בבחירות לקונגרס של 1858 סירב סטיבנס להתמודד על כהונה נוספת, אך המשיך להטיף באופן פומבי נגד הפרישה. לאחר שג'ורג'יה ומדינות דרומיות נוספות פרשו מהאיחוד וייסדו את הקונפדרציה, הוא נבחר כסגן נשיא הקונפדרציה. ב"נאום אבן הפינה" (אנ') שהוא נשא במרץ 1861, הוא הגן על העבדות, אף על פי שלאחר המלחמה הוא הרחיק את עצמו מעמדותיו הקודמות. במהלך המלחמה הוא מתח בהדרגה יותר ויותר ביקורת על צעדי המדיניות של ג'פרסון דייוויס, במיוחד בנוגע להחלת גיוס החובה והשעיית חוק הביאס קורפוס.[1] ב-1865 הוא היה אחד מחבר המשלחת שנועדה עם אברהם לינקולן ב"וועידת האפמטון רודס" הכושלת לדיון על תנאי השלום.
לאחר המלחמה הושם סטיבנס בכלא עד אוקטובר 1865. בשנה שלאחר מכן בחרה בו המועצה המחוקקת של ג'ורג'יה כחבר סנאט ארצות הברית, אך הסנאט לא אישר את בחירתו בשל חלקו במלחמת האזרחים. ב-1873 הוא נבחר לבית הנבחרים, שם הוא כיהן עד 1882, כאשר הוא התפטר מהקונגרס כדי לכהן כמושל ג'ורג'יה. בתפקיד זה הוא כיהן עד מותו במרץ 1883.
ראשית חייו
אלכסנדר המילטון סטיבנס נולד ב-12 בפברואר1812.[2] הוריו היו אנדרו בסקינס סטיבנס ומרגרט גרייר.[3] משפחת סטיבנס חיה בחווה במחוז טאליהפרו שבג'ורג'יה. בעת לידתו החווה הייתה חלק ממחוז וילקס. מחוז טאליהפרו אוחד ב-1825 משטחיהם של מחוזות גרין, הנקוק, אוגלת'רופ, וורן ווילקס.[4] אביו, שבמקור היה מפנסילבניה, הגיע לג'ורג'יה ב-1795, בגיל 12. הוא "ניחן ביכולות אינטלקטואליות נדירות, בעל יכולת שיפוט בריאה, ידע לייעץ לאנשים, אדם נבון, עצמאי, כנה ואמיץ".[3]
אמו, שהייתה ילידת ג'ורג'יה, ואחותו של רוברט גרייר, מייסדו של "אלמנך גרייר",[5] מתה ב-1812 בגיל 26 כאשר בנה אלכסנדר היה בן שלושה חודשים בלבד. במבוא לספר "זכרונותיו של אלכסנדר ה. סטיבנס" נאמר עליה ועל משפחתה: "מרגרט הגיעה מחברה של אוהבי ספרים, שהתעניינה בחוק, במלחמה ובמטאורולוגיה... בדמותו של בנה נטבע מגוון של תכונות. הוא [אלכסנדר סטיבנס] היה חסכן, נדיב ופרוגרסיבי, אחד מעורכי הדין הטובים בארץ, קורא ואספן של ספרים, עוקב אדוק אחר מזג האוויר ואביו של שירות מזג האוויר הלאומי". ב-1814 נשא אביו של סטיבנס את מטילדה לינדזי, בתו של הקולונל ממלחמת העצמאות של ארצות הברית ג'ון לינדזי.[6]
במאי 1824 היה סטיבנס בן 12. באותו חודש נפטר אביו מדלקת ריאות ושבוע לאחר מכן נפטרה מאותה מחלה גם אמו החורגת.[7] בעקבות מותם פוזרו הוא וכמה מאחיו ואחיותיו בין כמה קרובי משפחה. הוא גדל אצל משפחה ענייה ובתנאים קשים. זמן לא רב לאחר מות אביו ואמו החורגת הוא נשלח לחיות אצל אחי אמו, הגנרל ארון ו. גרייר, ליד רייטאון שבמחוז טאליפהרו. הגנרל גרייר ירש את הספרייה של אביו, שעליה נאמר שהיא הייתה "הספרייה הגדולה ביותר בחלק זה של הארץ".[6] אלכסנדר סטיבנס, שנהג לקרוא בשקיקה גם בנעוריו, הזכיר את הספרייה הזאת בספר זכרונותיו.
