זאב (זאביק) רם הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל, שכיהן קודם לכן כקצין בכיר בחיל השריון שעוטר בעיטור המופת.
חייו
רם נולד בפולין ועלה לישראל ב-1948. התגייס לצה"ל ב-1957.
רם שירת בחיל השריון כחייל וכקצין. במלחמת ששת הימים, היה מפקד פלוגת טנקים בדרגת סרן וביום 5 ביוני הסתער עם פלוגתו בקרב על אבו עגילה על כוחות אויב. לאחר שהטנק בו לחם עלה על מוקש, נטש אותו ועבר באופן רגלי לטנק אחר. על אומץ לבו והשלמת המשימה כמפקד הכוח הלוחם ניתן לו עיטור המופת.[1] במלחמת יום הכיפורים השתתף בקרבות בסיני. לאחר שאסף יגורי נפל בשבי הצבא המצרי ב 8 באוקטובר, ומחליפו שמואל (מולה) הרמתי נהרג ב-11 באוקטובר, פיקד על גדוד 113 עד תום הלחימה. הגדוד ספג אבדות רבות במלחמה ומרבית כליו יצאו מכלל שימוש.
בתקופת שירותו הצבאי, שירת רם גם בבית הספר לשריון, בבסיס האימונים המרכזי של יחידות השדה צאלים והיה מפקד חטיבת טנקים.
בשנת 1976 פרש מצה"ל וסיים את שירותו בדרגת אלוף-משנה. באותה שנה הצטרף למשטרה כמפקד המשמר האזרחי במרחב הנגב. לאחר מכן שימש סגן ראש אגף מבצעים ופיקד משנת 1981 על בית הספר הארצי לשוטרים.[2]. בשנת 1986 נמנה עם מייסדי בית מורשת משטרת ישראל.
בפברואר 1990 קודם לדרגת ניצב ומונה למפקד המשמר האזרחי, בראשו עמד כשנה.
בסוף 1990 מונה כנציג משטרת ישראל בגרמניה.
לאחר פרישתו לגמלאות התמנה כמנהל בית מורשת משטרת ישראל.
הערות שוליים
