הנתונים הביוגרפיים על טירסו דה מולינה בעיקר על ילדותו ונעוריו הם מעטים מאוד ושנויים במחלוקת, כולל במה שנוגע להוריו ולתאריך לידתו.
נולד במדריד בשנת 1579 כגבריאל טלייס והוטבל בנצרות קתולית בקהילה (פארוכיה) סאן סבסטיאן בעיר, בתאריך 29 במרץ 1579. זמן רב היו סבורים (הנחת החוקרת בלנקה דה לוס ריוס) כי נולד בשנת 1584 כבן בלתי חוקי של ,פדרו טלייס חירון (Pedro Téllez Giron), הדוכס השלישי של אוסוּנה (Osuna), או אולי של חורחה דה אלנקאסטרה (Jorge de Alencastre). כיום ידוע כי הוריו היו אנשים מהמעמד הנמוך. אביו, אנדרס לופס, היה משרת של הרוזן דה מולינה הררה, ושם אמו היה חואנה טלייס.[3][4]
אחותו הגדולה של הסופר, קטלינה טלס, הייתה לנזירה במנזר מגדלנה הקדושה במדריד, תחת השם קטלינה דה סאן חוזה.
גבריאל טלס למד באוניברסיטת אלקלה דה אנארס, שם הכיר את לופה דה וגה.
הקריירה במסדר הנזירים ובכנסייה
ב-4 בנובמבר1600 הצטרף גבריאל טלייס למסדר הנזירים "הבתולה הקדושה מריה של הרחמים ושל פדות השבויים" (ידוע כ"לה מרסד" La Merced או המסדר המרסדיאני). חי ולמד במנזרים שונים, כאשר את תקופת החניכות עבר במנזר סאן אנטולין בגוודלחרה (ספרד) (1601) ולאחר מכן הוסמך ככומר בעיר טולדו בשנת 1606. שם המשיך לימודיו לאמנויות ולתאולוגיה.
התגורר בטולדו תקופה ארוכה ושם עשה את התחלתו כסופר תחת שם -העט טירסו דה מולינה.
משם נסע בכמה מסעות - לגליסיה (בשנת 1610 או 1611), עיר סלמנקה (בשנת 1619 ולליסבון. התגורר זמן מה עם בסביליה, סוֹריה - אראגון, סגוביה וואיאדוליד.
שנות פעילותו הספרותית והעימותים עם השלטונות
יש סבורים שהמצליחים שבמחזותיו נכתבו בתקופה 1612–1625. בגלל טענות שהועלו על ידי חוגים כנסייתיים נגד כתביו הספרותיים ומחזותיו, כבר בשנים 1614–1615, נאלץ טירסו דה מולינה לסגת למנזר אסטרקוואל (Esterquel) בארגון.
לאחר מכן, במשך כשלוש שנים, ב-1616–1618 מילא שליחות דתית-חינוכית כפרופסור לתאולוגיה בסנטו דומינגו באיי הודו המערביים, ברפובליקה הדומינקנית של היום.
בהזדמנות זו נהיה התוודע לפרטים רבים של תולדות כיבוש אמריקה הדרומית והמרכזית על ידי הספרדים (לה קונקיסטה), שהשתמש בהם ביצירותיו. השנים 1621–1625 מצאו אותו שוב במנזר המרצדיאני בעיר הולדתו, מדריד.
במדריד השתלב טירסו דה מולינה במפגשים של האקדמיה לשירה שהקים שם סבסטיאנו דה מדראנו.השתתף בתחרויות לשירה שידעו תנופה באותן השנים והשקיע זמן ומרץ רבים בכתיבת מחזות. הכיר, פרט ללופה דה וגה, דמויות מופת של חיי התרבות בספרד, כמו פרנסיסקו דה קוודו, לואיס דה גוגורה אי ארגוטה, פדרו קלדרון דה לה ברקה, חואן רואיס דה אלרקון. במדריד פורסמו בשנית 1624–1635 חמישה כרכים ממחזותיו. בשנת 1625, הואשם כי כתב קומדיות חילוניות ו"בלתי מוסריות",ונקרא לתת הסברים בפני ה"חונטה" לרפורמת המנהגים "Junta de Reformación de las Costumbres" שהוקמה בקסטיליה על ידי ה"רוזן-דוכס" דה אוליוורס.
