מרד גאלוס

מרד גאלוס
מלחמה: מרידות יהודה ברומא
תאריכים יוני 351 – 352
מלחמה לפני מרד בר כוכבא
מקום ארץ ישראל (ציפורי, טבריה ולוד)
תוצאה ניצחון רומי מכריע
שינויים בטריטוריות רומי החזירה לעצמה שליטה מלאה בפרובינקיה סוריה פלשתינה
הצדדים הלוחמים

יהודי ארץ ישראל

הקיסרות הרומית

מפקדים

פטריקיוס

קונסטנטיוס השני
אורסיקינוס

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרד גאלוס היה מרד של יהודי ארץ ישראל בשנת 351 נגד שלטון האימפריה הרומית בתקופת שלטונו של קונסטנטיוס גאלוס, ששלט על מזרח האימפריה הרומית. המרד מצטרף לשורה של מרידות יהודה ברומא: המרד הגדול, מרד התפוצות ומרד בר כוכבא.

רקע

גורמים מדיניים

ב-22 במאי שנת 337 מת הקיסר הרומי הנוצרי קונסטנטינוס וממלכתו הגדולה התפצלה בין שלושת בניו. הבכור, קונסטנטיוס השני, קיבל לידיו את השליטה על מזרח האימפריה, ובין היתר על הפרובינקיה סוריה פלשתינה. בשנת 350 החלה האימפריה להתפורר בידי היורשים של קונסטנטינוס הגדול. קונסטנטינוס השני נהרג בעת עימות עם אחיו קונסטנס וזמן קצר לאחר מכן נהרג קונסטנס בידי מפקד צבאו מגנינוטיוס שהכריז על עצמו אוגוסטוס ושלט למעשה על הפרובינציות של גאליה היספניה ובריטניה. קונסטנטיוס השני נותר הצאצא והיורש היחיד שנותר בחיים לאחר שאחיו ושותפיו לשלטון מתו ואת מקומם תפסו מורדים שהכריזו על עצמם כאוגוסטוס והיו איום ישיר על שלטון השושלת של בית קונסטנטינוס. מהלכיו של מגנינוטיוס דחקו את קונסטנטיוס השני לפינה, הוא נאלץ להפסיק את המערכה במזרח מול האיום של האימפריה הסאסאנית על מנת להגן על כס השלטון. אך לא פנה מיד להילחם במורדים אלא פעל לבסס את שלטונו בשטחים שנותרו תחת השפעתו. כצעד ראשון הוא מינה את קונסטנטיוס גאלוס לשליט המזרח וחיתן אותו עם אחותו הבכורה קונסטנטינה מתוך מטרה לקשור אותו לצידו, להבטיח את נאמנותו ולפקח על צעדיו.

קונסטנטיוס, בשונה מאביו קונסטנטינוס, החמיר את החקיקה הקיסרית כנגד היהודים, כגון חקיקת הסינוד באלווירה של שנת 339, שנועדה ליצור חציצה בין יהודים לנוצרים ולצמצם את הפריבילגיות שניתנו ליהודים עד אז. בשנת 353 נאסר על הנוצרים להתגייר.

יוזמי המרד בארץ ישראל תלו תקוות בהחרפת המתיחות ההיסטורית, בין הרומאים לפרסים. שאפור השני, מלך פרס, החל להתעמת עם הרומאים כבר משנת 336. שאיפתו הייתה להשתלט מחדש על צפון מסופוטמיה, שנכבשה על ידי הרומאים כארבעים שנה קודם לכן. שאפור ניהל, זה בפעם השלישית, מלחמת מצור כדי לפרוץ את חומות העיר נציבין (ניסיביס) בשנת 350. מהלכים אלה הפיחו תקוות של שינוי פוליטי שעיקרו התפוררות האימפריה הרומית ואפשרות לנצל את החלל שנוצר לקטיפת הישגים מדיניים ועצמאות.

