על פי נתוני הדוחות הכספיים לסוף שנת 2023[1] סך ההתחייבות האקטוארית של קרנות הביטוח הלאומי עומדת על 1,004 מיליארד שקלים, והיא מגלמת גרעון מצטבר של כ-714 מיליארד שקלים. הגירעון השנתי השוטף (סך הקיצבאות המשולמות לעומת סך הגבייה) עומד על כ-30 מיליארד שקלים. על פי חוות דעת אקטוארית לסוף שנת 2022 קרן הביטוח הלאומי (המורכבת משתי סדרות של איגרות חוב מיוחדות המונפקות עבורו) צפויה להתרוקן בשנת 2036, וללא מימון נוסף המוסד לא יהיה מסוגל לשלם את התחייבויותיו על פי החוק[2].
היסטוריה
הסמל הקודם של המוסד. עוצב על ידי דן ריזינגר בשנת 1968סמליל המוסד לביטוח לאומי עד מרץ 2021
המוסד לביטוח לאומי הוקם ב-1 באפריל1954. בשנות קיומו הראשונות של המוסד לביטוח לאומי, תחומי פעילותו היו מצומצמים ורוב האחריות הוטלה על משרד הסעד.
הפעילות העיקרית של המוסד לביטוח לאומי בעת הקמתו הייתה בענף ביטוח זקנה ושאירים. החוק קבע כי יגבה 1% ממשכורת העובד ו-1.5% מהמעבידים לצורך מימון קצבאות הזקנה והשאירים, על אף שהיה ברור ששיעורים אלו לא יכלו לכסות את ההוצאות הנדרשות[3]. שני הענפים האחרים של אותה תקופה, ביטוח אמהות וביטוח תאונות עבודה התנהלו באופן מאוזן[4]. בתחילת 1960 הועלה שיעור דמי הביטוח הלאומי ל-3.7%[5].
במהלך שנות השישים, התרחבו תחומי האחריות של המוסד לביטוח לאומי, ומימוש רוב הזכויות הסוציאליות החלו מתבצעות דרכו. לשינוי זה הייתה השפעה עמוקה על אופייה של מדינת הרווחה בישראל – הביטוח הלאומי, בניגוד למשרד הסעד, מקדם תפיסה של זכויות חברתיות אוניברסליות, וזאת בניגוד לסעד הניתן לחלשים ביותר בלבד.
בשנות ה-80 חלו שני שינויים משמעותיים באופי פעילותו של המוסד. ראשית, החל מעליית הליכוד לשלטון בשנת 1977, וביתר שאת החל מתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, החלה מדינת הרווחה הישראלית להצטמצם וכתוצאה מכך חלה ירידה בהיקף הקצבאות שמשלם המוסד ובגובה קצבאות אלו. שינוי זה נמשך עד ימינו, פרט לתקופה קצרה של הרחבה בימי ממשלת רבין השנייה.[דרוש מקור]
השינוי השני חל בשנת 1986. בשנה זו החליטה הממשלה על שיפוי מעסיקים – המדינה משלמת למוסד לביטוח לאומי חלק מהתשלום אותו שילמו המעסיקים בעבר לצורך ביטוח עובדיהם.
באפריל 2021 שינה המוסד את שמו בפרסומיו לשם "הביטוח הלאומי", ללא שינוי בשם שנקבע לו בחוק הביטוח הלאומי.
הביטוח הלאומי הוא גוף סטטוטורי (גוף הפועל מכוח חוק) אשר פועל לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. המוסד פועל, כמשתמע משמו, כמוסד ביטוחי – תשלום שוטף בעת שגרה מבטיח קבלת ההחזרים במקרה הצורך. אך בשונה מביטוח פרטי, הפרמיה בביטוח הלאומי אינה נקבעת לפי רמות הסיכון של המבוטח אלא על פי יכולת התשלום שלו (על פי הכנסתו וכן לפי גילו). כך נוצרת מערכת פרוגרסיבית – בעלי הכנסות גבוהות משלמים תשלומים גבוהים, וחסרי האמצעים משלמים סכומים נמוכים, והם הנהנים העיקריים מתשלומי המוסד. על כן, מבחינתם של בעלי הכנסות גבוהות יש בתשלום דמי הביטוח הלאומי מרכיב של מיסוי. הדגשת אופיים המיסויי של דמי הביטוח הלאומי נעשתה בהוראת שעה שתוקפה מאוגוסט 2009, שהכפילה את התקרה לדמי ביטוח לאומי, ללא שינוי בתקרה לגמלאות הביטוח הלאומי[10].