כנער חלוש אך מפותח לגילו, רכש סטיבנס הצעיר את חינוכו באמצעות נדיבותם של כמה נדבנים. אחד מהם היה הכומר הפרסביטריאני אלכסנדר המילטון ובסטר, שניהל בית ספר בוושינגטון שבג'ורג'יה. מתוך כבוד אליו, אימץ סטיבנס את שמו האמצעי של מטיבו, המילטון, כשם האמצעי שלו. הוא המשיך את לימודיו בקולג' פרנקלין (לימים אוניברסיטת ג'ורג'יה) שבאת'נס, שם הוא היה שותפו לחדר של קרופורד ו. לונג (לימים רופא ורוקח מפורסם) וחבר ב"חברה הספרותית פי-קפא". הוא גייס תרומות לאולם של החברה שנבנה בקמפוס האוניברסיטה.[8] סטיבנס סיים את לימודיו ב-1832 והיה המצטיין בכיתתו.
ראשית הקריירה
לאחר כמה שנים לא מאושרות בהן שימש כמורה בבית ספר, החל סטיבנס את לימודי המשפטים. ב-1834 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין של ג'ורג'יה והחל קריירה מצליחה כעורך דין בקרופורדוויל. במהלך 32 שנות הקריירה שלו הוא רכש מוניטין של סניגור מיומן שייצג אנשים שהואשמו שלא בצדק. אף לא אחד מלקוחותיו שהואשם בעבירה שהעונש שנקבע עליה היה עונש מוות לא הורשע בדין. כשצבר את עושרו, החל סטיבנס ברכישת אדמות ועבדים. עם פרוץ מלחמת האזרחים היו בבעלותו 34 עבדים וכמה אלפי אקרים של אדמה. ב-1836 הוא נכנס לפוליטיקה ונבחר לבית הנבחרים של ג'ורג'יה, שם הוא כיהן עד 1841. ב-1842 הוא נבחר לסנאט של ג'ורג'יה.
החל מה-2 באוקטובר1843 ועד 3 במרץ1859 כיהן סטיבנס כחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית. כשהחל את כהונתו שם הוא נבחר כנציג המפלגה הוויגית, בבחירות מיוחדות שנערכו למלא מושב שהתפנה עקב התפטרותו של מארק א. קופר.[9] מושב זה היה מושב כללי שייצג את ג'ורג'יה, שכן עד השנה שלאחר מכן לא היו במדינה מחוזות בחירה לבית הנבחרים. ב-1844 הוא נבחר מחדש כחבר המפלגה הוויגית מטעם המחוז השביעי של ג'ורג'יה ושוב בשנים 1846 ו-1848. ב-1851 הוא נבחר כחבר המפלגה היוניוניסטית ושוב ב-1853 מטעם המחוז השמיני. ב-1855 וב-1857 הוא נבחר כחבר המפלגה הדמוקרטית. כמחוקק ברמה הלאומית בשנים הגורליות שלפני מלחמת האזרחים, היה סטיבנס מעורב בכל המאבקים חוצי המפלגות. הוא החל כתומך מתון בעבדות, אך בהמשך קיבל את הרציונל הדרומי השולט שהגן על קיומו של מוסד העבדות.
