אסתר דומיניסיני

אסתר דומיניסיני
דומיניסיני, מאי 2009
דומיניסיני, מאי 2009
לידה 1950 (בת 74 בערך)
פולין
תאריך עלייה 1957
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות משטרת ישראל
תקופת הפעילות 1973–2003 (כ־30 שנה)
דרגה ניצב
תפקידים בשירות
ראש מדור רווחה וגמלאות, ראש מחלקת פרט, סגן ולאחר מכן ראש אגף משאבי אנוש, ראש אגף קהילה ומשמר אזרחי
תפקידים אזרחיים
מנכ"לית שירות התעסוקה, מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, יו"ר מועצת המנהלים של המרכז הרפואי הדסה, מנכ"לית רשות בתי החולים הממשלתיים, דח"צ בחברות הראל השקעות, EMI, ישראמקו נגב 2 ובנק לאומי לישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אסתר דוֹמיניסיני (נולדה ב-1950) היא מנהלת ישראלית אשר כיהנה בתפקידים בולטים במגזר הציבורי והעסקי. הייתה מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי (2008-2012). קודם לכן כיהנה כמנכ"לית שירות התעסוקה (2003-2007), ראש אגף משאבי אנוש (1996-2001) וראש אגף קהילה ומשמר אזרחי (2001-2003) במשטרת ישראל בדרגת ניצב, ויו"ר מועצת המנהלים של המרכז הרפואי הדסה (2011-2013). ב-2014 מונתה למנכ"לית הראשונה של רשות בתי החולים הממשלתיים, תפקיד ממנו התפטרה במאי 2015 עם מינויו של יעקב ליצמן לתפקיד סגן שר הבריאות והחלטתו לבטל את החלטת קודמתו, השרה יעל גרמן, על הקמת רשות בתי חולים עצמאית.[1] בהמשך כיהנה ומכהנת במועצות מנהלים של חברות מובילות במשק.

ביוגרפיה

דומיניסיני נולדה בפולין ועלתה לישראל בעליית גומולקה בגיל 7 עם הוריה ושני אחיה. למדה בתיכון עירוני ה' בתל אביב. ב-1968 התגייסה לצה"ל ושירתה במדור תשלומים. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון בחינוך ופסיכולוגיה ובאוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון נוסף בסוציולוגיה ועבודה סוציאלית. לאחר מכן המשיכה ללימודי תואר שני בקרימינולוגיה ומשפט פלילי באוניברסיטת תל אביב.[2]

היא נשואה לאדריכל מאוריציו דומיניסיני, ולזוג בן אחד.

שירות במשטרת ישראל

ב-1973 התגייסה למשטרת ישראל כקצינה ובתפקידה הראשון שירתה כחוקרת נוער. לאחר שנתיים מונתה לראש יחידת עבריינות נוער במחוז תל אביב.

בהמשך שירותה במשטרה מילאה שורה של תפקידים בכירים, בהם ראש מדור רווחה וגמלאות, ראש מחלקת פרט וסגן ראש אגף משאבי אנוש. דומיניסיני הייתה האישה השנייה במשטרת ישראל שנשאה בדרגת ניצב (קדמה לה ניצב חנה הירש, היועצת המשפטית של משטרת ישראל), אך הראשונה שכיהנה בתפקיד בתקן ניצב (להירש הוענקה דרגה אישית), כששירתה כראש אגף משאבי אנוש בשנים 1996–2000. היא יזמה תיקונים בפקודת המשטרה אשר הכפילו את תקופת הניסיון למתגייסים למשטרה משנה אחת לשנתיים וכן הגבילו את תקופת חידוש השירות לאנשי משטרה[3], הובילה שני פרויקטים לבניית דיור לשוטרים בערים יבנה ומודיעין וחתמה על שורת הסכמים בולטים בתחומי הבריאות והרווחה לציבור השוטרים והגמלאים. ב-2001 מונתה לראש אגף קהילה ומשמר אזרחי. בתפקידה הטמיעה את השיטור הקהילתי והייתה שותפה להקמתם של מרכזי שיטור קהילתי רבים. תקופת כהונתה הייתה בימי האינתיפאדה השנייה וההתנדבות למשמר האזרחי הגיעה לשיאה. האגף בראשותה ארגן הורים שהתנדבו לאבטח בתי ספר.[4]

שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי

מאוקטובר 2003, לאחר פרישתה מהמשטרה, שימשה כמנכ"לית שירות התעסוקה[5] ועמדה בראש השירות עד ל-29 בנובמבר 2007.[6] בעת כהונתה בראש שירות התעסוקה יזמה שינויים משמעותיים במבנה הארגוני של השירות: בין היתר צומצם מספר המחוזות מ-16 ל-5, ולחלק מן הלשכות הוכנסו מכונות לזיהוי ביומטרי של דורשי העבודה, דבר שייתר את התייצבותם בפני פקידי הלשכה. מהלכי ייעול שיטות העבודה בשירות התעסוקה הביאו לפיטוריהם של כ-180 עובדים מן השירות.[7] בעת פרישתה משירות התעסוקה היה מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות הנמוך ביותר זה חמש שנים.[8]

ב־1 בינואר 2008 מונתה על ידי שר הרווחה יצחק הרצוג למנכ"לית המוסד לביטוח לאומי,[9] והיא נכנסה לתפקידה ב־1 בפברואר 2008. במספר ראיונות והתבטאויות שלה שנחשפו בתקשורת, ביטאה את סלידתה ממערך הקצבאות הנרחב. לטענתה, יש לעודד אנשים לצאת לעבוד במקום לקבל קצבאות.[10] כמו כן התבטאה נגד איכות השירות שנותן המוסד לביטוח הלאומי, ופעלה לייעול השירות הניתן לאזרח ולשיפור אכיפת ואיתור הונאות.[11] ב-2009 מונתה לחברה ב"וועדת גורן" לבחינת הזכאות לסיוע מאגף השיקום ובוועדה לייעול עשיית עסקים בישראל. באוגוסט 2011 מונתה לחברה בוועדת טרכטנברג שקמה בעקבות מחאת האוהלים, במטרה לבחון ולהציע פתרונות למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל. עוד ב-2011 מונתה לחברה בוועדה לבחינת גיל הפרישה לנשים. התניעה והובילה מספר פרויקטים אסטרטגיים ובכלל זה פרויקט "תבל" להחלפת מערכות מחשוב הליבה של הארגון, בחינה ראשונה של האיתנות הפיננסית של המוסד בראיה אקטוארית (עמדה בראש הוועדה לאיתנות פיננסית של המוסד לביטוח לאומי), שידוד מערך הוועדות הרפואיות ובמרכזו עדכון ראשון זה עשרות שנים של ספר המבחנים הרפואיים (לנכות כללית ולנפגעי עבודה, "ספר הליקויים") והקמת המרכזי הראשון של "יד מכוונת" בחיפה שסיפק שירותי ייעוץ והכנה לוועדות הרפואיות בחינם. נבחרה על ידי עיתון "דה-מרקר" כאחת מ-100 המשפיעים לשנת 2011. סיימה את תפקידה בביטוח הלאומי באפריל 2012.

רשות בתי החולים הממשלתיים

בשנת 2014 מונתה על ידי השרה יעל גרמן להקים ולעמוד בראש רשות בתי החולים הממשלתיים שהוקמה מכוח החלטת ממשלה ובעקבות מסקנות ועדת גרמן בניסיון להפריד בין שני הכובעים של משרד הבריאות כרגולטור ובעלים של בתי-החולים. פעילותה כמנכ"לית התמקדה בהקמת הרשות ובקביעת הכללים לפעילותה. בהתאם להחלטת הממשלה, אמורה הייתה הרשות לרכז את מלוא התפקידים והסמכויות הנוגעים לניהול ולפיקוח על התנהלות בתי-החולים הממשלתיים ותאגידי הבריאות שלהם. בעקבות החלטת סגן שר הבריאות ליצמן ב-2015 שלא לבצע את החלטת הממשלה שהתקבלה בימי קודמתו גרמן על הקמת רשות עצמאית החליטה לסיים את תפקידה.

תפקידים נוספים במגזר הציבורי

דומיניסיני הייתה חברת הוועדה המייעצת למועצה הלאומית לכלכלה. במאי 2014 מונתה לחברת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ("ועדת לוקר"), שהגישה המלצותיה ביולי 2015. ב-2010 וב-2015 הייתה חברה בוועדות האיתור למינוי המפקח על הבנקים בבנק ישראל. בשנת 2015 מונתה לנציגת ציבור (מעסיקים) בבית-הדין הארצי לעבודה בירושלים, תפקיד בו כיהנה עד לשנת 2019.

החל משנת 2012 מכהנת כיו"ר ועדת הביקורת של מפעל הפיס.

תפקידים במגזר העסקי

בשנת 2009 מונתה דומיניסיני לחברה במועצת המנהלים של המרכז הרפואי הדסה,[12] ובסוף 2011 מונתה ליו"ר מועצת המנהלים של המרכז הרפואי הדסה.[13] באוקטובר 2013 התפטרה מהתפקיד יחד עם דירקטורים נוספים (התפטרו כל החברים הישראלים בדירקטוריון המורכב מחברים ישראלים ואמריקאיים) על רקע הטענה שלא נתנו להם סמכויות לפקח על ניהול בית החולים ובשל כשלים לטענתם במשטר התאגידי.[14] מסקנות וועדת גבאי לבחינת משבר הדסה והצעדים שננקטו בעקבותיהן תומכים בטענותיהם.