ציפיות משיחיות

בתקופה זו נפוצו ציפיות משיחיות בקרב יהודי ארץ ישראל. ציפיות משיחיות היו מאז ומעולם, ולפחות בתקופת בית שני תשתית רעיונית-רוחנית להתפרצות מרידות, וחכמי הסנהדרין, והנשיאות בראשה, נאבקו נגד העלאת הציפיות המשיחיות לאחר החורבן. עם זאת בימי משבר וסער התקשו החכמים לבלום נטיות לאומיות ומשיחיות, וחלק מהמנהיגות אף הצטרפה לגל המשיחי האנטי-רומי.

במאה הרביעית מגדירים את רומא כ"זו המלכות הרשעה שמסיתה את העולם ומטעה אותו בכזביה",[1] ועל כן, הצהיר רבי פנחס בן חמא: "כשם שפתח העולם בד' מלכויות, חתם בד' מלכויות ... בבל, מדי, יוון ואדום"[2] ורבי אליעזר בר אבינא דרש: "אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו, צפה לרגליו של משיח".[3]

המרד ודיכויו

התפרצות המרד

המרד פרץ בקיץ 351, בשעה שנפוצו שמועות על מפלת הקיסר קונסטנטיוס מול המורד-הקיסר בגאליה. שמועות אלו, שנפוצו ברחבי האימפריה לממדים של סף קץ השלטון הרומי, היוו תשתית להתפרצות המרידה.

המרידה לא סחפה קבוצות גדולות של אוכלוסייה, שכן רובו המכריע של העם גילה עמדה מתונה ומתפשרת עם השלטון ועם המצב הכללי ששרר במזרח התיכון.

ההיסטוריון הרומי אורליוס ויקטור מציין בחיבורו "הספר על הקיסרים" (נכתב בין השנים 359–361): ”ובינתיים דוכאה מרידתם של היהודים, שהעלו בדרך נתעבת את פטריקיוס למעין מלכות”.[4] ידיעה זו מופיעה בין תיאור מלחמתו של קונסטנטיוס השני במגנטיוס לבין תיאור חיסולו של גאלוס, אך ללא תאריך מדויק או מקום מדויק. זהו המקור היחיד המזכיר את שמו של "פטריקיוס" (אנ') (Patricius). על פי ידיעה זו, לא ניתן לדעת אם פטריקיוס היה יהודי שעמד בראש מרד יהודי, או שמדובר בתמיכת היהודים בטוען למלכות שלא היה יהודי (אך ייתכן שהיה קצין או פקיד ששירת בארץ ישראל), ושמרידתם הייתה חלק ממרידה כללית שעניינה לא היה קשור ליהודים וארץ ישראל דווקא,[5] שכן ידוע כי בימי גאלוס רבים במזרח מרדו במטרה להשיג לעצמם את השלטון, ומסופר כי בשנת 353 קרא גאלוס לשר צבאו אורסיקינוס (אנ') מנציבין כדי שידון אנשים כאלו.[6]

המרד פרץ בחודש יוני שנת 351, בעיר ציפורי, אחת משתי בירות הגליל העתיקות. באישון לילה תקפו המורדים במפתיע את הכוח הרומי שחנה בעיר, השתלטו על כלי הנשק שמצאו ונפוצו על פני אזורים נרחבים בגליל, ובעיקר בטבריה, מקום שם היה קיבוץ יהודי גדול יחסית. מוקדי מרד נוספים התגלו בלוד[7], אף שם התפרסמה קהילה יהודית גדולה ששמרה על קשרים עם המרכזים בגליל. המשולש טבריה-ציפורי-לוד שימש מרכז תעשייתי למלאכת האריגה.