עד מהרה דרך כוכבו של סטיבנס כאחד מהוויגים הדרומיים המובילים בבית. הוא צידד בסיפוחה של טקסס ב-1845. יחד עם חבריו למפלגה הוויגית, הוא התנגד בתקיפות למלחמת ארצות הברית–מקסיקו ובהמשך התנגד באותה תקיפות ל"הצעת וילמוט" שהייתה אמורה לאסור את הנהגתה של העבדות בטריטוריות שארצות הברית השתלטה עליהם במלחמה. מנגד, הוא גם עמד בראש חברי הבית שהגישו את "פשרת קלייטון", שהייתה אמורה למנוע את הנהגת העבדות בטריטוריית אורגון ולהשאיר את ההחלטה על העבדות בניו מקסיקו ובקליפורניה לבית המשפט העליון. בהמשך צעד זה כמעט וגרם למותו של סטיבנס כאשר הוא התווכח עם השופט פרנסיס ה. קון, שדקר אותו מספר פעמים בהתקף זעם.[10] סטיבנס היה חזק יותר מתוקפו, אך הוא נותר בעמדת הגנה במהלך התקרית וסירב לחזור בו מעמדותיו גם במחיר חייו. רק התערבותם של חברים אחרים בבית הצילה אותו. פציעותיו של סטיבנס היו רציניות והוא שב לביתו שבקרופורדוויל כדי להחלים. לפני מותו של קון ב-1859 התפייסו השניים.
ב-1848 לקחו סטיבנס ועמיתו מג'ורג'יה, רוברט טומבס חלק במסע הבחירות של זאכרי טיילור לנשיאות. השניים התאכזבו וזעמו כאשר התברר שטיילור לא היה גמיש בנוגע להשלכות של פשרת 1850. סטיבנס וטומבס תמכו יחדיו בפשרה הזאת בין מדינות העבדות ומדינות החירות, אף על פי שהם התנגדו להחרגתה של העבדות בטריטוריות החדשות על בסיס הטעה ששטחים אלו שייכים לכל מדינות ארצות הברית. השניים שבו מוושינגטון אל ג'ורג'יה כדי להבטיח את התמיכה מבית. שניהם סייעו מאוד בניסוח ובאישור "מצע ג'ורג'יה" (אנ') אשר ליכד יוניוניסטים בכל רחבי "הדרום העמוק".
סטיבנס וטומבס לא היו רק בעלי ברית פוליטיים, אלא גם חברים בנפש כל ימי חייהם. סטיבנס תואר כ"אדם צעיר רגיש מאוד בעל הרגלים רציניים של לשאיפות כבירות, של גאווה שיסודה בעוני ובעיסוק חולני בעצמו", ניגוד "לטומבס הבריא, העשיר והעליז. אך חברות מוזרה זו החזיקה מעמד במשך כל ימי חייהם".
באותה עת כבר פרש סטיבנס משורות המפלגת הוויגית, שכן האגף הצפוני שלה לא קיבל את מרותה בנוגע לאינטרסים של הדרום. בג'ורג'יה הוא ייסד יחד עם טומבס והנציג הדמוקרטי האול קוב את "מפלגת האיחוד החוקתית" (אנ'). המפלגה סחפה את המדינה בהצבעה עבורה, ובפעם הראשונה, נבחר סטיבנס לקונגרס לא בתור ויגי. הוא בילה את שלוש השנים הבאות כיוניוניסט, ולמעשה כעצמאי. הוא התנגד נחרצות לפירוק המפלגה כאשר היא החלה להתפורר ב-1851. המציאות הפוליטית אילצה עד מהרה את היוניוניסטים הדמוקרטים במפלגה ליצור שוב שותפות עם המפלגה הלאומית ובאמצע 1852 השילוב של הדמוקרטים והוויגים הסתיים.
סוגיית הפרישה צצה שוב לחזית הדיון ב-1854, כאשר הסנאטור סטיבן דאגלס מאילינוי פעל לארגון טריטוריית נברסקה, שהייתה מצפון לקו פשרת מיזורי, במסגרת חוק קנזס נברסקה. חקיקה זו עוררה זעם בצפון שכן היא התייחסה לעקרון "ריבונות העם" כהפרה של פשרת מיזורי. אלמלא סטיבנס, החוק ככל הנראה לא היה עובר בבית הנבחרים. הוא עשה שימוש בשיטות אפלות ומאוחר תיאר את התקופה הזאת כ"תהילה הגדולה ביותר בחיי".
