מנזר דיר אנטוניוס (בקופטית: אָנְבָּה אָנְטוּניוּס) הוא מנזר ברובע הנוצרי השייך לעדה הקופטית, סמוך לתחנה התשיעית בדרך הייסורים. המנזר, הבנוי על גג כנסיית הקבר, סמוך למתחם דיר אל סולטאן, מנציח את שמו של אנטוניוס הקדוש, הראשון מהקופטים שיצא להתבודד כנזיר במדבר. במתחם הקופטי חיים כ-20 נזירים שמוצאם במצרים. ראשית המנזר במבנים שהיו קשורים לקפלת הלנה שבכנסיית הקבר, והוא נזכר בכתבי עולי רגל. המנזר שוקם ב-1875 בסיוע קופטים אמידים ממצרים, על-מנת להכשיר בו מגורי נזירים ואכסניית צליינים. ב-1912 הפך המקום רשמית למושב הארכיבישוף הקופטי של ירושלים ולמרכז הפטריארכיה הקופטית של העיר.
במתחם שלוש כנסיות: כנסיית הלנה, מעליה כנסיית סנט אנטוניוס ומעליה כנסיית הבתולה. בקומה הרביעית נמצאים מגורי הארכיבישוף הקופטי של ירושלים וטרקלין לקבלת אורחים.
כנסייה זו היא הכנסייה המרכזית של המתחם וצמודה לכנסיית הקבר מצפון. הכנסייה הוקמה ב-1903 והוקדשה לבזילאוס, הפטריארך הקופטי הראשון של ירושלים, שהתמנה לתפקידו ב-1266. בשנת 1960 עברה הכנסייה שיפוץ נרחב. זוהי אחת הכנסיות הקופטיות הבודדות שפתחן פונה מזרחה. שוכנת ליד תיכון טרה סנטה.
כנסיית הבתולה
הכנסייה היא חדר במתחם בו אירע אירוע מוזר וניסי בו התגלתה מרים לסטודנטים בשנת 1954. יעקובוס, הארכיבישוף של ירושלים, הקדיש את החדר לכנסייה. במקום פרסקאות מודרניים ואיקוניות של מרים. כיוון שמרים התגלתה ביום שני בבוקר, נערך טקס במקום בכל יום שני בבוקר.
קישורים חיצוניים
אלי שילר, עדות ומיעוטים בעיר העתיקה, אריאל, 1980 עמ' 43