עמק צורים

גן עמק צורים, וברקע קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים
מידע כללי
תאריך הקמה	2000
אדריכל	שדה גולדשטיין מורד אדריכלות נוף
נתונים ומידות
שטח	0.17 קמ"ר
מיקום
מדינה	ישראל ישראל
מיקום	ירושלים
שכונה	הר הצופים
קואורדינטות	31°47′22″N 35°14′36″E / 31.78944444°N 35.24333333°E / 31.78944444; 35.24333333
(למפת ירושלים מוגדלת)   עמק צורים (למפת ירושלים רגילה)   עמק צורים (למפת הרי ירושלים רגילה)   עמק צורים (למפת הרי ירושלים מוגדלת)   עמק צורים

עמק צורים הוא גן לאומי מצפון-מזרח לעיר העתיקה בירושלים, בגודל 170 דונם, באפיק נחל קדרון, למרגלות הר הצופים. הגן הלאומי הוכרז בשנת 2000, על מנת ליצור רצועת גנים החובקת את חומות ירושלים, לשמר את מרקמו ההיסטורי של הר הזיתים ולמנוע בנייה במקום. קרוי על-שם אבני הצור הרבות יחסית במקום^[1].

תוכנית להותיר שטח פתוח, לפי העיקרון התכנוני של "אזור חיץ ירוק" (Green belt), למרגלות הר הצופים והר הזיתים, וסביב חומות העיר העתיקה, נכללה כבר בתוכניות המתאר של העיר בתקופת המנדט הבריטי: תוכנית מקלין משנת 1918, תוכנית גדס משנת 1919, ותוכנית גדס-אשבי משנת 1922. התוכנית הגדירה את השטח הפתוח בעיקר ממזרח ומדרום לעיר העתיקה, מאחר שהבינוי באזור זה היה דליל באותה עת. האזור מצפון וממערב לעיר העתיקה כבר היה בנוי. התוכנית ברובה הגדול לא יושמה, מאחר שהיה צורך להפקיע אדמות כדי לממשה, והשטח הבנוי של העיר התפתח בהדרגה גם לאזור זה^[2].

לאחר איחוד העיר פעל ראש העיר דאז, טדי קולק, לממש את התוכנית. כמה ימים לאחר תום המלחמה נהרסו קירות הבטון שחצו את העיר מאז מלחמת העצמאות במתחם ממילא, בכיכר צה"ל ובאזור מוסררה, וכן כל הבתים ההרוסים למחצה מקרבות 1948 שלאורך החומה. ביולי 1967 הוחלט בישיבה, שבה השתתפו ראש הממשלה לוי אשכול, טדי קולק וחברי הנהלת רשות הגנים הלאומיים, להקיף את חומת העיר העתיקה בגן לאומי. במשך 15 שנים הוכשר הגן הלאומי סובב חומות ירושלים עד השלמתו, במימון תרומות שגייסה הקרן לירושלים^[3]. תוכנית המתאר המקומית שאישרה עיריית ירושלים בשנת 1970 (עמ/6) ייעדה את הקרקע לגן הלאומי, ההכרזה הרשמית על גן לאומי סובב חומות ירושלים נעשתה בשנת 1974. בשל מיקומו המיוחד של הגן האצילה רשות הטבע והגנים לעיריית ירושלים סמכויות לתפעולו ולפיתוחו^[4]. באזור שלמרגלות הר הצופים לא מומשה התוכנית, מאחר שהשטח ברובו כבר היה בנוי, חלק מאדמות באזור הן בבעלות הווקף המוסלמי חלקן אדמות פרטיות בבעלות פלסטינים וחלקן בבעלות העדות הנוצריות השונות^[1].

בשנת 2000 הוכרז, ביוזמת חבר הכנסת בנימין אלון, שטח בן כ-170 דונם כ"גן לאומי עמק צורים". רשות הטבע והגנים הסבירה כי הגן הוכרז בשטח זה "כדי ליצור רצף גאוגרפי עם גן לאומי סובב חומות ירושלים", וכן כדי לשחזר "נקודת תצפית של עולי הרגל בתקופה הקדומה", ואת "נוף התרבות החקלאי של ספר המדבר"^[5]. בשטח הגן לא נעשו עבודות פיתוח באותה עת, אך ההכרזה הביאה לכך שבעלי הקרקעות לא יכולו לקבל אישורי בנייה. החל משנת 2004 הופעל במקום פרויקט סינון עפר הר הבית. בינואר 2017, הוציא עיריית ירושלים לשטח "צו גינון", צו שאיפשר לעירייה ולרשות הטבע והגנים לבצע עבודות גינון סלילת שבילים והקמת מתקני משחקים במקום. עם זאת רוב השטח עדיין בבעלות הווקף^[6].

