תסמיני המחלה מופיעים בממוצע מהיום השני של ההידבקות ועד היום השביעי[2]. מחקר שהתפרסם בחודש מרץ 2020 בכתב העת הרפואי "לאנסט" קובע כי הנגיף נשאר בגוף הנדבקים לתקופה של מעל לחודש[3].
גורם המחלה הוא הנגיף Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 (בקיצור SARS-CoV-2) ומשערים שהוא עבר לראשונה לבני אדם מעטלפים, נחשים או אף פנגולינים סיניים, שנמצאו בשוק רטוב בווהאן בו נמכרו באופן לא חוקי בעלי חיים רבים[4][5]. טרם נשללה גם האפשרות שהנגיף דלף ממעבדה לחקר וירוסים בווהאן[6].
הנגיף עובר מאדם לאדם כאשר נשא נושם החוצה נתז נשימתי ואירוסולים המרחפים באוויר, אשר מכילים את הווירוס[7]. אדם אחר יכול לנשום פנימה את הנתז הנשימתי והאירוסולים. כמו כן, הם יכולים לנחות על העיניים, האף והפה, במיוחד במקרה של שיעול ועיטוש. הדבקה ממשטחים נגועים וממגע של הידיים בעיניים, אף ופה אינה נחשבת נפוצה.
ישנן עדויות על בעלי חיים ספורים שנדבקו מהנגיף, אולם ככל הנראה אלה אינם מסוגלים להעבירו לבני האדם[8].
תסמינים
תקופת הדגירה
תקופת הדגירה של הנגיף, במהלכה לא מופיעים תסמינים, היא בין יומיים ל-14 יום (99% מהמקרים), כאשר החציון הוא 5.1 ימים[9]. במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. במיעוטם של המקרים, כאחוז אחד, יתגלו תסמינים לאחר 14 יום. חלק לא יפתחו תסמינים גם אחרי 14 הימים[10]. תקופת ההדבקה של חולים במהלך תקופת הדגירה היא כ-48 שעות שלפני הופעת תסמינים אך התסמינים אינם ספציפיים, ומועד הופעתם קשה לקביעה[11]. אחר כך, הם ממשיכים להדביק[12]. הזמן מהידבקות חולים עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות[13].
חלק מהתסמינים כוללים פגיעה במערכות הלב וכלי הדם[16][17], ירידה תפקודית וקוגניטיבית לאחר אשפוז ממושך והתפתחות חרדה ודיכאון[18]. בנוסף חולים מסוימים עלולים לעבור שבץ מוחי, דלקת קרום המוח ותסמינים מוחיים נוספים[19]. דווח שחלק מהמאושפזים סבלו מהזיות. התופעה, המכונה "מצב בלבולי חריף", עלולה לגרום לדיכאון ולהאריך את תהליך ההחלמה[20].
בכמה מקרים נמצא שצעירים עלולים לפתח זמן מה לאחר ההידבקות בנגיף תסמונת דלקתית רב-מערכתית דמוית מחלת קווסאקי הכוללת בין השאר תסמיני פריחה, פגיעה בשריר הלב, כאבי ראש וקרישי דם[21][22]. כן דווח על אובדן זמני של תחושת טעם וריח[23]. בנוסף, תיתכן תחושת עקצוץ בגוף[24].
לפי מחקר משוודיה, הסיכון לאוטם שריר הלב (התקף לב) ולשבץ גדול פי 8.4 ופי 6.2 (בהתאמה) בשבוע הראשון לאחר אבחנה של המחלה[31].
חלק מהמחלימים התמודדו עם תסמינים ותופעות לוואי גם אחרי ההבראה (מה שכונה בשם Long COVID)[32]. זמן קיום הנגיף הוא פרק זמן בלתי מספק כדי לזהות ולאפיין השפעות ארוכות טווח. נכון לאוקטובר 2020, המחקר בתחלואת ההמשך של הקורונה נמצא בצעדיו הראשונים[33].
אלו היו תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות[34][35]. עייפות זוהתה בקרב כ-10% מהחולים שעברו מחלה בינונית עד קשה, כאשר יש התאמה בין חומרת המחלה לחומרת התסמין. כ-10% מהמחלימים שחוו מחלה בינונית עד קשה חוו סימנים של מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב). לפי ה-CDC, בעוד שרוב חולי הקורונה מחלימים וחוזרים לבריאות תקינה, ישנם חולים שעלולים לסבול מסימפטומים שיכולים להימשך שבועות ואף חודשים לאחר ההחלמה, כולל אנשים שאינם מאושפזים ובעלי מחלה קלה שעלולים לחוות קורונה ממושכת.