שאיפת המורדים להשתלט על ירושלים הייתה ברורה, בעיקר מן הטעם הקנאי והמשיחי. ההצלחות הראשונות שהאירו פנים לצבא המורדים מחד והכוח הצבאי הדל שחנה בירושלים בסדר גודל של גדוד פרשים אחד, שלא היווה בעיה מיוחדת למורדים מאידך, סימלו את אופציית הניצחון הצפוי. המורדים פרצו לירושלים, הניסו ללא קושי את הכוח הרומי. הם חסו על התושבים הנוצרים, כדי לא לעורר את זעם הקיסר הנוצרי, אך לדברי תאופנס המודה (בחיבורו "כרונוגרפיה", המאה ה-9), הרגו יהודי פלשתינה "רבים מעמי נכר, הלנים ושומרונים".[8] תאופנס הוא הסופר הראשון שהציג את הטענה הזאת.

בהתחלה, הצליחו המורדים להתגבר על חיל המצב הדל שהציבו הרומאים בארץ, אולם עד מהרה הוזעקו תגבורות.

דיכוי המרד

אב הכנסייה הירונימוס (342–420) מתאר ב"כרוניקון" שלו את דיכוי המרד:

"גאלוס דיכא את היהודים, שמשהרגו בלילה את החיילים, אחזו בכלי זין לשם מרידה, הרג אלפים רבים של אנשים, ואפילו בגיל שאין בו כדי להזיק, והעלה באש את עריהם דיוקיסריה (ציפורי), טבריה ודיוספוליס (לוד) ועוד מבצרים רבים".[9]

הד לאירועים קשים אלה מופיע בקינה במדרש פסיקתא רבתי: "קול צעקה משער הדגים, זו עכו... ויללה מן המשנה – זו לוד... ושבר גדול מן הגבעות – זו ציפורי... הילילו יושבי המכתש – זו טבריה".[10] תיאור זה אינו מספק רמז כרונולוגי ברור, אולם שלוש מתוך ארבע הערים הנזכרות בו זהות לשלושת מוקדי המרד הנזכרים בתיאורו של הירונימוס. נראה כי אזכורה של עכו מורה על אתר קרבות כלשהו, ואולי אף המרכזי, המכריע, הסמוך לעיר נמל זו בו התכתשו הרומאים עם המורדים. מתוך שני המקורות הללו, נראה כי הכוחות הרומיים התקדמו דרומה לאורך קו החוף מאנטיוכיה לעכו ומשם פרצו אל עומק הגליל והכניעו את המורדים.

אולם בשונה מהירונימוס, סופרים נוצרים אחרים שמציינים את המרד מזכירים את ציפורי בלבד ולא מזכירים את טבריה ולוד.[11] תאופנס המודה מציין כי הרומאים החריבו את דיוקיסריה, ואילו שני ההיסטוריונים הנוצרים של הכנסייה, סוקרטס מקונסטנטינופול ("תולדות הכנסייה", ב, 33) וסוזומנוס (שניהם כתבו במחצית הראשונה של המאה ה-5), מתארים את המרד של יהודי דיוקיסריה וסביבתה נגד הרומאים והכנעתו על ידי גאלוס. סוזומנוס מציין שגאלוס שהה באותה עת באנטיוכיה, שלח כוחות לדכא את המרד והחריב את דיוקיסריה.[12]

יוחנן כריסוסטומוס, מהוגים הנוצריים במאה הרביעית, מתאר ב"דרשה נגד היהודים" (Adversus Judaeos), את מרד היהודים בקונסטנטינוס: "אבל הקיסר ראה מה הם ניסו לעשות, חתך את אוזניהם והשאיר על גופם את הסימן הזה של אי-ציותם. לאחר מכן הוא הצעיד אותם בכל מקום, כמו עבדים ונבלים נמלטים, כך שכולם יראו את גופותיהם המרוטשו, ותמיד יחשבו פעמיים לפני שישקלו אי פעם לנסות מרד כזה".[13]

ממצאים ארכאולוגיים מלמדים כי ציפורי נפגעה קשות וחלקים ממנה נשרפו[דרוש מקור] וכך, אם כי בממדים זעירים הרבה יותר, ניתן לומר על טבריה ולוד[דרוש מקור]. ממצאים מראים כי אף בית שערים חרבה באותו זמן, מה שמלמד אולי שאף בה התארגן מרכז מרידה. בכל מקרה, הפגיעה במרכזים אלה לא הייתה כה קשה, ויישובים כמו ציפורי וטבריה השתקמו עם הזמן ושבו לתפקד כמעט כמו בתקופה שלפני המרד.

