באותם הימים של האינתיפדה השנייה אזרחי ישראל ספגו רצף של פיגועים והכוננות הביטחונית בישראל הייתה גבוהה. החמאס מצדו עשה מאמצים ניכרים לבצע פיגוע גדול בתחומי ישראל. יום לפני הפיגוע, שבוצע על ידי תשתית החמאס בצפון השומרון, נהרג פעיל חמאס שפוצץ מכונית ממולכדת במחסום צה"ל ממזרח לשכם, אשר גם הוא היה בדרכו לפיגוע בתחומי הקו הירוק[1].
ההתראות לפיגוע הגיעו ארבעה שבועות קודם. במהלך תקופה זו כוחות גדולים של צבא ומשטרה היו פרושים במוקדים חמים במערך מעובה, אך לא הצליחו למנוע את הפיגוע.
המחבל המתאבד היה עז א-דין אל-מסרי (24) מהכפר אל-עקבה שמדרום-מזרח לג'נין, פעיל חמאס, בן לבעל מסעדה מצליחה ולמשפחה עשירה בעלת קרקעות רבות.
את המתאבד גייס מוחמד דגלס[2], והוא הובל למקום על ידי אחלאם תמימי (20)[3], סטודנטית באוניברסיטת ביר זית ועיתונאית במשרה חלקית שהתגוררה ברמאללה. תמימי, בעלת אזרחות ירדנית, עסקה גם באיסוף המודיעין לקראת הפיגוע יחד עם חברה לחוליה, דגלס, והתחפשה לתיירת יהודייה. תמימי ודגלס החלו לפעול יחדיו לצורך ביצוע פיגועים. בין היתר הניחה ביולי 2001 מטען חבלה בסופרמרקט ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים. המטען, שהוסווה בתוך פחיתבירה, התפוצץ מבלי לגרום לנפגעים. תמימי רגזה בשל כישלון ניסיון הפיגוע והודיעה לשותפה דגלס כי מעתה יש "לבדוק את כל המטענים מראש", כדי שהפגיעה בנפש תהיה ודאית. בהמשך תכננה פיגועים נוספים[4]. לאחר מאסרה, סיפרה תמימי כי בחרה במסעדת סבארו כיעד הפיגוע מכיוון שחיפשה "מקום עם אנשים דתיים"[5].
המטען, אשר הוטמן בתוך גיטרה, שקל בין 5 ל-10 קילוגרם והכיל מסמרים, ברגים ואומים רבים (אשר נפוצים לכל עבר בעת הפיצוץ וגורמים לפגיעות בנפש גדולות יותר).
הפיגוע
לוח לזכר נרצחי הפיגוע במסעדת סבארו. בשלט לא מופיע שמה של חנה טובה פיינר-נחנברג (ההרוגה השישה-עשר) ששקעה בתרדמת ונפטרה מפצעיה כ-22 שנה לאחר הפיגוע
מסעדת סבארו נמצאה ברחוב קינג ג'ורג' פינת רחוב יפו (צומת האיקסים) בלב המרכז המסחרי בירושלים. המחבל נכנס למסעדה דקות לפני השעה שתיים בצהריים, כשהוא מנצל את שעת העומס כשהיא צפופה בלקוחות, והרחוב מלא בהולכי רגל. על פי עד ראייה, המחבל נכנס לבוש בחולצה לבנה, הביט בתפריט ושאל את המוכר כמה זמן ייקח לו להכין ספגטי. בזמן שהמוכר ענה לו, הכניס ידו לתיק והפעיל את הפצצה[6].
תוצאות הפיגוע
תוצאות הפיגוע היו קשות, 16 נרצחו (8 מתוכם ילדים) וכ־140 נפצעו. בפיצוץ, המבנה בירושלים בו שכנה מסעדת סבארו נהרס כליל, חלונות הראווה הגדולים הועפו, חלקם בשלמותם, לעבר הכביש וציוד רב הועף מהמסעדה אל הרחוב. כתוצאה מהפיצוץ נפלה גם התקרת רביץ על הנפגעים. כוחות גדולים של משטרה, הצלה ישראל, זק"א ומגן דוד אדום הגיעו למקום תוך רגעים ספורים ופינו הנפגעים לארבעת בתי החולים בירושלים: הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, ביקור חולים ושערי צדק.
בין הרוגי הפיגוע היו חמישה בני משפחה אחת, משפחת סחיווסחורדר (אבי המשפחה מרדכי, רעייתו, ושלושה מילדיהם. שני ילדים נוספים מהמשפחה נפצעו קשה)[7][8].
