כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון

הכנסייה במתחם משולש הדתות שבעיר העתיקה של לוד
מידע כללי
סוג	כנסייה
על שם	גאורגיוס הקדוש
כתובת	רח' אליהו גולומב, העיר העתיקה
מיקום	לוד
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1872
תאריך פתיחה רשמי	1872
קואורדינטות	31°57′11″N 34°53′58″E / 31.953086°N 34.899471°E / 31.953086; 34.899471
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון (למפת גוש דן רגילה)   כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון מפת  __ לוד [‌למפה דינמית של השפלה וסביבותיה‌] מצפון וממערב: __ מועצה אזורית שדות דן ממזרח: __ מועצה אזורית חבל מודיעין מדרום: __ רמלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון (בערבית: ديرالقديس جوارجيوس או كنيسة مار جريس - "כניסת מאר ג'ריס") היא כנסייה נוצרית-אורתודוקסית בעיר לוד. הכנסייה נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית בארץ ישראל. מאז הוחרבה מספר פעמים, אם כי הוקמה מחדש בפעם האחרונה במאה ה-19. כיום ממוקמת במתחם משולש הדתות שבעיר העתיקה של לוד, בסמוך למסגד אל-עומרי ולבית הכנסת "שערי שמיים". לכנסייה נודעת חשיבות רבה, בעיקר בקרב מאמינים ערבים ונוצרים מהפלג היווני-אורתודוקסי והארמני.

ערך מורחב – גאורגיוס הקדוש

לפי האמונה שהתפתחה בתקופה הביזנטית נולד גאורגיוס הקדוש בלוד. גאורגיוס היה חייל בצבא הרומי שקיבל על עצמו את הנצרות. בשנת 302 פרסם דיוקלטיאנוס צו כנגד הנוצרים. גאורגיוס נצטווה ליטול חלק בדיכוי הנוצרים, אך תחת זאת התוודה כי הוא נוצרי וביקר את החלטת הקיסר. דיוקלטיאנוס ניסה להמיר את גאורגיוס על דתו, אך הוא סירב והקיסר ציווה על המתתו בעינויים כבוגד. לאחר עינויים קשים נערף ראשו של גאורגיוס על חומת ניקומדיה ב-23 באפריל 303. באמונה הנוצרית הפך הקדוש ל"גאורגיוס הורג הדרקון", כשהדרקון מסמל את האמונה הפגאנית שקדמה לו. לאחר מותו נקבר גאורגיוס בקפדוקיה, ובמאה ה-5 הובא ראשו ללוד ונקבר בה. העיר הפכה ליעד לצליינים, ושמה הוסב מ"דיוספוליס" ל"גיאורגופוליס".

בתקופת הקיסר קונסטנטינוס הראשון (306–337) נבנתה באתר כנסייה שלא הוקדשה עדיין לגאורגיוס הקדוש, שכן האמונה העתיקה המשייכת אותה לעיר התפתחה רק במאה ה-5 או ה-6. על פי ההיסטוריון אוסביוס מקיסריה, שם הקדוש לו הוקדשה הכנסייה לא פורסם בתחילה מחשש לרדיפות. בהיות גאורגיוס למגן הדת הנכונה, סימלה הכנסייה המוקדשת לו את ניצחון הנצרות על אויביה, ולכן הפכה ליעד לכל מי שביקש לפגוע בנצרות ובנוצרים. הכנסייה נהרסה בשנת 614 בידי הסאסאנים. היא הוקמה שנית ונהרסה בשנת 1010 בפקודתו של השליט הפאטמי אל-חאכם. הצלבנים שייסדו בלוד את הבישופות הלטינית הראשונה בארץ ישראל, הקימו את הכנסייה השלישית במקום במהלך המאה ה-12 ועל-כן נאלצו לבצר את חומותיה. ב-25 בנובמבר 1177 צרו כוחותיו של צלאח א-דין על לוד, אך הצלבנים גברו עליהם והניסו אותם; אולם ב-24 בספטמבר 1191, במהלך מסע הצלב השלישי, הצליח צלאח א-דין להרוס את הכנסייה.

בתקופת הממלכה הצלבנית השנייה, נבנתה הכנסייה בשנית, אך עם הכיבוש הממלוכי של לוד ב-1260 היא הוחרבה על-ידי הסולטאן הממלוכי ביברס אל-מליכ, שהותיר חלק זעיר ממנה בהריסותיה על קנו, ככל הנראה כדי לבזותה ברבים.

בשטח חורבות הכנסייה ציווה ביברס להקים מסגד, ובבנייתו עשו הממלוכים שימוש באבני הגזית, בעמודי הגרניט והשיש ובכותרות הכנסייה ההרוסה. בשטח המסגד שוכנים שרידים של הכנסייה הביזנטית, ובהם גם עמוד ועליו כתובת ביוונית.