מנקודת זמן זו והלאה הצביע סטיבנס יחד עם הדמוקרטים. עד לאחר שנת 1855 לא ניתן היה להגדיר אותו כדמוקרט, ואפילו אז הוא מעולם לא הכריז על כך באופן רשמי. במעבר זה ניתק סטיבנס בצעד בלתי הפיך את קשריו עם עמיתיו לשעבר מהמפלגה הוויגית. כאשר התפרקה המפלגה הוויגית לאחר בחירות 1852, חברו כמה מהוויגים אל "תנועת שאינם יודעים דבר" קצרת הימים, אך סטיבנס התנגד בכל כוחו לתנועה זו בשל החשאיות שלה ובשל עמדותיה נגד המהגרים ונגד הקתולים.
על אף הגעתו המאוחרת של סטיבנס למפלגה הדמוקרטית, עד מהרה הוא תפס בה מעמד בכיר. הוא אף לקח על עצמו את ניהול זמני הדיון בבית הנבחרים מטעם הנשיא ג'יימס ביוקנן במהלך המאבק העקר על הפיכתה של טריטוריית קנזס למדינת עבדות על בסיס חוקת לקומפטון ב-1857. הוא היה פעיל מאוד בהכנת החוק שהציע לקנזס העברה של קרקעות פדרליות בתמורה להסכמתה לחוקת לקומפטון, הצעה שלא התקבלה.
בבחירות של 1858 סטיבנס לא התמודד על בחירתו מחדש לקונגרס. בשנתיים הבאות נשחקה הרגיעה בין הצדדים בנוגע לפרישה וסטיבנס היה יותר ויותר ביקורתי כלפי הקיצוניים בדרום. אף על פי שלמעשה כל הדרום בז לדאגלס כבוגד בזכויות הדרום בשל העובדה שהוא התנגד לחוקת לקומפטון והסתכסך עם הנשיא ביוקנן, שמר סטיבנס על יחסים טובים איתו ואף שימש כאחד האלקטורים מטעמו בבחירות לנשיאות ב-1860.
ב-14 בנובמבר1860 נשא סטיבנס נאום, שכותרתו הייתה "טענותיו של פורש", ובו הוא אמר:
כאשר אני מביט סביבי ורואה את הרווחה שלנו בכל דבר, חקלאות, מסחר, אומנות, מדע ובכל תחום של החינוך, פיזי ומנטלי, לצד קידמה מוסרית ואת הקולג'ים שלנו, אני סבור, לנוכח פני תערוכה שכזאת, אם יותר לי, מבלי לאבד את העוצמה, או כל זכות חיונית, שעלינו להישאר באיחוד, זוהי חובתנו לעצמנו ולדורות הבאים. הבה לא נכנע כל כך מהר לפיתוי הזה. אבותינו הקדמונים, אבות הגזע האנושים, לא עמדו בפני פיתוי דומה כשהיו בגן העדן. הם הובלו אל האמונה שמצבם עשוי להיות טוב יותר – שעיניהם ייפקחו – ושהם יהיו כמו האלים. הם נכנעו בזמן לא טוב – במקום להפוך לאלים, הם רק הבחינו במערומיהם. אני מביט בארץ זו, עם המוסדות שלנו, כגן העדן של העולם.[11]
ערב פרוץ מלחמת האזרחים יעץ סטיבנס להשהות כל פעולה צבאית כנגד ארצות הברית בפורט סאמטר ובפורט פיקנס כדי שהקונפדרציה תוכל לבנות את כוחה ולאגור משאבים.
סגן נשיא הקונפדרציה
ב-1861 נבחר סטיבנס כנציג לוועידת הפרישה של ג'ורג'יה שדנה בתגובת המדינה לבחירתו לנשיאות של אברהם לינקולן. במהלך הוועידה, וכן במהלך מערכת הבחירות לנשיאות של 1860, סטיבנס, שנודע כ"חכם מליברטי הול" (שם אחוזתו),[12] קרא לדרום להישאר נאמן לאיחוד, והשווה אותו לספינה דולפת אך ניתנת לתיקון. במהלך הוועידה הוא הזכיר לעמיתיו הנציגים שהרפובליקנים הם מיעוט בקונגרס (בעיקר בסנאט) ואפילו עם נשיא רפובליקני, הם יאלצו להתפשר כפי שנעשה בעשורים האחרונים. בשל העובדה שבית המשפט העליון החליט ברוב של 7 מול 2 בתיק דרד סקוט, ייקח לסנאט עשורים כדי לאשר מינויים שיהפכו החלטה זו על פיה. בוועידה הוא הצביע נגד פרישה, אך עמד על זכות הפרישה אם הממשל הפדרלי ימשיך להרשות למדינות הצפון לבטל את חוק העבד הנמלט באמצעות חקיקת "חוקי חירות אישית". הוא נבחר לקונגרס של הקונפדרציה שבחר בו כסגן הנשיא בממשלה הזמנית.[13] לתפקידו זה הוא נכנס כסגן נשיא זמני ב-11 בפברואר1861 עד אשר נבחר לתקופת כהונה מלאה ב-22 בפברואר1862 (לאחר הבחירות שנערכו בנובמבר) וכיהן עד מעצרו ב-11 במאי1865. באופן רשמי הוא כיהן בתפקידו שמונה ימים יותר מאשר נשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס, שכן הוא הושבע לתפקידו שבוע לפניו ונעצר יום אחריו.
