כבר יצחק כהן, בוגר המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה ומאנשי ההסתדרות המצומצמת, בוויכוח עם אליהו גולומב[3] ראה את התחייה הלאומית בארץ ישראל מובלת על ידי הטיפוס העברי החדש בן האינטליגנציה שייווצר בארץ ישראל ויהיה שונה מטיפוס היהודי הגולה החולה. רעיונות דומים הועלו על ידי בודדים במהלך השנים.
בשנות ה-30 של המאה ה-20, פרסם עדיה חורון בפריז, מאמרים רבים אשר יצרו תשתית רעיונית לתנועה הכנענית. בשנת 1938 נפגש חורון עם המשורר יונתן רטוש ופגישה זו נחשבת לזו שהניעה את יסודה של התנועה[4]. בשנת 1941 הופיעה התנועה כ"הועד לגיבוש הנוער העברי"[5].
בשנים 1948–1953 ראה אור באופן בלתי סדיר הביטאון "אלף" שביטא את עמדות התנועה. בשנת 1951 בעת הקונגרס הציוני העולמי בירושלים הפיצו אנשי התנועה כרוזים נגד הציונות[6]. בספטמבר 1951 התקיים כנס יסוד של אנשי התנועה[5] ובעקבותיו הוגשה על ידי התנועה בקשה רשמית להתאגד באופן חוקי, אך משרד הפנים עיכב במכוון את מתן האישור הרשמי על ההתאגדות[7]. נציג משרד הפנים הסביר שהאישור מתעכב בגלל "שהמשטרה לא סיימה את החקירה המקובלת במקרים של מתן אישורים לאגודות פוליטיות"[8]. בעיתונים של התקופה העריכו את מספר חברי התנועה בכ-100, אך אנשי התנועה טענו שיש כ-500 חברים[8].
לאחר מעצרו של עמוס קינן ביוני 1952 בחשד שזרק פצצה אל דלת דירתו של השר דוד צבי פנקס, יצאו בעיתונות נגד התנועה הכנענית שקינן היה בין חבריה[9][10]. נטען שראשי התנועה אינם מסתירים את אהדתם למעשה וסופר שאנשי השורה של הכנענים תכננו פעולות נגד חנויות הסקריפ[11] (חנויות שבתקופת המחסור במטבע זר מכרו מוצרי יבוא למי שקיבלו תווי קנייה במטבע זר מתומכיהם בחו"ל). אנשי התנועה הכחישו כל קשר למעשה וטענו שקינן עזב את התנועה במאי 1950. אהרן אמיר ויונתן רטוש אף הגישו תביעת דיבה נגד ישעיהו ברנשטיין מ"הצופה" ועזריאל קרליבך מ"מעריב", בשם תנועת העברים הצעירים, אך התביעות נדחו מסיבות טכניות[12].
בשנות ה-60 של המאה ה-20 השתתפו אנשי התנועה בקבוצת דיונים שנקראה "המועדון למחשבה העברית" והוציאו חוברת מדיוניהם בשם "צבת ראשונה". בין המשתתפים בדיונים היו גם אישים שלא היו מזוהים ככנענים, כמו רוסתם בסתוני, ערבי ישראלי שהיה חבר כנסת מטעם מפ"ם בכנסת השנייה ויהושע פלמון[13][14].
בשנת 1943 פרסם יונתן רטוש, ממייסדי התנועה, את "כתב אל הנוער העברי", המניפסט הראשון של הכנענים. במסה זו קרא לנוער העברי לצאת חוצץ כנגד היהדות, והכריז כי בין הנוער היושב בארץ ובין היהדות אין קשר של ממש. על פי רטוש, יהדות אינה לאום כי אם דת, וכדת היא דת אוניברסלית נעדרת בסיס טריטוריאלי. ניתן להיות יהודי בכל מקום, בדיוק כפי שניתן להיות נוצרי בכל מקום. על מנת שתוקם בישראל אומה, טען, על הנוער להשליך מאחוריו את היהדות, וליצור אומה עברית בעלת זהות משל עצמה המנותקת מהיהדות. הולדתה של אומה זו בסהר הפורה.