הגן הלאומי משמר דוגמאות לחקלאות הררית המאופיינת בכרם זיתים גדול, טרסות וחורש ים תיכוני.

ערך מורחב – פרויקט סינון עפר הר הבית

בין השנים 2004 ל-2017 הופעל במקום מיזם לסינון שפכי העפר שהוצאו מהר הבית בחפירות שונות שנערכו על ידי הווקף. העפר סונן על ידי מתנדבים, בהנחיית אנשי הצוות, ותחת חסותם של הארכאולוגים גבריאל ברקאי ויצחק צוויג מאוניברסיטת בר-אילן. בסינון נמצאו, בין היתר, חותם של כהן מימי בית המקדש הראשון, מטבעות מימי המרד הגדול, שרידי אבנים מעוטרות וחרסים רבים וכן מגוון ממצאים מכל התקופות שלאחר חורבן בית שני.

כיום מקיימת עמותת אלע"ד במקום סינון של עפר מחפירות שונות מירושלים ומחוצה לה, ופעילויות חינוכיות ותרבותיות לקהל הרחב, כולל התנסות עצמית בגילוי ממצאים, הסברים על ממצאים ארכאולוגיים וכדומה.

בשנת 2018 נחשף מטבע ברונזה מהשנה הרביעית למרד הגדול בפרויקט סינון העפר הארכאולוגי בגן הלאומי עמק צורים.^[7]

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

• גבריאל ברקאי ויצחק צוויג, אור חדש על הר הבית, אריאל 175, תשס"ז
• גבריאל ברקאי ויצחק צוויג, חידושים במפעל סינון העפר מהר הבית, בתוך: אייל מירון (עורך) מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה, דברי הכנס השמיני, תשס"ז

מדיה וקבצים בנושא עמק צורים בוויקישיתוף

• גן לאומי עמק צורים באתר טבע ונופים בישראל

• 

  סיור בעמק צורים מאתר ערוץ שבע
• יואל יעקובי, פרויקט תגלית - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2008
• נדב שרגאי, סינון עפר חשף ממצאים מתקופת בית ראשון, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2006
• שחר אילן, דרישת שלום מנבוכדנצר, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2005
• גבריאל ברקאי ויצחק צויג, פרויקט סינון עפר מהר-הבית – דו"ח ראשוני, חידושים בחקר ירושלים. הקובץ האחד עשר, עמ' 213-238
• ממצאים שנמצאו בעמק צורים

גנים לאומיים בישראל
הגולן והגליל	אושא • אכזיב • ארבל • בית הכנסת בכפר נחום • בית שערים • ברעם • הר תבור • חורשת טל • חורבת מנים • חמת טבריה • חצור • כוכב הירדן • כורזים • כורסי • כפר נחום • מבצר יחיעם • מבצר נמרוד • מונפור • נחל צלמון • סוסיתא • ציפורי • קרני חיטין • ראש הנקרה • שדה עמודים • שמרון • תל חי • תל יודפת • תל צפצפות • תל קדש
השרון והשומרון	אביחיל • אפולוניה • בית אלפא • בית שאן • גן השלושה • הר גריזים • הר הכרמל • חוף גדור • חוף השרון • מבצר קאקון • מעיין חרוד • נחל אלכסנדר • נחל מהר"ל • נחל נדר • סידנא עלי • פארק השרון • צור נתן • קיסריה • שומרון • תל דור • תל מגידו • תל שקמונה
יהודה ומישור חוף יהודה	בית גוברין • בית עיטאב • גן המלך • הגן הבוטני הלאומי • הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק • הר צובה • הרודיון • הרי יהודה • חוף פלמחים • גבעות הכורכר נס ציונה • ירקון • מאוזוליאום מזור • מגדל אפק • מורדות הר הצופים • מערות סמך • מערות חזן • נבי סמואל • נחל רובין • סובב חומות ירושלים • עין חמד • עמק צורים • קומראן • תל גזר • תל חברון • תל לכיש • תל צפית
הנגב	אנדרטת חטיבת הנגב • אשכול • אשקלון • גן הפסלים • ממשית • מצדה • ניצנה • עבדת • עין עבדת • עתיקות עין גדי • שבטה • תל באר שבע • תל ערד