תועדה עליה בשיעור תחלואת הסוכרת אצל מי שחלו בקורונה, כולל ילדים[38]. אצל האוכלוסייה המבוגרת, נמצא שהמחלה פוגעת בלבלב, מה שגורם לסוכרת[39][40]. כמו כן, רמות סוכר לא מאוזנות טרם הופעת המחלה נמצאו קשורות עם מחלה קשה יותר[41].
המחלה התפרצה לראשונה בסוף שנת 2019 בווהאן, בירתמחוזחוביי שבסין, ומשם נפוצה לעשרות מדינות ברחבי העולם. בדצמבר 2019 לי וונליאנג חשף את התפרצות הנגיף אך השלטונות הסיניים הכחישו זאת. התכחשות הממשל והתמהמהות במיגור הנגיף הניחה לו להתפשט בסין וממנה לעולם.
צילום רנטגן ריאתי של מטופל חולה קורונה. משמאל עם קבלתו לבית החולים, מימין כעבור 5 ימים, לאחר שחלה החמרה במצבו. בתמונה ניתן להבחין שהמטופל סובל מדלקת ריאות חריפה
יש חולים עם תסמינים מורגשים וחולים עם תסמינים לא מורגשים. זאת בנוסף לאסימפטומטיים, אנשים מסוימים שנדבקו בנגיף, ככל הנראה לא פיתחו אפילו תסמינים קלים, והחלימו. השימוש היום-יומי במונח אסימפטומטיים כולל בתוכו את כל המודבקים שאין להם תסמינים בולטים, או שעוד לא פיתחו כאלה[12]. עם פרוץ המגפה אובחנו החולים במחלה בעיקר באחד משני אופנים:
בדיקה סרולוגית – מאתרת נוכחות נוגדנים המיוצרים בתגובה לזיהום
אפשרות נוספת לאבחון היא באמצעות ניתוח רדיולוגי של בדיקת דימות.
בנובמבר 2020 אישר ה-FDA בדיקה ביתית מהימנה וזולה יחסית של חברה לוסירה[43].
בדיקת PCR
הבדיקה מתבצעת באמצעות לקיחת דגימה מהנבדק. הדגימה יכולה להיות נוזלי גוף שנלקחו מרקמות מערכת הנשימה כמו ליחה או כיח, או לחלופין מאזורים בדרכי הנשימה העליונות כמו ריריות האף והגרון. הדגימות נאספות באמצעות מָטוֹש סטרילי.
מדגימות אלו מפיקים את החומר הגנטי. לווירוס הקורונה יש מטען גנטי הנשמר בצורת RNA. צורה זו אינה יציבה ונוטה להתפרק, לכן בשלב ראשוני יש להשתמש באנזים על מנת לבצע שעתוק הפוך, תהליך שהופך מולקולות RNA ל-DNA.
לאחר מכן מתבצע שימוש בשיטת rRT-PCR. בשיטה זו מתבצעת הגברה של ה-DNA על פי מקטע DNA קטן הנקרא תחל שנוצר על פי הגנום של הנגיף[44]. אם אכן יש DNA המכיל את הרצפים המתאימים לתחל הוא יוגבר כאשר תוכנס הדגימה למכשיר ה-PCR. בנוסף להגברה בשיטה זו נפלט אור כאשר נוצרות מולקולות DNA דו-גדיליות חדשות דבר המשפר את הדיוק שבספירת מספר מולקולות ה-DNA[45]. שיטת אבחון זו סובלת מסטייה של 3%, כלומר 3% מהנבדקים שנושאים את הנגיף יימצאו שליליים[46], או בניסוח אחר – תתקבל תוצאת "False Negative".
בדיקה סרולוגית
חלק מתגובת מערכת החיסון לזיהום הוא ייצור נוגדנים הכוללים IgM ו-IgG. על פי ה-FDA, נוגדנים מסוג IgM ל-SARS-CoV-2 ניתנים בדרך כלל לזיהוי מספר ימים לאחר ההדבקה הראשונית (אך עדיין אין מידע ברור על רמת הנוגדנים)[47]. נוגדני IgG לנגיף ניתנים לזיהוי בדרך כלל בין 10–14 יום לאחר ההדבקה (ייתכן זיהוי מוקדם יותר) ולרוב מגיעים לשיא כ-28 יום לאחר הופעת הזיהום[48][49].
אבחון באמצעות דימות
בנוסף לשיטה זו ישנה שיטה המתבססת על CT שהיא ככל הנראה בעלת דיוק רב יותר. עם זאת שיטת ה-CT יקרה לאין ערוך ומצריכה שימוש ברדיולוגים מומחים על מנת לנתח את תוצאות הבדיקה[46].
הבדיקה הביתית של חברת לוסירה
הבדיקה של חברת לוסירה אושרה על ידי ה-FDA בנובמבר 2020, ויצרה בכך עניין רב, מכיוון שהיא מסוגלת לספק אחוז מהימנות שאינו רחוק מזה של ה-PCR – למעלה מ-90%, ומסוגלת לעשות זאת בעלות זולה באופן משמעותי, ולספק את התשובה בתוך כחצי שעה. לאחר האישור החלה הבדיקה בתהליך שיווק פנימי בתוך ארצות הברית, שקיבלה עדיפות על פני יתר המדינות[43].