פרט לקצבאות הביטוחיות שמחלק המוסד לביטוח לאומי, באחריותו גם קצבאות שאינן ביטוחיות, והכספים עבורן מגיעים ישירות מאוצר המדינה. תשלומים אלו ניתנים במקרים בהם המדינה בחרה לתגמל אוכלוסיות מסוימות אף על פי שלא צברו זכויות ביטוחיות, והביטוח הלאומי אינו אלא צינור להעברת כסף זה. דוגמה להעברה מסוג זה היא קצבאות זקנה לעולים – מי שעלה לישראל בגיל מבוגר ולא הספיק לצבור זכויות ביטוחיות לקבלת קצבת זקנה מקבל קצבה זו בדרך של קצבה לא-ביטוחית.
הבדל בין הביטוח הלאומי לבין ביטוח פרטי הוא היותו של הביטוח הלאומי ביטוח חובה – כל תושב ישראל, למעט הפטורים לפי חוק, חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. התשלום מתחלק בין העובד עצמו לבין מעסיקו (כפי שצוין לעיל, הממשלה משתתפת בחלק מתשלומי המעסיקים). גם אנשים שאינם עובדים חייבים בדמי ביטוח לאומי. במובן זה, תשלומי הביטוח הלאומי מהווים מס גולגולת. כך יוצא למשל, שאדם שמבוטח במוסד לביטוח לאומי כבלתי מועסק חייב בתשלום הגבוה יותר מאדם שמבוטח כשכיר, שעבד בחודש כלשהו רק יום אחד.
נכון לשנת 2017, מדי שנה נגבה ביטוח בסכום של כ-42 מיליארד שקל[11]. נכון לשנת 2015, שילמו דמי ביטוח מינימליים 345 אלף איש. עקרות בית, אסירים, בחורי ישיבה ומי שאינם עובדים ואין להם הכנסות משלמים דמי ביטוח מופחתים[11]. עבור חברי קיבוצים ומושבים שיתופיים משולם הביטוח הלאומי דרך האגודה השיתופית.
למוסד לביטוח לאומי מנגנון גבייה עצמאי שמיועד לשמר את עצמאות המוסד ואי תלותו בממשלה. גופים שונים הציעו לאחד את אגף הגבייה של המוסד לביטוח לאומי עם רשות המיסים, על מנת לחסוך משאבים וכוח אדם, אך ההצעה לא מומשה[12][13].
סוגי גמלאות
ניתן לחלק את הגמלאות שמעניק המוסד לביטוח לאומי בחלוקה גסה לחמישה סוגי גמלאות:
גמלאות ארוכות מועד - גמלאות הניתנות למי שמסיבה זו או אחרת איבד באופן קבוע את יכולתו להתפרנס באופן עצמאי, בהן ניתן למצוא קצבת נכות, קצבת אזרח ותיק וקצבת שאירים. במסגרת זאת אף מפעיל המוסד תוכניות לשיקום וקימום לנכים, לאלמנות ולקשישים סיעודיים.
גמלאות מחליפות שכר - ניתנות למי שאינו יכול לעבוד באופן זמני. בסוג זה כלולים דמי אבטלה, דמי לידה, בעקבות פגיעה בעבודה ועוד.
קבלת מרבית הגמלאות של המוסד לביטוח לאומי מצריכה הגשת תביעה לגמלה למוסד לביטוח לאומי. בחלק מהמקרים, למשל ביחס לקצבת זקנה, המוסד מודיע לתושב שהגיע לגיל המתאים שעליו להגיש תביעה לקצבת זקנה.
סעיף 296 לחוק הביטוח לאומי קובע כי "כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חדשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה", ומי שאיחר בהגשת תביעה לגמלאות, זכאי לקבל גמלאות רטרואקטיבית רק עבור השנה שקדמה להגשת התביעה (לתביעות שהוגשו עד 30 ביוני 2003 התשלום הרטרואקטיבי הוא עד ארבע שנים קודם להגשת התביעה. קיצור תקופת הרטרואקטיביות נעשה בחוק ההסדרים לשנת 2003[14].
המוסד לביטוח לאומי מפעיל מערך חקירות הפועל בפריסה ארצית על-מנת לבדוק את אמיתות התביעות המוגשות לו[15].
במקרה של מחלוקת בין תובע גמלה ובין המוסד, ניתן להביא מחלוקת זו להכרעתו של בית הדין לעבודה. חלק ניכר מכלל הדיונים בבתי הדין לעבודה מוקדש לנושא זה.
היוון קצבאות/גמלאות והלוואות
בענפי ביטוח מסוימים מאפשר המוסד לביטוח לאומי למבוטחים היוון (תשלום במזומן במקום סכום תשלומי קצבאות חודשיות בעתיד) של הקצבאות/הגמלאות החודשיות העתידיות הצפויות להם, או לקבל הלוואות בתנאים נוחים, כל זאת בהתאם לבדיקה ותוכנית כלכלית על ידי כלכלן המוסד הבודק את כדאיות מתן היוון הקצבה או ההלוואה[16]. תשלום היוון קצבה ו/או מתן הלוואות למבוטחים נתון לשיקול דעת ואישור הגורמים המוסמכים במוסד (ועדות שיקום וכיוצא בזה). הוון קצבה מאפשר למבוטחים לקבל במזומן ובאופן חד פעמי סכום כספי המהווה חלק עד מלוא סכום קצבאותיהם החודשיות העתידיות, ולהשקיע סכום זה על מנת לשפר במידה משמעותית את מצבם הכלכלי בהווה ובעתיד. בהתאם לסעיף 113 לחוק, המוסד רשאי לאשר תביעה כזו, אם הוכיח המבוטח שיש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסות כאמור, אחרת לא יקבל היוון וימשיך לקבל סכום זה בקצבה חודשית בתקופה ארוכת שנים (עד תום תקופת הזכאות לקבלת הקצבה).
