חסידות ליאדי

אוהל אדמו"רי חב"ד-לאדי בעיירה
שורשים, סיווג והנהגה
דת	יהדות
זרם	חסידות חב"ד
ענף	יהדות חרדית
קבוצה	תנועת החסידות
מקור השם	ליאדי
מקום ייסוד	ליאדי
תאריך ייסוד	תרכ"ט (1869)
תאריך סיום	1910
מייסד	חיים שניאור זלמן שניאורסון
אדמו"ר	חיים שניאור זלמן שניאורסון, יצחק דובער שניאורסון, לוי יצחק גוטרמן
תאולוגיה, טקסטים וטקסים
נוסח תפילה	סידור אדמו"ר הזקן
ארגונים ופעילות
מרכז	ליאדי
מיקום	האימפריה הרוסית
חגים	חג הגאולה

חסידות ליאדי הייתה חצר חסידית ענף של חסידות חב"ד שפוצלה וניהלה חצר בפני עצמה. מייסד החסידות רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון התמנה כאחד מאדמו"רי חב"ד עם פטירת אביו הצמח צדק בשנת תרכ"ו^[1][2]. ככל הנראה הכתרתו הרשמית כ"רבי" על ידי הרבנים בליאדי התקיימה בשנת תרכ"ט^[3][4].

עוד בחיי רבי מנחם מנדל שניאורסון החלו רבים מהחסידים להתקשר לבנו רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון^[5]. לאחר פטירת הצמח צדק, הוקם בית דין מיוחד שדן בצוואתו של הצמח צדק, מי יהיה האדמו"ר אחריו. הכרעת בית הדין הייתה כי בנו הצעיר של הצמח צדק, רבי שמואל שניאורסון, יכהן כאדמו"ר הבא^[6].

עקב המחלוקת שהתעוררה בין תומכי רבי יהודה ליב שניאורסון לבין תומכי רבי שמואל, עזב רבי יהודה ליב את לובביץ' ^[א], ובעידוד בנו רבי שלמה זלמן שניאורסון, עבר לקאפוסט וייסד בה את חסידות קאפוסט. האחים רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון ורבי ישראל נח שניאורסון נשארו שנתיים בלובביץ' ולאחר מכן עבר רבי חיים שניאור זלמן לליאדי ורבי ישראל נח עבר לניעז'ין^[7]. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בתחילה כיהן רק ברבנות, אולם לאחר הפצרת תושבי העיר הוא החל לנהוג באדמו"רות ולומר מאמרי חסידות^[8].

הנהגתו של רבי חיים שניאור זלמן הייתה בדרך אבותיו – חסידות חב"ד: הוא נהג לקבל אנשים רבים מדי יום, וקיבל מהם פדיונות, ופעמים רבות היה גם נותן להם מטבע לצדקה^{[דרושה הבהרה][9]}. הוא גם מימן מכספו האישי אברכים שעסקו בלימוד התורה^[10]. מנהג נוסף שאפיין את החצר היה תהלוכה גדולה אותה היו עושים החסידים עם האדמו"ר בדרך לתשליך^[11].

לחסידות לאדי היה אוסף של ספרים וכתבי חסידות שונים, כולל כרכי כתבי יד של הצמח צדק ומאמרי חסידות של אדמו"רי לאדי עצמם. רובו של אוסף זה נמסר לרבי יוסף יצחק שניאורסון הרבי השישי מלובביץ'. האוסף נמצא כיום בספריית חב"ד לובביץ' בניו יורק^[12].

• רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון - רבי חיים היה בנו של רבי מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד. לאחר פטירת הצמח צדק התפצלה חסידות חב"ד, ובנו רבי חיים הקים את חסידות חב"ד בליאדי בשנת ה'תרכ"ט. הוא נפטר בד' בטבת ה'תר"ם. לאחר פטירתו התמנה בנו רבי יצחק דובער שניאורסון כממלא מקומו להנהיג את החסידות^[13]. לאחר כשנתיים, התיישב חתנו רבי לוי יצחק גוטרמן בעיירה סירוטשין ושם מינוהו חסידי חותנו לאדמו"ר^[14].
  • רבי יצחק דובער שניאורסון - בנו של רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות. נפטר בכ' בניסן ה'תר"ע.
  • רבי לוי יצחק מסיראטשין - נכדו של רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין, היה חתנו של רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון. לאחר כשנתיים מפטירת חותנו, בשנת ה'תרמ"ב התיישב בסיראטשין והנהיג שם את החסידות בדרכה של חב"ד, על אף מוצאו מחסידות פולנית. נפטר בכ"ג בטבת ה'תרס"ה.

• עמרם בלוי, "בית ליאדי: דיוקניהם של אדמו"רי ליאדי זי"ע", בתוך: היכל הבעש"ט, גיליון י"ח, ניו יורק תשס"ז, עמ' צ"ז–קל"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)