PROFILPELAJAR.COM

ניו דלהי
**नई दिल्ली**
מדינה	הודו
טריטוריית איחוד	טריטוריית הבירה הלאומית דלהי
שפה רשמית	הינדי, פנג'אבי, אורדו
תאריך ייסוד	1911
על שם	דלהי
שטח	42.70 קמ"ר
גובה	216 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	249,998 (2011)
‑ צפיפות	7,538 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות	28°36′50″N 77°12′32″E / 28.613888888889°N 77.208888888889°E
אזור זמן	UTC +5:30
	http://www.ndmc.gov.in
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הודו רגילה) מומבאי קולקטה היידראבאד בנגלור אחמדאבאד צ'נאי סוראט פונה ג'איפור לאקנאו קאנפור נאגפור פטנה לודהיאנה טריוונדרום פורט בלייר פקיסטן אפגנ. הרפובליקה העממית; של סין; נפאל בהו. בנג. מיאנמר ת. ס"ל מפרץ; בנגל; הים; הערבי; האוקיינוס ההודי ניו דלהי

ערך זה עוסק בעיר ניו דלהי, הבירה הלאומית של הודו. אם התכוונתם לטריטוריה המיוחדת בה שוכנת ניו דלהי, ראו דלהי.

ניו דלהי (בהינדי: नई दिल्ली), או המועצה המוניציפלית ניו דלהי (באנגלית: New Delhi Municipal Council) היא עיר הבירה של הודו, ומהווה ישות מוניציפלית נבדלת, אחת מתוך שלוש בטריטוריית הבירה הלאומית דלהי. בעיר ממוקמים מוסדות ממשלת הודו – מושב ומשרדי הממשלה המרכזית, משרד ראש הממשלה ומגוריהם של כל אנשי הממשל והצבא. בניו דלהי אוכלוסיית קבע של כ-20 מיליון תושבים אך האוכלוסייה הדינמית – המתחלפת תדירות בקומפלקסים הממשלתיים המשמשים כאכסניות לעובדי מדינה מבקרים – מוערכת בפי שלושה מכך בכל זמן נתון.

ברחבי המטרופולין של ניו דלהי התגוררו ב-2016 כ-26 מיליון תושבים^[1], שהפכו אותו לאחד מעשרת הריכוזים העירוניים הגדולים בעולם.

היסטוריה

סביבותיה של דלהי ההיסטורית שימשו בעבר ערי בירה של ממלכות שונות בתת-היבשת ההודית. ירידתה מגדולה של האחרונה שבהן, האימפריה המוגולית, לאחר מות השליט אורנגזב, כיבושה וביזת הבירה, "שאה-ג'אהנבד", ב-1739 בידי השליט האפגני נאדיר שאה, נפילת העיר שוב, בידי האימפריה המראטהית ולבסוף הכיבוש ושילטון הראג' הבריטי הקטינו את חשיבותה הפוליטי של העיר במהלך המאה ה־19, כאשר בירת הודו הבריטית מוקמה בכלכותה.

בשלהי המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 החלה תנועה הפוכה, כאשר מושל הודו ג'ורג' נתניאל קרזון ביקש להשיב את מרכז השלטון הבריטי לדלהי. תחתיו הוחלט להעביר את בירת הודו הבריטית חזרה לדלהי. הקמת העיר החדשה בצמוד לעיר הישנה הקימה את ניו דלהי, דלהי החדשה. בדצמבר של שנת 1911 הגיעו לדלהי, חודשים ספורים לאחר טקס הכתרתם בכנסיית וסטמינסטר שבלונדון, מלך ומלכת אנגליה הטריים – ג'ורג' החמישי ואשתו, המלכה מרי. במעמד חגיגי רב פאר ושפע, שכלל את נוכחותם של בני אצולה ונסיכים הודים, הוכרזו ג'ורג' ומרי כ"קיסר וקיסרית האימפריה ההודית" (טקס הכתרה כנסייתי-נוצרי על קרקע הודו נשלל, על ידי הבישוף מקנטרברי, מטעמים דתיים). מעמד ראוותני וחגיגי זה – אשר זכה לשם הדוּרבּר של דלהי (Delhi Durbar) – סוקר בצורה אינטנסיבית על ידי העיתונות העולמית והוסרט בסרט הקינמקולור (צבעוני) הראשון באורך מלא שצולם בהיסטוריה של הקולנוע, אשר נושא את שם המאורע.

