ביטחון סוציאלי הוא הידיעה של הפרט שיוכל להתקיים בכבוד גם אם יאבד את היכולת לפרנס את עצמו ואת משפחתו. ביטחון סוציאלי הוא מרכיב מרכזי של מדינת רווחה. מרכיבי הביטחון הסוציאלי ורמתם משתנים ממדינה למדינה, ואף באותה מדינה במהלך השנים. חלק מהם הם בגדר חובה החלה על כל תושבי המדינה וחלק אחר נובע מהסכמים בין ארגוני עובדים לארגוני מעסיקים, ומיוזמה אישית של הפרט.
הזכות לביטחון סוציאלי נכללת בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם: "כל אדם, כחבר החברה, זכאי לביטחון סוציאלי וזכאי לתבוע שהזכויות הכלליות הסוציאליות והתרבותיות, שהן חיוניות לכבודו כאדם ולהתפתחות החופשית של אישיותו, יובטחו במאמץ לאומי ובשיתוף פעולה בינלאומי בהתאם לארגונה ולאוצרותיה של המדינה."[1]
להבטחת ביטחון סוציאלי משמשים אמצעים אחדים:
בחלק מהמקרים גמלאות הביטחון הסוציאלי הן בהתאם להכנסה המבוטחת, ובמקרים אחרים הגמלאות הן בסכום אחיד, או בסכום הנגזר מצורכי המבוטח.
גופי הביטחון הסוציאלי בישראל
בישראל פועלים גופים אחדים, ציבוריים ופרטיים, להבטחת ביטחון סוציאלי:
- המוסד לביטוח לאומי: זהו הגוף הממלכתי העיקרי להבטחת ביטחון סוציאלי, בקשת רחבה של ענפים, לתושבי המדינה ובמידה מצומצמת גם לעובדים זרים בישראל, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה. כמו כן עוסק המוסד בישום חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ובגביית דמי ביטוח בריאות ובחלוקתם לקופות החולים.
- קופות החולים, המספקות שירותי בריאות לתושבי המדינה.
- גופי הביטוח הפנסיוני (קרן פנסיה, פנסיה תקציבית, ביטוח מנהלים ועוד) משלימים את המוסד לביטוח לאומי בהבטחת פרנסה לעת נכות, זקנה או מוות של המפרנס.
- משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אחראי למתן שירותי רווחה. התחומים שבהם עוסק משרד הרווחה כוללים בין היתר ילדים ונוער במצבי סיכון, אלימות במשפחה, נכויות ופיגור שכלי, נפגעי סמים ואלכוהול, זקנים במצבי מצוקה ועוד. שירותי המשרד ניתנים בשני אופנים:
- בביטחון הסוציאלי של המשרתים בצה"ל (שירות סדיר ובשירות מילואים עוסקים חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), שמבטיח תגמולים למשפחתו של חייל שנפטר, וחוק הנכים (תגמולים ושיקום), שמבטיח תגמולים למי שהפך לנכה בעת שירותו ועקב שירות זה. במימוש חוקים אלה עוסק אגף השיקום של משרד הביטחון.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