במחצית השנייה של המאה ה-19, כשהעות'מאנים החלו מעבירים שטחים בארץ ישראל לידי מעצמות אירופה, השטח שלא נכלל במסגד הועבר לממשל יוון, וזו העבירה אותו לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית שקוממה את הכנסייה ב-1872 בעזרת חמולות מונייר וחבש, להן שורשים בעיר. לצד הכנסייה הוקם גם מנזר.

מאחר שבחלק משטחה של הכנסייה הצלבנית שכן המסגד, שוקמו רק הספינה המרכזית ומעבר האורך הצפוני, ושני האפסיסים שבקצותיהם. בשל מגבלות המקום נוצר בית רוחב, שבו רק שני מעברים: המעבר המרכזי, והמעבר הצפוני של הכנסייה ההיסטורית. רק שני האפסיסים, חלק מהקיר הצפוני ושני העמודים נותרו מהמבנים הקדומים, וכתוצאה מכך חלק מהקירות המודרניים מודבקים אל הקירות המקוריים, ורק על אלה המקוריים נראית פטינה.

מעל הכניסה אל הכנסייה קבוע תבליט אבן המתאר את הקדוש קוטל את הדרקון, ועל דלת הכניסה מופיעה המילה היוונית "NIKA" (ניצחון) בשל כך שהכנסייה מסמלת את ניצחון הנצרות. איקונוסטאזיס מפואר חוצץ בין אולם התפילה לאזור המקודש ובו נראים, בין היתר, דמויותיהם של גאורגיוס הקדוש קוטל את הדרקון, מרים, אם ישו אוחזת בישו הילד, ישו המורה, יוחנן המטביל ואיקונין המתאר את הקמת הכנסייה. במרכז האולם תלויה נברשת מוזהבת גדולת-ממדים שנתרמה על ידי הקהילה היוונית, והיא זהה לזו הנמצאת בכנסיית הקבר שבירושלים. שני גרמי מדרגות במעבר המרכזי מוליכים אל הקריפטה שבה שוכנת מצבת שיש מהמאה ה-19. לפי האמונה הנוצרית, קבור ראשו של הקדוש ג'ורג' מתחת למצבה, ועליה תבליט של הקדוש במרכזו של אגן שמן לצד הכיתוב ביוונית ”ὁ Ἅγιος Γεώργιος ὁ τροπαιο φόρος”. ("גאורגיוס הקדוש, מגדלור מאיר").

בכל שנה ב-16 בנובמבר נערכות בלוד חגיגות גאורגיוס הקדוש הנוצרי, או ג'ורג' סיינט/סנט/סנקט/סט/סט', שכונו אצל ההיסטוריון מוקדסי בשם "עיד ליד" (תרגום מילולי: חג לוד).^[1] בחגיגות משתתפים חניכים מכל שבטי הצופים הערבים-הנוצרים-האורתודוקסים.^[2] ביום זה נהוג לציין את העברת ראשו של הקדוש מביתיניה ללוד. האירוע מתחיל בערב שלפני יום החג, ולעיתים זובחים החוגגים כבש.^[3] ביום האירוע עצמו בשעה 9:00, מתקיימת בכנסייה מיסה חגיגית בנוכחות הפטריארך היווני-אורתודוקסי וכל הבישופים בארץ.

• 
  האיקונוסטאזיס במעבר המרכזי
• 
  האיקונוסטאזיס במעבר הצד הצפוני
• 
  המצבה בקריפטה שמתחתיה קבור ראשו של גאורגיוס הקדוש
• 
  הנברשת בתוך המנזר היווני-אורתודוקסית של סנט ג'ורג'
• 
  חורבות הכנסייה. איור מ-1714 מאת האמן ההולנדי קורנליס דה ברוין

• מסגד אל-עומרי (לוד) - המסגד הסמוך לכנסייה זו בעיר
• אל-מליכ ביברס - סולטאן ממלוכי

• מדריך לאתרים הנוצריים בארץ-ישראל, אריאל 85–87, הוצאת אריאל אפריל 1992, עמ' 241
• "הכנסיות היפות בישראל", דוד רפ, הוצאת מפה, 2011, ISBN 9789655211221, עמ' 94
• לוי איריס (2020), "איקונות מוזהבות: פטרונות וקהילה בכנסיית גיאורגיוס הקדוש ברמלה". הוצאת רסלינג

מדיה וקבצים בנושא כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון בוויקישיתוף

• הכנסייה, באתר העיר לוד
• תרשים הכנסייה ומסגד אל-עומרי
• תמונות הכנסייה
• דן לזר, ‏ג'ורג' קוטל הדרקון- הקדוש החשוב ביותר שלא הכרתם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 בנובמבר 2018
• תמונות מאוסף פיסול צלבני בארץ ישראל - כנסיית סנט ג'ורג' בלוד, מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
• כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון (לוד), דף שער בספרייה הלאומית

