חוּרְבַּת מִנִים, הידועה גם בשמה הערבי חִ'רְבַּת אל-מִנְיָה, היא אתר ארכאולוגי השוכן בבקעת גינוסר, דרומית לעין שבע וצפונית לקיבוץ גינוסר, בצפון מערב הכנרת. האתר מכיל ממצאים ממספר תקופות, שהחשוב שבהם הוא ארמוןאומיי. האתר והשטח סביבו (39.7 דונם סה"כ) הוכרז גן לאומי ב-28 בפברואר2002, אך אינו מוסדר לקבלת מבקרים.
בסמוך לארמונות נמצאים שרידי מרחצאות ביזנטיים, וכ-400 מטרים צפונה לארמונות שוכן ח'אן אל-מניה, שתקופתו מאוחרת לארמונות.
חקר האתר
ארמון מיניה מתקופת בית אומיה והחורבות שלידו היו ידועים כבר לראשוני חוקרי ארץ ישראל. אדוארד רובינסון זיהה את המקום ככפר נחום.[1]
כ-30 שנה מאוחר יותר ביקרו חברי הקרן לחקר ארץ ישראל במהלך הסקר של ארץ ישראל המערבית. הם ערכו חפירות קלות במקום ולא הצליחו למצוא שום מבנה רב ממדים. חלקם הסכימו עם הערכתו של רובינסון כי מדובר באתרו של כפר נחום, וכך נותר הדבר עד סוף המאה ה-19,
[2] עת התגלה כפר נחום האמיתי במקום אחר.
בין השנים 1932–1939 חפרו באתר שלוש משלחות גרמניות. משלחת מעורבת, ישראלית-אמריקאית-צרפתית במימון אוניברסיטת מישיגן ובניהול ז'אן פרו, נערכה ב-1959[3]. ב-2005 הגיעה למקום משלחת חדשה מטעם האוניברסיטה העברית.
עם תחילת החפירות הארכאולוגיות, התגלה מבנה מפואר, שבתחילה הייתה נטייה לסווגו כמבנה רומאי, אולם עם הזמן התברר כי למעשה מדובר בארמון אומיי, אחד מתוך שרשרת של ארמונות כאלו במרחב הישראלי-סורי.
