רות ואגדת רות. השם המקובל של המדרש היום מדרש "רות רבה", אינו נזכר לפני המאה השש-עשרה.
אופיו הפרשני של המדרש
מדרש רות רבה הוא מדרש פרשני, הדורש את רוב רובם של פסוקי מגילת רות על פי הסדר. הפסוקים עצמם הובאו במקומם במדרש, כך שהוא כולל למעשה כמעט את כל הספר המקראי. הפרשנות של רות רבה לפסוקים היא לרוב על דרך הפשט. ניתן למצוא בו גם מקומות של פרשנות אלגורית, אך אלה מעטים למדי.
החלוקה המקובלת של המדרש היא לשמונה פרשיות. חלוקות קדומות יותר הן לשלוש פרשיות, ולשש פרשיות. עריכה נוספת של המדרש יצרה את החלוקה הנוכחית לשמונה פרשיות.
מדרש רות רבה מביא בצורה מפורשת (הכוללת דיבורי הצעה) מקורות מן המשנה, התוספתא, מדרשי הלכה, ברייתות ואף חומר תנאי אנונימי. על-פי הריכוז הרב של דרשות לספר דברי הימים נראה שבפני עורך המדרש היה גם מדרש לספר דברי הימים.
כמו כן, קיימות זיקות שונות בין רות רבה לבין מקורות אחרים, בעיקר ארץ ישראליים. כגון תלמוד ירושלמי, בראשית רבה, ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא. במספר לא מבוטל של מקרים, ניתן לראות השפעה ברורה של המדרש על רות (זה שבידינו, או נוסח קדום לו) על המקורות האחרים.
אין השפעה רבה של מדרש רות-רבה על התלמוד הבבלי, ואף ההשפעה של הבבלי על מדרש זה מועטת ביותר.
לשון וסגנון
מדרש רות רבה כתוב ברובו במה שמכונה על ידי החוקרים "לשון חז"ל ב'" כלומר עברית שלאחר תקופת המשנה. עם זאת בעל המדרש משתמש גם בשפה הארמית האופיינית לא"י – ארמית מערבית ארץ-ישראלית.
צורות ספרותיות במדרש רות רבה
מלבד דרשות פסוקים 'רגילות' על הסדר, ניתן למצוא ברות-רבה טקסטים המאופיינים כ'סיפור': משלים, סיפורים דרשניים ומעשי חכמים.
מהדורות
מלבד המהדורה הרגילה למדרש, מהדורת דפוס וילנא, קיימת גם מהדורה מדעית, מהדורת לרנר. מהדורה זו מופיעה רק כחלק מעבודת הדוקטור של פרופ' מירון ביאליק לרנר, ולא ראתה אור בדפוס. עם זאת, הנוסח שלה מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן.
