Dark Sky Island ספג ביקורות חיוביות מטעם המבקרים וזכה להצלחה מסחרית רבה. בשיאו, הגיע למקום הרביעי במצעד האלבומים הבריטי, המקום הגבוה ביותר של אניה במצעד מאז Paint the Sky with Stars (1997), ולמקום השמיני במצעד הבילבורד 200. בשאר רחבי העולם, הגיע לחמישיות הפותחות בתשע מדינות. מהדורת הדלוקס שלו כללה שלוש רצועות נוספות. אניה קידמה אותו באמצעות סיבוב הופעות עולמי, במסגרתו ביצעה את השירים שנכללו בו. Dark Sky Island הועמד לפרס גראמי בקטגוריית "אלבום העידן החדש הטוב ביותר".[2]
רקע והקלטה
לאחר צאת אלבומה הקודם, And Winter Came... (2008), אניה לא הייתה בטוחה בנוגע להמשך הקריירה שלה ולכן החליטה לקחת הפסקה מעולם המוזיקה, שנמשכה שלוש שנים.[3] היא הרגישה שזה נחוץ לה ולמוזיקה שלה.[4] במהלך תקופה זו הוציאה את אלבום הלהיטים השני שלה, The Very Best of Enya (2009) ובילתה זמן בטיולים, כולל ביקורים באירלנד, אוסטרליה וצרפת, שם קנתה בית חדש בחופיה הדרומיים ושיפצה אותו.[5] בנוסף, חברה אניה לעמיתיה הוותיקים, המפיק והמעבד ניקי ראיין ואשתו, הפזמונאית רומא ראיין, במטרה לדון ברעיונות לאלבום הבא שלה. באחת הפגישות הציגה רומא לאניה אוסף שירים שכתבה על איים; אחד מהם על סרק, אחד מאיי התעלה. לאחר מכן, פירטה עליו והדבר השפיע על אניה.[6][7] עם זאת, הקלטות האלבום התעכבו עקב כך שאולפן ההקלטות הביתי של אניה היה בשיפוצים. במאי 2011 הודיע ראיין כי העבודות על האלבום החדש החלו, אך הוסיף שהרעיון להקליט אותו באולפני אבי רוד נמוג.[8] באביב 2012, אניה הרגישה שהזמן מתאים להתחיל להקליט אותו.[6][9] לדברי אניה, האלבום אינו אלבום קונספט.[9]
האלבום הוקלט בין השנים 2012–2015. אניה וראיין אימצו את שיטת הכתיבה וההקלטה הרגילה שלהם כשעבדו על Dark Sky Island. התהליך מתחיל בכך שאניה עובדת לבדה ומקליטה מנגינות דמו בסיסיות של פסנתר. היא הגיעה לאולפן ב-10:00 בבוקר ועבדה עד סמוך לשעה 18:00 אחר הצהריים, על מנת שסופי השבוע שלה יהיו חופשיים.[6] אניה תיארה את עצמה כ"כותבת איטית מאוד" והוסיפה שלא הגבילה את עצמה בכמות השירים שתכננה לכלול בו. לאחר שאיגדה אוסף של רעיונות, הציגה אותם בפני ניקי ורומא "כדי לראות [האם] הם מבינים את מה שאני מנסה לומר [...] רציתי לדעת שהם חשים ומביניהם במה כל שיר עוסק. אם הם כן חשו והבינו, הסכמנו שיש לנו שיר שאפשר לכלול באלבום".[6]
"The Humming" הוא שיר "שמהרהר על מחזור היקום ואיך שינוי משפיע על הכול".[10] בזמן שאניה עבדה על המוזיקה, היו חלקים שהיא זמזמה ולבסוף החליטה לכלול את הקטע הזה כחלק מהשיר עצמו. היא קראה סיפור שרומא נתנה לה, ממנו למדה שהצליל הראשון שהושמע בעולם היה זמזום.[4][10] את אותו הצליל לא יכלו לשמוע בני האדם, אך במרוצת הזמן מדענים הצליחו לתרגם אותו לצליל שאוזן אנושית יכולה לשמוע, תוך שימוש בטלסקופ החלל פלאנק ובקומפרסור שנועדו לעזור בכך.[10]