ב-21 במרץ1861 נשא סטיבנס את "נאום אבן הפינה" (אנ') המפורסם שלו בסוואנה, ג'ורג'יה. בנאום זה הוא הכריז שהעבדות היא מצב טבעי של השחורים ואבן היסוד של הקונפדרציה. הוא הכריז שביחס לחוקת ארצות הברית, "הממשלה החדשה שלנו הוקמה בדיוק על בסיס הרעיונות ההפוכים – יסודותיה ניצבים ואבן הפינה שלה מונחת, על האמת הגדולה שהשחורים אינם שווים לאדם הלבן – שהעבדות, הכפיפות לגזע העליון, היא המצב הטבעי והנורמלי שלהם".[14]
ב-1862 הביע סטיבנס לראשונה בפומבי את התנגדותו לממשלו של דייוויס. במשך כל תקופת המלחמה הוא גינה רבים מצעדי המדיניות של הנשיא, כולל גיוס החובה, השעיית חוק הביאס קורפוס, צעדים כלכליים, צעדי מיסוי והאסטרטגיה הצבאית של דייוויס.
באמצע שנת 1863 שלח דייוויס את סטיבנס בראש משלחת לוושינגטון די. סי. כדי לדון בחילופי שבויים, אך ניצחון האיחוד בקרב גטיסברג גרמו לממשל לינקולן לסרב לקבל אותו. עם התמשכות המלחמה והתדרדרות מצבה של הקונפדרציה, דיבר סטיבנס בגלוי יותר ויותר על התנגדותו לממשל הקונפדרציה. ב-16 במרץ1864 הוא נשא נאום בפני בית המחוקקים של ג'ורג'יה שזכה לדיווח נרחב הן בצפון והן בדרום.[15] בנאום זה הוא תקף את ממשל דייוויס על תמיכתו בגיוס חובה ועל השעיית חוק הביאס קורפוס והביע את תמיכתו בקובץ החלטות שנועדו להבטיח את השלום. מאז ועד לתום המלחמה, כשהוא ממשיך ללחוץ לפעולות שמטרתן הבאת השלום, יחסיו עם דייוויס, שלא היו חמימים עוד מההתחלה, הפכו לגרועים לחלוטין.
ב-3 בפברואר1865 היה סטיבנס אחד משלושת נציגי הקונפדרציה שנועדו עם הנשיא לינקולן על סיפון ספינת הקיטור "ריבר קווין", במה שנודע כ" וועידת האפמטון רודס", מאמץ עקר לדון בצעדים לסיום הלחימה. סטיבנס ולינקולן היו ידידים קרובים ובעלי ברית במפלגה הוויגית בשנות ה-40 של המאה ה-19.[16] אף על פי שלא הושגה הסכמה על תנאי שלום, הסכים לינקולן לדאוג לאיתור מקומו של אחיינו של סטיבנס, לוטננט ג'ון א. סטיבנס מצבא הקונפדרציה. עם שובו לוושינגטון, הורה לינקולן לשחרר את לוטננט סטיבנס.[17]
סטיבנס נעצר בעוון בגידה בארצות הברית בביתו שבקופורדוויל ב-11 במאי1865. הוא נכלא בפורט וורן שבנמל בוסטון עד לשחרורו חמישה חודשים לאחר מכן באוקטובר 1865.[18]
לאחר המלחמה
ב-1866 נבחר סטיבנס לסנאט ארצות הברית על ידי בית הנבחרים הראשון שהתכנס על פי חוקת ג'ורג'יה החדשה, אך הוא לא הורשה לתפוס את מושבו בשל ההגבלות שהוטלו על בכירי הקונפדרציה לשעבר. בין השנים 1868 – 1870 הוא פרסם ספר על ההיסטוריה של ארצות הברית ובו פרס את "המטרה האבודה" של הקונפדרציה: שזכות הפרישה היא חוקית ועל התוקפנות של מדינות הצפון.