התגובה הרומית לאחר דיכויו של מרד הייתה שבלונית ונקודתית: הטלת משטר צבאי על מרכזי המרד, פגיעה בזכויות הפוליטיות, הכלכליות והמשפטיות של התושבים ומרדף אחר גורמים שהיו מעורבים ביוזמת המרד ובתמיכה בו. האחראי לניהול המדיניות הרומית היה המצביא אורסיקינוס, מגיסטר אקוויטום. בספרות חז"ל אין זכר למרידה, אלא רק לדיכוי ולפעולות עונשין של הצבא הרומי. גם גאלוס אינו נזכר. נזכר בה רק אורסיקינוס.[11] בתלמוד הירושלמי מסופר כי אורסיקינוס "שרף ספר תורה של צנבריים".[14] צינברי הייתה עיר לחוף הכנרת, בסמוך למוצא הירדן. הפעילות הרומית לאיתור גורמים עוינים להם מוצאת את ביטויה בתלמוד הירושלמי מפי רבי חייא בר אבא: "בימי אורסיקינוס המלך נתבעו אנשי ציפורי, נתנו רטיה על אפם ולא הכירום, ולבסוף נאמרה עליהם לשון הרע ונתפשו כולם".[15] מן הטקסט הזה נלמד על ציפורי כמוקד המרד, על החיפושים והמרדף שהתבצעו כנגד גורמי המרד, על ניסיונות המילוט וההסתתרות ועל האווירה הקשה שהתגלעה תוך כדי דיכוי המרד, כשיהודים הסגירו את בני עמם לרומאים. ייתכן שמסורת אחרת, הדנה בחכמי טבריה, קשורה למרד זה, ובה מתוודים הבורחים כי הסתתרו במערות והתמחו להבחין בין יום ללילה על שום שינויי הבוהק שחלו בנרות השמן.[16] אולם אין זה מוכח שמסורת זו קשורה למרד וייתכן שמדובר בבריחה מפני גובי מיסים.[6]

מסורות אחרות בירושלמי מספרות על חילול שבת עבור צורכי צבאו של אורסיקנוס. מסופר כי "ר' יונה ורבי יוסה הורו לאפות לארסקינס בשבת. לא נתכוון לשמד אותם ולא נתכוון אלא לאכול פת חמה".[17] אולם בעוד שסיפור זה מרמז שאורסיקינוס עצמו ביקש שיאפו עבורו לחם טרי בשבת, מסורת אחרת מוסרת: "רבי ליעזר ורבי אבמרי ורבי מתניה הורו להביא פת לארסיקנס בשבת שמא יצרכו לו הרבים".[18] כלומר, חכמים הם שהורו לאפות עבורו בשבת, וזאת כדי שייעתר לבקשותיהם לבטל עונשים. מסופר כי מאוחר יותר ביקרו אותם ראשי החכמים בטבריה שהורו לאפות בשבת, אצל אורסיקינוס, וזה כיבד אותם: "ר' יונה ור' יוסה נכנסו לפני ארסקינס באנטיוכיה. ראה אותם ועמד לו מלפניהם. אמרו לו: ומלפני אלו היהודים אתה עומד לך? אמר להם: חייכם! כשאני יוצא לקרב רואה אני את דמותם ומנצח".[19][11]

העובדה שלא הוטלו גזירות שמד על היהודים, שלא נרדפה הנשיאות ושלא נרדפו החכמים (הללו התירו ליהודים, מטעמים פרגמטיים, לספק אוכל לצבא הרומי ואפילו בשבת) ושמערכת היחסים בין היהודים לרומאים הותקנה לאחר זמן קצר יחסית מלמדת כי המרד לא היה אלא אפיזודה חולפת בהיסטוריה של שני העמים, הכובש והנכבש.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