הועד לגיבוש הנוער העברי פונה אליך באשר אתה עברי. באשר המולדת העברית היא לך מולדת בפועל ממש וכפשוטה - ולא בחזון, ולא כמשאת-נפש, ולא על דרך הדרש; ולא כפתרון לשאלת היהודים, ולא כפתרון לשאלות עולמיות, ולא כפתרון לתסביכים נפשיים שונים של מוכי-גלויות. באשר השפה העברית היא שפתך בפועל ממש וכפשוטה, שפת-אם ושפת תרבות ושפת-הנפש; השפה האחת והיחידה לרגש ולמחשבה. באשר המציאות שבה התגבש אפייך, שבה עמדת על דעתך, היא המציאות העברית, באשר נוף הנפש שלך הוא נופה של המולדת והעבר שלך הוא עברה של המולדת בלבד. באשר מיטב מאמציהם של הורים, מורים ומנהיגים ואנשי-רוח תלושים לא הועילו לחבב עליך ולקרב אל נפשך את רקע העיירה היהודית ואת ההיסטוריה של הפזורה היהודית, על הפוגרומים והגירושים ומקדשי השם; לא הועילו לעקור מלבך את ההתנכרות הטבעית לכל מבשרי הציונות בני הפזורה, ולכל אבותיה של הספרות היהודית בלשון העברית, ולכל ההוי של הפזורה היהודית, ולכל הפרובלימות של הפזורה היהודית. באשר כל אלה שנכפו עליך בתוקף כל הסמכויות תלויים על שכמך כבגד שאול, בלוי ומטולא ולוחץ.
— כתב אל הנוער העברי
מתוך התנכרות ליהדות, התנכרו הכנענים גם לציונות. לטענתם, על מדינת ישראל להיות מדינה עברית, ולא "פתרון לשאלת היהודים". בישראל שלאחר העליות הראשונות נוצר מצב חדש, וכבר קם בה דור שעברית היא שפת אמו, ובינו לבין היהדות אין כל קשר מחייב. יתרה מכך, הגדרת העם בארץ כ"עם יהודי" היא הגדרה מזיקה, משום שאם ניתן להיות יהודי בכל מקום בעולם, אזי מדינת ישראל היא רק אנקדוטה בהיסטוריה היהודית, ואין לה חשיבות לקיומו של העם. על עם להיות קשור לטריטוריה ולשפה, והיהדות, מעצם טיבה, אינה יכולה לספק קשרים מסוג זה.
הכנענים התנגדו לרישום הלאום בתעודת הזהות ומרשם התושבים כ"יהודי" וביקשו להירשם כ"עברים" או "ישראלים"[15].
דגל תנועת העברים הצעירים
דגל תנועת העברים הצעירים
בשנת 1944 פרסם יונתן רטוש, ממובילי התנועה בשנות הארבעים והחמישים, את "משא הפתיחה: במושב הוועד עם שליחי התאים"[16], חוברת בת חמישים עמודים שמכילה את נאום כינון תנועת העברים הצעירים. בשער הפרסום מודבקת תמונת הדגל המוצע עבור העם העברי. הסמל המוזהב של הדגל, מבוסס על האות העברית הראשונה, האלף, בכתב העברי הקדום, המסמלת את קרני הפר, או שור הבר. הסמל המוזהב מסמל גם את קרני השמש בעת הזריחה מעל ההרים במזרח (בכחול), הצובעות את השמים באדום. סמל זה שימש בהמשך את התנועה, ובעקבותיו גם נקרא עיתון התנועה "אלף". רטוש ייחס חשיבות רבה לדגל זה, שכינה אותו "דגל התכלת והארגמן וקרני הזהב", ובנאום ציין: "הדגל הזה הוא אשר יישאר מחוברתנו זו בכל לב, הוא תמצית תמציתה של חוברתנו זו הראשונה, ומי שיזכור את הדגל הזה לבדו, גם בו עשה הכתב את שליחותו כיום הזה. גם יומו בוא יבוא, ואחרי הדגל הזה ילך, בצלו יחיה ועליו ימות".
