נבון נולד בשם עמנואל מרז'ן (בצרפתית: Emmanuel Mréjen) למשפחה מתבוללת בפריז שבצרפת. למד בבית ספר יסודי דו-לשוני (צרפתית/אנגלית). את תוארו הראשון במנהל ציבורי קיבל מהמכון למדע המדינה פריז. במהלך לימודיו התמחה במשרד החוץ הצרפתי ובמשרד האוצר הצרפתי. בראשית שנות העשרים לחייו חזר בתשובה, ובשנת 1993 עלה לישראל בגפו והשלים תואר שני ושלישי ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.[5] התגייס לצה"ל בגיל 24 ושירת בהנדסה קרבית. במהלך לימודיו לתואר שני חיבר עבור משרד החוץ הצעה לרפורמה של האו"ם. כדוקטורנט, היה עמית במרכז שלם.[6]
קריירה
נבון החל את הקריירה שלו בחברת הלוי דוויק, כיועץ לחברות ישראלית שביקשו להצטרף לתוכנית המחקר והפיתוח של הנציבות האירופאית. בשנים 2003-2005, שימש כמנכ"ל הרשת העסקית לשיתוף פעולה בינלאומי (BNIC), עמותה שהכשירה את ראשי המשק הישראלי בתחום ההסברה.[7] בשנים 2005-2010 היה שותף מנהל בחברת נבון-לוי ושות' (חברת ייעוץ לקידום פרויקטים חקלאים ואנרגטיים ישראלים באפריקה שמדרום לסהרה) ובשנים 2011-2016 שימש כראש התכנית לתקשורת ומדע המדינה במכללה החרדית בירושלים (מטעם אוניברסיטת בר-אילן).[6] מאז ינואר 2023 הוא משמש מנכ"ל ארגון ELNET בישראל.[1]
אקדמיה
מאז שנת 2002, נבון מרצה (כעמית הוראה) בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב.[8] בשנים 2012-2022 הוא היה מרצה (כמורה מן החוץ) בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.[9] הוא מלמד ולימד שיעורים על מדיניות החוץ של ישראל, על תולדות הדיפלומטיה, על האיחוד אירופאי, על הגלובליזציה, ועל מדיניות אנרגטית.[10] בשנים 2013-2023 היה עמית בכיר בפורום קהלת[11], ובשנת 2017 הצטרף ל-מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) כעמית מחקר.[12] בנייר המדיניות שהגיש לכנס הרצליה בשנת 2006 הצביע נבון על כשלי ההסברה של ישראל והציע דרכים להתגבר עליהם.[13] בנייר המדיניות שפרסם יחד עם פרופ' אברהם דיסקין עבור פורום קהלת, מציע נבון לאמץ את שיטת הרשימות הפתוחות וכן בריתות בין-מפלגתיות בבחירות לכנסת.[14]
תקשורת ופרשנות
עמנואל נבון במכון הסיני ללימודים אסטרטגיים בינלאומיים
במרץ 2011, הרצאה של ד"ר נבון באוניברסיטת קוויבק במונטריאול הופרעה על ידי סטודנטים פרו-פלסטינים והוא נאלץ להסתלק מן הקמפוס בליווי כוחות ביטחון.[55] בנובמבר 2012, העיתונאי הבלגי אדי קקלברג קטע באמצע ובשידור חי ריאיון עם ד"ר נבון ברדיו RTBF לאחר שנבון האשים את העיתונאי בקידום התעמולה של החמאס.[56] ב-2019, נבון הוזמן על ידי בית הספר הגבוה של הכשרת מורים בשווייץ כדי להציג את עמדתו בסוגיית הפליטים הפלסטינים בעקבות סערה ציבורית שנוצרה על ידי ההחלטה המקורית של בית הספר להזמין רק מרצים המזוהים עם הנרטיב הפלסטיני.[57] ביולי 2020, נבון התעמת בטלוויזיה ANews עם עיתונאי טורקי אשר טען כי יהודה ושומרון הם שטחים ש "נגנבו" על ידי ישראל. "שטחים אלו לא נגנבו, בניגוד לשטחים שמדינתך גנבה מקפריסין ומסוריה" השיב לו נבון.[58]
דעות ופולמוסים
יחסים בין-לאומיים
נבון טוען כי התחום הידוע כ"תאוריות היחסים בינלאומיים" חסר תועלת ושהפולמוסים בדיסציפלינה זו מהווים הונאה אינטלקטואלית בגבול השרלטנות.[59] גישתו המזלזלת של נבון כלפי תאוריות היחסים הבינלאומיים עוררה ביקורת נוקבת של החוקרים דוקן בל ובריאן שמיט. הביקורת של שמיט על נבון מצוטטת בהרחבה בספרות המקצועית.[60][61][62][63][64][65]
