הספורט, שזוהה בתקופה העתיקה עם המשחקים האולימפיים, בהם השתתפו גברים בלבד, שהתחרו בעירום מלא והיו במקורם חלק מפולחן זאוס, נדחה על ידי יהודים.
בתקופה המודרנית, עם ההתעוררות הלאומית בקרב העם היהודי, במסגרת המאמץ להפיכת העם היהודי המדוכא והמופלה לעם ככל העמים, חיפשו היהודים את דרכם אל הפעילות הגופנית התחרותית, אל הספורט. עם היעלמות אלי יוון מבימת ההיסטוריה, נעלם גם המחסום הדתי שעצר את היהודים בבואם לקחת חלק בפעילויות ספורטיביות.
דניאל מנדוזה מתאגרף אנגלי ממוצא ספרדי (5 ביולי 1764 – 3 בספטמבר 1836). מגדולי המתאגרפים של תקופתו ואלוף אנגליה באיגרוף בין השנים 1792–1795. נחשב לאבי "האיגרוף המדעי" וכמי ששכלל את ספורט האיגרוף והכניס את השימוש בכפפות איגרוף.
לון מאיירס אתלט מארצות הברית (16 בפברואר 1858 – 16 בפברואר 1899), זכה ב-28 תוארי אליפות ארצות הברית וקבע 11 שיאי עולם בריצות שונות מ-50 יארד ל-1 מייל.
מועדון הספורט היהודי הראשון הוקם בקונסטנטינופול (כעת איסטנבול), ב-1895, כאשר קבוצה של צעירים יהודים, שרצתה להירשם למועדון ספורט סורבה בגלל יהדות חבריה. מועדון מכבי בקונסטנטינופול זכה להצלחה גדולה ובעקבותיו הוקמו מועדונים יהודים דומים בערים נוספות באירופה, מועדונים שנשאו שמות דוגמת "הכוח", "בר כוכבא", "הגיבור" וכדומה.[1]
יום ההתעמלות היהודי הראשון נערך בבזל, שווייץ בשנת 1903.
במשך כ-41 שנים שימש אייבור מונטגיו ממייסדי הפדרציה הבינלאומית לטניס שולחן, כנשיא הפדרציה.
בין השנים 1926 ל-1957 שחקני טניס שולחן יהודים, מהונגריה, רומניה, אנגליה, צ'כוסלובקיה, פולין, אוסטריה וגרמניה זכו ב-223 מדליות, מהן 170 אישיות ו-53 במסגרת של נבחרות לאומיות, רובן לפני מלחמת העולם השנייה שקטעה את ההישגים של שחקני טניס השולחן היהודים. הגדולים מכולם היו ויקטור ברנה מהונגריה (22 מדליות זהב, מהן 5 אישיות, שיא של כל הזמנים) ואנג'ליקה רוזיאנו מרומניה (17 מדליות זהב, מהן 6 אישיות רצופות, שיא של כל הזמנים).[2]
ספורטאים ועסקני ספורט יהודים, ברחו מיבשת אירופה לפני מלחמת העולם השנייה מאימת הנאצים. חלקם הגיעו לבריטניה, לשווייץ הנייטרלית, לארצות הברית, לישראל, למדינות אמריקה הדרומית ולסין.[3]
היהודים לקחו חלק במשחקים האולימפיים המודרניים כנציגים של המדינות בהן הם חיו והישגיהם נרשמו לזכות אותן מדינות. רק לאחר הקמת מדינת ישראל הגיעו לאולימפיאדה יהודים תחת דגל ישראל.
ספורטאים ממוצא יהודי הורחקו משורות הנבחרות שלהם בתקופה הנאצית ולא רק בגרמניה הנאצית.
בשלהי המאה ה-19, בגרמניה, הלאומנים הגרמנים תבעו את סילוק היהודים ממועדוני הספורט הגרמנים. הלחץ הזה הוביל להקמת מועדוני ספורט יהודים בגרמניה, כשהראשון בהם היה מועדון בר כוכבא ברלין, שנוסד באוקטובר 1898. ב-1903 התאחדו מועדוני ספורט יהודים בגרמניה באיגוד הכלל-גרמני "יודישה טורנשאפט" (איגוד התעמלות יהודי). בארגון החדש לקחו חלק גם מועדונים יהודים מחוץ לגבולות גרמניה, למעשה הארגון כלל מועדוני ספורט יהודים מרחבי אירופה הקלאסית.
