דון ז'ואן או הפסל שבא לסעוד (בצרפתית: Dom Juan ou le Festin de pierre) היא קומדיה בחמש מערכות, פרי עטו של מולייר, המבוססת על אגדת דון חואן, משנת 1665.

משנאסר להצגה מחזהו של מולייר "טרטיף", בשל ביקורתו על הדת, היה עליו למצוא עכשיו מחזה חדש בשביל להקתו. הוא נזכר באגדת "דון חואן", שנחלה הצלחה רבה בספרד, צרפת ואיטליה ובידי אנשי הקומדיה דל ארטה בפריז. האגדה על האציל המפתה נשים ועוזב אותן, מתחצף לאביו, מקלל את אלוהים, מזמין את הפסל לארוחה ויורד באש לגיהנום הלהיבה את ההמונים. כעבור שנה כתב את "דון ז'ואן". ההצגה עלתה בתיאטרון פאלה רויאל ומולייר גילם בה את דמותו של סגנרל, משרתו של דון ז'ואן. מולייר השתמש בגרסת הסיפור של טירסו דה מולינה והוסיף עליה ביקורת חברתית קשה, כתוצאה מכך הצגתו נאסרה זמן קצר לאחר הצגת הבכורה.

• דון ז'ואן – בנו של דון לואיס
• סגנרל – משרתו של דון ז'ואן
• אלווירה – אשתו של דון ז'ואן
• גוסמן – הסייס של דונה אלווירה
• דון קרלוס – אחיה של אלווירה
• דון אלונסו – אח אחר של אלווירה
• שרלוט – בת כפר
• מטורין – בת כפר
• פיירו – בן כפר
• פסלו של הקומנדור
• לה ויולט – משרתו של דון ז'ואן
• רגוטן – משרת אחר של דון ז'ואן
• מסייה דימאנש – סוחר
• לה ראמה – בריון שכיר
• אנשיו של דון ז'ואן
• אנשיהם של האחים דון קרלוס ודון אלונסו
• רוח רפאים
• קבצן

סגנרל מספר לגוסמן שאדונו חסר גבולות מוסריים, בשבילו המטרה מקדשת את האמצעים, הוא מפתה ונושא נשים רבות ואחר-כך עוזב אותן, כשהאחרונה שבהן היא אלווירה. דון ז'ואן משוחח עם סגנרל ואומר לו שהוא אוהב את כל הנשים וכיבוש נשים הוא אתגר מבחינתו. סגנרל מזהיר אותו מפני יום הדין.

דון ז'ואן שב לפירנצה, כדי לחזר אחרי נערה, אף על פי שבעבר רצח את אחד מתושבי העיר ונשקפת לו סכנה. אלווירה שוהה במנזר, דון ז'ואן הוציא אותה משם, ממש לפני טקס השבעתה לנזירה, מתארס לה ואחר-כך עוזב אותה. אלווירה מזהירה אותו מפני נקמתה.

הים סוער וספינתם של דון ז'ואן וסגנרל מתהפכת והם ניצלים בידי פיירו האיכר. דון ז'ואן מחזר אחרי שרלוט, ארוסתו של פיירו, מבטיח להתחתן איתה ושרלוט מתמסרת אליו. פיירו מגיע, רואה את דון ז'ואן ושרלוט, מנסה להפריד ביניהם ושני הגברים רבים. למקום מגיעה מטורין, אישה אחרת אחריה דון ז'ואן חיזר. שתי הנשים מתעמתות ביניהן ודון ז'ואן גורם לכל אחת מהן להאמין שישא אותה לאישה. לה ראמה מגיע למקום כדי להזהיר את דון ז'ואן שקבוצת גברים חמושים מחפשים אותו.