סיפורו של המרד כנגד גאלוס מפורט בכמה מקורות: ההיסטוריון הרומי סקסטוס אורליוס ויקטור בספרו "ספר הקיסרים"; אב הכנסייה הירונימוס בספרו "כרוניקון"; סוזומנוס בספרו "תולדות הכנסייה"; מקורות ארכאולוגיים וכמה מדרשים של חז"ל. המקורות הספרותיים הם מגמתיים וחלקם משופע באגדתיות. עם זאת בסיוע הממצאים הארכאולוגיים ניתן, פחות או יותר, לשרטט את תמונת המרד בזיקה לאמת ההיסטורית.

הערות שוליים

  1. ^ שיר השירים רבה, פרשה ב', פסקה י"ג.
  2. ^ קהלת רבה, פרשה ה, טו.
  3. ^ בראשית רבה, פרשה מ"ב, פסקה ד'.
  4. ^ אורליוס ויקטור, הספר על הקיסרים, מב, 11; תרגום מתוך: ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 5, חלק א, 2. האימפריה הרומית והמנהל הרומי בארץ ישראל (משה דוד הר), עמ' 64.
  5. ^ ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 5, חלק א, 2. האימפריה הרומית והמנהל הרומי בארץ ישראל (משה דוד הר), עמ' 64.
  6. ^ 1 2 ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 5, חלק א, 2. האימפריה הרומית והמנהל הרומי בארץ ישראל (משה דוד הר), עמ' 66.
  7. ^ זיו ריינשטיין‏, מטמון מטבעות מהמרד האחרון של היהודים ברומאים נחשף בלוד, באתר וואלה, 16 ביוני 2024
  8. ^ תרגום מתוך: ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 5, חלק א, 2. האימפריה הרומית והמנהל הרומי בארץ ישראל (משה דוד הר), עמ' 65.
  9. ^ הירונימוס, כרוניקון, האולימפיאדה ה-282, השנה ה-15 של השלטון ה-35 של הרומאים (שנת 352); תרגום מתוך: ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 5, חלק א, 2. האימפריה הרומית והמנהל הרומי בארץ ישראל (משה דוד הר), עמ' 65.
  10. ^ פסיקתא רבתי, פרשה ח, כט; כדרשה על הפסוק בספר צפניה, פרק א', פסוק י'.
  11. ^ 1 2 3 ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 5, חלק א, 2. האימפריה הרומית והמנהל הרומי בארץ ישראל (משה דוד הר), עמ' 65.
  12. ^ סוזומנוס, תולדות הכנסייה, ספר ד, 7, 5.
  13. ^ יוחנן כריסוסטומוס, Adversus Judaeos V, XI, 386-387 CE
  14. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ג', הלכה א'; תרגום מתוך: ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 5, חלק א, 2. האימפריה הרומית והמנהל הרומי בארץ ישראל (משה דוד הר), עמ' 65.
  15. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ט', הלכה ג' על פי תרגום ידיד נפש; תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ט"ז, הלכה ג'.
  16. ^ בראשית רבה, פרשה לא, פיסקא יא; תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק א', הלכה א'.
  17. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ד', הלכה ב'; תרגום מתוך: ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 5, חלק א, 2. האימפריה הרומית והמנהל הרומי בארץ ישראל (משה דוד הר), עמ' 65.
  18. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ביצה, פרק א', הלכה ז'; תרגום מתוך: ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 5, חלק א, 2. האימפריה הרומית והמנהל הרומי בארץ ישראל (משה דוד הר), עמ' 65.
  19. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה א'; תרגום מתוך: ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 5, חלק א, 2. האימפריה הרומית והמנהל הרומי בארץ ישראל (משה דוד הר), עמ' 65.