הארכיטקט אדווין ל. לאצ'נס (Sir Edwin Landseer Lutyens) (אנ') נבחר לתכנן את הבירה החדשה בשיתוף עם הרברט בייקר (Sir Herbert Baker) (אנ'), אשר זכה בעבר לתשבחות על תכנון מבנים בדרום אפריקה הקולוניאלית. מאוחר יותר זכה לוטיינס בהערכה ופרסום רבים בשל תוכנית המתאר המקורית וחלקים ממנה אף יושמו בעבודותיו המאוחרות באנגליה. בניית הבירה החלה בשנת 1912 בשטח 'גבעת ראיסינה' – מרחק קילומטרים ספורים מ"דלהי הישנה" (Old Delhi) – והסתיימה ב-1929. שרידים היסטוריים שנותרו מתקופות קודמות משובצים ברחבי העיר החדשה.

המועצה המוניציפלית ניו דלהי

סמכות חוקית

ב-25 במרץ 1913 הוקמה אספת דלהי הקיסרית כגוף מרכזי לפיקוח על עבודות הבנייה באזור. ב-1916 הקים המפקח הראשי של דלהי את המועצה המוניציפלית ראיסינה כגוף שיספק שירותים לפועלים בבנייני הבירה החדשה וב-1925 העלה אותה ל"דרג שני" על פי "החוק המוניציפלי הפנג'אבי של שנת 1911". המועצה הורכבה אז מעשרה אנשים שמחציתם נבחרו באופן ציבורי ומחציתם מונו מטעם השלטון המרכזי. הוענקה לה הזכות לגבות מיסים למימון הוצאותיה. ב-1927 הוחלט ואושר לקרוא לעיר "ניו דלהי" ושם המועצה שונה למועצה המוניציפלית ניו דלהי. בשנת 1932, שנה לאחר סיום הבנייה, קודמה האספה ל"דרג ראשון" וקיבלה אחריות לאספקת חשמל ומים לתושבים וכן ייפוי כוח לביצוע והשלמת כל המשימות שנדרשה לבצען (כגון גבייה). עם השנים צברה האספה תפקידים נוספים. במאי 1994 החליף חוק המועצה המוניציפלית ניו דלהי (NDMC Act, 1994), שאושר קודם לכן באותה שנה על ידי הפרלמנט ההודי, את החוק הפנג'אבי בעיר ושינה באופן משמעותי את הגדרת סמכויות ותפקידי המועצה.

מבנה, שירותים ומוסדות

משנת 2005 מונה המועצה המוניציפלית 11 חברים: יושב ראש, 3 חברים מטעם האספה המחוקקת של דלהי, 2 חברים אנשי ציבור שנבחרו על ידי ראש השרים של דלהי ו־5 חברים נוספים מטעם השלטון המרכזי. במועצת ניו דלהי 14 מחלקות שונות והיא מעסיקה בהן מעל ל-18,000 עובדים. בנוסף לאספקת שירותים בסיסיים, המועצה אחראית גם על אספקת חשמל ומים לאוכלוסייה וניהול מוסדות התרבות, החינוך, הרפואה והעזרה הסוציאלית שבשטחה. למעשה, למעט שיטור ותחבורה, העניק חוק ה-NDMC למועצה סמכויות שלטוניות כמעט מלאות. סמכויות אלו הן נרחבות ביותר וייחודיות באופיין – כמותן לא ניתנו לאף אחת מריבוא הרשויות המוניציפליות בהודו. בין המוסדות שנמצאים בתחום המועצה נמנים 7 בתי חולים, 14 מרכזים קהילתיים, 5 בריכות שחייה ציבוריות, מספר מרכזי ספורט לנוער ואצטדיון שיוואג'י (Shivaji), המשמש כעת זירה לתחרויות הוקי. אתרי המורשת נמצאים אף הם בתחום אחריותה של המועצה.

אתרי מסחר, תרבות ומורשת

פהאר גאנג'

אזור התרמילאים. הרחוב הראשי של האזור נקרא "מיין בזאר" (Main Bazar) ולאורכו, וכן בסמטאות היוצאות ממנו ניתן למצוא אין ספור דוכנים ואכסניות.