ב-1873 הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית כנציג המפלגה הדמוקרטית מטעם המחוז השמיני של ג'ורג'יה כדי לתפוס את מושבו של אמברוז ר. רייט שנפטר טרם שהחל לכהן בתפקידו. בהמשך הוא נבחר מחדש מטעם המחוז השמיני כדמוקרט עצמאי ב-1874, 1876 וב-1878 ושוב כדמוקרט ב-1880. ב-4 בנובמבר1882 הוא התפטר מחברותו בבית הנבחרים ובאותו יום הוא נבחר למשרת מושל ג'ורג'יה.[19] תקופת כהונתו כמושל הייתה קצרה. אלכסנדר סטיבנס נפטר ב-4 במרץ1883, ארבעה חודשים לאחר שהחל לכהן בתפקידו.[20]
בריאותו של סטיבנס הייתה רופפת כל חייו. הוא סבל בעיקר מ"דלקת מפרקים שיגרונית משתקת ומרדיקולופתיה בגבו"[7] אף על פי שגובהו בבגרותו היה 1.70 מטר, משקלו היה לרוב פחות מ-45 ק"ג.[21] לאחר המלחמה המשיכו רוב עבדיו לשעבר לעבוד עבורו, לעיתים עבור שכר נמוך או ללא שכר כלל.[22] קשה לומר אם החלטתם זו של עבדיו לשעבר נבעה מרצון חופשי או מחוסר ברירה על רקע אפשרויות התעסוקה המוגבלות של עבדים לשעבר בדרום העמוק באותה תקופה.[23] עובדים אלו המשיכו להיות איתו עד מותו. אף על פי שהיה כבר זקן וחולה, המשיך סטיבנס לעבוד בביתו ובמטע שלו. לדברי אחד מעבדיו לשעבר, נפל שער על סטיבנס כאשר הוא ועובד שחור אחר עסקו בתיקונו, "ומאז ועד למותו הוא סבל משיתוק". קשה לאמת את נכונותה של עדות זו שכן אותו עבד לשעבר שמסר אותה לא נכח במקום בעת האירוע.[24]
הנצחתו
דמותו של סטיבנס הופיעה על שטר של 20 דולר של הקונפדרציה.
הפארק המדינתי א. ה. סטיבנס שליד קרופורדוויל, שבו שוכן "ליברטי הול", ביתו של סטיבנס.[25]
אוסף של מסמכיו האישיים של סטיבנס עבר דיגיטציה וזמין לציבור בספריית רובנסטיין שבאוניברסיטת דיוק.[26]
פסל של סטיבנס ניצב באוסף היכל הפסלים הלאומי ומייצג אחד משני אישים הקשורים להיסטוריה של ג'ורג'יה, השני הוא קרופורד ו. לונג. נשמעו קריאות להחליף את פסלו של לונג באוסף בפסלו של בן ג'ורג'יה אחר, כמו מרטין לותר קינג.[27]
Sebuah versi dari Doa Keteduhan muncul di medali Alcoholics Anonymous (tanggal tidak diketahui). Doa Keteduhan adalah doa oleh pemohon untuk kebijaksanaan memahami perbedaan antara keadaan (hal-hal) yang dapat dan tidak dapat diubah, meminta keberanian untuk mengambil tindakan dalam kasus yang pertama, dan ketenangan untuk menerima dalam kasus yang terakhir. Doa tertulis telah dikaitkan dengan teolog Amerika Reinhold Niebuhr (1892–1971),[1][2] (dia telah mengklaim sebagai pe...