בנוסף ארגון הבריאות העולמי פרסם[53] מספר דברים: אין חשש להידבקות בנגיף באמצעות קבלת חבילה מסין או מאזור נגוע, אין עדויות להידבקות של חיות מחמד בנגיף (אך מומלץ לרחוץ ידיים לאחר מגע איתם), חיסון נגד דלקת ריאות לא מתאים למניעת SARS-CoV-2, שטיפת האף או שימוש בשטיפת פה אינם יעילים למניעת הדבקה בנגיף, שימוש בשום או בשמן שומשום אינם מועילים למניעת המחלה.
קיימים חילוקי דעות האם טיפול במשככי כאבים המכילים איבופרופן מחמיר את תסמיני הזיהום. רשויות הבריאות באירופה ממליצות על טיפול בפארצטמול כקו הטיפול הראשון[54].
מחקר שנערך בקופת חולים לאומית בשיתוף האוניברסיטאות בר-אילן ותל אביב הראה קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין סיכון מוגבר להידבק ולחלות בנגיף הקורונה[55]. עם זאת יש המפקפקים במסקנה זו[56].
בשנת 2023 מחקר חדש פרסם כי רק 10% מהנדבקים בזן האומיקרון של הקורונה יסבלו מ"לונג קוביד"[57].
פביפירביר (ידועה בשם המסחרי "אביגן"): בפברואר 2020 נחקר פביפירביר בסין לטיפול ניסיוני במחלת נגיף קורונה[68]. ב־17 במרץ, גורמים רשמיים בסין הציעו כי התרופה אפקטיבית בטיפול ב-COVID בווהאן ובשנג'ן[69][70]. ב-6 באפריל פורסם שמדינת ישראל תבצע ניסוי קליני בתרופה ב-80 חולים בבתי החולים הדסה ואיכילוב[71][72][73][74].
טיפול באמצעות עירוי פלזמה: ב-24 במרץ 2020 אישר ה-FDA (בכפוף לקבלת אישור פרטני) לבצע עירוי פלזמה, שנאספה מתורמים שהחלימו מהמחלה, לחולים קשים[75]. ב-29 במרץ 2020 מגן דוד אדום החל לאסוף מנות פלזמה מתורמים שהחלימו מהמחלה במטרה לערותם לחולים.
מתוצאות ניסוי קליני ראשוני של חברת התרופות Synairgen עולה כי התרופה אינטרפרון בטא 1a בשאיפה באינהלציה עשויה להפחית ב-79% את הסיכון של החולים להפוך לחולים קשים או להזדקק להנשמה, מקצרת את משך ההחלמה, ומקצרת בשליש את זמן האשפוז. המחקר לא עבר ביקורת עמיתים[77].
מחקרים שונים הראו שתוספת ויטמין D עשויה לשמש ככלי נוסף בהתמודדות עם המחלה[78][79].
^Travis K. Warren, Robert Jordan, Michael K. Lo, Adrian S. Ray, Richard L. Mackman, Veronica Soloveva, Dustin Siegel, Michel Perron, Roy Bannister, Hon C. Hui, Nate Larson, Robert Strickley, Jay Wells, Kelly S. Stuthman, Sean A. Van Tongeren, Nicole L. Garza, Ginger Donnelly, Amy C. Shurtleff, Cary J. Retterer, Dima Gharaibeh, Rouzbeh Zamani, Tara Kenny, Brett P. Eaton, Elizabeth Grimes, Lisa S. Welch, Laura Gomba, Catherine L. Wilhelmsen, Donald K. Nichols, Jonathan E. Nuss, Elyse R. Nagle, Jeffrey R. Kugelman, Gustavo Palacios, Edward Doerffler, Sean Neville, Ernest Carra, Michael O. Clarke, Lijun Zhang, Willard Lew, Bruce Ross, Queenie Wang, Kwon Chun, Lydia Wolfe, Darius Babusis, Yeojin Park, Kirsten M. Stray, Iva Trancheva, Joy Y. Feng, Ona Barauskas, Yili Xu, Pamela Wong, Molly R. Braun, Mike Flint, Laura K. McMullan, Shan-Shan Chen, Rachel Fearns, Swami Swaminathan, Douglas L. Mayers, Christina F. Spiropoulou, William A. Lee, Stuart T. Nichol, Tomas Cihlar, Sina Bavari, Therapeutic efficacy of the small molecule GS-5734 against Ebola virus in rhesus monkeys, Nature 531, 2016, עמ' 381–385 doi: 10.1038/nature17180
.png)
