PROFILPELAJAR.COM

חסידות זווהיל
	האדמו"ר רבי שלמה גולדמן (הרביעי) מזווהיל
	האדמו"ר רבי שלמה גולדמן (הרביעי) מזווהיל
שורשים, סיווג והנהגה
דת	יהדות
קבוצה	תנועת החסידות
מקום ייסוד	זוויאהל
תאריך ייסוד	המאה ה־18
מייסד	משה גולדמן

חסידות זווהיל (נכתב גם זוויהל או זוועהיל, נהגה: זְוִויל) היא חצר חסידית שתחילתה בעיר זוויאהל בשלהי המאה ה-18. בתקופת חלוקת פולין נקראה באימפריה הרוסית ובברית המועצות בשם "נובוהרד-וולינסקי". באוקראינה שלאחר הפיכתה לעצמאית הוחזר השם המקורי, "זוויאהל" (באוקראינית: Звягель), כשבפי היהודים נקראה תמיד "זווהיל" או "זוויהל".

היסטוריה

מייסד החסידות היה רבי משה גולדמן מזווהיל, בנו השלישי של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, תלמיד הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש. בהתחלה סירב לשמש כאדמו"ר אך נעתר ללחצם של רבותיו רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי מרדכי מנישכיז והחוזה מלובלין. היה חתנו של הרב דוד זק אב"ד גראבוביץ. נפטר בי' באייר תקצ"א (1831).

בדור השני, מילא את מקומו, בנו, רבי יחיאל מיכל גולדמן מזווהיל. נולד בשנת תקמ"ח (1788). היה חתנו של רבי ישראל חיים מלודמיר, בנו של רבי אברהם המלאך וחתנו של רבי שלמה מקרלין. היה מקרב את פשוטי העם. נפטר בי"ב בתשרי תרי"ז (1857).

האדמו"ר השלישי היה בנו רבי מרדכי גולדמן מזווהיל. נולד בשנת תקפ"ה (1825). היה חתנו של רבי שלמה מגראינוב (מגזע ליניץ). היה שקוע בדבקות ובמחשבות במשך שעות. את כספי הפדיונות שקיבל מחסידיו חילק לצדקה. חתנו היה רבי אברהם שמואל פצ'ניק מברזנה. בנים נוספים של רבי יחיאל מיכל היו רבי יצחק שלמה מזליחוב גם שימש באדמו"רות ונמשכה ממנו שושלת עד לשואה ראו להלן ורבי משה (חותנו של רבי מרדכי אריה בן רבי מאיר מפרמישלאן)^[1].

בדור השלישי כיהנו שני בניו של רבי מרדכי כאדמו"רים וכרבני העיר: רבי יחיאל מיכל מזווהיל, נקרא על שם סב סבו. לאחר הכיבוש הסובייטי עבר לקוריץ ובה נפטר לאחר תקופה קצרה, בשנת תרפ"ב. את מקומו ירש חתנו רבי יעקב ישראל קארף (תרמ"ג (1883) - תשי"ג. בנו של רבי מרדכי בנו של רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש בנו של רבי יצחק מיאמפולה). בשנת תרפ"ד (1924) עבר לבוסטון בארצות הברית. חיבר מספר ספרים. בנו של רבי יעקב ישראל, רבי שמואל יצחק, היה רב בבוסטון. היה חתנו של רבי מנחם נחום טברסקי מסקווירא-מחנובקה. נפטר בשנת תשל"ה בבוסטון. בנו רבי יצחק אהרן קארף, חתנו של רבי אברהם חיים ראטה, אדמו"ר משומרי אמונים), ממשיך דרך סבו ומכהן כאדמו"ר מזוויהל-מעז'יבוז' בבוסטון. חתן אחר של רבי יחיאל מיכל היה רבי פנחס רוקח מנאוואריה.

רבי שלמה גולדמן ("ר' שלומקה") כיהן כרב העיר וכאדמו"ר יחד עם אחיו שנים רבות. נולד בשנת תרכ"ט (1869). היה חתנו של רבי אלתר מדויד הורודוק. בשנת תרפ"ו 1926, עלה לארץ ישראל עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים".^[^{דרוש מקור]} הוא השתכן בירושלים בעיר העתיקה, שכר שם דירה קטנה וחי בה בצניעות. נהג לנסוע באוטובוס. נודע כבעל מופתים. נפטר בכ"ו באייר תש"ה (1945) ונטמן בהר הזיתים.

רבי שלמה הותיר את הרבנות בעיר זוועהיל לאחר עלייתו לבנו רבי גדליה משה, ששימש שם כרב במשך כמה שנים. היה חתנו של רבי דוד שלמה מקוברין. נאסר על ידי הקומוניסטים. לאחר ששוחרר כיהן כרב בעיירה על יד מוסקבה. בשנת תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו כאדמו"ר. נפטר כעבור כחמש שנים, בשנת ה'תש"י (1949). הוא נטמן בבית העלמין בשייח' באדר.

