כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון

כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון
הכנסייה במתחם משולש הדתות שבעיר העתיקה של לוד
הכנסייה במתחם משולש הדתות שבעיר העתיקה של לוד
מידע כללי
סוג כנסייה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם גאורגיוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רח' אליהו גולומב, העיר העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום לוד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1872
תאריך פתיחה רשמי 1872 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°57′11″N 34°53′58″E / 31.953086°N 34.899471°E / 31.953086; 34.899471
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכנסייה בתחילת המאה ה-20
תרשים הכנסייה והמסגד (מסגד אל-עומרי) הסמוך אליו
דלת הכניסה לכנסייה ומעליה תבליט האבן המתאר את הקדוש בהורגו את הדרקון

כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקוןערבית: ديرالقديس جوارجيوس או كنيسة مار جريس - "כניסת מאר ג'ריס") היא כנסייה נוצרית-אורתודוקסית בעיר לוד. הכנסייה נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית בארץ ישראל. מאז הוחרבה מספר פעמים, אם כי הוקמה מחדש בפעם האחרונה במאה ה-19. כיום ממוקמת במתחם משולש הדתות שבעיר העתיקה של לוד, בסמוך למסגד אל-עומרי ולבית הכנסת "שערי שמיים". לכנסייה נודעת חשיבות רבה, בעיקר בקרב מאמינים ערבים ונוצרים מהפלג היווני-אורתודוקסי והארמני.

אמונות ודתות

ערך מורחב – גאורגיוס הקדוש

לפי האמונה שהתפתחה בתקופה הביזנטית נולד גאורגיוס הקדוש בלוד. גאורגיוס היה חייל בצבא הרומי שקיבל על עצמו את הנצרות. בשנת 302 פרסם דיוקלטיאנוס צו כנגד הנוצרים. גאורגיוס נצטווה ליטול חלק בדיכוי הנוצרים, אך תחת זאת התוודה כי הוא נוצרי וביקר את החלטת הקיסר. דיוקלטיאנוס ניסה להמיר את גאורגיוס על דתו, אך הוא סירב והקיסר ציווה על המתתו בעינויים כבוגד. לאחר עינויים קשים נערף ראשו של גאורגיוס על חומת ניקומדיה ב-23 באפריל 303. באמונה הנוצרית הפך הקדוש ל"גאורגיוס הורג הדרקון", כשהדרקון מסמל את האמונה הפגאנית שקדמה לו. לאחר מותו נקבר גאורגיוס בקפדוקיה, ובמאה ה-5 הובא ראשו ללוד ונקבר בה. העיר הפכה ליעד לצליינים, ושמה הוסב מ"דיוספוליס" ל"גיאורגופוליס".

היסטוריה

בתקופת הקיסר קונסטנטינוס הראשון (306337) נבנתה באתר כנסייה שלא הוקדשה עדיין לגאורגיוס הקדוש, שכן האמונה העתיקה המשייכת אותה לעיר התפתחה רק במאה ה-5 או ה-6. על פי ההיסטוריון אוסביוס מקיסריה, שם הקדוש לו הוקדשה הכנסייה לא פורסם בתחילה מחשש לרדיפות. בהיות גאורגיוס למגן הדת הנכונה, סימלה הכנסייה המוקדשת לו את ניצחון הנצרות על אויביה, ולכן הפכה ליעד לכל מי שביקש לפגוע בנצרות ובנוצרים. הכנסייה נהרסה בשנת 614 בידי הסאסאנים. היא הוקמה שנית ונהרסה בשנת 1010 בפקודתו של השליט הפאטמי אל-חאכם. הצלבנים שייסדו בלוד את הבישופות הלטינית הראשונה בארץ ישראל, הקימו את הכנסייה השלישית במקום במהלך המאה ה-12 ועל-כן נאלצו לבצר את חומותיה. ב-25 בנובמבר 1177 צרו כוחותיו של צלאח א-דין על לוד, אך הצלבנים גברו עליהם והניסו אותם; אולם ב-24 בספטמבר 1191, במהלך מסע הצלב השלישי, הצליח צלאח א-דין להרוס את הכנסייה.

בתקופת הממלכה הצלבנית השנייה, נבנתה הכנסייה בשנית, אך עם הכיבוש הממלוכי של לוד ב-1260 היא הוחרבה על-ידי הסולטאן הממלוכי ביברס אל-מליכ, שהותיר חלק זעיר ממנה בהריסותיה על קנו, ככל הנראה כדי לבזותה ברבים.