Sebuah aukuras, sebuah jenis altar api yang ditemukan dalam Romuva, sebuah keyakinan Pagan Lituania modern yang dikarakterisasikan sebagai agama alam. Agama alam adalah sebuah gerakan agama yang meyakini alam dan dunia alam adalah perwujudan dari keilahian, kekeramatan atau kekuatan spiritual.[1] Aagama-agama alam meliputi agama-agama asli yang diterapkan di berbagai belahan dunia menurut budaya-budaya yang menganggap lingkungan mengandung roh-roh dan entitas keramat lainnyia. Agama t...
Sahelanthropus tchadensisToumaïRentang fosil: Miosen Akhir Klasifikasi ilmiah Kerajaan: Animalia Filum: Chordata Kelas: Mammalia Ordo: Primata Famili: Hominidae Subfamili: Homininae Tribus: Hominini Subtribus: Hominina Genus: †SahelanthropusBrunet et al, 2002 Spesies: S. tchadensis Nama binomial †Sahelanthropus tchadensisBrunet et al, 2002 Sahelanthropus tchadensis adalah fosil kera yang hidup sekitar 7 juta tahun yang lalu. Belum jelas apakah spesies ini termasuk dalam tribe Homin...
ووكر فالي الإحداثيات 41°38′32″N 74°22′21″W / 41.6422°N 74.3725°W / 41.6422; -74.3725 [1] تقسيم إداري البلد الولايات المتحدة[2] التقسيم الأعلى مقاطعة أولستر خصائص جغرافية المساحة 5.516454 كيلومتر مربع5.517134 كيلومتر مربع (1 أبريل 2010) ارتفاع 202 متر عدد ...
Ajariaაჭარაcode: ka is deprecated (Georgia)Republik otonomRepublik Otonom Ajariaაჭარის ავტონომიური რესპუბლიკაcode: ka is deprecated (Georgia) FlagCoat of armsNegaraGeorgiaBagian dariGeorgia Bersatu9 MasehiPenaklukan olehKesultanan Utsmaniyah1614Penyerahan kepada Kekaisaran Rusia1878RSSO Adjar1921Republik otonomdalam wilayah Georgia1991Capitaland largest cityBatumi41°39′N 42°0′E / 41.6...
1978 filmSpider-Man Strikes BackBritish theatrical release posterDirected byRon SatlofScreenplay byRobert Janes[1]Based onSpider-Man[1]Produced by Ran Satlof Robert Janes[1] Starring Nicholas Hammond Joanna Cameron Robert F. Simon Michael Pataki CinematographyJack Whitman[1]ProductioncompanyCharles Fries Productions[1]Distributed byColumbia Pictures Television (United States)Columbia Pictures (International)Release datesMay 8, 1978 (Europe)December 21, ...
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Januari 2023. Situs Nyi Subang Larang ada juga yang menyebutnya Situs Nyai Subang Larang, adalah peninggalan arkeologi era prasejarah di Pulau Jawa. Nama Nyi Subang larang terkait dengan nama istri Raja Kerajaan Pajajaran. Situs ini terletak di Teluk Agung, Desa Nan...
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Desember 2022. artikel ini perlu dirapikan agar memenuhi standar Wikipedia. Tidak ada alasan yang diberikan. Silakan kembangkan artikel ini semampu Anda. Merapikan artikel dapat dilakukan dengan wikifikasi atau membagi artikel ke paragraf-paragraf. Jika sudah dirapi...
Swedish politician Bengt WesterbergDeputy Prime Minister of SwedenIn office4 October 1991 – 7 October 1994Prime MinisterCarl BildtPreceded byOdd EngströmSucceeded byMona SahlinMinister for Social AffairsIn office4 October 1991 – 7 October 1994Prime MinisterCarl BildtPreceded byIngela ThalénSucceeded byIngela ThalénMinister for Gender EqualityIn office1993 – 7 October 1994Prime MinisterCarl BildtPreceded byBirgit FriggeboSucceeded byMona SahlinLeader of the ...