"So I Could Find My Way" נכתב בסולם של רה מז'ור. אניה תיארה את המנגינה שלו כ"רגשית מאוד". השיר הוקדש לאמה המנוחה של ניקי ראיין, מונה, ועסק במה שהיא השאירה אחריה לאחר שנפטרה. "אתה חושב על מה שהיא השאירה בחייך. זה מה שתמיד תזכרי. מה היו הסיפורים שלה, מה קיוותה לך; בתקווה שתמצאי את הדרך שלך", הצהירה אניה.[10][11] "Even in the Shadows" כולל שימוש בקונטרבס עליו אחראי מוזיקאי הרוק והג'אז האירי אדי לי.[12] לי היה חבר בלהקת Those Nervous Animals מסלייגו, אירלנד, שהוחתמה באותה חברת התקליטים, טארה מיוזיק, של להקת קלאנאד; אניה הייתה חברה בלהקה בין השנים 1980–1982.[13] מעבר לכך, היו חברים בלהקה גם מויה ברנאן, קירוי ברנאן, נואל דוגן, פטריק דוגן ופול ברנאן.
באלבום ישנם שני שירים בהם מופיעים מילים בשפת הלוקסיאן (אנ'), שפה שיצרה רומא ראיין בעצמה. שירים אלה מתמקדים במיוחד ב"נושא הבין-גלקטי" ובסיפורים עולמיים עתידניים אחרים. "Echoes in Rain" הוא שיר אופטימי וזאת, בעקבות השימוש באוסטינטו, פיציקטו וכלי מיתר. הוא הושווה לסינגל הפריצה שלה, "Orinoco Flow". מילות השיר מתארות מסע בחזרה לבית, תוך שהן מתארות את המסע בפרקי זמן שונים כמו יום ולילה.[14] הוא היה השיר האחרון שנכתב לאלבום.[9]
בספטמבר 2015 הכריזה אניה באתר האינטרנט הרשמי שלה כי האלבום עתיד לצאת בנובמבר של אותה השנה.[16] שמו, רשימת הרצועות והסינגל המוביל מתוכו הוכרזו ב-7 באוקטובר 2015.[17][18] לצד מהדורות רגילות ומהדורות דלוקס דיגיטליות,[19][20] הוצעו למכירה גם מהדורות ויניל של האלבום.[21] זו הייתה הפעם הראשונה מאז צאת המהדורה המחודשת של Enya (1992), שמהדורות ויניל של אלבומיה של אניה הוצעו למכירה.
בשבועות שקדמו ליציאתו של Dark Sky Island, פורסמו בחשבונות המדיה החברתית של אניה כמה ראיונות שהתקיימו עימה ועם רומא ראיין. במהלך הראיונות הוצגו תמונות מתוך האלבום וקטעי 'מאחורי הקלעים'.[22] בהמשך, פורסם מידע נוסף על מהדורות האייטונס של האלבום ועל שיריו. זו הייתה הפעם הראשונה בקריירה שלה, בה אניה השתמשה ברשתות החברתיות במטרה לקדם את המוזיקה שלה.[23][24][25] בהתחלה, קידמה את האלבום באירלנד ובריטניה תוך שהתראיינה לאייריש טיימס,[26] לפני שהתארחה ב-Lorraine, ב-Front Row, ב-The Chris Evans Breakfast Show ובתוכניות רדיו גדולות אחרות כמו התוכנית של גארי קלי.[27][28][29][30] לאחר מכן, קידמה את האלבום ברחבי העולם וקיימה ראיונות ביפן ובארצות הברית בחדשות ובתוכניות בבוקר.[31][32][33] ב-13 בדצמבר 2015, הופיעה אניה בהפתעה בתערוכת חג המולד ביפן של אולפני יוניברסל באוסקה, עם שני שירים – "Orinoco Flow" ו-"Echoes in Rain". היא קראה לזה "מתנת הפתעה" עבור המעריצים היפניים שלה, והחמיאה לחגיגות "המרהיבות" שהתקיימו שם באותו היום.[34] ב-18 בינואר 2016 התראיינה אניה אצל ראסל דייוויס ב-The Art of Artists המשודרת על ידי BBC רדיו 2.[35] ב-2 במרץ 2016 התראיינה אניה על ידי סיימון מאיו ב-Simon Mayo Drivetime של BBC רדיו 2, לאחר שהתראיינה ב-This Morning.[36] כדי לקדם את האלבום בארצות הברית ביצעה אניה בשידור חי את "Echoes in Rain" ב- Live! with Kelly and Michael ואת "Even in the Shadows" ב-Good Day New York, תוך שהתראיינה ב-HuffPost Live.[37] ב-7 באפריל 2016 ביצעה אניה את "Echoes in Rain" במהלך טקס פרסי ECHO לשנת 2016.