Read other articles:

Periodo interbellico

Questa voce o sezione sull'argomento seconda guerra mondiale non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Commento: Note sostanzialmente assenti, trattazione che dire superficiale è un eufemismo. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. L'Europa, il Nord Africa ed il Medio Oriente tra le due guerre mondiali L'espressione periodo interbellico...

 

Gua Layyae

Gua LayyaeLeang LayyaeLokasiKabupaten Maros, Sulawesi Selatan, IndonesiaKedalaman135 mGeologikarst / batu kapur / batu gampingSitus webvisit.maroskab.go.idcagarbudaya.kemdikbud.go.id Gua Layyae atau Leang Layyae (Inggris: Layyae Cave ) adalah sebuah gua di Kawasan Karst Maros-Pangkep, Taman Nasional Bantimurung-Bulusaraung, wilayah administratif Kabupaten Maros, Sulawesi Selatan, Indonesia. Gua ini adalah jenis gua alam dan gua vertikal dengan kedalaman 135 meter. Secara morfologis, gua ...

 

Basilika Tempat Ziarah Nasional Santa Elizabeth Ann Seton, Emmitsburg

Basilika Santa Elizabeth Ann SetonBasilika Minor Tempat Ziarah Nasional Santa Elizabeth Ann SetonInggris: National Shrine of St. Elizabeth Ann Setoncode: en is deprecated Basilika Tempat Ziarah Nasional Santa Elizabeth Ann SetonLokasiEmmitsburg, MarylandNegara Amerika SerikatDenominasiGereja Katolik RomaArsitekturStatusBasilika minorStatus fungsionalAktif Basilika Tempat Ziarah Nasional Santa Elizabeth Ann Seton (Inggris: Basilica National Shrine of St. Elizabeth Ann Setoncode: en is dep...

Avram Galanti

Avram Galanti Avram Galanti (4 Januari 1873 – 8 Agustus 1961) ialah seorang penulis Yahudi dari Turki Utsmani. Ia menjadi rujukan pemerintahan İttihat ve Terakki terutama Mehmet Talat Pasha. Salah satu bukunya yang terkenal ialah Bangsa Turki dan Yahudi (Türkler ve Yahudiler), di dalamnya mengungkap hubungan Perkumpulan Israel di Kairo dengan İttihat ve Terakki. Buku Türkçede Arabi ve Latin harfleri ve imla meseleleri (İstanbul, 1925) Küçük Türk tetebbuları (Istambu...

 

Amri Husaini

Amri Husaini Ketua Umum Yayasan Hang Tuah Informasi pribadiLahir7 April 1957 (umur 67)JakartaAlma materAkademi Angkatan Laut (1981)Karier militerPihak IndonesiaDinas/cabang TNI Angkatan LautMasa dinas1981–2015Pangkat Laksamana Muda TNISatuanKorps Pelaut (Kopaska)Sunting kotak info • L • B Laksamana Muda TNI (Purn.) Amri Husaini (lahir 7 April 1957) adalah purnawirawan perwira tinggi TNI AL yang berasal dari Satuan Komando Pasukan Katak. Saat ini ia menjadi Pati ...

 

Luca Argentero

Luca Argentero nel 2016 Luca Argentero (Torino, 12 aprile 1978) è un attore ed ex modello italiano. Indice 1 Biografia 2 Vita privata 3 Filmografia 3.1 Attore 3.1.1 Cinema 3.1.2 Televisione 3.1.3 Teatro 3.1.4 Videoclip 3.2 Produttore 3.3 Doppiatore 3.3.1 Film Cinema 3.3.2 Film d'animazione 3.4 Cortometraggi 4 Teatro 5 Programmi televisivi 6 Opere letterarie 7 Discografia 8 Riconoscimenti 9 Note 10 Altri progetti 11 Collegamenti esterni Biografia Nato a Torino il 12 aprile 1978 da Guido Argen...