בשטח חורבות הכנסייה ציווה ביברס להקים מסגד, ובבנייתו עשו הממלוכים שימוש באבני הגזית, בעמודי הגרניט והשיש ובכותרות הכנסייה ההרוסה. בשטח המסגד שוכנים שרידים של הכנסייה הביזנטית, ובהם גם עמוד ועליו כתובת ביוונית.

במחצית השנייה של המאה ה-19, כשהעות'מאנים החלו מעבירים שטחים בארץ ישראל לידי מעצמות אירופה, השטח שלא נכלל במסגד הועבר לממשל יוון, וזו העבירה אותו לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית שקוממה את הכנסייה ב-1872 בעזרת חמולות מונייר וחבש, להן שורשים בעיר. לצד הכנסייה הוקם גם מנזר.

האתר

מאחר שבחלק משטחה של הכנסייה הצלבנית שכן המסגד, שוקמו רק הספינה המרכזית ומעבר האורך הצפוני, ושני האפסיסים שבקצותיהם. בשל מגבלות המקום נוצר בית רוחב, שבו רק שני מעברים: המעבר המרכזי, והמעבר הצפוני של הכנסייה ההיסטורית. רק שני האפסיסים, חלק מהקיר הצפוני ושני העמודים נותרו מהמבנים הקדומים, וכתוצאה מכך חלק מהקירות המודרניים מודבקים אל הקירות המקוריים, ורק על אלה המקוריים נראית פטינה.

מעל הכניסה אל הכנסייה קבוע תבליט אבן המתאר את הקדוש קוטל את הדרקון, ועל דלת הכניסה מופיעה המילה היוונית "NIKA" (ניצחון) בשל כך שהכנסייה מסמלת את ניצחון הנצרות. איקונוסטאזיס מפואר חוצץ בין אולם התפילה לאזור המקודש ובו נראים, בין היתר, דמויותיהם של גאורגיוס הקדוש קוטל את הדרקון, מרים, אם ישו אוחזת בישו הילד, ישו המורה, יוחנן המטביל ואיקונין המתאר את הקמת הכנסייה. במרכז האולם תלויה נברשת מוזהבת גדולת-ממדים שנתרמה על ידי הקהילה היוונית, והיא זהה לזו הנמצאת בכנסיית הקבר שבירושלים. שני גרמי מדרגות במעבר המרכזי מוליכים אל הקריפטה שבה שוכנת מצבת שיש מהמאה ה-19. לפי האמונה הנוצרית, קבור ראשו של הקדוש ג'ורג' מתחת למצבה, ועליה תבליט של הקדוש במרכזו של אגן שמן לצד הכיתוב ביוונית ”ὁ Ἅγιος Γεώργιος ὁ τροπαιο φόρος”. ("גאורגיוס הקדוש, מגדלור מאיר").

חגיגות גאורגיוס הקדוש

בכל שנה ב-16 בנובמבר נערכות בלוד חגיגות גאורגיוס הקדוש הנוצרי, או ג'ורג' סיינט/סנט/סנקט/סט/סט', שכונו אצל ההיסטוריון מוקדסי בשם "עיד ליד" (תרגום מילולי: חג לוד).[1] בחגיגות משתתפים חניכים מכל שבטי הצופים הערבים-הנוצרים-האורתודוקסים.[2] ביום זה נהוג לציין את העברת ראשו של הקדוש מביתיניה ללוד. האירוע מתחיל בערב שלפני יום החג, ולעיתים זובחים החוגגים כבש.[3] ביום האירוע עצמו בשעה 9:00, מתקיימת בכנסייה מיסה חגיגית בנוכחות הפטריארך היווני-אורתודוקסי וכל הבישופים בארץ.

גלריה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מדריך לאתרים הנוצריים בארץ-ישראל, אריאל 85–87, הוצאת אריאל אפריל 1992, עמ' 241
  • "הכנסיות היפות בישראל", דוד רפ, הוצאת מפה, 2011, ISBN 9789655211221, עמ' 94
  • לוי איריס (2020), "איקונות מוזהבות: פטרונות וקהילה בכנסיית גיאורגיוס הקדוש ברמלה". הוצאת רסלינג

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ארנון שמשוני, גשם, גשם בוא: החג של לוֹד, בבלוג "עונג שבת", 2 בדצמבר 2014
  2. ^ חג לוד - סמל לדו קיום ולשלום, מתוך אתר עיריית לוד, ‏16 בנובמבר 2008 (ארכיון).
  3. ^ דנצ'ו ארנון, מי אתה, בעצם, ג'ורג' הקדוש?, פורסם ב"מסע אחר" גליון נובמבר 2013, ‏נובמבר 2015.