PROFILPELAJAR.COM

מרווין גריפין
Marvin Griffin
	מרווין גריפין
לידה	4 בספטמבר 1907; ביינברידג', ג'ורג'יה, ארצות הברית
פטירה	13 ביוני 1982 (בגיל 74); טלהסי, פלורידה, ארצות הברית
שם מלא	סמואל מרווין גריפין האב
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות אוק סיטי, ביינברידג', ג'ורג'יה, ארצות הברית
השכלה	המכללה הצבאית בקרוליינה הדרומית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	11 בינואר 1955 – 13 בינואר 1959; (4 שנים)
סגן מושל ג'ורג'יה	ארנסט ונדייבר
	→ הרמן טאלמדג' ארנסט ונדייבר ←
	17 בנובמבר 1948 – 11 בינואר 1955; (6 שנים)
תחת מושל ג'ורג'יה	הרמן טאלמדג'
	→ מלווין תומפסון ארנסט ונדייבר ←
	1934–1936; (כשנתיים)
	1934–1936; (כשנתיים)

סמואל מרווין גריפין האב (באנגלית: .Samuel Marvin Griffin, Sr;‏ 4 בספטמבר 1907 – 13 ביוני 1982) היה פוליטיקאי אמריקאי מג'ורג'יה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ג'ורג'יה ה-72 בשנים 1955–1959, וכסגן מושל ג'ורג'יה בשנים 1948–1955.

גריפין היה יליד העיר ביינברידג' שבג'ורג'יה, שם הוא הוציא לאור את העיתון Bainbridge Post-Searchlight. כמושל ג'ורג'יה הוא תמך בהפרדה הגזעית במוסדות החינוך והתנגד לשילוב הגזעי בהם. לאחר תום כהונתו כמושל הוא שב לעירו והחל לעסוק בעסקי מקרקעין. ב־1970 הוא סייע להקים את ביינברידג' קולג', לימים הקולג' המדינתי ביינברידג', בו הוא שימש כיושב ראש מועצת המנהלים של המוסד.

ביוגרפיה

ראשית חייו

מרווין גריפין נולד בביינברידג', ג'ורג'יה. ב-1929 הוא סיים את לימודיו ב"מצודה" (The Citadel), הקולג' הצבאי של קרוליינה הדרומית בצ'ארלסטון. בעת לימודיו שם הוא היה מפקד גדוד ושיחק בנבחרת הבייסבול של המוסד. לזמן קצר הוא לימד בווירג'יניה לפני ששב לביינברידג'.

מחוקק ופקיד ממשל בג'ורג'יה

ב-1934 נבחר גריפין לבית הנבחרים של ג'ורג'יה מטעם המפלגה הדמוקרטית. שנתיים לאחר מכן הוא ניסה ללא הצלחה להיבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית. לאחר מכן הוא שימש בתפקידים שונים בממשלו של מושל ג'ורג'יה יורית' ריברס, והתקדם עד לתפקיד המזכיר הראשי. בבעלותו הייתה גם תחנת הרדיו של ביינברידג', WMGR, שאותה הוא הקים בסוף שנות ה-40. שם התחנה היה ראשי התיבות של Marvin Griffin Radio.

שירות צבאי

עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, התגייס גריפין כמפקד על סוללת נ"מ במשמר הלאומי של ג'ורג'יה, ונשלח לגינאה החדשה. במשך רוב שנות המלחמה הוא היה מייג'ור, וב-1944 שוחרר בדרגת לוטננט קולונל. למחרת שחרורו מונה גריפין על ידי המושל אליס ארנול כשליש הראשי של המשמר הלאומי של ג'ורג'יה, בו שירת עד פרישתו ב-1947 בדרגת בריגדיר גנרל.

סגן מושל ג'ורג'יה

ב-1948 היה גריפין לסגן מושל ג'ורג'יה השני, והאדם הראשון שנבחר לתפקיד זה בבחירות מיוחדות. הראשון שנבחר כסגן המושל היה מלווין תומפסון, שהחל לכהן בתפקידו בינואר 1947, אך גם טען להיותו המושל לאחר שהמושל הנבחר, יוג'ין טאלמדג', נפטר בדצמבר 1946 לפני השבעתו. ב-1950 נבחר גריפין לתקופת כהונה שנייה מלאה כסגן המושל, וכיהן בתפקיד תחת המושל הרמן טאלמדג'.

