בית החולים החל לפעול ביוני 2017 ובהדרגה הגיע לפעולה בהיקף מלא בנובמבר2017. בבית החולים 300 מיטות, מועסקים בו כ-1,200 עובדים והוא משרת כחצי מיליון תושבים מאשדוד והסביבה.
ניסיונות לבניית בית חולים באשדוד החלו כבר בשנות ה-60 כאשר קופת חולים כללית החלה לבנות בית חולים בעיר, אך הבנייה הופסקה בשלביה הראשונים ולא הושלמה. מה שנותר מבנייה זו הוא מבנה נטוש ומוזנח שנמצא בשטח הדיונה שמדרום לרובע ט', ונהרס ב-2017.
בשנת 1998, לאחר כעשר שנים של דיונים, פורסם מכרז להקמת בית החולים. אך הוא בוטל בתחילת 1999, בעקבות דרישת משרד האוצר. באוקטובר 1999, הודיעה ועדת הכספים של הכנסת שתפעל לקדם מכרז בינלאומי להקמת בית חולים משולב פרטי-ציבורי.[4] המכרז פורסם כשנה אחר כך, אך שוב בוטל.[5]
בשנת 2002 חוקקה הכנסת, ביוזמתה של חברת הכנסתסופה לנדבר, חוק המחייב בניית בית חולים באשדוד.[6] מטרת החוק הייתה להבטיח שמשרד האוצר יקציב את התקציב הדרוש להקמת בית החולים.[7] אך למרות החוק ולאורך שנים, טורפדה הקמתו של בית החולים, גם בתמיכת "חוק ההסדרים" אשר מנע את יישומו.[8] עד 2008 פקידים באוצר הצליחו לסכל החוק להקמת בית חולים באשדוד, בעיקר מסיבות הנובעות משיקולי יעילות כלכלית.[9] באותה שנה, התגלתה אופוזיציה מפתיעה לבניית בית החולים באשדוד. כמה ממנהלי בתי החולים המובילים במדינה החליטו לכתוב מכתב לשר הבריאות, בו טענו כי הקמת בית חולים באשדוד תהווה בכייה לדורות. במכתב הסבירו מנהלי בתי החולים כי לבית חולים באשדוד אין מקום והצדקה קיומית בזמן שקיים ויכוח תקציבי מתמיד בנוגע למיטות אשפוז והקמת יחידות חדשות. המנהלים טענו בנוסף כי בית חולים נוסף יחריף את המחסור החמור ברופאים ואחיות ויגרום לתחרות לא הוגנת על כוח אדם, בכך שימשוך כוחות רפואה אשר מפעילים את בתי החולים סביב אשדוד באמצעות הסכמים מנוגדים ולא תואמים להסכמי שכר המקובלים במערכת הציבורית.[10]
מרכז רפואי אשדוד
"מרכז רפואי אשדוד" שבנייתו הופסקה, 2008
פרויקט בשם "מרכז רפואי אשדוד", החל בשנת 2006, ביוזמת עמותת רפואה וישועה של חסידי גור, שרבים מחסידיה גרים בעיר, במטרה להקים חדר מיון קדמי שיחל לשרת את כלל תושבי אשדוד רבתי. יוזמה זו תאמה את כוונת קברניטי העיר אשדוד להקים בית חולים בעיר במקום להשתמש בשירותי הרפואה של מרכז רפואי ברזילי באשקלון המשרת את תושבי העיר היום. עיריית אשדוד קיבלה ממינהל מקרקעי ישראל קרקע בדרום מזרח העיר בגודל 3 דונם, בחכירה ארוכת טווח. הקרקע נמסרה לעירייה ללא תמורה, והותר לבנות עליה בניין בן 5 קומות, חלקן תת-קרקעיות, ובסה"כ 6,000 מ"ר.