הכנענים וההיסטוריה
התנועה קידמה את הרעיון שמדינת ישראל היא ממשיכתה של כנען העתיקה (ולדעת הוגים מסוימים של הסהר הפורה או המרחב השמי כולו), שבה חיו עמים קדומים בעלי תרבות מפוארת ומשותפת, וכי ההתפתחות ההיסטורית של תקומת עם ישראל בארצו היא השבה לתחייה של אותם עמים קדמונים "עבריים", ושל תרבותם המפוארת, תוך דחייה של "היהדות" הדתית, לעומת "העבריות" השורשית, הילידית.
הכנענים העלו על נס את תרבות המזרח הקדום, וגרסו כי זה העבר שעל העברים להתייחס אליו, ולא העבר היהודי הגלותי. לגרסתם, העם שישב בארץ בתקופת המלכים המקראיים חלק את תרבותו עם עמי האזור. התנ"ך, לטענתם (שהתגבשה על יסוד מחקרים של ביקורת המקורות בזמנו) משקף היסטוריה קדומה זו, אולם רק בחלקו, משום שהוא נערך בתקופת בית שני על ידי יהודים, ששכתבו את ההיסטוריה של האזור והתאימו אותה לתפיסתם.
חלק ניכר מהמאמץ הכנעני הוקדש למחקר ההיסטוריה של המזרח התיכון ושל התרבויות שחיו בו. אחד מהסימוכין להשקפתם היה הספר "האלה ענת: שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות"[17] של משה דוד קאסוטו, ובו תרגומים לעברית מהשירה האוגריתית (אוגרית הייתה עיר בצפון סוריה, שבה התגלו בראשית המאה מסמכים רבים הכתובים בשפה כנענית, שהם בעלי חשיבות מרכזית בחקר ההיסטוריה של האזור), שביניהם לבין לשון המקרא קיים קשר סגנוני ולשוני, שקשה להתעלם ממנו. "האלה ענת" וכתבים אחרים, שימשו יסוד מחקרי להשקפתם של הכנענים, כי בארץ ישראל שררה בעבר תרבות שהייתה חלק בל ינתק מתרבות האזור כולו.
כנענים וספרות
בספרו "ספרות יהודית בלשון העברית" (הוצאת הדר, 1982), ניסה רטוש ליצור הבחנה בין "ספרות עברית" ל"ספרות יהודית בלשון העברית". לטענתו, ספרות "יהודית" ניתן לכתוב בכל שפה שהיא, ואף נכתבה ספרות כזו בשפות שונות. הרעיונות, סגנון הכתיבה ואופי "הספרות היהודית בלשון העברית" אינו שונה במהותו מהתכנים והסגנון של ספרות יהודית בשפות אחרות. רטוש וחבריו לתנועה (ובעיקר יש לציין את אהרן אמיר) גרסו כי על ספרות עברית להיות מחוברת למקום שבו היא נוצרה, לטריטוריה הישראלית ולשפה העברית. הם העלו על נס את הספרות האמריקאית, שהצליחה, לדעתם, ליצור ספרות חדשה לעם חדש. נדמה כי על פי הכנענים, ניתן ליצור "ספרות עברית" בשני אופנים שונים – ספרות טריטוריאלית, שישראל היא חלק ניכר ומהותי בה, או ספרות שבלשונה וסגנונה קרובה לספרות המקרא והמזרח הקדום.
אחד מהכלים העיקריים שבהם השתמשו הכנענים כדי לכתוב ספרות עברית, היה אימוץ ביטויים ומילים מהמקרא (בעיקר מילים יחידאיות, שבהן ראו הכנענים שריד מהמקרא "העברי", שלא הוצא בעריכה), ושילובם בפואטיקה הקרובה ברוחה לפואטיקה המקראית והאוגריתית (בעיקר מבנה החזרה והתקבולת). הכנענים לא נמנעו מלהשתמש גם במילים עבריות חדשות, אולם רובם הקפידו לא להשתמש בעברית משנאית. דברים אלה אינם מתארים את כל הספרות שיצאה תחת ידי הכנענים, אלא הם מאפיינים בעיקר את הכתיבה של "הגרעין הקשה" של הכנענות.