מושל ג'ורג'יה

בחירתו

גריפין סומן כיורשו של הרמן טאלמדג', ובבחירות למשרת המושל של 1954 הוא נבחר. גריפין זכה ב-36.3 אחוזים מהקולות (שהספיקו לו להיבחר בתקופה בה לא נדרש סיבוב שני במצב כזה) מול 25.1 האחוזים שקיבל תומפסון. מועמד נוסף בבחירות היה איוון אלן הבן, לימים ראש עיריית אטלנטה.

גריפין היה תומך אדוק של ההפרדה הגזעית. הוא דיבר נגד פסק דין בראון נגד מועצת החינוך ובמהלך מערכת הבחירות התחייב להמשיך לשמור את בתי הספר בג'ורג'יה בהפרדה.^[1]

השוגר בול של 1956 והיריבות עם בלייק ואן ליר

מחלוקות רבות קדמו לגמר פוטבול המכללות ה"שוגר בול" (Sugar Bowl) שהתקיים בניו אורלינס 1956, בו קבוצת הפנתרים של פיטסבורג (אנ'), נציגת אוניברסיטת פיטסבורג, שבין שחקניה היה האפרו אמריקאי בובי גרייר (אנ'), הייתה אמורה לפגוש את קבוצת היילו ג'אקטס (אנ'), נציגת המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה (ג'ורג'יה טק). המחלוקת הייתה אם גרייר יוכל להשתתף במשחק ואם היילו ג'אקסט בכלל יוכלו להשתתף במשחק בשל התנגדותו של גריפין לשילוב גזעי.^[2] נשיא המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, בלייק ר. ואן ליר, ומאמן הקבוצה בובי דוֹד, קיימו פגישה אישית עם גריפין, שהבטיח לא להתערב במשחק,^[3] על כל פנים, בדצמבר 1955, שלח גריפין מברק גלוי למועצת הנגידים של מערכת האוניברסיטאות המדינתית בניסיון להפעיל לחץ על ואן ליר לסגת. גריפין הפציר בקבוצת ספורט מג'ורג'יה לא לקחת חלק באירועים בהם התקיים שילוב גזעי הן בקרב משתתפי התחרויות והן בקרב קהל הצופים. ואן ליר דחה את הבקשה, עמדה שלא עמדה לזכותו. כבר קודם לכן הוא משך ביקורת על כך שהתיר לנשים ללמוד במכון. גריפין גם שלח מברקים גלויים לכמה כלי תקשורת. במהלך כמה ישיבות של מועצת הנגידים סירב ואן ליר לסגת מעמדתו. באחת הישיבות הוא אף איים להתפטר, וצוטט באומרו: "או שאנחנו נשתתף בשוגר בול או שאתה יכול למצוא לעצמך נשיא חדש ארור לג'ורג'יה טק".^[4]

בהמשך ביקש גריפין שוואן ליר ושחקני הקבוצה יוענשו על מהומות סטודנטים, ולאחריהם הגיש בקשה לחקירה נגדם. אחד מחברי בית הנבחרים של ג'ורג'יה, ג'ון פ. דרינקרד, המליץ שמימון המדינה לג'ורג'יה טק יופסק אם הם יעמדו בסירובם, ומאוחר יותר הציע גריפין שכל מי שיתמוך בעקרונות השילוב הגזעי לא יתקבל ללימודים במוסד. ואן ליר דבק בהצהרותיו ומאוחר יותר זכה לתשואות מחבר הסנאט של המכון.^[5]

משלחת גדולה מהקהילה של ניו אורלינס, לצד אנשים רבים שהיו קשורים לג'ורג'יה, נאבקו בגלוי למנוע את השתתפותו של גרייר בפרט, של הקבוצה מפיטסבורג בכלל ושל קבוצת הג'ורג'יה טק במשחק. על כל פנים, סטודנטים, שחקנים, נשיא המכון ופעילי זכויות אדם, לצד מספר רב של אנשים מפיטסבורג, הצליחו להבטיח את קיומו של המשחק.