אנשי הכנסייה לא התשכנעו מדבריו של האח גבריאל טלייס ואסרו עליו להתעסק בתיאטרון. מסדרו החליט להגלותו אל המנזר קואנקה שבארגון. למרות הכל המשיך טירסו דה מולינה לכתוב עוד מחזות, עד שנת 1632. ב-1626 הופיע שוב במדריד ומשם נשלח לנהל כ"קומנדאדור" את מנזר המסדר בטרוחיליו, על יד קאסרס בחבל אקסטרמדורה. היישוב טרוחיליו היה מקום מוצאם של הקונקיסטדורים למשפחת פיסארו.
לאחר מכן שב לטולדו ואחר כך שוב למדריד ובשנים 1632–1639 התגורר בקטלוניה. בהזדמנות זו קודם במסגרת המסדר והגיע לדרגת "דפינידור חנראל", והוטלה עליו המטלה לכתוב את ההיסטוריה של המסדר.
בשנת 1639 הוענק לו על ידי האפיפיור אורבנוס בשמיני את תואר "מגיסטר" של המסדר. כעבור שנה הוגלה שוב פעם לפרק זמן קצר לקואנקה. אולם את שנותיו האחרונות בילה בסוריה, בארגון, שם מונה בשנת
1645 בתפקיד הראשי - פריור - של המנזר.
טירסו דה מולינה הלך לעולמו בשנת 1648 במנזר המרסדיאני באלמסאן, על יד סוריה.
יצירותיו
האנדרטה של טירסו דה מולינה במדריד, פרי עבודתו של רפאל ולה דה קאסטיו, 1943 צילום:לואיס גרסיה
חייו ומותו של הורדוס (La vida y muerte de Herodes)
Santa Juana, טרילוגיה חואנה הקדושה, (1613 - 1614)
Santo y sastro (קדוש וחייט)
מחזות פולחניים (סקרמנטליים) (Autos sacramentales)
El colmenero divino (הכוורן האלהי)
Los hermanos parecidos, (האחים הדומים)
No le arriendo la ganancia (אינני יכול לערב לך)
דרמות היסטוריות:
הזהירות אצל נשים (La prudencia en la mujer)
טרילוגיה על משפחת פיסארו: האמזונות בהודו (Amazonas en las Indias),
הנאמנות מול הקנאה (La lealtad contra la envidia) și (Todo es dar en una cosa).
ההרבה מדי הוא גרוע כמו המעט מדי (Tanto es lo de más como lo de menos)
Stema Portugaliei (Las quinas de Portugal) - ultima sa piesă
דרמות פולקלוריות ואגדתיות:
האהובים מטרואל (Los Amantes de Teruel) (1635)
אביר החסד (El Caballero de gracia)
- הרוזנת הפורקת עול (La Condessa bandolera)
קומדיות עלילתיות ומלחמתיות:
מרתה החסודה (Martha la piadosa)
Por el sótano y el torno
דון חיל של מכנסים ירוקים (Don Gil de las Calzas verdes) (1615)
הביישן בחצר (El vergonzoso en palacio)
העונש על קלות הדעת (El castigo del penséque)
האהבה רופאה (El amor medico)
La villana de Vallecas
סיפורת
ב Cirragales de Toledo 1621 (הווילות מטולדו)
Deleitar aprovechando 1635
שירה
Panegírico a la casa de Sástago, edición, estudio y notas L. Vázquez, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 1998. 104 pp. + facsímil. ISBN 84-923453-1-4.
כתבים היסטוריים
Historia general de la orden de la Merced (1632 - 1639) (ההיסטוריה הכללתית של המסדר המרצדיאני)
הוצאת יצירותיו
Obras completas. Cuarta parte de comedias,
I, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 1999. ISBN 84-923453-4-9.