כך, לדוגמה, קשה להבין את השיר "ההולכי בחושך" ו"את נשמת" של רטוש, מבלי להכיר את השירה האוגריתית, ואת פנתיאון האלים האוגריתי. ב"ההולכי בחושך" כותב רטוש, בין השאר:
קשתו מִלֵּא ראשי הנפץ
ורעמו בתותחים
מרכבותיו עוטות שריון
לרכב מלחמה כבד
ובכנפיו מטוס קרב
ולהק מפציצים נוצץ
עֹז ימינו תזרע מוקש
יבקע ימים בצוללות
וגאֻלה יתן לארץ
גאֻלה לכל עמה -
שולי תְכֶלְתּוֹ בארגמן
ינוחו על ארצות פרת.
ניתן לראות כאן את השילוב בין פואטיקה מקראית לבין מילים עבריות חדשות, וכן את הלאומיות הכנענית, שרטוש היה ממייצגיה המובהקים.
בשיר זה, המתייחס בכותרתו לתפילת "אל מלא רחמים", מכניס רטוש את אלי כנען: ענת והבעל ומות. הוא כותב מעין תפילת אשכבה, אולם התפילה היא לאלים כנעניים, ולא לאל היהודי. מכיוון שחלק מאלי כנען נשאו שמות חופפים למילים עבריות (אל, צדק), קשה להבין שיר זה ללא הכרה קודמת עם המיתולוגיה הכנענית.
חוקר הספרות הידוע ברוך קורצווייל טען כי הכנענים אינם זרם שהגיע מן האין, אלא המשך ישיר לספרות של ברדיצ'בסקי ושאול טשרניחובסקי, שהִתוו אף הם (בשירים כמו "לנוכח פסל אפולו" ו"חזון נביא האשרה" לטשרניחובסקי) זרם השולל חלקים מסוימים מן היהדות, והשתמשו בסמלים פגניים. הספרות הכנענית, על פי קורצווייל, היא הקצנה של זרם זה, והיא שואבת ממנו חלק מסגנונה ורעיונותיה.
הביטוי החזותי של הגישה הכנענית היה שימוש בצורות ובסגנון ארכאי, בהשפעתה של האמנות של הסהר הפורה. במידה רבה נטייה זו שיקפה את ההתעניינות בפיסול ובאמנות פרימיטיבית שהייתה באירופה בתחילת המאה ה-20 וקדמה לספרות הכנענית. הפן הוויזואלי של הנטייה לפרימיטיביות באמנות בארץ ישראל החל מייד עם הקמת "בצלאל" בידי בוריס שץ בתחילת המאה ה-20. אמנים כגון אפרים משה ליליין וזאב רבן, ממורי בית הספר, יצרו תיאורים המשלבים בין האמנות האירופית ואמנות האר נובו לבין תיאורים של המזרח האוריינטלי. היצירה המונומנטלית של הפסל אברהם מלניקוב – "האריה השואג", היוותה את שיאה של מגמה זו תוך שהיא מדגישה את המקורות המסופוטמיים של עיצוב הדמות.
עם הקמת התנועה הכנענית, אחד האמנים הבולטים בה היה הפסליצחק דנציגר, ששב לארץ ישראל בשנת 1938, לאחר לימודי אמנות באנגליה. הלאומיות החדשה שהציעה אמנותו ה"כנענית" של דנציגר, לאומיות אנטי-אירופית מלאת חושניות ואקזוטיקה מזרחית, שיקפה את תודעתם של רבים מבני היישוב היהודי בארץ ישראל. החלום של בני דורו של דנציגר, כתב עמוס קינן לאחר מותו של דנציגר, היה "להתאחד עם הארץ ועל אדמתה, ליצור דמות ספציפית עם סימני היכר, משהו שהוא מכאן והוא אנחנו, ולהטביע את חותמו של אותו משהו מיוחד שהוא אנחנו, בהיסטוריה"[18]. לבד מלאומיות הציגו הפסלים סגנון אקספרסיוניסטי-סימבולי, ברוחו של הפיסול הבריטי בן התקופה.
בתל אביב הקים דנציגר סטודיו לפיסול בחצר בית החולים דנציגר (בית חולים בניהולו של אביו), ובו ביקרו ולמדו פסלים צעירים כבנימין תמוז, קוסו אלול, יחיאל שמי, מרדכי גומפל ואחרים[19]. מלבד תלמידיו של דנציגר, הפך הסטודיו לאתר מפגש פופולרי גם בקרב אמנים מתחומים אחרים. בסטודיו זה יצר דנציגר את יצירותיו המשמעותיות הראשונות – הפסלים "נמרוד" (1939) ו"שבזיה" (1939).
