יצחק גולדמן
יצחק גולדמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: גאָלדמאן, גם גאָלדמאנן; ברוסית: Гольдман; בפולנית: Izaak (Icchak) Goldman; י"ד באייר תקע"ג,[1] מאי 1813, יאשינובקה – כ"ט בטבת תרמ"ח, 13 בינואר 1888, ורשה) היה מחנך, מתרגם, מדפיס, מו"ל וצנזור עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בוורשה. פעל לקירוב לבבות בין יהודים ופולנים. קורות חיים![]() יצחק בן יעקב גולדמן נולד בשנת 1813 בעיירה היהודית יאשינובקה שליד ביאליסטוק, בצפון-מערב האימפריה הרוסית. בבגרותו נסע לעיר ורשה שבפולין הקונגרסאית, והיה למורה לתלמוד, עברית וארמית בבית המדרש לרבנים (מוסד חינוכי יהודי רפורמטורי, שבו נלמדו לימודי חול בפולנית לצד לימודי קודש בעברית). בשנת תרכ"ב ייסד בית דפוס עברי. בתחילת ראשית שנות ה-60 של המאה ה-19 עמד בראש מפעל מחתרתי להפצת כרוזי תעמולה מהפכניים (כנגד שלטונות האימפריה הרוסית) בפולנית, יידיש ועברית. כרוזים אלה בניסוחו של גולדמן, שהופצו ברחבי פולין, קראו להשתתפות במחאה הפולנית ולהקרבה למען המטרה הלאומית הפולנית, המשותפת ליהודים ופולנים.[2] בפרוץ מרד ינואר 1863 נעצרו בניו יֶז'י (Jerzy; 1833/34–1904) וברנהרד (1841/42–1901) והוגלו לסיביר.
לאחר ששוחרר ברנהרד השתקע בלבוב שבגליציה (בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית), ושם היה חבר מועצת הקהילה היהודית ונציג לבוב בפרלמנט של גליציה. הוא היה ממנהיגי המתבוללים, וכאביו, פעל אף הוא לקרב את היהודים בגליציה לפולנים. הוכתר כחבר מסדר פרנץ יוזף. לדברי הסופר וההיסטוריון שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר), שעבד במחיצתו, גולדמן הקדיש את הוצאת הספרים שלו ל"הדפסת ספרים יקרים בהגהה מדויקת ומדוקדקת".[5] בהוצאה ראו אור בעיקר ספרי יהדות, בהם התנ"ך, המדרש ופירושים, ילקוט שמעוני, "תורת חובת הלבבות" לרבנו בחיי אבן פקודה, "מורה נבוכים" וספר המצוות לרמב"ם, "הכוזרי" לריה"ל, "שער הגמול" לרמב"ן, "ספר הכריתות" לר' שמשון בן יצחק מקינון, "ספר העיקרים" לרבי יוסף אלבו, "עין יעקב לר' יעקב בן חביב, "ראשית חכמה" לרבי אליהו די וידאש, "מדרש שמואל" לר' שמואל אוזידה, "שיעור קומה" לרבי משה קורדובירו, שו"ת הרמ"א, "בינה לעיתים" לרבי עזריה פיגו, "גבורת אנשים" לרבי שבתי כהן, ספרי הלכה ומנהגים, "אדיר במרום" ו"קנאת ה' צבאות" לרמח"ל, מאמרי גדולי הדור, "דורש לציון" ו"אהבת ציון" לרבי יחזקאל לנדא, "באורי אגדות" להגר"א וליקוטי הגר"א, "קדושת לוי" לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב, "ספר המדות" לרבי יצחק סטנוב, "אהל יעקב" לר' יעקב קרנץ, "אבן ישראל" לרבי ישראל ליפקין מסלנט, "בית הלוי" לרבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, "ברית יצחק" לרבי יצחק אייזיק חבר), בשנים תר"ל עד תרל"ו (1875) הוציא לאור לוח שנה עברי. במשך כמה שנים הדפיס את היומון העברי "הצפירה". תקופה מסוימת שימש כצנזור עברי. לזכותו של גולדמן נזקף אחד הניסיונות הראשונים להוציא אנציקלופדיה כללית בעברית בנוסח אנציקלופדיית ברוקהאוס הגרמנית: "הַאֶשכּוֹל: אללגעמיינע ענציקלאפעדיע" (=אנציקלופדיה כללית). עורך האנציקלופדיה היה אברהם שלום פרידברג. גולדמן לא זכה לראות בצאת האנציקלופדיה, שכן הכרך הראשון שלה הופיע רק כחודש וחצי לאחר פטירתו, על ידי בניו, שהמשיכו במשימה. הכוונה הייתה לפרסם חוברת מדי שבועיים ולשלוח אותה למנויים, אך בסופו של דבר יצאו לאור שש חוברות בלבד. יצחק גולדמן נפטר בינואר 1888 (על פי הלוח הגריגוריאני),[6] בשנה ה-75 לחייו. קהל גדול ליווה אותו לקבורתו בבית הקברות היהודי בוורשה. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|