הורוביץ התגייס לצה"ל בשנת 1983 ושירת בגלי צה"ל ככתב צבאי. בתפקיד זה שהה תקופות ממושכות בלבנון, שם סיקר את פעילות צה"ל. לאחר מכן התמנה לעורך חדשות החוץ, ייסד את התוכנית "משהו עולמי" (מגזין גלי צה"ל לענייני חוץ), וערך יומני חדשות ("בוקר טוב ישראל") ומשדרים מיוחדים בתחנה הצבאית. שידר גם פינה יומית העוסקת בענייני חוץ במסגרת יומן הערב של התחנה. בפינה זו שם לעצמו מטרה להציג בפני ציבור המאזינים פינות של העולם מנקודות מבט שאותן לא הרבו לסקר בתקשורת הישראלית.
משנת 2003 עד 2007 הגיש מדי שבוע את התוכנית "העולם הערב", מגזין גלי צה"ל לעניינים בינלאומיים. תוכנית זו זכתה פעמיים בפרס מפקד גלי צה"ל.
"חדשות" ו"הארץ"
בשנת 1987 החל לעבוד בעיתון "חדשות" כעורך חדשות החוץ, וייסד את מדור חדשות החוץ של העיתון בו התמקד בשינויים הסוחפים של תקופת ה"גלאסנוסט" בברית המועצות תחת הנהגתו של מיכאיל גורבצ'וב.
במהלך תקופת עבודתו בעיתון "הארץ", בזמן מלחמת המפרץ (1991) החל להופיע בשידורי הטלוויזיה של הערוץ הראשון ("ערב חדש", "הערב במפרץ" ועוד), וב-1992 היה שותף להקמת תוכנית החדשות "8 בערב", במסגרת שידורי הניסיון של ערוץ 2. הורוביץ ערך והגיש את התוכנית מספר פעמים בשבוע.
בעת שהותו בצרפת ייסד יחד עם מספר עיתונאים אירופים את הארגון הבינלאומי "אינטרמדיה", לסיקור פעילות בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה (ICTR). במשך מספר שנים שימש כמזכ"ל הארגון.
ב-2001 שב לישראל, והיה פרשן "הארץ" לענייני חוץ וכתב נוסע.
בטלוויזיה
ב-2002, עם תחילת שידורי החדשות בערוץ 10, הצטרף למערכת זו. הוא עבד כפרשן, כתב, מראיין וראש דסק חדשות החוץ, בחברת החדשות של הערוץ, "חדשות 10". בנוסף הגיש פינה בתוכנית "לונדון את קירשנבאום", שבה הביא ידיעות מן העולם. הוא יצר סרטים תיעודיים עבור ערוץ 10 במדינות שונות בעולם, כגון הסרט "הים לקח הכל" על אסון הצונאמי שהתרחש בסוף 2004 בדרום-מזרח אסיה, והסרט "המרדף – מסע בארץ העפיפונים" על המצוד הכושל אחר אוסאמה בן לאדן באפגניסטן.
במהלך 2008 שודרה בערוץ 10 סדרה דוקומנטרית בבימויו והגשתו "העולם הבא – ניצן הורוביץ מחפש את המחר", אותה צילם בעשר ארצות שונות. הסדרה הציגה תופעות מפתח בעולם של הדור הבא, שהשפעתן ניכרה מראשית המאה ה-21: מהפכת הפיתוח בסין על רקע האולימפיאדה, תנופת ההיי טק של הודו, המהפכה הסביבתית בערים, גלי ההגירה הגדולים, הזינוק בתוחלת החיים ועוד.
ב-2015, לאחר שהודיע על פסק זמן מהכנסת, הורוביץ חזר לפעילות תקשורתית ענפה – בטלוויזיה, בעיתונות הכתובה וברדיו. הוא החל לעבוד כפובליציסט בעיתון "הארץ" ובמגזין "ליברל". הוא השתתף באותה עת באופן קבוע בתוכנית "המטה המרכזי" בערוץ 10, ולאחר מותו של העיתונאי מוטי קירשנבאום, ב-25 בספטמבר 2015, הנחה באופן חד פעמי את התוכנית "לונדון את קירשנבאום" לזכרו של קירשנבאום, יחד עם העיתונאי נדב איל.