דון ז'ואן מחופש לכפרי וסגנרל מחופש לרופא. סגנרל אומר שיש בורא עולם ודון ז'ואן אומר שהוא מאמין רק במתמטיקה. בדרכם הם פוגשים אדם עני ומבקשים ממנו שידריך אותם לעיר, דון ז'ואן מבטיח לאדם מטבע זהב אם יקלל את אלוהים, האיש מסרב ודון ז'ואן נותן לו מטבע בשם האנושות. דון ז'ואן רואה אדם בשם דון קרלוס מותקף על ידי שלושה שודדים, הוא נחלץ להגן עליו בחרבו וביחד הם מניסים את השודדים. דון קרלוס מספר על כך שהוא ואחיו מחפשים אחרי אדם בשם דון ז'ואן שחטף את אחותם מהמנזר, הבטיח להינשא לה והפר את הבטחתו. דון ז'ואן אומר לו שהוא חברו של דון ז'ואן והוא מבטיח להביא את חברו למקום מפגש מוסכם לקיים דו-קרב.

דון אלונזו מגיע למקום ורואה את אחיו קרלוס ביחד עם דון ז'ואן, אותו הוא מזהה. הוא רוצה להרוג את דון ז'ואן, אולם דון קרלוס מספר לדון אלונזו שדון ז'ואן הציל את חייו ומבקש ממנו שהות כדי ליישר את ההדורים. דון קרלוס מציע לדון ז'ואן לשאת את אחותו לאישה ובכך לרצות את כל הנוגעים בדבר. דון ז'ואן מסרב לשאת את אלווירה. בדרכם, דון ז'ואן וסגנרל מגיעים לאחוזת קבר מפוארת של אדם שדון ז'ואן רצח. דון ז'ואן מזמין את פסל האבן של האדם לארוחה והפסל משיב בחיוב כשהוא מרכין את ראשו.

מסייה דימנש מגיע לדירתו של דון ז'ואן לגבות ממנו חוב שהוא חייב לו. דון ז'ואן מזמין אותו לארוחה, משוחח איתו בידידות תוך שהוא לא נותן לדימנש להשחיל מילה ונפרד ממנו, בלי להזכיר את עניין החוב. דון לואיס מגיע לבקר את דון ז'ואן בנו. הוא מוכיח אותו על פשעיו ודון ז'ואן משפיל את אביו. האב מאיים להעניש את בנו.

אלווירה מגיעה לבקר את דון ז'ואן, מספרת שהיא שבה למנזר, אבל מנסה לדבר למצפונו כדי שיחזור לדרך הישר. דון ז'ואן מבקש ממנה להישאר, אולם היא מסרבת. דון ז'ואן וסגנרל יושבים לאכול, לבית מגיע הפסל, דון ז'ואן מזמין אותו לסעוד איתם. סגנרל מפוחד, אבל דון ז'ואן מנעים לאורחיו את הזמן בשירה ובמזון. הפסל מזמין את דון ז'ואן לארוחה למחרת.

דון ז'ואן שרוצה שאביו יגן עליו מפני הרודפים אותו מתחזה לחוזר בתשובה, אביו שמח ורץ לספר לאם. דון קרלוס מבקש מדון ז'ואן להכריז על נישואיו לאחותו. דון ז'ואן אומר שהוא חזר בתשובה, הוא עומד לפרוש מהעולם, אחותו חזרה למנזר והנישואים יפריעו לשניהם לעשות זאת וכי הכול נגזר מהשמיים. הפסל לוקח את דון ז'ואן לארוחה, דון ז'ואן נשרף באש, האדמה פוערת פיה ובולעת אותו.

• דון ז’ואן, או, משתה הפסל : קומדיה; מצרפתית: מרים יחיל-וקס, עם מבואות, אחרית דבר והערות מאת המתרגמת. תל אביב : זמורה-ביתן תש"ס 2000.
• דון ז’ואן, תרגם נתן אלתרמן ; רישומים: אריה נבון. תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ"ה 1965.

1. תיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 2 במאי 1965

• יוצרים: עברית – נתן אלתרמן, בימוי – שמואל בונים, תפאורה ותלבושות – אריה נבון, מוזיקה – דב זלצר.
• שחקנים: סגאנארל – אברהם חלפי, גוסמן – גדליה בסר, דון ז'ואן –עודד קוטלר, דונה אלווירה - זמירה עילם, פיירו – אריה לביא, שרלוט – זיווית שחורי^[1]/ריטה רייש, מאטורין – לאורה ריבלין, הקבצן – משה חורגל, דון קרלוס – גדעון שמר, דון אלונזו – אהרון אלמוג, מסיה דימאנש - מיכאל גור, דון לואיז – אברהם בן-יוסף, משרת – זכריה טובי, משרת – דוד רייזל.