נבון תומך בכלכלת שוק ובגלובליזציה.[66] הוא סובר שיש לנצל את היתרון הטכנולוגי של ישראל כדי לקדם עצמאות אנרגטית, עמדה שעוררה את הביקורת של פרופ' יחזקאל דרור.[67] נבון תומך הגישה האטלנטית: שימור ברית נאט"ו והאיחוד האירופי, הוא חשדן כלפי רוסיה, והתנגד לברקזיט.[68] הוא מצדיק את מדיניות ה "הפרד ומשול" של ישראל כלפי האיחוד האירופי (דהיינו, הידוק הקשרים עם קבוצת וישגראד לצורך נטרול הצבעות פה אחד של מועצת האיחוד האירופי בסוגיית ישראל והמזרח התיכון) אך גם מזהיר מפני "הצלחה יתרה" של מדיניות זו משום שלטענתו, "עם כל חסרונותיו, שוק אירופי משותף ומקורב לארצות הברית הוא אינטרס ישראלי הרבה יותר מאשר יבשת מפוצלת בין ממשלות מרקנטיליסטיות ופרו-רוסיות."[69]
הסכסוך הישראלי-ערבי
נבון מגדיר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כ"מלכוד 22."[70] הוא סובר שיש לחולל שינויים טריטוריאליים על מנת לשמר את האופי היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, אך אינו מאמין שניתן להגיע להסכם עם הפלסטינים. הוא גם דוחה את האפשרות של נסיגות טריטוריאליות חד-צדדיות (כגון תוכנית ההתנתקות ב-2005) בשל הסיכון הביטחוני הכרוך בכך. לדבריו, פתרון שתי המדינות "ממשיך לעבוד בתאוריה ולהיכשל בפרקטיקה."[70] לשיטתו של נבון, ההתנחלויות אינן בלתי-חוקיות; הוא דוחה את "זכות השיבה" של הפלסטינים לישראל כחסרת בסיס במשפט הבינלאומי וכמנוגדת לפתרון שתי המדינות; והוא נחוש בדעתו כי רק מדינת ישראל הבטיחה את חופש הפולחן ושמרה על המקומות הקדושים של כל הדתות בירושלים.[70]
בעקבות טבח שבעה באוקטובר, נבון הצהיר כי "על ישראל ללמד את אויביה לקח אשר לעולם לא יישכח על ידם ועל ידי העולם."[75] בעימות עם דיאנה בוטו ודניאל לוי בתוכניתו של מהדי חסן בערוץ אל ז'זירה טען נבון ש "ישראל היא המקום היחיד במזרח התיכון שבו ערבים הם בני חורין," ש "הציונות היא תנועת שחרור לאומי אשר שחררה את מולדתה מן הקולוניאליזם הערבי-מוסלמי," וש "פלשתינה היא המצאה קולוניאלית בריטית."[76]
לאומיות ודמוקרטיה
לשיטתו של נבון היהודים הם לא רק דת אלא גם לאום, ועל כן הם זכאים לזכות להגדה עצמית.[77] הוא רואה בציונות תנועת שחרור לאומית, וטוען כי לא ניתן לערר על הלגיטימיות של מדינת הלאום היהודית מבלי לערר על הלגיטימיות של כל מדינות הלאום.[78] נבון סבור כי אין סתירה עקרונית בין לאומיות מצד אחד (לרבות לאומיות יהודית) לבין דמוקרטיה ושוויון אזרחי מצד שני. לפי כך, הוא תמך בחקיקת חוק הלאום, אם כי גם הסכים שיש לעגן במקביל את עקרון השוויון האזרחי.[79]
לנבון ביקורת נוקבת כלפי יהודים פוסט-ציונים אנטי-ציוניים, כגון פיטר ביינהרט, מייק מרקוזי, ואיתן ברונשטיין אפריסיו, והוא מאתגר את טענותיהם.[80][81][82]
אקטיביזם שיפוטי ותיקון שיטת הבחירות