מייד עם הצגתו הפך הפסל "נמרוד" לסלע מחלוקת מרכזי בתרבות הארץ-ישראלית; בפסל הציג דנציגר את דמותו של נמרוד, הצייד המקראי, כנער צנום, עירום וערל, לגופו צמודה חרב ועל כתפו יושב בז. צורתו של הפסל הזכירה את הפיסול הפרימיטיבי מן התרבויות האשורית, המצרית והיוונית, ברוח הפיסול האירופי בן התקופה. בצורתו הציג הפסל שילוב ייחודי בין יופי הומוארוטי[דרוש מקור] לבין פגניות ואלילות. שילוב זה עמד במרכז ביקורתם של חוגים דתיים ביישוב היהודי. ואולם קולות אחרים ביקשו לראות בו מודל חדש לאדם "העברי" החדש. בעיתון "הבוקר" נכתב בשנת 1942 כי "נמרוד איננו רק פסל, הוא בשר מבשרנו, רוח מרוחנו. הוא ציון-דרך והוא אנדרטה. סיכום של מעוף והעזה, של מונומנטליות, של התמרדות נעורים המציינת דור שלם... נמרוד יהיה צעיר לעד."[20]
הצגתו של הפסל, אשר הוצב לראשונה ב"תערוכה הכללית של ציירי ארץ-ישראל" בבית "הבימה", בתחילת מאי 1944[21], עוררה את הוויכוח היצרי סביב תנועת "הכנענים". בעקבות התצוגה, סיפר דנציגר, פנה אליו יונתן רטוש, ממייסדי התנועה, וביקש להיפגש איתו. הביקורת נגד "נמרוד" והכנענים נשמעה לא רק מצד גורמים דתיים, שכאמור מחו על הנציג הפגני-אלילי, אלא גם מקרב אנשי תרבות חילוניים שמחו על שלילת ה"יהודיות". במידה רבה ניצב נמרוד במרכזו של ויכוח שהחל עוד קודם לכן.
אף על פי שדנציגר הסתייג בדיעבד מ"נמרוד" כמודל תרבותי ישראלי, אימצו אמנים רבים את הגישה הכנענית בפיסול. דימויים של אלילים ושל דמויות בסגנון "פרימיטיבי" הופיעו באמנות הישראלית עד לשנות השבעים של המאה ה-20. בנוסף, ניכרת ההשפעה של פיסול זה גם בפיסול של קבוצת "אופקים חדשים", שרבים מן הפַּסלים שבה התנסו בפיסול כנעני בראשית דרכם האמנותית.
גדעון עפרת, בחיבורו אודות הקבוצה, מצא קשר הדוק בין הציור והפיסול של "אופקים חדשים" לבין האמנות של הקבוצה ה"כנענית"[22]. בדצמבר 1962, לדוגמה, יזם אלול סימפוזיון בין-לאומי לפיסול שהתקיים במצפה רמון. אירוע זה מהווה דוגמה להתעניינות הגוברת של הפַּסלים בנוף הארץ, בייחוד הנוף השומם והמדברי. יונה פישר הציג במחקרו אודות אמנות שנות השישים הנחה שההתעניינות של הפַּסלים בנוף וב"קסם המדבר" נבעה לא רק מכמיהה רומנטית אל הטבע, אלה גם מן הניסיון לגבש תרבות של 'קולטורה' (Culture) ולא של 'ציוויליזציה' (Civilization)[23].
עם אנשי התנועה המוצהרים נמנו המשורר יונתן רטוש, וכן וההיסטוריון וההוגה עדיה חורון (ע. ג. חורון). סדרת מאמרים שפרסם חורון בירחון "קשת" בשנת 1965, יחד עם כמה מאמרים שפרסם במקומות אחרים[24], התגבשה לאחר פטירתו לספר בשם "קדם וערב" שפורסם בשנת 2000. ספר זה מציג את הטרום־היסטוריה וההיסטוריה של ארץ העברים ומי שחי בה, מתחילת הרביעון עד תחילת הספירה הנוצרית.