הורוביץ הקדיש מקום בולט בפעילותו התקשורתית לנושאים סביבתיים, והיה אחד הדוברים הבולטים בסוגיית המשבר הסביבתי כתוצאה מההתחממות העולמית, ובנושאים של פיתוח בר קיימא וקיימות עירונית. לא אחת הדגיש בדיווחיו את הקשר בין נושאים סביבתיים וחברתיים, והרבה לסקר מקרים של הפרת זכויות אדם, תוך דגש על פעילותם של בתי דין פליליים בינלאומיים העוסקים בנושא. היה בעל טור קבוע ב"הזמן הוורוד", ירחון קהילת הלהט"ב בישראל, ובו התייחס פעמים רבות להיבטים הפוליטיים והחברתיים של הקהילה.
בשנת 2007 זכה בפרס פראט לתקשורת בנושאי סביבה. בנימוקי הבחירה נאמר:
”הורוביץ מעלה את נושאי הסביבה בכל הזדמנות, ומפגין את מחויבותו לנושאים אלה בהתמדה, בלהט ובתשוקה אישית ומקצועית. הידע הנרחב אותו הוא מפגין מאפשר לו לחבר בין המישור הגלובלי למישור המקומי, ובין השקפת עולם סביבתית להשקפת עולם חברתית ומדינית. את החיבורים החשובים האלה הוא עושה בדרך רצינית ומעמיקה, אך גם בדרך מושכת לב ומובנת לכל”[4].
בשנת 2024 החל להגיש את "פודקסט לשם שינוי" - שיחות עם בני נוער וצעירים הפועלים לשינוי חברתי.
פעילות ציבורית וחברתית
הורוביץ היה פעיל שנים רבות במסגרת התנועה הסביבתית והחברתית בישראל. הוא בוגר תוכנית העמיתים של "מרכז השל" לחשיבה ומנהיגות סביבתית, והיה חבר הנהלת הארגון. כמו כן היה חבר, עד לכניסתו לפוליטיקה, בהנהלות העמותות "תחבורה היום ומחר", האגודה לזכויות האזרח והוועד למלחמה באיידס.
הורוביץ החזיק באזרחות פולנית, עליה נדרש לוותר עם בחירתו לכנסת. לפי תחקיר עכשיו 14 הורוביץ הגיש בקשה לביטול האזרחות עם היבחרו לכנסת בשנת 2009, כדרוש בחוק יסוד הכנסת (סעיף 16א). הרשויות הפולניות ביטלו בפועל את אזרחותו ב-2020.[7]
עד לשנת 2008 לא היה הורוביץ חבר או פעיל במפלגה כלשהי, אך נהג להשתתף בהפגנות שמאל, במאבקים למען השלום, ובפעילות מגוונת בנושאים חברתיים עם דגש על זכויות אדם ואזרח[8][9]. לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-2009 קיבל הצעה ממרצ להיות הנציג הראשון של התנועה החדשה ברשימה המשותפת עם מרצ ונענה לה[10]. הוא פרש מערוץ 10 ושוריין במקום השלישי ברשימת התנועה. מונה ליו"ר המטה הירוק של הרשימה.
הכנסת ה-18
ב-24 בפברואר 2009 החל לכהן כחבר הכנסת מטעם הסיעה. חלק מפעילותו התבצעה בשדולות השונות שהוביל. בכנסת ה-18 הקים שדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם, המאגדת 14 חברי כנסת ועשרות ארגונים הפועלים לחופש דת וחופש מדת, ואת השדולה למאבק בהומופוביה. עמד בראש שדולת התרבות, השדולה להצלת ים המלח, וכיהן כיו"ר עמית בשדולה הסביבתית-חברתית[11].
יזם עשרות הצעות חוק בעיקר בנושאים חברתיים, דת ומדינה, חינוך ותרבות, רפורמות סביבתיות והגנה על בעלי חיים. בין הצעות החוק הבולטות שלו: חופש בחירה בין נישואים אזרחיים לנישואים דתיים[13], הצעת חוק יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות, הצעת חוק איסור אפליית תלמידים, הצעת חוק חובת לימודי ליבה בבתי הספר, הצעת חוק מים אפורים, הצעת החוק להגנת הסופרים והספרות בישראל, ועוד. הורוביץ הוביל את הפעילות בכנסת בסוגיות הקשורות לקהילת הלהט"ב, וארגן כנסים שנתיים בכנסת לפתיחת אירועי הגאווה בישראל. יחד עם חברת הכנסת נינו אבסדזה ייסד בכנסת במהלך היום הבינלאומי נגד הומופוביה במאי 2011 את השדולה למאבק בהומופוביה שעמד בראשה.