דומיניסיני כיהנה כדירקטורית חיצונית (דח"צ) בשורת חברות בולטות במשק: בחברת הראל השקעות בביטוח ושירותיים פיננסיים בע"מ, בחברת EMI - עזר לביטוח משכנתאות בע"מ (2012-2014) ובישראמקו נגב 2 שותפות מוגבלת (2015-2019) (בה גם הייתה יו"ר ועדת ביקורת). סיימה את תפקידה בהראל וב-EMI כדי למנוע ניגוד עניינים עם מינויה למנכ"לית רשות בתי החולים הממשלתיים.

החל מינואר 2017 מכהנת כדירקטורית בבנק לאומי לישראל.[15]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסתר דומיניסיני בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מיקי פלד, דומיניסיני התפטרה מניהול רשות בתי החולים, באתר כלכליסט, 25 במאי 2015
  2. ^ השר הרצוג החליט למנות את הגב' אסתר דומיניסיני למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים
  3. ^ אסתר דומיניסיני, "חתונה קתולית" האמנם?, חדשות המשטרה, גיליון 179 (הקישור אינו פעיל, 14.11.2019)
  4. ^ תמר טרבלסי חדד, חדש: יחידות "קומנדו הורים" בבתי הספר, באתר ynet, 21 באפריל 2002
  5. ^ מיכל רוה, ‏אסתר דומיניסיני מונתה לתפקיד מנכ"לית שירות התעסוקה, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2003
  6. ^ אסתר דומיניסיני, מנכ"ל שירות התעסוקה, תסיים היום (יום חמישי 29.11.07) את תפקידה, באתר שירות התעסוקה
  7. ^ שי ניב, ‏אסתר דומיניסיני, מנכ"ל שירות התעסוקה לשעבר, תעמוד בראש המוסד לביטוח לאומי, באתר גלובס, 1 בינואר 2008
  8. ^ עידו סולומון, האבטלה ממשיכה לרדת: 6.9% מובטלים באוקטובר לעומת 7.9% בינואר השנה, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2007
  9. ^ רותי סיני, אסתר דומיניסיני תהיה מנכ"ל הביטוח הלאומי, באתר TheMarker‏, 1 בינואר 2008
  10. ^ חגית גניש וינברג, מנכ"לית ביטוח לאומי: ילד מוגבל שמתפקד - לא צריך קצבה, באתר TheMarker‏, 17 בפברואר 2009
  11. ^ מירב ארלוזורוב, מנכ"לית הביטוח הלאומי: אנחנו מטרטרים את הציבור, באתר TheMarker‏, 13 באוגוסט 2009
  12. ^ ח"כ אדטו: בטלו מינוי מנכ"ל הביטוח הלאומי לחברת דירקטוריון הדסה, באתר ynet, 5 במאי 2010
  13. ^ אבי גליק, מינוי חדש: דומיניסיני תכהן כיו"ר 'הדסה', באתר בחדרי חרדים, 14 בנובמבר 2011(הקישור אינו פעיל, 14.11.2019)
  14. ^ שאול אמסטרדמסקי, החברים הישראלים בדירקטוריון הדסה התפטרו, באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2013
  15. ^ הודעה על מינוי אסתי דומיניסיני


מפקדי המשמר האזרחי
מולה כהן • שאול גבעולי • ברוך לוי • עוזי ברגר • זאב רם • שלמה גל • יוסף זכריה • חיים קליין • יעקב רז • אסתר דומיניסיני • דוד קראוזה • משה מזרחי • אהרן פרנקו • עוזי רוזן • יורם הלוי
ראשי אגף משאבי אנוש של משטרת ישראל
משה אידלוביץ (1963–1973) • יורם נשר (1973–1974) • פרד בליימן (1974–1975) • אברהם שבנק (1975–1976) • אביגדור קפלן (1977–1978) • יהודה רוזנפלד (1978–1980) • אלי עשת (1980–1981) • בנימין ברלאי (1985-1981) • יעקב טרנר (1989-1985) • שלמה חרון (1991-1989) • אריה ביבי (1991–1993) • יאיר יצחקי (1996-1993) • אסתר דומיניסיני (2000–1996) • משה קראדי (2002-2001) • אבי טילר (2002–2004) •גבי גל (2004–2007) • עמיחי שי (2007–2011) • ירון בארי (2011–2015) • גילה גזיאל (2015–2019) • עינת גיל-צובארי (2019–2021) • בועז גולדברג (מ-2021)