בשנת 1985, שינה השבועון את העיצוב שלו עקב התחרות עם המגזין "טיים" שהיה בעל עיצוב מודרני וקליל. הניוזוויק הוסיף כתובות וצילומי צבע, שינה את הגרפיקה שלו וקיצר את אורך הכתבות[2].
משנת 1961 ועד 2010, המגזין היה בבעלות חברת "וושינגטון פוסט". בשנת 2003 נמכר השבועון ביותר מארבעה מיליון עותקים, מתוכם כשלושה מיליון בארצות הברית לבדה. ב-2010 צנחה התפוצה ל-1.5 מיליון גיליונות, ובאוגוסט אותה שנה, בעקבות הפסדים של למעלה מ-30 מיליוני דולרים, נמכר השבועון לאיל מערכות השמע סידני הרמן, על פי אחד הדיווחים תמורת דולר אחד, בנוסף לנטילת חובותיו[4]. לאחר הרכישה מוזג השבועון עם אתר החדשות הדיילי ביסט והעורכת שלו טינה בראון מונתה עורכת ראשית משותפות[5].
באוקטובר 2012, הודיע "ניוזוויק" כי עם התחזקות המגמה של צריכת חדשות באינטרנט והירידה במקביל בכמות הפרסום בדפוס, בסוף השנה האזרחית יחדל השבועון מלהוציא מהדורות מודפסות, ויפורסם אך ורק במהדורה מקוונת כלל עולמית בשם "ניוזוויק גלובל". עם זאת, משקיפים טענו כי הסיבה להפסקת מהדורת הדפוס נבעה מהקושי של המגזין לעניין את קוראיו[6]. המהדורה המודפסת האחרונה של השבועון יצאה לאור ב-23 בדצמבר2012. ב-2014 ניוזוויק נרכש על ידי חברת המדיה הדיגיטלית IBT, המחזיקה בנוסף לו עוד עשרים אתרי תוכן. IBT החליטה לחזור ולהדפיס את ניוזוויק ולהפיץ אותו בדוכני העיתונים ברחבי ארצות הברית במרץ 2014[7].