הכדורגלן גוטפריד פוקס, שהיה מלך השערים של גרמניה, הבקיע, בהיותו שחקן נבחרת הכדורגל של גרמניה, עשרה שערים במשחק אחד, משחק נגד נבחרת רוסיה.[4]
בתקופת המשטר הנאצי
עליית המשטר הנאצי בגרמניה הובילה לרדיפה ופגיעה בספורטאים היהודים, שהורחקו מהמועדונים הכלל גרמניים. תהליך זה חיזק תחילה את מועדוני הספורט היהודים, שקיבלו אליהם את הספורטאים היהודים, שהורחקו מהמועדונים הגרמנים. גרמניה הנאצית הנהיגה אנטישמיות ממלכתית, אך כדי לא לפגוע באירוח המתוכנן של אולימפיאדה ברלין, השלטונות נזהרו ביחסם לספורטאים היהודים והעדיפו לא להרחיקם מהנבחרות באמצעות חוקים ותקנות, אלא לשכנעם לוותר בעצמם על הופעתם בייצוג גרמניה. עם זאת, רודי באל ייצג את גרמניה הנאצית בהוקי קרח באולימפיאדת גרמיש-פרטנקירכן (1936) והלנה מאייר ייצגה את גרמניה הנאצית בסיף באולימפיאדת ברלין.
ספורטאים יהודים השתתפו באולימפיאדת ברלין, אך המשטר הנאצי יצר השפלות עבורם - ליד הכניסה לכפר האולימפי באולימפיאדת גרמיש-פרטנקירכן הוצג שלט עם הכיתוב "הכניסה אסורה על כלבים ויהודים" ורק מפגש בין אנרי דה באיה - לאטור, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי ובין הפיהרר, אדולף היטלר הביא להסרת השלט. ארגוני הספורט היהודים התקיימו בגרמניה הנאצית עד ליל הבדולח ולאחר מכן חוסל כל הספורט היהודי בגרמניה.[5]
הספורטאים היהודים בהונגריה תרמו רבות לספורט בארצם, הם השיגו יותר מ-50 מדליות זהב אולימפיות בענפי ספורט שונים.
המתעמלת אגנס קלטי זכתה בעשר מדליות אולימפיות, חמש מתוכן מדליות זהב וגם הייתה אלופת עולם בתרגילים על מקבילים מדורגים.
הצטיינות מיוחדת הייתה של הסייפים היהודים, שזכו ב-33 מדליות, מהן 23 מדליות זהב (אילדיקו אוילקי רייטו זכתה ב-7 מדליות, מהן 2 זהב, אילונה אלק זכתה ב-3 מדליות, מהן 2 זהב, ינה פוקס זכה ב-4 מדליות זהב בחרב, מהן 2 אישיות, אנדרה קאבוש זכה ב-4 מדליות, 3 מהן זהב).
שחקן טניס השולחן ויקטור ברנה בעל 22 מדליות זהב באליפויות עולם בטניס שולחן, 5 ביחידים, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה, 8 בזוגות גברים יותר מכל אחר בהיסטוריה ובסך הכל זכה ב-41 מדליות מאליפויות העולם בטניס שולחן, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה.
לא רק ספורטאים סיפקו יהודי הונגריה למדינתם, אלא גם מאמנים, עסקני ספורט ונדבנים דוגמת פרנץ קמני חבר מייסד של הוועד האולימפי הבינלאומי, שיזם והשיק את המשחקים האולימפיים המודרניים, ומזכיר ומייסד של הוועד האולימפי ההונגרי. התעשיין היהודי אלפרד בריל, פטרון של הספורט ההונגרי, נשיא או נשיא כבוד של כמה אגודות ספורט בהונגריה. גוסטב שבש שאימן את "נבחרת הזהב" של הונגריה בשנות ה-50, נבחרת הונגריה בכדורגל הטובה בכל הזמנים. בלה קומיאדי שאימן את נבחרת הונגריה בכדורמים וזכה עימה במדליית הזהב הראשונה שלה ובלה רייקי שהוביל את נבחרת הכדורמים ל-3 מדליות זהב אולימפיות (הלסינקי 1952, מלבורן 1956 ומינכן 1972).