כיכר קונאוט

כיכר קונאוט (Connaught Place), ששמה הרשמי ראג'יב צ'וק (Rajiv Chowk), מכונה בפי המקומיים "סי. פי." (C.P) ומהווה מרכז עסקים חשוב בדלהי. זוהי כיכר ענק, בסגנון ויקטוריאני, בעלת שלוש טבעות שנחלקת על ידי 8 רחובות רדיאליים המתחילים בטבעת הפנימית וממשיכים בקו ישר. שבעה מהרחובות נקראים "דרך רדיאלית מספר 1–7" והשמיני רחוב הפרלמנט.

שווקים וגינות

בין ניו דלהי לשאר שטח המטרופולין חוצצים 7 פארקים, 5 גנים וחורש אורבני נרחב.
דילי האט (Dilli Haat) – במקור יריד אוכל עממי ותוצרות עבודת יד מקומית. הפך להיות מתחם קבוע (מול בניין המוסד לחקר מדעי הרפואה) שיש האומרים שאיבד מן האותנטיות שייצג בעבר.

מוזיאונים ועתיקות

מוזיאון הרכבת הלאומי – אוסף קטרים, קרונות ופריטים הקשורים בהיסטוריה של מערכת הרכבות של הודו, אשר נוסדה במאה ה-19.
המוזיאון הלאומי – בו אוסף ממצאים ארכאולוגיים של תרבות המאוריה מהמאות ה-2 וה-3 לפנה"ס וכן תצוגה של פריטים השייכים לתרבויות שבטיות (אדיוואסי) דרום-הודיות מתקופת ויג'יאנגר.
מצפה ג'נתר מנטר (Jantar Mantar) – שטח בו בנה בשנת 1725 השליט מג'איפור (ג'אי סינג ה-2) אוסף של שעוני שמש ומכשירי מדידה אסטרונומיים המתנשאים לגובה רב.
קבר ספדרג'ונג (Safdarjung) – המבנה האחרון שנבנה בסגנון מוגולי בדלהי, בשנים 4–1753. זהו ארמון קבורה גדול בעל כיפת שיש.
גני לודי (Lodi Gardens) – קבריהם, המוקפים גנים מטופחים, של השליטים מוחמד שאה וסיקנדר לודי.
המוזיאון לזכר ג'וואהרלל נהרו (Jawaharlal Nehru) ממוקם בבית בו התגורר ראש ממשלת הודו הראשון ג'ווהרלל נהרו ומוקדש לזכרו. המבנה תוכנן במקור עבור מפקד הצבא הבריטי בהודו.
הגלריה הלאומית לאמנות מודרנית – מוזיאון לאמנות מודרנית שהוקם בשנת 1954 על ידי ממשלת הודו.
קוטאב מינאר (Qutab Minhr) – אתר מורשת עולמי של אונסק"ו המצוי בדרומה של ניו דלהי וכולל מינראט בגובה של 72.5 מטר (הגבוה ביותר בהודו) ומתחמי קבורה מהתקופה המוגולית ואת עמוד הברזל (Iron Pillar of Delhi) המפורסם.

מוסדות ממשל ומונומנטים

ראג'פאט – השדרה הלאומית
שער הודו (India Gate) – אנדרטה לזכר חיילי צבא הודו אשר מתו במהלך המלחמה האפגנית. השער הסמלי מוצב בקצה שדרת המלך (Rajpat), המובילה אל הקומפלקס הממשלתי. רחבות הדשא סביב השער ובקצה השדרה משמשות כמקום מנוחה ומפגש ובימי חג מאכלסות התקהלויות המוניות.
רשטרפטי בהוון (בית הנשיא) – משכנו הרשמי של נשיא הודו ממוקם בשיא גובהה של "גבעת ראיסינה" ומוקף מגרשים וגנים "מוגולים". הארמון תוכנן על ידי אדווין לויטנס ובנייתו הסתיימה ב-1929.
בניין הפרלמנט – בו יושבים שני הבתים – לוֹק סבהה (Lok Sabha – "בית העם" – בית תחתון) וראג'יה סבהה (Rajya Sabha – "מועצת המדינות" – בית עליון). זהו בניין סגלגל ומרשים ובו היכל מרכזי שקוטר כיפתו כשלושים מטרים.
בניין הסקרטריאט – משכנם של משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד האוצר, משרד ההגנה, משרד הפנים ומספר סוכנויות נוספות של הממשל הפדרלי.