היוון קצבאות או מתן הלוואות ניתן למבוטחים גם למטרות הבראה כלכלית (לדוגמה: יציאה ממצב של פשיטת רגל), הקלה בנטל חובות מעיקים, פיתוח כלכלי כגון הקמת עסקים או השקעה בפיתוח והרחבה של חברות ועסקים קיימים בבעלות המבוטחים, וכן לצורכי רכישת עסקים קיימים או השקעה בשותפויות בחברות / עסקים קיימים שאינם בבעלות המבוטחים. במקרים מסוימים, סיוע כאמור במתן סכומי היוון קצבאות/תגמולים ו/או בהלוואות ניתן יחד עם סיוע מקצועי בליווי וייעוץ כלכלי ו/או עסקי על ידי כלכלן הביטוח הלאומי.
ביקורת וחשש לקריסת הביטוח הלאומי
דוחות מבקר המדינה לשנים 2006–2009 מציגים אי סדרים חמורים בעבודת הביטוח הלאומי בשלושה תחומים: גביה, התשלום לזכאים (הן תת-תשלום והן חוסר טיפול בתשלום יתר) ואספקת מידע על עברייני ממון למשטרת ישראל[17]. תלונות מצד אזרחים עוסקות גם בסחבת[18][19][20][21]. הביטוח הלאומי מצידו הגיש הצעות רבות לרפורמה, אך הן לא נדונו[22].
לפי הדו"חות אקטואריים של הביטוח הלאומי מאמצע העשור השני במאה ה-21 ואילך, מסתמן כי בשנת 2045 יאזל לחלוטין הכסף בקופת הביטוח הלאומי. התחזית מבוססת על צפי לזינוק בהוצאות הביטוח הלאומי, כתוצאה מהעלייה בתוחלת החיים לצד חקיקה שהרחיבה משמעותית את תשלומי הביטוח הלאומי[23].
בדו"ח שהציג המוסד במרץ 2024 נקבע שהגידול בתשלומי ביטוח סיעוד בעקבות הרפורמה בסיעוד ב-2018 מקרב את חדלות הפירעון של המוסד ב-6.3 שנים והרפורמה בקצבאות הנכות באותה שנה מקרב את חדלות הפירעון ב-2.7 שנים, כך שהמוסד צפוי להגיע לחדלות פירעון כבר ב-2036.[24]
עובדים
בשנת 1954 היו לביטוח הלאומי 389 עובדים. בשנת 1960 עלה מספר העובדים לכ-600[25]. בשנת 2015 היו למוסד לביטוח לאומי כ-1,500 עובדי מטה ועוד כ-2,750 עובדים בסניפים[26].
בשנת 2019 הועסקו במוסד לביטוח לאומי 4,403 עובדים מתוכם 1,317 במשרד הראשי ו-3,086 בסניפים[27].
על פי נתוני ביטוח לאומי שולמו ב-2022 לאזרחי המדינה קיצבאות בסך כולל של 115 מיליארד שקל.[31] התפלגות הקצבאות הגבוהות ביותר היו באופן הבא:
קצבת אזרח ותיק, ליותר ממיליון אזרחים, כ-36 מיליארד ש"ח.
קצבת נכות כללית ושירותים מיוחדים, לכ-470 אלף אזרחים, כ-23 מיליארד ש"ח.
קצבת סיעוד, לכ-300 אלף אזרחים ותיקים סיעודיים, כ-14 מיליארד ש"ח.
קצבת ילדים, ליותר מ-3 מיליון ילדים, כ-8.6 מיליארד ש"ח.
קצבת דמי אבטלה, לכ-60 אלף אזרחים, כ-3 מיליארד ש"ח.
קצבת נפגעי עבודה, לכ-140 אלף אזרחים, כ-7.1 מיליארד ש"ח.
בול יובל למוסד לביטוח לאומי
במלאת 50 שנה למוסד לביטוח לאומי הונצח האירוע בבול מזכרת מיוחד ; ב- 6 ביולי2004, הנפיק דאר ישראל את בול יובל זה שעליו ציור של סמל היובל. האמן שרון מורו עיצב את הבול. מכירת הבול נמשכה כחצי שנה.[32]
.jpg)
