PROFILPELAJAR.COM

ביורן שרמן
Buren R. Sherman
	ביורן שרמן
לידה	28 במאי 1836; פלפס, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	4 בנובמבר 1904 (בגיל 68)
שם מלא	ביורן רובינסון שרמן
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות אברגרין, וינטון, איווה, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת איווה
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	12 בינואר 1882 – 14 בינואר 1886; (4 שנים)
סגן מושל איווה	אורלנדו מנינג
	→ ג'ון גיר ויליאם לאראבי ←
	1874–1881; (כ־7 שנים)
תחת מושלי איווה	סמואל ג'. קירקווד ; ג'ושוע ניובולד ; ג'ון גיר
	→ ג'ון ראסל ויליאם ו. לוקאס ←

ביורן רובינסון שרמן (באנגלית: Buren Robinson Sherman;‏ 28 במאי 1836 – 4 בנובמבר 1904) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיווה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל איווה ה-12 בשנים 1882–1886.

ראשית חייו

ביורן שרמן נולד בעיירה פלפס שמחוז אונטריו שבמדינת ניו יורק, כבנם השלישי של פיניאס ל. שרמן, שהיה יצרן גרזנים, ושל אבלין (לבית רובינסון) שרמן. הוא התחנך בבית ספר בעיירת הולדתו עד 1849, כאשר משפחתו עברה לעיר אלמירה שבמדינת ניו יורק. באלמירה הוא המשיך את לימודיו, וב-1852 הוא הוכשר כשען. לאחר שמשפחתו עברה ב-1855 למחוז טמה שבאיווה, הוא עבד בחווה של אביו, ולאחר מכן בשנים 1857–1859, הוא עבד בחנות, ובמקביל למד משפטים, וב-1860 התקבל ללשכת עורכי הדין. שרמן החל לעסוק בעריכת דין בעיר וינטון שבאיווה. ב-20 באוגוסט 1862^[1] הוא נשא לאישה את לנה קנדל, בת העיירה, ולשניים נולדו בת ובן.

מלחמת האזרחים

ב-1861, עם פרוץ מלחמת האזרחים, הוא התגייס לצבא האיחוד כלוטננט משנה ולחם בשורות רגימנט המתנדבים הרגלים ה-13 של איווה. בקרב שילה הוא נפצע קשה והושאר בשדה הקרב למות. פצעיו לא נחבשו במשך שישה ימים, אך הוא החלים. בעת שאושפז בבית חולים, הוא קודם לדרגת קפטן ושב לרגימנט שלו על קביים. הוא שוחרר מהשירות בקיץ 1863.

ראשית הקריירה

עם שובו, נבחר שרמן כשופט מחוזי במחוץ בנטון, וב-1866 הוא התפטר מכהונתו כדי לקבל משרה במשרד הפקיד המחוזי. בשנים 1874–1881 הוא כיהן כמבקר המדינה של איווה. כמבקר הוא הדגיש שהמיסוי המדינתי לא חל על חברות הטלגרף, הטלפונים והתובלה, ובכך נגרמה פגיעה קשה בהכנסות המדינה. מושלים קודמים של המדינה, שניסו להנהיג רפורמות בתחום זה, כשלו, אך שרמן הצליח להנהיג סדרה של רפורמות, שהבולטת מביניהן הייתה הנהגת תשלומי מס חצי שנתיים, שאפשרה את כניסתם למחזור של סכומי כסף גדולים שבאופן אחר היו נשמרים בבנקים. ב-1877 ניסה שרמן לזכות במועמדות המפלגה הרפובליקנית למשרת מושל איווה, אך ללא הצלחה.

מושל איווה

ב-1881 התמודד שרמן שרמן שוב על מועמדות המפלגה למושל איווה. כחבר הבונים החופשיים וכטמפלר, הוא רכש לו ידידים רבים. עיתונאי בן התקופה, שכתב עליו ב-1917, אמר: "שרמן היה גיבור מלחמה. הוא היה לוחץ הידיים המצטיין שהיה אי פעם באיווה". בסופו של דבר הוא ניצח בבחירות המקדימות של הרפובליקנים את מי שיכהן אחריו כמושל, ויליאם לאראבי, ובבחירות הכלליות הוא ניצח בקלות. ב-1883 התמודד בבחירות לכהונה שנייה ושוב ניצח. שרמן היה המושל הראשון שאייש את בניין הקפיטול המדינתי החדש של איווה, וטקס ההשבעה לכהונתו השנייה התקיים בעת חנוכת הבניין.

כמושל, תמך שרמן בארבע רפורמות חוקתיות שאומצו בסופו של דבר. מועד הבחירות הכלליות באווה הועבר ליום שלישי שלאחר יום שני הראשון של חודש נובמבר. לבית המחוקקים המדינתי ניתנה הסמכות לארגון מחדש של המחוזות השיפוטיים, הופחת מספר החברים בחבר מושבעים גדול, כך שהוא מנה בין 5 ל-15 חברים, והונהגה בחירתם בבחירות של התובעים המחוזיים. תמיכתו בתיקון חמישי לחוקת המדינה, להענקת זכות בחירה לנשים, לא נשאה פרי, אך הוא הצליח לקדם את חוק זכויות האזרח הראשון של איווה.

ב-1882 הוביל שרמן את המאבק לקבלת תיקון לחוקת המדינה להנהגת חוק יובש. הצלחתו בכך הייתה קצרת ימים, שכן בית המשפט העליון של איווה פסל את התיקון על בסיס שיקולים טכניים צרים. כאשר נבחר שרמן לכהונתו השנייה כמושל, הוא מיד המליץ על "חיקוקים סטטוטוריים נאותים" בנוגע לחוק היובש, ובית המחוקקים שיתף עמו פעולה.

בעת כהונתו כמושל התחולל מאבק בינו לבין מבקר המדינה, ג'ון ל. בראון. בין השניים נוצרו חיכוכים וידידים של שני האישים הודו שהמתח היה על רקע אישי כלשהו. שרמן לא היה שבע רצון מהדוח של בראון על תעריפי הביטוח. ב-1885 הוא השעה את בראון מתפקידו והורה לו לפנות את לשכתו, אך בראון קרא תיגר על המושל ונעל את עצמו במשרדו, עד ששרמן קרא לאנשי המשמר הלאומי. בראון וסגנו פונו בכוח תוך כדי מאבק. הפרשה גרמה לסערה ובסופו של דבר הוחזר בראון לתפקידו על ידי יורשו של שרמן כמושל.

שנותיו האחרונות

לאחר סיום כהונתו כמושל, שב שרמן לווינטון, שם, על אף שסבל מפציעותיו מהמלחמה, הוא המשיך לגלות עניין בחיים הציבוריים.

ב-1885 קיבל שרמן תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת איווה. הוא היה בונה חופשי שהיה פעיל בעיקר במסגרת "הנוסח הסקוטי", וסייע לייסד את הנוסח הסקוטי בדה מוין.

ביורן שרמן נפטר ב-11 בנובמבר 1904. הוא נטמן בבית הקברות אברגרין שבווינטון.