חנה טובה פיינר-נחנברג נפצעה באורח קשה בפיגוע ושקעה בתרדמת. פטירתה נקבעה בבית החולים איכילוב ב-31 במאי 2023, קרוב ל-22 שנה לאחר הפיגוע[9].
התגובות לפיגוע
תגובת ישראל
בתגובה לפיגוע, משטרת ירושלים סגרה את האוריינט האוס יום למחרת הפיגוע, וכן תשעה מבנים פלסטיניים אחרים. כמו כן צה"ל השתלט על מפקדות פוליטיות וצבאיות פלסטיניות שבאבו דיס כבר מוקדם בבוקר שישי שלמחרת[10].
תגובות הפלסטינים
יאסר ערפאת גינה את הפיגוע, אך למרות הגינוי פרצו חגיגות ברצועת עזה שכללו חלוקת ממתקים והאדרת המחבלים. על פי מערכת הביטחון הישראלית, לרשות הפלסטינית אחריות ישירה לפיגוע. ערפאת גם החליט שלא לבצע מעצרים, אף לאחר שהועברו שמות של מתכנני הפיגועים מהחמאס לידי הרשות[1]. במהלך השנים שלאחר הפיגוע, התקשורת הפלסטינית חילקה כבוד ושבחים למבצעי הפיגוע, דגלס ותמימי[11]. החמאס הילל את הפיגוע והצהיר כי "הפעולה בסבארו פתחה דף חדש בספרי הגבורה"[2]. משפחת המחבל המתאבד גם הביעה "שמחה וגאווה" לפיגוע הבן[12].
ב-23 בספטמבר 2001, לציון שנה לאינתיפאדה השנייה, סטודנטים באוניברסיטת א-נג'אח בשכם פתחו תערוכה חגיגית, שכללה שיחזור של הזוועה בפיגוע ההתאבדות שבמסעדת סבארו. בכניסה לחדר התערוכה, דגל ישראל ודגל ארצות הברית שימשו כמחצלת, ושלט של סבארו התנוסס למעלה. בתוך החדר התערוכה כללה פיזור משולשי פיצה וחלקי גופות הנרצחים ברחבי החדר[10][13].
הטרוריסטים שעמדו מאחורי הפיגוע קיבלו עד ליולי 2019, 910,823 דולר מהרשות הפלסטינית, כך על פי דיווח של מבט לתקשורת הפלסטינית[14].
מוחמד דגלס ואיל מוחמד – מחבל מהכפר בורקא. נעצר ב-4 בספטמבר 2001 על השתתפותו בתכנון ובביצוע הפיגוע. במשפטו טען כי הוא מצטער שלא הצליח לרצוח מספר גדול יותר של יהודים. הורשע בגרימת מוות בכוונה, קשר לגרימת מוות, ועוד. נגזרו עליו 15 מאסרי עולם. ב-18 באוקטובר 2011 שוחרר במסגרת השלב הראשון של עסקת שליט[2].
אחלם תמימי עארף אחמד – נעצרה ב-14 בספטמבר 2001 על השתתפותה בתכנון ובביצוע. באוקטובר 2003 נגזרו 16 מאסרי עולם על תמימי[4]. תמימי הפכה לגיבורת הסרט הישראלי "הביטחוניים" שצולם בבתי הכלא בו מוחזקים הרוצחים של פת"ח וחמאס. לעיתון הניו יורק טיימס אמרה הרוצחת: "איני מצטערת על מה שעשיתי. אנחנו נשתחרר מן הכיבוש ואחר כך אשתחרר מן הכלא"[17]. ב-18 באוקטובר 2011 שוחררה תמימי לירדן במסגרת השלב הראשון של עסקת שליט. אחלם תמימי זכתה לכבוד והערצה בחברה הפלסטינית, וניתנה לה משרת הנחיית תוכנית טלוויזיה המשבחת את המחבלים וקוראת לביצוע פיגועים וחטיפות[18]. נמצאת ברשימת הטרוריסטים המבוקשים ביותר על ידי ה-FBI החל מ-14 במרץ 2017[19][20].
חוסאם בדראן עטאף עלי – נעצר ב-18 באפריל 2002 על מעורבות בפיגוע בדולפינריום, בפיגוע במסעדת סבארו, בפיגוע במלון פארק, בפיגוע במסעדת מצה ועוד. הוא לא הורשע בעבירות אלה, אלא בעבירות קלות יותר, כחברות בארגון בלתי חוקי, ונדון ל-17 שנות מאסר. ב-18 באוקטובר 2011 שוחרר בדראן במסגרת השלב הראשון של עסקת שליט.