יהדות רומניה תרמה מקרבה ספורטאים לא מעטים לספורט ברומניה, חרף המכשולים (תופעות של אנטישמיות בקהל ואפילו בין השחקנים המתחרים וחקיקה אנטישמית מפלה) שעמדו בדרכם, הם רשמו הישגים מכובדים בתחומי ספורט מגוונים.
יהדות רומניה הקדימה את קריאתו של נורדאו, כבר ב-1 באוקטובר 1894, בבוקרשט, הוקמה "החברה לגימנסטיקה, סיף וקריאה אאורורה". באמצעות המחלקות להתעמלות, טניס שולחן, כדורסל וכדורעף אורגנה פעילות ספורטיבית ענפה.
יהדות רומניה שלחה נציגות למכביה הראשונה (1932) ולמכביה השנייה (1935) ולאחר הפסקה ארוכה, במהלכה היה שלטון קומוניסטי ברומניה, שלטון שלא איפשר השתתפות במכביות, חזרה יהדות רומניה להשתתף במכביות, במכביה החמש-עשרה (1997) ובמכביה השבע-עשרה (2005). התמעטות יהדות רומניה הביאה גם להצטמצמות הנציגות למכביות עד לאי שליחת נציגות.
בוב אולין - מתאגרף מארצות הברית, אלוף עולם במשקל כבד-קל בשנת 1934.
אייב ומונטה אטל - אחים אלופי העולם בו-זמנית הראשונים בהיסטוריה של הספורט.
בני לאונרד - אלוף העולם במשקל קל במשך שבע שנים בשנות העשרים. מהמתאגרפים הגדולים אי-פעם.
הארי האריס - אלוף העולם היהודי הראשון באיגרוף עם כפפות.
טד 'קיד' לואיס - אלוף עולם מאנגליה, המתאגרף הידוע הראשון שהשתמש במגן-שיניים ייעודי.
לו טנדלר - נחשב אחד המתאגרפים הטובים שלא זכו בתואר. מהשמאליים הטובים בכל הזמנים.
בטלינג לוינסקי - אלוף העולם במשקל כבד-קל.
ריי ארסל - בין מאמני האיגרוף הגדולים בכל הזמנים, אימן עשרות אלופי-עולם - הבולטים בהם בני לאונרד ורוברטו דוראן) - ביניהם עשרות יהודים
מקס בר - מתאגרף ושחקן קולנוע מארצות הברית, אלוף עולם במשקל כבד בשנת 1934 - סבו מצד אביו היה יהודי ובר נלחם עם מגן-דוד על מכנסיו - מסיבות שיווקיות וכיהודי של כבוד מול המשטר הנאצי ונציגיו בזירה.
ברני רוס - מתאגרף מארצות הברית אלוף עולם בשלושה משקלים שונים: קל, חצי-בינוני-קל וחצי-בינוני. לאחר פרישתו מהזירה התנדב לנחתים וזכה בעיטורים במלחמת העולם השנייה. מהמתאגרפים הגדולים אי-פעם.
מקס רוזנבלום - מתאגרף מארצות הברית, אלוף העולם במשקל קל כבד בשנים 1932 - 1934
מייק רוסמן - מתאגרף מארצות הברית, אלוף העולם במשקל קל כבד בשנים 1978 - 1979
צ'רלי פיל רוזנברג - מתאגרף מארצות הברית, אלוף העולם במשקל תרנגול בשנים 1925 - 1927.
אלויזי ארליך - טניסאי שולחן מפולין, שלוש פעמים סגן אלוף עולם בטניס שולחן ביחידים.