2. תיאטרון באר שבע, הצגת בכורה: 20 בינואר 1990

• יוצרים: נוסח עברי – אהוד מנור, בימוי – יוסי יזרעאלי, תפאורה - אדריאן ווקס, תלבושות - עדנה סובול, מוזיקה - יוסי מר-חיים, תאורה - חני ורדי.
• שחקנים: דון ז'ואן – דורון תבורי, סגאנארל - אורי אברהמי, דונה אלווירה - דפנה רכטר, פיירו – יגאל שדה, דון לואיס - מרק חסמן, הקבצן - שבתאי קונורטי, עמי דיין.

3. תיאטרון גשר, הצגת בכורה: 21 בפברואר 1998

• יוצרים: תרגום - נתן אלתרמן, עריכה - דן אלמגור, דרמטורגית - מרים יחיל וקס, בימוי - יבגני אריה, תפאורה - סשה ליסיאנסקי, תלבושות - ולנטינה קומולובה, מוזיקה - אבי בנימין, תאורה - אבי יונה בואנו (במבי), תנועה - מרינה בלטוב.
• שחקנים: דון ז'ואן - סמי סמיר, סגנרל - אלכסנדר סנדרוביץ', אלוירה - מיכל ויינברג/נתלי שילמן, דון קרלוס - צק ברקמן, דון אלונזו - גל קנר, דון לואיס - גרא סנדלר, שרלוט - תמרה שטרן, מטורין - גלנדה סוולד, אדון דימנש - מיכאל טפליצקי, לחשן - לימור יצחייק, זמרת ורקדנית - קרן קוך.

4. תיאטרון גשר, הצגת בכורה: 25 בינואר 2011

• יוצרים: תרגום מצרפתית - רועי חן, עיבוד, בימוי ועריכה מוזיקלית - אלכסנדר מורפוב, עיצוב תפאורה - אלכסנדר אורלוב, עיצוב תלבושות – מיכאל קרמנקו, תאורה: אלכסנדר סיקירין.
• שחקנים: דון ז'ואן – ישראל דמידוב, סגאנרל – דביר בנדק, דונה אלווירה – נטע שפיגלמן, איזבלה - לוסי דובינצ'יק, פמליית דון ז'ואן – ציון אשכנזי, יובל ינאי, מיקי לאון, אורי יניב, דונה אנה/שרלוטה: אלונה איב/יעל טוקר, מטורין - נורה פישר, דון קרלוס – הנרי דוד, רומן גרשקוביץ', קומנדור/ כומר – גור קורן, דון לואיס - יבגני טרלצקי, ז'יל בן דוד, פיירו - ציון אשכנזי, אורי יניב, לוקאס - אורי יניב, ציון אשכנזי, אוטביו - רומן גרשקוביץ', באגר - אורי יניב. איכרים ואיכרות: אורי יניב, רומן גרשקוביץ', רונה בקרמן, יובל ינאי, מיקי לאון, סבטלנה דמידוב, לוסי דובינצ'יק, נטע שפיגלמן, גור קורן.

מדיה וקבצים בנושא דון ז'ואן בוויקישיתוף

• עמוד הפקת תיאטרון גשר משנת 2011 (אורכב 03.12.2013 בארכיון Wayback Machine), באתר תיאטרון גשר
• עמוד הפקת תיאטרון גשר משנת 1998 (אורכב 03.12.2013 בארכיון Wayback Machine), באתר תיאטרון גשר
• על ההצגה "דון ז'ואן" בתרגומו של נתן אלתרמן שהועלתה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1965 באתר נתן אלתרמן
• דון ז'ואן, בויקיציטוט (באנגלית)
• דון ז'ואן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית), סרט המבוסס על המחזה

מבחר ממחזותיו של מולייר
הענוגות הנלעגות (1659) • בית ספר לנשים (1662) • טרטיף (1664) • דון ז'ואן (1665) • שונא הבריות (1666) הקמצן (1668) • גם הוא באצילים (1670) • תעלולי סקפן (1671) • החולה המדומה (1673)