נצרות
השילוש הקדוש (האב • הבן • רוח הקודש)
זרמים עיקריים	נצרות קתולית הכנסייה הקתולית • נצרות קתולית מזרחית נצרות פרוטסטנטית לותרניזם • אנבפטיזם • פנטקוסטליזם • מתודיזם • קווייקרים • קלוויניזם (פרסביטריאניזם) • אנבפטיזם (בפטיזם • מנוניטים • אמיש) • אדוונטיזם (הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי) • אוונגליזם • ארמיניאניזם (אנ') הכנסייה האנגליקנית כנסיית אנגליה • אפיסקופלים • פוריטניות נצרות אורתודוקסית נצרות יוונית-אורתודוקסית • הכנסייה האורתודוקסית הרוסית נצרות אוריינטלית נצרות קופטית • הכנסייה הארמנית • הכנסייה הסורית-אורתודוקסית • הכנסייה האורתודוקסית האתיופית כנסיית המזרח הכנסייה האשורית (הנסטוריאנית)
היסטוריה של הנצרות	נצרות קדומה • הוועידות האקומניות • האיקונוקלאזם • פילוג הכנסייה הנוצרית • מסעי הצלב • הפילוג המערבי • הרפורמציה • היסטוריה של המיסיון הנוצרי • תרבות נוצרית • תפקידה של הכנסייה הקתולית בתרבות המערבית
חגי הנצרות	חג המולד • חג הפסחא • ליל כל הקדושים • יום פטריק הקדוש • ערב השנה החדשה (סילבסטר) • חג ההודיה • יום המתים • קנדלמאס • יום ולנטיין • חג הצלב • חג השילוש הקדוש
לוח השנה הנוצרי	הלוח הגרגוריאני • הלוח היוליאני • ספירת הנוצרים • חגי קדושים נוצריים • ימי חג • חגים ניידים
אישים מרכזיים	הבתולה • יוחנן המטביל • 12 השליחים (פטרוס) • פאולוס • אתנסיוס • אוגוסטינוס • אבות הנצרות • תומאס אקווינס • מרטין לותר • ז'אן קלווין
תאולוגיה נוצרית	מונותאיזם • השילוש הקדוש • הקרדו • לוגוס כריסטולוגיה • אינקרנציה • הלידה הבתולית צליבת, תחיית ועליית ישו • הביאה השנייה החטא הקדמון • כפרה בנצרות • חסד • גאולה • אנטיכריסט
אסכטולוגיה נוצרית	גן עדן • גיהנום • כור המצרף • השטן (לוציפר) • החיה (666) • יום הדין • ארמגדון • ארבעת פרשי האפוקליפסה
הפולחן הנוצרי	הסקרמנטים • טבילה • מיסה (סעודת האדון) • קונפירמציה • וידוי חטאים • צלב • איקונין • סקרמנטלים • הצטלבות • ליטורגיה • פולחן רומי • פולחן ביזנטי • קדושים • פולחן קדושים בנצרות • פולחן קברי קדושים
קדושים בנצרות	12 השליחים (פטרוס הקדוש • אנדראס הקדוש • יעקב בן זבדי • יוחנן בן זבדי • פיליפוס הקדוש • ברתולומאוס הקדוש • מתי (מתיוס) • תומאס הקדוש • יעקב בן חלפי • תדאוס הקדוש • שמעון הקנאי • יהודה איש קריות) • יוחנן המטביל • סטפנוס הקדוש • סילבסטר הראשון • ולנטינוס הקדוש
כתבים נוצריים	הביבליה (הברית הישנה • הספרים החיצוניים • הברית החדשה • הבשורות) • ספר השעות • הגיוגרפיה
ההיררכיה הכנסייתית	אפיפיור (מדינת האפיפיור • ותיקן) • פטריארך • חשמן • ארכיבישוף • בישוף • כומר • דיאקון • נזיר בנצרות
מבנים	אדריכלות כנסיות • כנסייה • מנזר • אגן טבילה • בפטיסטריום • קתדרלה • מאוזוליאום • קפלה • בזיליקה
יחסים עם היהדות	הפילוג היהודי-נוצרי • תאולוגיית החילופין • אנטישמיות נוצרית • הפולמוס היהודי-נוצרי • הדיאלוג היהודי-נוצרי
זרמים הקשורים לנצרות	מורמונים • יהודים למען ישוע • עדי יהוה • יהדות משיחית • העבריים השחורים (העבריים מדימונה) • סובוטניקים • יהודי סן ניקנדרו • נצרות-מדעית
קבוצות יהודיות שהתנצרו	אנוסים • פלשמורה • ביתא אברהם • כמנתים
פורטל נצרות • מושגים בנצרות