ההיסטוריה של ג'רזי מושפעת ממיקומו האסטרטגי, בין החוף הצפוני של צרפת לחוף הדרומי של אנגליה.
ראיות המצביעות על התיישבות בתקופת הברונזה ותקופת הברזל נמצאות במקומות רבים ברחבי האי. עד כה לא נמצאו עדויות המצביעות על כיבוש רומי קבוע, אולם ישנן ראיות ארכאולוגיות להשפעה רומית, בעיקר בכף של לה פינקל שבאזור לאס לנדס, שם מזוהים שרידי מבנים פרימיטיביים כמקדש רומי עתיק. לאחר שג'רזי הייתה תחת השפעתה של ברטאן וכונתה אנגיה, היא הושפעה מהויקינגים במאה ה-9. מקור השם ג'רזי מהמסורת הוויקינגית: לאיים רבים בחופים הצפוניים של אירופה הוצמדה הסיומת מנורדית עתיקה "-אִי" (ey-). ואולם, לא ברור מה מקור החלק הראשון של שם האי. יש המשערים שהשם ג'רזי נגזר מהמילה בנורדית עתיקה "יארְתְ'" (jarth) שפירושה "אדמה" והשווה לאנגלית "earth"; או מהמילה "יארְל" (jarl), שפירושה "מנהיג" ומקבילה למילה האנגלית earl . השערות אחרות מייחסות את השם "ג'רזי" לגאלית מאנית בה פירוש המילה "גָאר" (-gar) הוא "עץ אלון", והמילה "סֵטוֹן" (ceton) - "יער". יש הטוענים שמקור השם מעיוות המילה הלטינית "קיסריה" (Caesarea), השם הרומאי של האי, בתוספת "-אִי" (ey-) שבאנגלית עתיקה מציין אי.
האי שגשג בעיקר באמצעות מסחר, ומדיניות נייטרלית בעימותים שבין צרפת ואנגליה. אורח החיים באי הקיף חקלאות, דייג, בניית אניות וייצור מוצרים מצמר. עם השיפור באמצעי תחבורה בתחילת המאה ה-19, החל האי למשוך תיירים.
בית המחוקקים של ג'רזי הוא סטייטס אוף ג'רזי. הוא כולל 53 נבחרים, מהם תריסר סנאטורים (שנבחרו לתקופה של שש שנים), תריסר ראשי אזורים (שנבחרו לתקופה של שלוש שנים), ו-29 סגנים (שנבחרו לתקופה של שלוש שנים).
היעדרו של מס ערך מוסף (מע"מ) הוביל לצמיחת התעשייה מוצרי מותרות בעלי ערך נמוך, כגון מכשירי חשמל ביתיים, לבני נשים ועדשות מגע, מיוצאים לבריטניה וכך מתחמקים ממע"מ וגורמים להוזלה במחירי מוצרים אלו בבריטניה. מדינת ג'רזי הכריזה בשנת 2005 על הגבלות לקבלת רישיונות עסק לחברות שאינן מקומיות, העוסקות במסחר בצורה זו.
ניתן לרכוש מוצרים פטורים ממכס בכניסה לאי וביציאה מהאי.
שטח האי ג'רזי, כולל האזור שבין גאות לשפל, הוא 118.2 קילומטר רבוע. הוא נמצא בתעלת למאנש, כ-22.5 קילומטר מחצי האי קוטנטין שבנורמנדי שבצרפת, וכ-161 קילומטר מדרום לבריטניה. הוא האי הגדול והדרומי ביותר מבין איי התעלה.
באי אקלים ממוזג עם חורף מתון וקיץ קריר. שטח האי כולל מישור גבוה ומשופע, חוף ים חולי וארוך בדרום, וצוקים בדרום. במישורים הרמים ישנם עמקים, בדרך כלל מכיוון צפון לכיוון דרום.
דמוגרפיה
האי מאכלס בו מספר גדול של אנשים שנולדו מחוצה לו - כ-50% מהאוכלוסייה אינה במקור מהאי.
30% מהאוכלוסייה מרוכזים בסנט הלייר, האזור היחיד בו יש עיר. מתוך כ-87,000 תושבי ג'רזי, כשתי חמישיות הם ממוצא ג'רזי או נורמני, וכשתי חמישיות נוספים הם ממוצא בריטי (אנגלים, סקוטים, וולשים ואירים (צפון אירלנד)). קבוצות המיעוט הגדולות ביותר אחרי הבריטים הן הפורטוגזים (כ-6% - בייחוד מאיי מדיירה), האירים והפולנים. גם הקהילה הצרפתית הייתה תמיד קיימת. מרבית התושבים שנולדים באי מחשיבים עצמם בריטים, כמו גם מעריכים את היחסים המיוחדים בין בריטניה והאי.
בג'רזי כוננו מספר דתות. דת המדינה השלטת כיום היא הכנסייה האנגליקנית. באזורים הכפריים מצא מתודיזם מעוז מסורתי. קיים גם מיעוט קתולי עם שני בתי ספר קתולים בעיר סנט הלייר (בית ספר לבנים בלבד ובית ספר לבנות בלבד).
בדומה למרבית המדינות המערביות, גם בג'רזי האוכלוסייה מזדקנת. השינוי נובע גם מרצון התושבים הצעירים להגר למקומות אחרים בחיפוש אחר הזדמנויות שהאי אינו יכול לספק להם.
בריטניה בדרך כלל מתייחסת אל ג'רזי כאל חלק ממנה בכל הנוגע ללאום ולהגירה, ואולם, ג'רזי רשאית מבחינה חוקתית להגביל את ההגירה אל האי.
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