החל משנת 2012 הוביל ביחד עם מפלגתו את יוזמת "אוטובוס השבת של מרצ", בדרישה לקיום תחבורה ציבורית אפקטיבית ביום זה[14]. לאחר שהצעה להקמת קווי תחבורה ציבורית בשבת בעיריית תל אביב, של חברת המועצה תמר זנדברג התקבלה על ידי עיריית תל אביב אך נדחתה על ידי משרד התחבורה, עתר הורוביץ לבג"ץ ביחד עם חברי מפלגתו[15].
במאי 2013 הכריז הורוביץ על מועמדות לראשות עירייתתל אביב-יפו מטעם סיעת מרצ. בקמפיין שניהל שם דגש על שיפור החינוך הממלכתי בעיר, פיתוח התחבורה הציבורית, קידום דיור בר-השגה ובנייה ציבורית בקרקעות העירייה והמדינה לנוכח העלייה התלולה במחירי הדירות בעיר, ושיקום שכונות הדרום[16]. כמו כן הדגיש את המאבק בשחיתות ואת הצורך בהחלפת ראש העיר המכהן, רון חולדאי, לאחר שלוש קדנציות מלאות ו-15 שנות כהונה. במהלך מסע הבחירות הציג הורוביץ מצע של עירוניות מתקדמת, קיימות מקומית, ותכנון עירוני חברתי, ופרסם תוכנית להפניית תקציבים להקמת מוסדות חינוך וחיזוק השירותים החברתיים. ברוח זו, אחת מסיסמאות הבחירות שלו הייתה "עיר של אנשים". סיסמה אחרת בה הרבה להשתמש במהלך הקמפיין הייתה "עיר צודקת".
בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו באוקטובר 2013 זכה הורוביץ בכמעט 40% מהקולות לראשות העיר (כ-51,000 קולות), אך הפסיד ליריבו חולדאי שזכה ביותר מ-50% מהקולות[17]. מועמד שלישי, אהרן מדואל, זכה בכ-8% מהקולות. הסיעה שהוביל הורוביץ הכפילה את כוחה ל-6 מנדטים - התוצאה הגבוהה ביותר של מרצ בעיר מאז ומתמיד[18]. למרות הישגיו אלה, בחר הורוביץ להמשיך לכהן כח"כ. לדבריו, כדי שיוכל להשפיע על קידום רעיונותיו ודרכו, ובכך ויתר על חברותו במועצת העיר.
הכנסת ה-19
בכנסת ה-19 הקים את השדולה לשיתוף פעולה אזורי, המתמקדת בקידום יחסי כלכלה, תרבות וסביבה בין ישראל לשכנותיה, כחלק מהמאמץ לחיזוק התהליך המדיני ולביסוס השלום. הוא המשיך לכהן בראשות שלוש שדולות מרכזיות נוספות: השדולה הסביבתית-חברתית, השדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם והשדולה הגאה.
עם פיזור הכנסת ה-21, הודיע הורוביץ ב-10 ביוני 2019 כי יתמודד על ראשות מפלגת מרצ מול תמר זנדברג וב-27 ביוני ניצח את זנדברג לאחר שזכה ב-54% מהקולות בבחירות פנימיות שנערכו בקרב חברי ועידת מרצ[21]. הוא החבר הראשון בקהילה הגאה שנבחר לעמוד בראש מפלגה בולטת בישראל. הורוביץ הכריז כי בכוונתו לבסס את הזהות הסוציאל-דמוקרטית של מרצ, להגביר את המאבק להפרדת דת ומדינה, ולחזק את מעמדה של מרצ כמפלגת השמאל של ישראל הנשענת על שותפות יהודית-ערבית וחותרת לשלום על בסיס פתרון שתי המדינות.
עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-23 מונה הורוביץ ליו"ר הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך (ועדה זמנית שהייתה במקום ועדת החינוך)[23], והתמקד בגיבוש פתרונות למערכת החינוך בצל משבר הקורונה, להטמעת שיטות לימוד מתקדמות, קידום מעמד המורים, וחיזוק החינוך הבלתי-פורמלי.