ב-24 בינואר 1956, שבועיים לאחר המשחק, נפטר ואן ליר כתוצאה מהתקף לב.^[6]

האשמות בשחיתות

תקופת כהונתו של גריפין כמושל עמדה בצילן של האשמות בשחיתות. לדברי ההיסטוריון פרדריק אלן מאטלנטה, היה גריפין "אדם בעל קסם ושנינות מופלאים וגם אחד מפקידי הציבור המושחתים ביותר שהיו אי פעם בג'ורג'יה".^[7] כמה מפקידי הממשל נמצאו אשמים בפשעים, וגריפין עצמו נחקר ב-1960 על ידי חבר מושבעים גדול שלא מצא אותו אשם.^[8]

לאחר כהונתו

ב-1962 ניסה גריפין להיבחר שוב כמושל, אך נוצח על ידי המועמד המתון קארל סנדרס. בבחירות המקדימות של הדמוקרטים קיבל גריפין 332,746 קולות (39 אחוזים) מול 494,978 הקולות (58.7 אחוזים) של סנדרס.^[9] אחד מגורמי תבוסתו של גריפין היה ביטול שיטת הבחירות האזוריות בג'ורג'יה, אם כי על פי אחד המחקרים נמצא שסנדרס היה מנצח גם אם שיטה זו הייתה אז נהוגה עדיין. לאחר מכן פרש גריפין מהחיים הפוליטיים באומרו, "פרשתי מסיבות בריאות: המצביעים היו חולים ועייפים ממני".

בבחירות למשרת המושל של 1966 תמך גריפין במועמד הדמוקרטי לסטר מדוקס, איש עסקים מאטלנטה שנודע בשל דעותיו בעד ההפרדה הגזעית. יריבו של מדוקס, הרפובליקני חבר בית הנבחרים של ארצות הברית בו קאלווי, תמך בגריפין בבחירות של 1962. כמוציא לאור של העיתון Post Searchlight בביינברידג', ציין גריפין בתחילה שהוא יגמול לקאלווי על תמיכתו, אך תחת זאת תמך במדוקס. "אני רואה בבו קאלווי כאחד מידידי הטובים ביותר, אך אין אני יכול ללכת אתו במרוץ למשרת המושל", אמר גריפין. מנגד, המושל לשעבר ארנסט ונדייבר, שכסגן המושל של גריפין, ניהל איתו ויכוחים רבים, כינה את מדוקס "חסר ערך" ותמך בקאלווי.

ב-1968 היה גריפין מועמד אפשרי לסגנות הנשיא כשותפו למרוץ של מועמד המפלגה העצמאית האמריקאית ג'ורג' וולאס. מאוחר יותר הוא הוחלף בגנרל חיל האוויר של ארצות הברית קרטיס לה מיי, אם כי שמו של גריפין נותר על פתקי ההצבעה ב-27 מדינות, רובן במערב התיכון.^[10]

שנותיו האחרונות

לאחר תום כהונתו כמושל, שב גריפין לביתו בביינברידג' ופנה לעיסוק בעסקי מקרקעין. ב-1970 נפטרה רעייתו הראשונה, מרי אליזבת "ליב" סמית'. גריפין, שהיה שבור ממותה, נישא בשנית ללאורה ג'יין גיבסון. הוא סייע בהקמתו של ביינברידג' קולג' ב-1970, והלימודים במוסד זה החלו ב-1973. הוא היה תומך מרכזי של הקולג' וחבר במועצת המנהלים שלו. ב-1973 הוא גם ניהל את חגיגות יובל ה-150 שנה למחוז דקייטר, שביינברידג' היא מקום מושבו, שבהן המושל והנשיא לעתיד ג'ימי קרטר היה אורח הכבוד.

כמי שעישן כל ימי חייו, אובחן גריפין בסרטן הריאה, המחלה שבסופו של דבר הביאה למותו. הוא היה שבור לב ממותה של אשתו השנייה, שגם היא נפטרה מאותה מחלה. מרווין גריפין נפטר בטלהסי, בירת פלורידה ב-13 ביוני 1982, שבוע לאחר פטירת אשתו. הוא נטמן בבית הקברות אוק סיטי שבביינברידג'.