בפרסומים אחרים, ניסו חורון, רטוש ושאר אנשי התנועה להציג קשר בין התרבות השמית מהאלף השני לפני הספירה ובין תרבותנו היום, תוך הסתמכות על ההתקדמות בשדה הארכאולוגיה, וחקר השפות השמיות.
במאה ה-21 מתקיימת פעילות פובליציסטית ואינטלקטואלית ברוח התנועה הכנענית, אך עיקרה במרחבים וירטואליים מצומצמים יחסית. בין המזדהים עם רעיונות התנועה נמצאים הסופר ואיש התקשורת איתמר הנדלמן סמית, שידוע בשם העת איתמר בן כנען; המשורר והעיתונאי רועי צ'יקי ארד, שפרסם טורים ושירים רבים בהשראת הכנעניות; וכן ההיסטוריון וחוקר המקרא יגאל בן-נון, שטוען במחקריו שהדת היהודית של ימינו התרחקה ממקורותיה המקראיים, תוך טענה שבממלכות יהודה וישראל סגדו לכמה אלים, ובתוכם "יהוה", שפולחנו התאפיין בריבוי מקדשים ובתוכם פסלים. בן נון קורא לשינוי המדיניות בנושא הגיור ולביטול ברית המילה. החל משנות ה-90 השיח הכנעני החל לעיתים להיות מעורב בהשפעות רוחניות גלובליות ברוח תורות הניו אייג', לעומת האופי החילוני של הכנעניות הקלאסית. זאת, תוך דגש הולך וגובר על הקשר הקרוב עם ההוויה, ועל הבנת מסרי המקרא[26].
ביקורת הכנענות
התנועה הכנענית ספגה כמעט מראשיתה ביקורת רבה. כבר ב-1945 פרסם נתן אלתרמן את השיר "מְרִיבַת קַיִץ" (השיר הוכלל אחר כך בקובץ "עיר היונה", שפורסם ב-1958), המתפלמס עם עיקרי התנועה הכנענית. בשיר לועג אלתרמן לניסיונם של הכנענים להתעלם מאלפי שנות קיום יהודי בגולה. בין השאר, נכתב בשיר:
הטענה המרכזית בשיר היא כי לא ניתן למחוק שנים כה רבות של גלות. במקום זאת מציע אלתרמן להניח להיסטוריה לעשות את שלה, ולא לנסות לכפות על היושבים בארץ הגדרה עצמית שהם לא יוכלו לקבל. רעיון זה נעשה ברור במיוחד במילים החותמות את השיר:
רטוש הגיב במאמר חמש שנים לאחר מכן, ב-1950. הוא טען כי אלתרמן מתחמק מלהשיב לשאלות הזהות העומדות בפני היושבים בארץ. לדבריו, שיבה למסורת העברית הקדומה אינה רק אפשרית, אלא אף הכרחית.
אלתרמן לא היה היחיד שיצא כנגד הכנענים. בין החשובים במבקריהם היה גם ברוך קורצווייל, שפרסם ב-1953 את המסה "מהותה ומקורותיה של תנועת 'העברים הצעירים'", שבה הוא מנתח את התנועה ותוקף אותה. קורצווייל טען כי שאיפת הכנענים להניע "קבוצות אתניות מקומיות" במזרח התיכון, שלהן "תוכניות וארגונים מדיניים לאומיים משלהן" אינה מעשה קל כפי שהכנענים מעדיפים להאמין. למעשה, קורצווייל טוען כי הכנענים החליפו את ה"לוגוס", ההיגיון, ב"מיתוס", וזוהי אשליה כמעט דתית.
מאחר שהיא מקפחת במו ידיה את הרציפות ההיסטורית של עמה ומכניסה מושגים מעורפלים לתוכניתה הפוליטית, בהכריזה על 'ארץ העברים על הפרת' ומרבה להיאחז בארגומנטציות אירציונליות, עלולה היא בסופו של דבר למצוא מפלט בממלכת המיתוס.
העברים הצעירים אינם הראשונים המשליכים את יהבם על התחדשות המיתוס. חידושם המקורי בא כאן באיחור-מה. זה למעלה ממאה שנים סובל העולם משיבות שונות אל חיק המיתוס. הבריחות השונות אל מיתוסים שונים המיטו עד כה שואה על האנושות. לטובת העברים הצעירים מוטב להניח שכל הפרשה על התחדשות המיתוס במחשבה האירופית לא נהירה להם. דיינו לפי שעה בציטאטה אחת מתוך ספרו של הויצינגה: 'תהליך הברבריזציה מתרחש אם בתוך תרבות עתיקת-יומין דוחק המיתוס את רגלי הלוגוס'.