2016 single by BeyoncéFormationSingle by Beyoncéfrom the album Lemonade ReleasedFebruary 6, 2016 (2016-02-06)Recorded2015StudioQuad Recording Studios, New York CityGenreR&BtrapbounceLength3:26LabelParkwoodColumbiaSongwriter(s)Beyoncé KnowlesKhalif BrownAsheton HoganMichael Len Williams IIProducer(s)BeyoncéMike Will Made ItBeyoncé singles chronology Hymn for the Weekend (2016) Formation (2016) Sorry (2016) Music videoFormation on YouTube Formation is a song recorded by...
Arthur James BalfourI Conte di BalfourArthur James Balfour in un ritratto fotografico d'epoca Primo ministro del Regno UnitoDurata mandato11 luglio 1902 –5 dicembre 1905 MonarcaEdoardo VII del Regno Unito PredecessoreRobert Gascoyne-Cecil, III marchese di Salisbury SuccessoreHenry Campbell-Bannerman Segretario di Stato per gli affari esteri del Regno UnitoDurata mandato10 dicembre 1916 –23 ottobre 1919 Capo del governoDavid Lloyd George PredecessoreEdward Grey ...
Strike Fighter Squadron 15VFA-15 insigniaFoundedJanuary 10, 1942; 82 years ago (1942-01-10)Disbanded31 May 2017; 6 years ago (2017-05-31)Allegiance United StatesBranch United States NavyTypeFighter/AttackRoleClose air supportAir interdictionAerial reconnaissanceNickname(s)ValionsMotto(s)None FinerEngagementsVietnam WarGulf WarIraq WarMultinational Force in LebanonAircraft flownAttackA-7 Corsair IIF/A-18 HornetMilitary unit Strike Fighter Squadron...
البوكمال الاسم الرسمي بوكمال الإحداثيات 34°27′13″N 40°56′12″E / 34.45361°N 40.93667°E / 34.45361; 40.93667 تقسيم إداري البلد سوريا[1] التقسيم الأعلى ناحية مركز البوكمال خصائص جغرافية ارتفاع 175 عدد السكان عدد السكان 52020 (2003) معلومات أخرى منطقة زمنية ت ع م+02:0...
Cheese in the TrapPoster rilis teatrikalSutradaraKim Je-youngProduserHwang Ji-sunSkenarioSoonkkiKim Jun-ahBerdasarkanCheese in the Trapoleh SoonkkiPemeranPark Hae-jinOh Yeon-seoPark Ki-woongPerusahaanproduksiMountain Movement StoryDistributorLittle Big Pictures[1]Tanggal rilis14 Maret 2018Durasi116 menitNegaraKorea SelatanBahasaKoreaPendapatankotorUS$1,8 juta[2] Cheese in the Trap (Hangul: 치즈 인 더 트랩) adalah film romansa Korea Selatan tahun 2018 yang dibint...
Chapter of the New Testament Acts 1← John 21chapter 2 →Tischendorf's facsimile from 1870 of Acts 1:1–5 in Latin (left column) and Greek (right column) in Codex Laudianus, written about AD 550.BookActs of the ApostlesCategoryChurch historyChristian Bible partNew TestamentOrder in the Christian part5 Acts 1 is the first chapter of the Acts of the Apostles in the New Testament of the Christian Bible. The book containing this chapter is anonymous, but early Christian tradition aff...
Nonprofit organization promoting Spanish culture Instituto CervantesFounded11 May 1991; 33 years ago (1991-05-11)FounderGovernment of SpainTypeCultural institutionLocationAlcalá, 49. MadridArea served Worldwide (45 countries)ProductSpanish cultural and language educationMembers 148,670 students (2019)[1]OwnerGovernment of SpainKey peopleFelipe VI (Honorary President)Ángeles Moreno Bau (Chairwoman)Luis García Montero (Director)Employees 951 (2019)[1]Volunte...
New Zealand by-election 1865 Town of New Plymouth by-election ← 1864 by-election 19 May 1865 (1865-05-19) 1866 general → Candidate Henry Sewell Party Independent Popular vote elected unopposed MP before election Charles Brown Independent Elected MP Henry Sewell Independent The 1865 Town of New Plymouth by-election was a by-election held in the Town of New Plymouth electorate during the 3rd New Zealand Parliament, on 19 May 1865. The by-election...