ג'ון מרטין (באנגלית: John Martin; 1731 – ינואר 1786) היה בעל מטעים, איש צבא ופוליטיקאי אמריקאי מג'ורג'יה, שכיהן כמושל ג'ורג'יה ה-16 ב-1782.
ראשית חייו
ג'ון מרטין נולד בפרובידנס שבמושבת רוד איילנד. ב-1767 הוא עבר לסוואנה שבג'ורג'יה יחד עם אחיו ג'יימס, שם רכשו השניים אחוזות מטעים שכנות.
מלחמת האזרחים של ארצות הברית
במהלך המהפכה האמריקאית היה מרטין פעיל, ושימש כנציג לקונגרס הפרובינציאלי של ג'ורג'יה ביולי 1775 וכן כחבר ועדת הביטחון של המדינה. במלחמת העצמאות של ארצות הברית הוא מונה כלוטננט בפלוגה השביעית של הרגימנט הראשון של ג'ורג'יה של הצבא הקונטיננטלי בינואר 1776, והתקדם עד לדרגת לוטננט קולונל ב-1777. ב-1781 הוא מונה כלוטננט קולונל של מחוז צ'טהאם.
קריירה פוליטית
שירותו הפוליטי של מרטין כלל כהונה כראש עיריית סוואנה בשנת 1778, כשריף של מחוז צ'טהאם, כחבר בית הנבחרים של ג'ורג'יה, כגזבר המדינה, וכמושל ג'ורג'יה מינואר 1782 ועד ינואר 1783. מרטין הושבע לכהונתו כמושל ב-2 בינואר 1782. ג'יימס רייט כתב עליו, "המושל המורד מרטין, שכעת נמצא באבנעזר, הוציא שלוש הכרזות, אחת לכוחות המלך, אחת להסים, ואחת למיליציה, והציע להם למרוד ולהצטרף לאמריקאים המוסריים כנגד הרודנות של הממשלה הבריטית".[1] רייט גם התייחס למרטין כ"בלאק ג'ק מהצפון".[2]
כאשר החל מרטין את כהונתו כמושל, החזיקו הבריטים בסוואנה כחלק מהזירה הדרומית של מלחמת העצמאות של ארצות הברית, שאף על פי שעמדה לפני סיומה, הלחימה התרחשה עדיין בתחומי ג'ורג'יה. מרטין כתב לגנרל אנתוני ווין (אנ'), "שום דבר מלבד המצב העגום הנוכחי של הארץ הזאת, ומצב הרעב של רוב התושבים, שרבים מהם לא טעמו לחם זה יותר מחודש, לא היה יכול לגרום לי להטריד את הוד מעלתך בהזדמנות זו. אבל התרשמתי מהרעיון שהמצוקות שלנו, שנבעו מהזוועות המצטברות של המלחמה שהמדינה הזאת חוותה בארבע השנים האחרונות, עשויות להעניק לנו תקווה להקלה קלה בהווה ממדינת האחות שלנו, עודדה אותי ליוזמה זו".[3]
במהלך תקופת כהונתו של מרטין כמושל, חוקקה ג'ורג'יה כמה חוקים חשובים. הוא הציע להגן על האזרחים מפני שבטי המוסקוגי והסמינול, והעדיף את מצב הלחימה על פני השלום. מרטין הכריז שתושבי ג'ורג'יה לא יפקפקו ב"רגע שבו הם יעדיפו את החרב או את ענף עץ הזית".[4] הוא הציע להעניק חנינה מלאה לכל הלויאליסטים שייכנעו בפני הגנרל ווין, וכן הציע קרקעות להסים שייפרדו מהבריטים. צעדים אלו הגבירו את קצב העריקות מהכוחות הבריטים. כשג'ורג'יה הייתה במצב של חורבן כלכלי עם תום המלחמה, הוא גם דאג להעברת חוק ההחרמה והגירוש ב-1782 שעל פיו נתפס רכושם של 342 לויאליסטים שזוהו בשמם.[5]
בנוגע למלחמה בג'ורג'יה, כתב מרטין ב-11 בינואר 1782: "נכון הדבר, מלחמה זו הפכה אותנו לעניים, ואנו לא מתביישים בכך, שכן מטרתנו צודקת, אך עד מהרה נהיה עשירים ומאושרים".[6] ב-11 ביולי אותה שנה שחררה ג'ורג'יה את סוואנה מידי הבריטים, ובכך הגיע המלחמה במדינה לסיומה.[7]
שנותיו האחרונות
ב-9 בינואר 1783 הושבע ליימן הול כמושל, וכהונתו של מרטים הגיע לסיומה. לאחר המלחמה שירת מרטין כחבר צוות המשא ומתן עם שבטי המוסקוגי והצ'רוקי. הוא ניהל משא ומתן לסיועו של מושל פלורידה הבריטית לעצירת חבורות השודדים, ופעל להשכנת השלום עם שבטי המוסקוגי.
ב-31 בינואר 1783 נבחר מרטין כגזבר המדינה של ג'ורג'יה, משרה בה הוא כיהן עד לפרישתו ב-17 במרץ 1784.
ג'ון מרטין נפטר בינואר 1786. העיירה מרטין, שבמחוז סטיבנס שבג'ורג'יה, קרויה על שמו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Collections of the Georgia Historical Society, vol 3, 1873, Georgia Historical Society, p. 374.
- ^ Smith, George Gilman (1900). The story of Georgia and the Georgia people, 1732 to 1860. Atlanta: Franklin. p. 102.
- ^ "Official letters of Governor John Martin". Georgia Historical Quarterly. 1 (4): 296. 1917.
- ^ Martin, John (1917). "Official Letters of Governor John Martin, 1782-1783". Georgia Historical Quarterly. 1 (4), p. 314.
- ^ Lamplugh, George R. (1986). Politics on the Periphery: Factions and Parties in Georgia, 1783-1806. Newark: University of Delaware Press. p. 45.
- ^ "Official letters of Governor John Martin". Georgia Historical Quarterly. 1 (4): 285. 1917.
- ^ Harris, Joel Chandler (1896). Stories of Georgia. New York: American Book Company. p. 145.
.jpg)