Tour cycliste international de la Guadeloupe 2017

Tour cycliste international de la Guadeloupe 2017 GénéralitésCourse67e Tour cycliste international de la GuadeloupeCompétitionUCI Europe Tour 2017Étapes12Dates28 juillet – 6 août 2017Distance1 267,59 kmPays FranceLieu de départPointe-à-PitreLieu d'arrivéeBaie-MahaultPartants141Arrivants88Vitesse moyenne40,684 km/hSite officielSite officielRésultatsVainqueur Sébastien Fournet-Fayard (Pro Immo Nicolas Roux)Deuxième Juan MurilloTroisième Žydrūnas Savickas (Bourg-en-Bresse A...

 

Telephone numbers in Sweden

Telephone numbers in SwedenLocation of Sweden in dark greenLocationCountrySwedenContinentEuropeRegulatorSwedish Post and Telecom AuthorityTypeOpenNSN length7 to 13 digitsNumbering planSweden National Numbering PlanLast updated22 May 2018Access codesCountry code+46International access00Long-distance0 In Sweden, the area codes are, including the leading 0, two, three or four digits long, with larger towns and cities having shorter area codes permitting a larger number of telephone numbers in t...

 

RoboCop

RoboCopTheatrical release posterSutradaraPaul VerhoevenProduserJon DavisonDitulis olehEdward NeumeierMichael MinerPemeranPeter WellerNancy AllenDan O'HerlihyRonny CoxKurtwood SmithMiguel FerrerPenata musikBasil PoledourisSinematograferJost VacanoPenyuntingFrank J. UriosteDistributorOrion PicturesTanggal rilis17 Juli 1987Durasi102 menitNegaraAmerika SerikatBahasaInggrisAnggaran$13 juta[1]Pendapatankotor$53,424,681[1] RoboCop merupakan sebuah film Amerika Serikat yang diri...

Bell Beaker culture

Archaeological culture, 2800–1800 BC Bell Beaker cultureDistribution of the area of influence of the Bell Beaker cultureGeographical rangeEurope and Northwest AfricaPeriodChalcolithic – Early Bronze AgeDatesc. 2800–1800 BCMajor sitesCastro of Zambujal, PortugalPreceded byCorded Ware culture, Funnelbeaker culture, Neolithic British Isles, Neolithic France, Chalcolithic Iberia, Veraza culture, Chalcolithic Italy, Baden culture, Vučedol culture, Horgen cultureFollowed byÚnětice cu...

 

Taxila

City in Punjab, Pakistan Takshasila redirects here. For other uses, see Taxila (disambiguation). For the 1995 Indian film, see Thakshashila. City in Punjab, PakistanTaxila ٹيکسلاCityThe Dharmarajika Stupa, a Mauryan-era Buddhist stupa near the city of Taxila (2010)TaxilaLocation within PunjabShow map of PakistanTaxilaLocation within PakistanShow map of Punjab, PakistanCoordinates: 33°44′45″N 72°47′15″E / 33.74583°N 72.78750°E / 33.74583; 72.78750Count...

 

安倍晋太郎

安倍晋太郎安倍晋太郎（攝於1987年4月21日） 日本第112、113任外務大臣任期1982年11月27日—1986年7月22日总理中曾根康弘前任櫻内義雄继任倉成正 日本第42任通商產業大臣任期1981年11月30日—1982年11月27日总理鈴木善幸前任田中六助（日语：田中六助）继任山中貞則 日本第41任内閣官房長官任期1977年11月28日—1978年12月7日总理福田赳夫前任園田直继任田中六助（日语�...

Rhomboèdre

Cet article est une ébauche concernant la géométrie. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Rhomboèdre Type Prisme Faces 6 losanges Arêtes 12 Sommets 8 Groupe de symétrie Ci Propriétés convexe, zonoèdre Pour un rhomboèdre, on a a = b = c {\displaystyle a=b=c} . En géométrie, un rhomboèdre est un polyèdre équivalent au cube dont les faces sont des losanges. C'est le cas particulier du para...