בנו של רבי גדליה משה, רבי מרדכי גולדמן (תרס"ו-כ"ח בשבט תשל"ט, 1905–1979), כיהן שנים רבות בראש החסידות וביסס את מוסדות החסידות בישראל.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו הבכור רבי אברהם גולדמן (ה'תרצ"ד-ה'תש"ע, 2009). בן נוסף, רבי יעקב לייב (חתן רבי משה ברגמן ראש ישיבת רשב"י במירון, נפטר בשנת ה'תשמ"ג) פתח בית כנסת זוועהיל בבני ברק ושימש בו כרב, ולאחר פטירתו תפס את מקומו אחיו רבי דוד. בן רביעי, רבי שלמה גולדמן (חתנו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג) החל לאחר פטירת חותנו בשנת ה'תשנ"ד לכהן כאדמו"ר מצאנז-זווהיל בבית מדרשו של חותנו ביוניון סיטי שבארצות הברית. בשנת ה'תשע"ז לאחר פטירת רבי שלמה ללא צאצאים, הוכתר במקומו אחיינו הרב אליעזר גולדמן בן רבי יעקב לייב, חתנו של האדמו"ר רבי דוד טברסקי מסקווירה^[2], והקים את חצרו בעיר מונסי.

לאחר פטירת רבי אברהם מונה תחתיו בהלווייתו, בנו השני, רבי שלמה, שהיה קודם ר"מ בישיבת סלונים. בתאריך ב' באלול ה'תשפ"ב (29 באוגוסט 2022) נפטר באופן פתאומי בביתו בגיל 66^[3]. בתום השבעה הוכתר בנו, רבי משה נתן נטע, כממלא מקומו לצד דודו רבי שמואל דוד גולדמן שהוכתר כגאב"ד זוועהיל

בנו בכורו של רבי אברהם, רבי גדליה משה גולדמן - שניהל את מוסדות החסידות בירושלים והורחק בתקופה האחרונה לפני פטירת אביו - מכהן אף הוא כאדמו"ר, וחצרו מכונה "קהילת זוועהיל" על מנת לבדלה מהחסידות של אחיו הצעיר. מוסדותיו כוללים ישיבה לצעירים בראשות בנו הרב יהודה דוד, ישיבה גבוהה בראשות בנו הרב שלמה, כוללים, ובתי כנסת בירושלים ובביתר^[4].

בימי רבי שלמה (הראשון - ר' שלומקה) נפתחה ישיבת זוויהל בשכונת בית ישראל בירושלים. ראשי הישיבה הנוכחיים הם הרב מיכל זילבר והרב שמואל דוד גולדמן גאב"ד זוועהיל. בעבר כיהן בישיבה הרב חיים ורנר, ובהשפעתו הפכו כמה מחסידי זוויהל לחסידי סלונים.

רבי יעקב לייב, בנו של הרב יוסף, בנו של האדמו"ר מרדכי (השני), הוא האדמו"ר מזוועהיל מונסי^[5]^[6]^[7].

גזע זליחוב

בנו השני של רבי יחיאל מיכל האדמו"ר השני מזוויהל, רבי יצחק שלמה מזליחוב, כיהן אף הוא כאדמו"ר. נולד בשנת תקע"ג. היה חתנו של רבי משה מקוז'ניץ. עסק במסחר ואחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בזוויהל, במגנישוב ובזליחוב. נפטר בכ"ט בחשוון תרל"ב (1872).

בנו של רבי יצחק שלמה, רבי משה אליקים גולדברג מילא את מקומו. היה חתנו של רבי יהושע אשר מפוריסוב. כסבו רבי יחיאל מיכל היה גם הוא מקרב את פשוטי העם. נפטר בכ"ב בחשוון.^{[דרושה הבהרה]}

בנו של רבי משה אליקים, רבי יהושע אשר מילא את מקום אביו. המשיך במסורת אבותיו בקירוב אנשים פשוטים. נפטר בכ"ב בתשרי.^{[דרושה הבהרה]} אחיו רבי ישראל חיים מסטוצק שימש כמו"צ בזליחוב ולאחר מכן כרב במודז'יץ ובסטוצק (אנ'). היה תלמידם של רבי יצחק מנישכיז ושל רבי אברהם מטריסק. נפטר בד' באלול תרפ"ד (1924)^[8].

בנו של רבי יהושע אשר, רבי אברהם שלמה מילא את מקומו בזליחוב. נרצח על ידי הנאצים בעודו עטוף בטלית ובקיטל. אחיו של רבי אברהם שלמה שימשו אף הם כאדמו"רים. רבי אלימלך בריקא הסמוכה לזליחוב ורבי יעקב בלאסקרוב. רבי אליעזר חיים, בן דודם רבי ישראל חיים, מילא את מקום אביו בסטוצק.

לקריאה נוספת

יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 57
יעקב שלמה לוי. יסודי עולם, תולדות חיי האדמו"ר רבי שלמה זי"ע וכל שושלת האדמורי"ם מזוועהיל, ירושלים תשע"ה, שני חלקים