תל רומיידה הוא תל בחברון שגובהו 936 מטר מעל פני הים, ומזוהה כחברון המקראית. בתל נמצאו שרידים של מצודה וכן שרידי יישובים המעידים על יישוב המקום ברציפות מאז התקופה הכנענית ועד ימינו.
משמעות השם נובעת כנראה מהשורש הערבי רמ"ד שפירושו אפר או אפור, ומשמעה כנראה כאשר הערבים הגיעו לחברון במאה השביעית התל כבר היה חרב ואפור, לאחר שהעיר הקדומה בו חרבה[1].
רוב אדמת התל מעובדת. בתי פלסטינים נמצאים בראש התל, בשיפוליו הצפוניים, וכן במזרחו, ליד מעיין אברהם אבינו. כמו כן נמצאת עליו השכונה היהודית "אדמות ישי".
רכישת קרקעות תל רומיידה והשוק הסיטונאי
בשנת 1811 רכש הרב חיים ישועה בג'איו (הידוע כ"חיים המצרי" בפי הערבים), שהיה באותה עת ראש קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל בחברון, את קרקעות תל-רומיידה לרבות שרידי מצודת העיר ואת קבר ישי ורות. את הקרקעות, בהיקף של 800 דונם, קנה מכספו הפרטי ממשפחת התמימי החברונית (שלפי המסורת המוסלמית קיבלו את כל הר חברון מידי הנביא מוחמד) והעבירן כתרומה לידי הקהילה. שתי תעודות הקניה הן מטעם הוואקף המוסלמי וחתומים עליהן בני משפחת התמימי. תעודות אלה נשמרו מכל משמר על ידי משפחת בג'איו ועברו מאב לבן עד שהגיעו למשמרת הרב חיים בג'איו (1873–1960), שהיה רבה האחרון של קהילת חברון, שאחרי פינוי הבריטי ב־1936 היה גולה בירושלים. בערוב ימיו מסר ר' חיים בג'איו את התעודות לנציגי העדה החברונית - פרנקו וחסון - שמסרון לידי דוד אבישר.
רכישת קרקעות תל רומיידה הייתה המשך של רכישה קודמת שהתבצעה בשנת 1807, בה קנה בג'איו מבני משפחת כַשכול החברונית חלקת קרקע של 5 דונם, בה ממוקם כיום שוק הירקות הסיטונאי של חברון.
בשנת תרצ"א 1930 כאשר חודש היישוב היהודי בחברון, הגיעה משפחתו של יעקב עזרא לגור בתל, בבית שנקרא "בית עזרא" על שמם.[2] לאחר מאורעות 1936 גרשו הבריטים את כל יהודי חברון, ומשפחת עזרא לבדה המשיכה להתגורר במקום עד כ"ט בנובמבר1947. בנו יוסף עזרא משמש עד היום כיו"ר הוועד לפליטי חברון.[3]
מאז אינתיפאדה השנייה נסגר אזור אדמות ישי למעבר לפלסטינים למעט תושבי השכונה וחיילי צה"ל מאפשרים כניסה לפי רשימת שמות שבידיהם[7]. לדברי פלסטינית תושבת תל רומיידה בסוף 2006, "הרבה משפחות נאלצו לעזוב את האזור הזה בגלל התקפות של מתנחלים ופעולות של הצבא הישראלי".[8] בעקבות פיגועים אחדים (בעיקר פיגועי דקירה) הכריז צה"ל, בנובמבר 2015, על ארבעה מתחמים בחברון (שכונת אברהם אבינו, שכונת אדמות ישי ורחוב השוהדא) כשטח צבאי סגור, שתנועת פלסטינים בו הוגבלה.[6][9] פלסטינים נוספים, מהם שעזבו את תל רומיידה ומהם שהמשיכו להתגורר במקום מתארים תנאי חיים קשים, עקב הגבלות שהטיל צה"ל.[8]