העירייה העבירה את זכויות החכירה לעמותה "רפואה וישועה" של חסידות גור, שהתחייבה להפעילו עד שנת 2009. בניגוד להסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, העמותה הקימה בניין בן 9 קומות, 4 מהן תת-קרקעיות, בהיקף 17 אלף מ"ר, פי שלושה מהמותר, בלי אישור מינהל ובלי לשלם בגין הבנייה העודפת.[11] הבנייה הופסקה בסוף שלב השלד. בבניין הושקעו כ-100 מיליון שקל, הרוב מתרומות, וכ-10 מיליון שקל שהועברו כתמיכות ממשרד הבריאות. בינואר 2014 פרסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז לרכישת המגרש והמבנה הבנוי עליו שהוקם למטרת הקמת חדר המיון הקדמי.[12] עמותת רפואה וישועה זכתה במכרז, אך בסוף שנת 2014 מכרה את המבנה, תמורת 57 מיליון שקל, לאיש העסקים פרץ הירשנבוים.[13]
בספטמבר 2021, בית המשפט המחוזי בבאר שבע נתן תוקף של פסק דין, להסכם הפשרה במסגרתו התחייבה עמותת "רפואה וישועה" להשיב למדינה תוך 60 יום את מלוא סכום כספי התמיכה שהוענקו לה, לשם הקמת מרכז רפואי באשדוד אשר לא הוקם מעולם.[14]
במרץ 2024 פורסם כי המבנה, שהפך בינתיים ל"פיל לבן", ישמש כמרכז רפואי פרטי בשם "נועה מדיקל סנטר".[15]
הקמת בית החולים
מכרז
משרד האוצר קיים מכרז להקמת בית חולים מלא בעיר בשטח צמוד למרכז הרפואי אשדוד. במקביל לביצוע עבודות פיתוח שטח כולל דרכי גישה למרכז הרפואי. ב-9 באוגוסט2009 פרסם משרד האוצר מכרז להקמת בית חולים באשדוד. את ההליך המקדמי עברו שלוש קבוצות, שתוכלנה להתמודד במכרז.[16][17]
המכרז התקדם באיטיות רבה, עד ששלוש החברות המתמודדות עברו את שלב המיון המוקדם – אסותא, "מור" המכון למידע רפואי, וקריה רפואית אשדוד. ביולי 2010, פרשו המתמודדים מהמכרז, למעט קבוצת מכבי המיוצגת על ידי רשת אסותא. משרד האוצר פרסם כי יקרא לגופים שהתמודדו להתמודד שוב עם שיפור תנאים, כדי להגדיל את הכדאיות הכלכלית. במכרז החדש נוספו שני מרכיבים: אפשרות להפעלת שירותי רפואה פרטית בהיקף של עד 25% מההכנסה השנתית של בית החולים, ומענק הקמה לזכיין בסך 487 מיליון ש"ח. נספח ההפעלה של המכרז מפרט את מסלול הרפואה הפרטית, המכונה מסלול בחירת רופא, שהיזם רשאי להפעיל בבית החולים באשדוד. ברשימת ההגבלות של פעילות מסלול בחירת רופא קובע הנספח, בין השאר, כי היקף הפעילות לא יעלה על 25% מכלל הכנסות בית החולים ממכירת שירותים רפואיים; היקף הפעילות של כל רופא וכל מחלקה לא יעלה על 25%; הרופאים שייתנו שירות במסגרת מסלול בחירת רופא יהיו מרמת מומחה ומעלה העובדים בבית החולים במשרה חלקית לפחות; לא תינתן קדימות בקביעת תורים, ומוקד קביעת התורים יהיה מוקד מרכזי ללא הפרדה; והטיפול שיינתן לכל החולים יהיה זהה.
באפריל 2011 זכתה חברת "אסותא" אשר בבעלותה של מכבי שירותי בריאות, במכרז להקמת בית החולים הציבורי באשדוד.[18] בסוף מאי אותה שנה נחתם עם משרד האוצר ההסכם לבנייתו וב-12 בנובמבר 2012 הונחה אבן הפינה.
באפריל 2016 נחתם הסכם שבו המדינה תעביר לאסותא כ–364 מיליון שקל בפריסה לחמש שנים, ובתמורה אסותא תוותר על ההיתר שניתן לה להפעיל רפואה פרטית בתשלום בבית החולים בשיעור של 25% מפעילותו. בנוסף לתשלום החד־פעמי, משרד הבריאות יעניק לאסותא אשדוד רישיונות לשירותים רפואיים שלא כלולים בהסכם המקורי להקמת בית החולים, להפעלת מרכז סרטן שכולל שני מאיצים קוויים (מכונות הקרנה), מכשיר MRI, יחידת צנתורים ויחידת הפריה חוץ-גופית.[19]
בית החולים אסותא אשדוד
תפעול
בית החולים החל את פעילותו ב-4 ביוני2017[20] עם פתיחתן של מרפאות החוץ. ב-16 באוקטובר נפתחה מחלקת היולדות בבית החולים. ב-7 בנובמבר נפתח חדר המיון ובית החולים החל לפעול בצורה מלאה. שעה בלבד לאחר הפתיחה פונו לחדר המיון שני פצועים בניסיון חיסול.[21]
מלחמת חרבות ברזל
מאז מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, בית החולים קיבל אליו מאות פצועים בדרגות פציעה שונות, חלקם לוחמי צבא הגנה לישראל שפונו במסוקים מהקרבות ברצועת עזה.[22] בעקבות המאמצים שבהם נקט הצוות הרפואי של בית החולים במלחמה, החליט ב-2024 נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דניאל חיימוביץ, להעניק לבית החולים, לצד הסמוכים לו בדרום – סורוקה וברזילי, את אות פרס נשיא האוניברסיטה, על ”מחויבותם הבלתי מעורערת של בתי החולים לרווחת קהילת הנגב בפרט ולמדינה בכלל”.[23]
פיתוח עתידי
בינואר2021, אושרה הקמת מגדל אשפוז נוסף בבית החולים ובו מחלקות לילדים, מחלקות פנימיות נוספות, אודיטוריום ומרכז סימולציה. בכך יגדיל את בית החולים בתוספת של עוד 200 מיטות, ל-500 מיטות אשפוז. עלות ההקמה בהיקף של מעל ל-600 מיליון ש"ח.[24] במרץ 2024 החלה בנייתו.[25]