לנבון גישה ביקורתית כלפי האקטיביזם השיפוטי והמהפכה החוקתית של השופט אהרון ברק. בספרו ניצחון הציונות טוען נבון כי האיזון בין שלוש הרשויות הופר בשנות ה-1990 בעקבות שינויים מרחיקי לכת שנקבעו באופן חד-צדדי על ידי בג"ץ: 1. הקביעה כי "הכל שפיט" ועל כן ששום סוגיה ציבורית אינה חסינה מביקורת שיפוטית; 2. הרחבת זכות העמידה ופתיחת שערי בג"ץ לכל דכפין; 3. ההחלטה לבטל חוקי הכנסת הנחשבים מנוגדים לחוקי יסוד; 4. השימוש בעילת הסבירות לביטול החלטות ממשלה; 5. הפיכת הייעוץ של היועץ המשפטי לממשלה להחלטות המחייבות את הממשלה.[83] נבון תומך בחקיקת חוק יסוד: החקיקה על מנת להחזיר את האיזון בין הרשויות באופן מוסכם ובתמיכת רוב מוצק.[84] נבון מתח ביקורת על הרפורמה המשפטית בישראל (2023) של יריב לוין. הוא טען שהרפורמות של לוין "מוגזמות" ושהן "יחליפו חוסר איזון אחד על ידי חוסר איזון אחר במקום לתקן את חוסר האיזון אשר נוצר על ידי פסיקת בג"ץ במשך השנים."[85]
נבון גם מציע שני תיקונים לשיטת הבחירות לכנסת: רשימות פתוחות והסכמי עודפים רב מפלגתיים. בשיטת הרשימות הפתוחות, סדר חברי הרשימה נקבע ביום הבחירות בידי מי שמצביע לאותה רשימה (עם אפשרות להגבלות, כגון שריון מקום ראשון ליו"ר הרשימה וכיוצא בזה). באשר להסכמי עודפים רב מפלגתיים, הם יאפשרו למפלגות שונות להתאגד לפני הבחירות ל"גוש" פוליטי אחד. קולות מפלגה ב'גוש' שלא תעבור את אחוז החסימה יוענקו למפלגה הגדולה ב'גוש'. שיטה זו תחזק את השתקפות רצונם של האזרחים בתוצאות הבחירות ולמפלגות הקטנות יהיה תמריץ להצטרף ל'ברית', שכן כך מצביעים יוכלו להצביע להן ללא חשש שתמיכתם לאחר הבחירות תוענק למנהיג 'הגוש' היריב. גם למפלגות החוששות שלא יעברו את אחוז החסימה יהיה תמריץ להצטרף ל'ברית' שכן תומכיהם יוכלו להצביע להן תוך ביטחון שבכל מקרה קולותיהם יספרו ויחזקו את 'הגוש'.[86]
"הכוכב והשבט" ופולמוס עם תום שגב
ספרו של נבון הכוכב והשבט: היסטוריה דיפלומטית של ישראל יצא לאור בעברית (בתרגום מאנגלית) בהוצאות "מערכות" ו "מודן" בשנת 2023 (עם הקדמה מהנשיא יצחק הרצוג). ההיסטוריון תום שגב פרסם בעיתון הארץ מאמר מאוד ביקורתי על הספר ועורר פולמוס עם נבון. בביקורת שלו, טוען שגב שנבון מייחס יותר חשיבות היסטורית לזאב ז'בוטינסקי מאשר לדוד בן-גוריון; שהוא משמיט ציטוטים מספרו של בני מוריסקורבנות; ושהוא מקבל בברכה את עליית הימין הקיצוני באירופה.[87] בתשובתו לשגב, אשר התפרסמה אף היא ב "הארץ," כותב נבון כי שלוש הטענות של שגב הנן מוטעות ומטעות. לשיטתו של נבון, הספר מייחס דווקא יותר משקל היסטורי לבן-גוריון מאשר לז'בוטינסקי; כל הציטוטים מספרו של מוריס נאמנים למקור (נבון מאשים את שגב בציטוט סלקטיבי כדי להסתיר את תמיכתו של בניטו מוסוליני בחאג' אמין אל חוסייני); והספר לא מקבל בברכה את עליית הימין הקיצוני באירופה, אלא להפך (נבון טוען שכתב מאמרים כדי להזהיר מסכנת הימין הקיצוני האירופאי).[88]
מעורבות פוליטית
בנובמבר 2012, נבון התמודד בבחירות המקדימות של מפלגת הליכוד לכנסת ה-19, אך לא נבחר למקום ראלי.[89] בבחירות לנשיאות צרפת ב-2017, תמך נבון במועמדותו של פרנסואה פיאון בסיבוב הראשון ובמועמדותו של עמנואל מקרון בסיבוב השני.[90] בדצמבר 2019, נבון תמך במועמדותו של גדעון סער לראשות הליכוד[91] והודיע על תמיכה בו עם פרישתו מהליכוד כעבור שנה והקמת מפלגת תקווה חדשה[92].
חייו האישיים
נבון נשוי לסימה ולהם ארבעה ילדים. הוא גדל במשפחה יהודית חילונית וחזר בתשובה בנעוריו.[93] אבי־אמו היה קצין בצבא הצרפתי ומרגל במחתרת הצרפתית, וחייו ניצלו בזכות קצין גרמני.[94] אחותו הגדולה ולרי מרז'ן (צר') היא סופרת, אמנית וצלמת צרפתייה. אחי־אשתו – שמואל הרצפלד (אנ'), הוא רב אמריקאי אורתודקסי מודרני.