Obras completas. Cuarta parte de comedias,
II, ed. M. Zugasti, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2003. ISBN 84-95494-03-5 * Obras completas. Autos sacramentales I,
Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 1998. ISBN 84-923453-3-0.
Obras completas. Autos sacramentales II ,
,Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2000. ISBN 84-95494-01-9.
El pretendiente al revés y Del enemigo el primer consejo
dos comedias palatinas, ed. E. Galar,
Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2005.ISBN 84-95494-17-5
Mari Hernández, la gallega,
ed. S. Eiroa, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2003. 252 pp. ISBN 84-95494-08-6.
El mayor desengaño. Quien no cae no se levanta
,dos comedias hagiográficas, ed. L. Escudero, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2004. 513 pp. ISBN 84-95494-15-9.
Las quinas de Portugal, ed. C. C. García Valdés, Madrid-Pamplona,
Instituto de Estudios Tirsianos, 2003. 224 pp. ISBN 84-95494-09-4
Los tres maridos burlados, ed. I. Arellano,
Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2001. 110 pp. ISBN 84-95494-04-3.
La villana de la Sagra,
ed. A. Hermenegildo, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2005, 226 pp. ISBN 84-95494-16-7.
La villana de Vallecas,
ed. S. Eiroa, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2001, 299 pp. ISBN 84-95494-02-7.
לקריאה נוספת
Christopher Innes - Tirso de Molina in The Cambridge Guide to Theatre, Cambridge University Press,1992 (המדריך קיימברידג' של התיאטרון) p.687
Robert Lauer - Tirso de Molina, Calderón, and the comedia compuesta of the Golden Age Estudios 156-157 (1987): 145-154.
(רוברט לאואר - טירסו דה מולינה, קלדרון והקומדיה המורכבת של עידן הזהב, אסטודיוס, 156-157, 1987, עמ' 145–154 באנגלית)
Miguel Zugasti De enredo y teatro de Tirso de Molina, en (ed) Felipe B. Pedraza Jiménez,Rafael González Cañal - La comedia de enredo: actas de las XX jornadas de teatro clasico Edición de la Universidad Castilla-la Mancha. Almagro, Jornadas de Teatro clasico (1997)
(מיגל סוגאסטי - על עלילה ותיאטרון אצל טיסו דה מולינה בספר קומדייה עלילתית: מחברות ימי התיאטרון הקלאסי, עורכים: פליפה ב. פדראסה חימנס, רפאל גונסאלס קנייאל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת קסטיליה-לה מאנצ'ה, אלמגרו, 1997, בספרדית)
Munoz Pena, El Teatro del Maestro Tirso de Molina, Valladolid, 1889
^Luis Vázquez, Gabriel Téllez nació en 1579. Nuevos hallazgos documentales", en Homenaje a Tirso, L. Vázquez, ed., Madrid: Revista Estudios, 1981, pp. 19-36, מצוטט במאמר טיסו דה מולינה - בכתב העת לספרות און ליין קתארסיס מס.6, מרץ 2008 Katharsis Nº 6, Marzo 2008, Literatura Barroca
^Ignacio Arellano Historia del teatro español del siglo XVII Ediciones Cátedra,Madrid:, 1995
^אילו היה ילד מחוץ לנישואים היה נזקק לפטור מיוחד מהאפיפיור על מנת שיתקבל למנזר המרצדים. מציינים גם כן כי הדוכס דה אוסון היה ב־1579 בא בימים ומילא תפקיד דיפלומטי בנאפולי. כמו כן נטען כי התעודה שבלנקה דה לוס ריוס השתמשה בה לפיה היה ניתן להסיק כי טירסו דה מולינו הוא יליד 1584 היא בלתי קריאה.
^בספרים שונים בעבר ציינו שנים שונות כשנת לידתו: 1570, 1580, 1583, 1584.
.svg){kind=small}
_01.jpg)
.svg){kind=logo}