— ברוך קורצווייל
באותו מאמר קורצווייל ציין כי הכנענים עלולים, אם לא תימצא אליטה אחרת בארץ, להפוך לתנועה מובילה בחיים הפוליטיים בארץ ישראל. נבואה זו לא התקיימה לבסוף, אולם ניתן למצוא השפעות כנעניות בחלקים נרחבים של התרבות העברית עד ימינו.
^כתבה על עצמה (בגוף שלישי): "יש המשייכים אותה על פי השקפת עולמה ופרסומיה לתנועת ה'עברים' ('הכנענים'), אם כי לא הצטרפה אל הקבוצה במוצהר. השתתפה בכתב העת 'אלף' בעריכת יונתן רטוש" (פריט 687/174, ארכיון גנזים)
Chanel ImanChanel ImanLahirChanel Iman RobinsonPekerjaanModelTahun aktif2007-sekarang Chanel Iman Robinson (lahir 1 Desember 1990) adalah seorang Model.[1] Karier Chanel lahir di Atlanta, Georgia, Amerika Serikat.[2] Ia mempunyai keturunan darah Afrika dan darah Korea dari ibunya.[3][4] Pada tahun 2002 pada saat ia berusia 13 tahun ia memulai kariernya sebagai seorang model.[3] Pada tahun 2006, Chanel mengikuti ajang Ford Models Supermodel of the ...
Bratwurst adalah salah satu sosis yang terkenal di Jerman. Bratwurst adalah salah satu sosis khas Jerman yang terkenal kelezatannya, karena hanya menggunakan daging untuk bahan isinya. Pada umumnya jenis sosis ini menggunakan daging sapi muda tapi lebih sering digunakan daging babi oleh sebagian orang khususnya di Amerika Utara.[1] Setiap daerah di Jerman mempunyai sosis khasnya masing-masing karena sosis adalah salah satu produk terbesar dari olahan daging di Jerman. Ada sekitar 1500...
Russian artist This article is an orphan, as no other articles link to it. Please introduce links to this page from related articles; try the Find link tool for suggestions. (March 2016) Amanita (né Alexander Erashov; b. 1972 in Ermak) is a Kazakh artist who specializes in works on paper and graphic drawing. His works have appeared in museums and galleries around the world. Early life and work Alexander Erashov was born in Ermak, Kazakh Soviet Socialist Republic, in 1972. The name “Amanita...
American politician From the Semi-Weekly Interior Journal (Stanford, KY) Harvey Helm (December 2, 1865 – March 3, 1919) was a United States representative from Kentucky. He was born in Danville, Kentucky. He attended the Stanford Male Academy and was graduated from the Central University of Kentucky in 1887. He studied law and was admitted to the bar in 1890 and began practice in Stanford, Kentucky. Helm was a member of the Kentucky House of Representatives in 1894 and the county attorney o...
Archaeological culture that inhabited the lower Mississippi Valley Aerial view of the Poverty Point earthworks, built by the prehistoric Poverty Point culture, located in present-day Louisiana. The Poverty Point culture is the archaeological culture of a prehistoric indigenous peoples who inhabited a portion of North America's lower Mississippi Valley and surrounding Gulf coast from about 1730 – 1350 BC.[1] Archeologists have identified more than 100 sites belonging to this mound-bu...
Swiss cyclist (born 1929) Hans HollensteinPersonal informationBorn (1929-04-01) 1 April 1929 (age 95)Zürich, SwitzerlandTeam informationRoleRider Hans Hollenstein (born 1 April 1929) is a Swiss former racing cyclist. He was the Swiss National Road Race champion in 1957.[1] References ^ National Championship, Road, Elite, Switzerland (Men). Cycling Archives. Retrieved 13 March 2015. External links Hans Hollenstein at Cycling Archives Hans Hollenstein at ProCyclingStats vteSwiss N...