הוא עומד בראש השדולה לפתרון שתי המדינות ובראש השדולה לקידום יחסי ישראל-אירופה, ומשמש יו"ר משותף בשדולת התרבות ובשדולה הגאה. כבר במושב הראשון של הכנסת ה-23, הצליח הורוביץ להעביר בקריאה טרומית את הצעת החוק שלו לאיסור טיפולי המרה, למרות התנגדות חריפה של המפלגות הדתיות, חלקים מהימין ומהרשימה המשותפת[24]. במהלכה, היה חבר בוועדת חוץ וביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט[25].
שר הבריאות
בבחירות לכנסת העשרים וארבע קיבלה מפלגת מרצ בראשות הורוביץ כ-6 מנדטים ולאחר שחתמה על הסכמים קואליציוניים עם מפלגת יש עתיד נכנסה המפלגה לממשלת ישראל השלושים ושש והורוביץ מונה לשר הבריאות ה-31 ולחבר הקבינט ב-13 ביוני 2021. עם היכנסו לתפקיד, מינה את פרויקטור הקורונהנחמן אש לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. מאוחר יותר מינה את סלמאן זרקא לתפקיד פרויקטור הקורונה. בהנייחת הורוביץ, התמודדה מערכת הבריאות בהצלחה עם הגלים הגדולים של נגיף הקורונה - הדלתאוהאומיקרון - ללא סגרים, ללא סגירת נתב"ג וענפים במשק, וללא השבתת לימודים.
בתקציב 2021-2022 הורוביץ הצליח להשיג תוספת ריאלית של 2 מיליארד שקל לתקציב הבריאות מעבר לעדכון האוטומטי, כולל קיבוע אלפי תקנים זמניים מתקופת הקורונה בכל מקצועות הבריאות כתקני קבע בבסיס התקציב. לאחר מאבק עם משרד האוצר, הצליח הורוביץ, לראשונה אי פעם, להכניס מקדם דמוגרפי לסל הבריאות שיגדיל באופן קבוע את התקציב בהתאם לגידול הריאלי של האוכלוסייה והזדקנותה. מהלך זה צפוי להשפיע על מערכת הבריאות למשך שנים רבות. עוד מהלך תקדימי שלו היה קביעת מודל תקצוב לכלל בתי החולים בישראל, המעגן לראשונה תקצוב ישיר לבתי החולים העצמאיים ובתי החולים של קופת חולים כללית בבסיס התקציב ומעניק כלי בקרה ואכיפה מול בתי חולים המתנהלים בגרעון.
עם תחילת כהונתו הכריז הורוביץ כי יעמיד את בריאות הנפש בראש סדר העדיפויות של המשרד. הוא השיג תוספת של מאות מיליוני שקלים לתחום שסבל מהזנחה ארוכת שנים, ויזם תוכנית חירום לאומית לטיפול במשבר בריאות הנפש של ילדים ונוער. הוא פעל להקמת מנגנון בקרה ורישום של התאבדויות בישראל, ותקצוב התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. בהובלתו, התקבלה תוכנית ממשלתית מקיפה, ראשונה אי פעם, למאבק בהתמכרויות בתקצוב של 80 מיליון שקל. כמו כן יזם קמפיין הסברה ראשון מסוגו למאבק בסטיגמה של מחלות הנפש, בהשתתפות מתמודדי נפש, שזכה לשבחים רבים.
ביוני 2021 הכריז הורוביץ כי יסיר משאלון תרומת הדם של מד"א את השאלה על קיום יחסי מין בין גברים, ובכך יתיר באופן גורף לגברים הומואים לתרום דם – ללא קשר למועד האחרון שבו קיימו יחסי מין; עד אז הותר להומואים לתרום דם רק אם התחייבו שלא קיימו יחסי מין עם גברים אחרים ב-12 החודשים שקדמו למועד התרומה, וזאת בניגוד לנשים וגברים הטרוסקסואלים שיכולים לתרום דם בכל עת אם הם עומדים ביתר הקריטריונים של מד"א[26].
ב-28 ביולי 2021 נועד הורוביץ לפגישה רשמית בירושלים עם שרת הבריאות הפלסטינית ד"ר מאי אל-קאילה. זו הייתה פגישה ראשונה של שרי בריאות משני הצדדים אחרי יותר מעשר שנים.
באוקטובר 2021 הציג יחד עם שרת הכלכלה מתווה לקיצור אורך המשמרות של חלק מהמתמחים ברפואה[27]. היו מתמחים שדחו את המתווה והודיעו שיציגו מכתבי התפטרות[28]. בהמשך, שונה המתווה[29] והוא התקבל[30].