מתוך האלבום יצאו שני סינגלים שיווקיים בסך הכול. "So I Could Find My Way" יצא לאור ב-30 באוקטובר 2015. הווידאו קליפ שלו פורסם ב-6 בנובמבר וצולם בכנסיית צ'אפל רויאל, דבלין.[40] "The Humming" הופץ בפורמט דיגיטלי ב-13 בנובמבר, לצד קליפ מילים רשמי שהועלה לערוץ היוטיוב של אניה באותו היום. קליפ המילים זכה להצלחה רבה כאשר צבר למעלה מ-20 מיליון צפיות.[41]
Dark Sky Island קיבל ביקורות חיוביות רבות מטעם מבקרי המוזיקה. ב-Metacritic קיבל האלבום ציון משוקלל של 78 בהתבסס על שמונה ביקורות בסך הכול.[58] טימותי מונגר מ-AllMusic, העניק לאלבום ארבעה כוכבי זהב מתוך חמישה בסך הכול וציין אותו לשבח. הוא כתב ש-Dark Sky Island "מכיל את כל סימני ההיכר האופייניים לאניה, אך עם נקודות שיא רבות יותר מאשר בשתי עבודותיה הקודמות", תוך שהדגיש את "The Humming" כ"אחת הרצועות החזקות ביותר שהפיקה מזה עשרות שנים". הוא טען שאותה הרצועה דומה לשיר "Caribbean Blue" משנת 1991, הלקוח מהאלבום, Shepherd Moons. הוא סיכם ואמר ש"האלבום מצליח להזכיר את אלבומיה הקודמים של אניה, תוך שמירה על העוצמה שלהם".[59] ג'ון אייזלווד מ-Evening Standard, העניק לאלבום את אותו הדירוג וכינה אותו כ"מפואר בכל המובנים" עם "שירים שנבנו בצורה מחושבת ומתוחכמת".[60]
סיבאן קיין מאייריש טיימס העניק לאלבום ארבעה כוכבי זהב מתוך חמישה בסך הכול, תוך ששיבח את "כוחה הווקאלי של אניה, שמצליח להיות גם שברירי וגם חזק ב-"So I Could Find My Way" וזאת, בנוסף להיותו סוחף".[61] בראד נלסון מפיצ'פורק, השווה את האלבום ל"חיבוק באוויר" ואמר כי Dark Sky Island הוא האלבום הטוב ביותר של אניה מאז The Memory of Trees (1995), שיצא כמעט עשרים שנה לפני כן; הוא הפנה כלפיו ביקורת חיובית והעניק לו ציון של 7.1 מתוך 10. הוא שיבח את אניה על ש"התרחקה מעט מהאסתטיקה הרגילה שלה" והדגיש את השיר "Even in the Shadows" כ"דוגמה מצוינת לאחד מהשירים הטובים ביותר באלבום".[62]
באטלנטיק סקרו את האלבום באופן מקיף גם כן, תוך שהפנו כלפיו ביקורת חיובית בדומה לשאר הביקורות שהופנו כלפיו.[63]
.svg){kind=logo}
