גיורא לוטן (22 במרץ 1902 – 1 בינואר 1974) היה משפטן, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי וממייסדי השירותים הסוציאליים בישראל.
חייו
לוטן נולד בברלין בירת הקיסרות הגרמנית בשם גאורג לובינסקי (Georg Lubinsky), בן לאליעזר ולאולריקה. למד משפטים באוניברסיטת ברלין ובאוניברסיטת פרנקפורט, ובשנת 1927 קיבל תואר דוקטור למשפטים. התמחה בברלין כעורך דין, וכיהן כשופט נוער ועבודה.
בשנים 1939-1948 ניהל את המחלקה הסוציאלית שנוסדה על ידי הנרייטה סאלד. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, ואחריה במלחמת העצמאות, ניהל את האגף למשפחת החייל והנוטר, אשר מלאה את התפקידים המוטלים במדינה ריבונית, על אגף השיקום במשרד הביטחון. אחר-כך היה מנהל במחלקה לביטוח עממי במשרד העבודה. הוא ניהל את קרן ההשוואה למשרתי המילואים. אשתו, הילדא לוטן, הייתה עובדת סוציאלית ופעלה רבות גם כן לפיתוח שירותי הרווחה בישראל.
כחבר מפא"י היה לוטן פעיל בחוגי המפלגה לענייני עולי מרכז אירופה, ונכנס לפעילות במועצה הארצית לעבודה סוציאלית ובפעילות למען מעפילים, חיילים ומשפחות חיילים. בשנת 1944 נבחר לאספת הנבחרים הרביעית, והיה חבר הוועד הלאומי.
לאחר קום המדינה שימש מנהל המחלקה לביטוח מפני זקנה במשרד העבודה, ומתוקף תפקידו ישב בוועדה הבין-משרדית לתכנון ביטוח סוציאלי ונשלח כנציג ישראל לוועדה הסוציאלית של האו"ם. במסגרת המשרד הופקד על ניהול קרן ההשוואה לתשלום תגמולים למשרתים במילואים.
עם הקמת המוסד לביטוח לאומי מונה למנכ"ל המוסד ובין השנים 1954–1969 עמד בראשו. בשנים אלו שימש לתקופות קצרות גם מנכ"ל משרדי הסעד והעבודה.
על שמו נקרא רחוב בירושלים, וכן המרכז לתיעוד ע"ש ד"ר גיורא לוטן של המוסד לביטוח לאומי.
שנים רבות פעלה על שמו קרן לתעסוקת פנסיונרים.
חיים אישיים
נשא לאישה את הילדא (1902–1983), שעבדה בטיפול בילדים במוסדות ילדים. לשניים נולדו שני בנים. בשנת 1938 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בנו יהויקים הוא כלכלן העוסק בהדרכה חקלאית ובניהול פרויקטים, לשעבר מנכ"ל קרן יק"א בישראל. גיורא לוטן הלך לעולמו בשנת 1974 בירושלים.
כתביו
- הספר הלבן הבריטי והתוכניות הישראליות לפנסיות יחסיות, ירושלים: חמו"ל, תשכ"ט.
- עשר שנות ביטוח לאומי: רעיון והגשמתו (נספח: עשר שנות פסיקה), ירושלים : המחלקה ליחסי ציבור של המוסד לביטוח לאומי, תשכ"ה-1964.
- בדרך למדינת הרוחה: מדיניות סוציאלית בישראל בשנות ה-70, תל אביב: עם עובד, תשל"ג.
קישורים חיצוניים