האי הרם היה מיושב החל מהתקופה הפרהיסטורית. באי התגלו שרידי קבר מהתקופה הנאוליתית.
התיעוד הראשון של התיישבות באי הרם הוא מהמאה השישית בה שימש האי מרכז למגורי נזירים. ישנה סברה כי מקור השם "הרם" במילה הנורדים ל"נזיר". לפי סברה אחרת מקור שם האי במילה "ארם" (erm) שמשמעה "יד" - בשל צורת האי.
הנזירים שהתגוררו באי סבלו מפגעי מזג האוויר. מכתבי התקופה עולה כי סופה סחפה בשנת 709 את חלק האי המחבר בינו לבין האי ג'ת'ו.
לאחר מלחמת העולם החלטה המועצה של גרנזי לקנות את האי מהממשלה הבריטית ולהפוך אותו לאתר נופש. גרנזי משכירה את האי לחוכר המנהל את האי עבור מבקרים.
שפה
בדומה לשאר איי התעלה, בעבר השפה הרשמית באי הייתה צרפתית. ככל הנראה, בדומה לאיים השכנים, תושבי האי דיברו בינם לבין עצמם עגה נורמנית כלשהי אולם לא נותרו לזו שרידים.
כיום השפה המדוברת באי היא אנגלית.
תחבורה
תנועת רכבים באי אסורה, בדומה לאי השכן סרק, אולם לעומת סרק - בהרם אסורה גם תנועת אופניים. תושבי האי רשאים לנסוע בטרקטורים.
גאוגרפיה
אורכו של האי ½2 ק"מ ורוחבו 0.8 ק"מ. האי מוארך בצורתו ומשתרע מצפון לדרום. בחלקו הצפוני של האי מצויים חופי ים חוליים המהווים אתר תיירות פופולרי. חופיו הדרומיים צוקיים.
דרומית לאי נמצא איון ג'ת'ו אשר הפולקלור המקומי מספר שהיה מחובר לאי המרכזי ברצועת אדמה שנשטפה בסופה חזקה שאירעה בשנת 709.
כלכלה
עיקר כלכלת האי מתבסס על ענף התיירות. הכנסות נוספות מקורן בגידול ירקות, בבולים המודפסים באי ונמכרים לאספנים. מקור נוסף של הכנסה הוא אגרות של חברות הנרשמות באי בשל היותו של האי מקלט מס.
