בשנת 1897 נמנו ביישוב 1,766 יהודים, כ-90% מתושביו. בתקופה הסובייטית עזבו מאות יהודים את הכפר, ופעל בו בית ספריידי.
עם כיבוש היישוב בידי הגרמנים ביולי 1941, במהלך מבצע ברברוסה, החלו אלו לשדוד את רכוש היהודים בו, וחטפו גברים יהודים מהיישוב לעבודות כפייה, בהן נרצחו כ-40 יהודים. בהמשך צורפו לעבודות הכפייה גם נשים, קשישים וילדים יהודים מהכפר.
בסתיו 1941 רוכזו יהודי הכפר בגטו קטן שהוקם בו, אליו נכנסו מעת לעת שוטרים גרמנים ובלארוסים, וביצעו בו מעשי שוד. ב-18 בנובמבר 1941 רצחו גרמנים ושוטרים בלארוסים את כל יושבי הגטו שבכפר בגיא סמוך ליישוב.