1st race of the 2024 NASCAR Craftsman Truck Series 2024 Fresh From Florida 250 Race details[1][2][3][4][5][6][7][8] Race 1 of 23 of the 2024 NASCAR Craftsman Truck Series Date February 16, 2024Official name 25th Annual Fresh From Florida 250Location Daytona International Speedway, Daytona Beach, FloridaCourse Permanent racing facility2.5 mi (4.0 km)Distance 101 laps, 252 mi (405 km)Scheduled Distance 100 laps, 250 mi (402 km)Aver...
American interior decorating magazine House BeautifulSeptember 2009 cover of House BeautifulEditorJoanna SaltzFrequency10 per yearTotal circulation(June 2012)835,005[1]Founded1896CompanyHearst MagazinesCountryUnited StatesBased inNew York CityLanguageEnglishWebsitewww.housebeautiful.comISSN0018-6422 House Beautiful is an interior decorating magazine that focuses on decorating and the domestic arts. First published in 1896,[2] it is currently published by the Hearst Corporation...
Método completo de trompeta de Jean-Baptiste Arban Ejercicios de escalas cromáticas del método Arban.Género MúsicaIdioma FrancésTítulo original Grande méthode complète pour cornet à pistons et de saxhorn par ArbanEditorial Carl FischerPaís FranciaFecha de publicación 1864Páginas 348[editar datos en Wikidata] El método completo de trompeta (en francés Grande méthode complète pour cornet à pistons et de saxhorn par Arban), conocido comúnmente como método Arban...
Acts of terrorism conducted by a state Not to be confused with State-sponsored terrorism. This article's lead section may be too short to adequately summarize the key points. Please consider expanding the lead to provide an accessible overview of all important aspects of the article. (May 2017) Part of a series onTerrorism Definitions History Incidents By ideology Anarchist Communist Left-wing/Far-left Narcotics-driven Nationalist Right-wing/Far-right Religious Buddhist Christian (Mormon) Hin...
1 Tawarikh 6Kitab Tawarikh (Kitab 1 & 2 Tawarikh) lengkap pada Kodeks Leningrad, dibuat tahun 1008.KitabKitab 1 TawarikhKategoriKetuvimBagian Alkitab KristenPerjanjian LamaUrutan dalamKitab Kristen13← pasal 5 pasal 7 → 1 Tawarikh 6 (atau I Tawarikh 6, disingkat 1Taw 6) adalah pasal keenam Kitab 1 Tawarikh dalam Alkitab Ibrani dan Perjanjian Lama di Alkitab Kristen. Dalam Alkitab Ibrani termasuk dalam bagian Ketuvim (כְּתוּבִים, tulisan).[1] Pasal ini berisi d...
H.K.K. ŠirokiPallacanestro Segni distintiviUniformi di gara Casa Trasferta Colori sociali Blu e bianco Dati societariCittàŠiroki Brijeg Nazione Bosnia ed Erzegovina ConfederazioneFIBA Europe FederazioneKSBiH CampionatoSuper liga Bosne i Hercegovine Fondazione1974 DenominazioneH.K.K. Široki(1974-presente) ImpiantoDvorana Pecara(4,500 posti) Sito webwww.hkksiroki.com PalmarèsTitoli nazionali9 Campionati della Bosnia ed Erzegovina Coppe nazionali9 Coppe della Bosnia ed Erzegovina Il H....
Cet article est une ébauche concernant l’Islande. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. BessastaðirPrésentationDestination actuelle Résidence officielle du président d'IslandePropriétaire État islandaisLocalisationPays IslandeMunicipalité ÁlftanesCoordonnées 64° 06′ 21″ N, 21° 59′ 44″ O Géolocalisation sur la carte : Islande modifier - modifier ...
Smallest type of blood vessel This article is about the blood vessel. For the lymphatic vessel, see lymph capillary. For other uses, see capillary (disambiguation). CapillaryDiagram of a capillaryA simplified illustration of a capillary networkDetailsPronunciationUS: /ˈkæpəlɛri/, UK: /kəˈpɪləri/SystemCirculatory systemIdentifiersLatinvas capillare[1]MeSHD002196TA98A12.0.00.025TA23901THH3.09.02.0.02001 FMA63194Anatomical terminology[edit on Wikidata] A capillary is a small...
_by_Kosso_Eloul.JPG)