באפריל 2017 התגוררו בתל רומיידה כ-1,200 פלסטינים.[10] לדברי משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, בין אוקטובר 2018 לאוגוסט 2019 עזבו לפחות שש משפחות פלסטיניות את שכונת תל רומיידה, והן עשו זאת, לדבריהן, עקב הגבלות התנועה במקום והפחד לביטחונם של ילדיהם.[6][11] עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד הגבלת התנועה במדרגות המחברות את תל רומיידה עם רחוב השוהדא נדחתה בנימוק שהשיקול הביטחוני מצדיק זאת.[12]
חפירות
תל רומיידה - חפירות תל חברון: במרכז - בית מתקופת הברונזה הקדומה לפני 4500 שנה, שמאל - בית מתקופת חזקיהו מלך יהודה לפני 2700 שנה, למעלה - בית יהודי מהיוםממראות הגן הלאומי תל חברון - שרידי "המקווה המערבי"
בתל רומיידה נערכו חפירות ארכאולוגיות על ידי הארכאולוג האמריקאי פיליפ המונד (אנ') בשנים 1964–1966, חפירות שלא חודשו עקב מלחמת ששת הימים. האמוד חשף חומת גויל מתקופת הברונזה התיכונה. האמונד לא פרסם את ממצאיו, ולאחר מותו עבר מכלול הממצאים כולו לידי תלמידו, ג'פרי צ'דוויק (אנ'), שביסס עליהם את עבודת הדוקטורט שלו[1]. במהלך השנים, התכסו שטחי החפירה של המונד.
עם הקמת השכנה היהודית אדמות ישי בתל ב-1984, החל אבי עופר מאוניברסיטת תל אביב חפירות בתל,[13] חפירות שנמשכו בשנים תשד"מ-תשמ"ו (1986-1984).[14] בחפירות אלו נחשף לראשונה מערך השכבות בתל. הממצא החשוב שהתגלה בחפירה הזאת היה לוח חרס בכתב יתדות מתקופת הברונזה התיכונה, שהכיל רשימה של בעלי חיים שהובאו לקרבן ולמלך העיר, היה חלק מארכיון חברון הכנענית, והוגדר על ידי פרופסור בנימין מזר כ"ממצא החשוב ביותר בארץ ישראל בעשור האחרון"[1][15]. עופר טען שהתל היה נטוש בתקופת הברונזה המאוחרת, אך בחפירות הבאות בתל נמצאו שרידים גם מתקופה זו[16].
חפירה נוספת נערכה בתל בשנת 1998. לצורך הקמת חדר ביטחון נערכה חפירת הצלה במערב התל, על ידי יובל פלג, קמ"ט ארכאולוגיה במנהל האזרחי, בו נחשפה מערת קבורה שהכילה 53 שלדים (41 מתוכם שלדי ילדים), ומכלול עשיר של ממצאים, מאות כלים ותכשיטים, כולל כלי יבוא, חרוזים, כלי עצם, מטמון כלי ברונזה וחרפושיות שתוארכו לתקופה שמשלהי הברונזה התיכונה ועד לברונזה המאוחרת[1][16].
בחודש שבט ה'תשע"ד חודשו בתל רומיידה החפירות הארכאולוגיות לקראת הכשרת המקום לגן ארכאולוגי־תיירותי. את החפירות באתר מבצעת משלחת משותפת של רשות העתיקות ואוניברסיטת אריאל. בראש המשלחת עומדים עמנואל אייזנברג מטעם רשות העתיקות, ודוד בן שלמה מטעם אוניברסיטת אריאל. בחפירות נחשפה חומה גבוהה מתקופת הברונזה התיכונה ועיר מבוצרת ומתוכננת היטב מתקופת בית שני, עם מערכת ניקוז עירונית ורובע תעשייתי לייצור כלי חרס, יין ושמן זית. על פי המקוואות שנתגלו בחפירה הייתה העיר בעלת אוכלוסייה יהודית.[17]