בינואר 2022 הודיע הורוביץ כי משרד הבריאות יאפשר מעתה גם לזוגות מאותו מין ולגברים יחידים לקיים הליך פונדקאות בישראל, כפי שנעשה עד כה ביחס לזוגות הטרוסקסואלים. בכך, יישם הורוביץ את פסיקת בג"ץ בעניין.
בפברואר 2022 הודיעו הורוביץ ואש כי חל מעתה איסור על טיפולי המרה[31][32] על ידי כל העוסקים במקצועות הבריאות. הדבר נקבע בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, המזהיר את הציבור מפני הסכנות הגלומות בכך.
בעקבות אלימות באחד מבתי החולים, דרש הורוביץ להציב עמדות שיטור בתוך בתי החולים[33]. בהמשך משרד האוצר אישר תקצוב הקמתן של עמדות שיטור ב-28 בתי חולים[34].
במהלך השנה, הורוביץ קידם רפורמה בשינוי הנהלים לאישור הפלות מלאכותיות[35][36]. הנהלים החדשים מאפשרים ביצוע הפסקת הריון תרופתית בקהילה, שינוי טופס הבקשה להפסקת הריון והסרת כל השאלות הפוגעניות שנכללו בו, ביטול החובה להיפגש עם עו"ס במסגרת הוועדה, ומתן אפשרות לפונה להגיש מסמכים מרחוק ללא צורך להופיע בפני הוועדה.
הורוביץ הביע תמיכה בלגליזציה של קנאביס, תוך קידום מעבר מרישיונות למירשמים.
כשר בריאות קידם הטלת מס על משקאות ממותקים, במטרה להילחם בסוכרת.
בתקופת כהונתו של הורוביץ נסקה הפעילות הבינלאומית של משרד הבריאות. לאחר פרוץ מלחמת אוקראינה–רוסיה, המשרד הוביל את הקמת בית חולים שדה ישראלי באוקראינה וקליטת פצועי מלחמה אוקראינים בישראל. הורוביץ היה השר הישראלי הראשון אשר ביקר באוקראינה מאז פרוץ המלחמה שם, וגינה את הפלישה הרוסית למדינה.
בספטמבר 2022 נערך בישראל כנס האזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי בהשתתפות עשרות שרי בריאות ממדינות אירופה. הורוביץ שימש כנשיא הכנס.
במהלך כהונתו חתם הורוביץ על הסכמי בריאות עם גרמניה, בחריין, קפריסין, קרואטיה וקזחסטן.
ב-29 בדצמבר 2022 הסתיימה כהונתו כשר הבריאות, עם חילופי הממשלות.
חקיקה
בין החוקים שנחקקו ביוזמת הורוביץ:
הארכת שעון הקיץ – חקיקה שהתקבלה לאחר מאבק ארוך שהוביל הורוביץ מול המפלגות החרדיות (במשולב עם הצעת חוק ממשלתית)[39].
החוק להגנת הספרות והסופרים – הורוביץ יזם את החוק ב-2009 והוביל את המאבק הציבורי, עד לקבלת הצעת החוק הממשלתית. החוק נכנס לתוקף בפברואר 2014[40].
תיקון לחוק מקורות אנרגיה הקובע כי הממשלה תאשר תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית שתקבע יעדים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה, אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים והוראות פעילות לשרי הממשלה ומשרדיהם, וכן כי הממשלה תקבע מערך תמריצים לעידוד חיסכון באנרגיה והתייעלות אנרגטית (יחד עם ליה שמטוב)[41].
תיקון לחוק הירושה המשווה את זכויותיהם של ילדים מאומצים לזכויותיהם של ילדים ביולוגיים בכל הנוגע לירושה של קרובי המאמץ. אושר ונכנס לתוקף ביולי 2012[42].
תיקון לחוק זכויות הסטודנט אושר ונכנס לתוקף ביולי 2010 המחיל את הוראותיו גם על מוסדות על תיכוניים בתחומי האמנות (יחד עם אלכס מילר)[43].
תיקון לחוק פקודת הרוקחים הקובע כי לא ישווק אדם תמרוק שבתהליך ייצורו נערך ניסוי בבעלי חיים (יחד עם איתן כבל ודב חנין). אושר ונכנס לתוקף בדצמבר 2010[44].
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.JPG)