 

Demon Slayer: Kimetsu no Yaiba (TV series)

Japanese anime series Demon Slayer: Kimetsu no Yaiba鬼滅の刃(Kimetsu no Yaiba)GenreAdventure[1]Dark fantasy[1]Martial arts[2] Anime television seriesDirected byHaruo SotozakiProduced byAkifumi FujioMasanori MiyakeYūma TakahashiHikaru Kondo (S1)Takashi Takano (S2 EDA)Written byUfotableMusic byYuki KajiuraGo ShiinaStudioUfotableLicensed byCrunchyroll[a]BI: Anime LimitedNA: Aniplex of AmericaSA/SEA: Muse CommunicationOriginal networkT...

 

Mnet Asian Music Awards 2014

Mnet Asian Music Awards 2014Tanggal3 Desember 2014 (2014-12-03)LokasiAsiaWorld–Arena, Hong KongPembawa acaraSong Seung-heonPenghargaan terbanyakEXO (3) Taeyang (3)Nominasi terbanyakEXO (5)Situs webMnet Asian Music AwardsSiaran televisi/radioSaluranKorea Selatan: MnetJepang: Mnet JapanWaktu tayangsekitar 430 menit← 2013 Mnet Asian Music Awards2015 → Mnet Asian Music Awards 2014 (MAMA) digelar pada 3 Desember 2014 di AsiaWorld–Arena, Hong Kong. Pagelaran tahun ini merupakan...

陶笛

此條目需要补充更多来源。 (2022年5月20日)请协助補充多方面可靠来源以改善这篇条目，无法查证的内容可能會因為异议提出而被移除。致使用者：请搜索一下条目的标题（来源搜索：陶笛 — 网页、新闻、书籍、学术、图像），以检查网络上是否存在该主题的更多可靠来源（判定指引）。 此條目偏重在某些見解、事件或爭議上。 (2024年1月4日)請協助建立更平衡的陳述以符...

 

منتخب بيرو لكرة القدم

يفتقر محتوى هذه المقالة إلى الاستشهاد بمصادر. فضلاً، ساهم في تطوير هذه المقالة من خلال إضافة مصادر موثوق بها. أي معلومات غير موثقة يمكن التشكيك بها وإزالتها. (مارس 2019) منتخب بيرو لكرة القدم (بالإسبانية: Federación Peruana de Fútbol)‏  معلومات عامة اللقب La Blanquirroja(الأبيض والأحمر)Los Incas (�...

 

Andean orogeny

Ongoing mountain-forming process in South America Simplified sketch of the present-situation along most of the Andes The Andean orogeny (Spanish: Orogenia andina) is an ongoing process of orogeny that began in the Early Jurassic and is responsible for the rise of the Andes mountains. The orogeny is driven by a reactivation of a long-lived subduction system along the western margin of South America. On a continental scale the Cretaceous (90 Ma) and Oligocene (30 Ma) were periods of re-arrangem...

Islamization of Jerusalem

Religious transformation of Jerusalem to adopt Islamic influences since the 7th century View of Jerusalem with Al-Aqsa in the foreground. Part of a series onJerusalem History Timeline City of David Second Temple Period Aelia Capitolina Middle Ages Early Muslim period Kingdom of Jerusalem Mutasarrifate British Mandate Israeli takeover of West Jerusalem Jordanian annexation of East Jerusalem Israeli annexation of East Jerusalem Sieges Before Common Era 701 BCE 597 BCE 587 BCE 63 BCE 37 BCE Comm...

 

Leif Størmer

Norwegian paleontologist and geologist Leif StørmerStørmer in 1933Born(1905-07-01)July 1, 1905Kristiania, NorwayDiedMay 15, 1979(1979-05-15) (aged 73)Oslo, NorwayNationalityNorwegianAlma materUniversity of OsloSpouseIngegerd Wiborg AltenAwardsOrder of St. Olav, Defence Medal 1940–1945, Reusch Medal, Nansen Prize Leif Størmer (1 July 1905 – 15 May 1979) was a Norwegian paleontologist and geologist. He was professor of historical geology at the University of Oslo from 1946 to 1...