לאסלו בלאק - טניסאי שולחן מהונגריה, שלוש פעמים סגן אלוף עולם בטניס שולחן ביחידים ובעל 7 מדליות זהב מאליפויות העולם, מהן 1 בזוגות מעורבים ו-6 בקבוצתי
דורה ברגי - טניסאית שולחן מהונגריה ומאנגליה זכתה 2 פעמים באליפות העולם בטניס שולחן, 1 בזוגות נשים ואחד קבוצתי.
ריצ'רד ברגמן - טניסאי שולחן מאוסטריה ומאנגליה זכה 4 פעמים באליפות העולם בטניס שולחן לגברים ובסך הכל צבר 7 מדליות זהב באליפויות עולם בטניס שולחן.
ויקטור ברנה - טניסאי שולחן מהונגריה ומאנגליה זכה 5 פעמים באליפות העולם בטניס שולחן לגברים ובסך הכל צבר 22 מדליות זהב באליפויות עולם בטניס שולחן.
מגדה גל - טניסאית שולחן מהונגריה זכתה ב-20 מדליות באליפות העולם בטניס שולחן, 8 כסף מהן אחת אישית ו-12 ארד.
שנדור גלנץ - טניסאי שולחן מהונגריה זכה ב-4 מדליות זהב באליפות העולם בטניס שולחן, 3 קבוצתי ו-1 בזוגות גברים.
דיק מיילס - טניסאי שולחן מארצות הברית, 10 פעמים אלוף ארצות הברית (שיא זכיות)
לאה נויברגר - טניסאית שולחן מארצות הברית, 9 פעמים אלופת ארצות הברית ביחידות, 12 פעמים אלופת ארצות הברית בזוגות נשים ו-8 פעמים אלופת ארצות הברית בזוגות מעורבים וכן בעלת 41 תארים מאליפות קנדה.
מיקלוש סבדוש - טניסאי שולחן מהונגריה זכה באליפות העולם בטניס שולחן לגברים ובסך הכל צבר 15 מדליות זהב באליפויות עולם בטניס שולחן.
גרטרוד קליין - טניסאית שולחן מצ'כיה זכתה ב-3 מדליות זהב באליפות העולם בטניס שולחן, 2 קבוצתי ו-1 בזוגות מעורבים
מארק ספיץ - הספורטאי היהודי הבולט ביותר. שחיין מארצות הברית זכה ב-7 מדליות זהב במינכן 1972 תוך שבירת 7 שיאי עולם. בסך הכל זכה ב-11 מדליות אולימפיות מהן 9 זהב.
דארה טורס - שחיינית מארצות הברית, זכתה ב-12 מדליות מהן 4 זהב, השתתפה ב-5 אולימפיאדות.
ג'ייסון ליזאק - שחיין מארצות הברית זכה ב-7 מדליות מהן 4 זהב ב-3 אולימפיאדות.
לני קרייזלברג - שחיין מארצות הברית זכה ב-4 מדליות זהב אולימפיות.
אנטוני ארווין - שחיין מארצות הברית זכה ב-4 מדליות אולימפיות מהן 3 זהב
אווה סקיי - שחיינית מהונגריה זכתה בשתי מדליות אולימפיות מהן אחת זהב
קינה רותהמר - שחיינית מארצות הברית זכתה במדליית זהב אולימפית
יהודית תמש - שחיינית מהונגריה זכתה בשתי מדליות אולימפיות מהן אחת זהב
טיפני כהן - שחיינית מארצות הברית זכתה בשתי מדליות זהב אולימפיות
שיט
ג'ו אלאה - שייטת מניו זילנד, אלופה אולימפית ואלופת עולם
גל פרידמן - גולש רוח מישראל, בעל שתי מדליות אולימפיות, זהב וארד ואלוף עולם
לי קורזיץ - גולשת רוח מישראל, 4 פעמים אלופת עולם, 3 פעמים ברציפות.
אחר-תחרויות האמנות
אלפרד האיוש אדריכל הונגרי. זכה במדליית כסף (לא היה זוכה במדליית זהב) בתחרות לתכנון ערים ומתקני ספורט באולימפיאדת פריז (1924). לפיכך הוא אחד משני זוכים אולימפיים בלבד שזכו מעולם במדליה אולימפית הן בספורט (שחייה) והן באומנויות (אדריכלות).
