גוסמאן הצטרף לברצלונה באמצע עונת 1927/1928. עד סוף העונה השתתף ב-16 משחקים. בסוף עונה זו פגשה ברצלונה את ריאל סוסיאדד בגמר הגביע הספרדי. גוסמאן פתח במשחק הגמר הראשון שהסתיים בתיקו, ולכן התקיים משחק חוזר, בו הוא הורחק בכרטיס אדום. גם המשחק החוזר הסתיים בתיקו ולכן התקיים משחק חוזר שני, בו עזר לברצלונה לנצח 3-1 ולזכות בתואר, בפעם השמינית בתולדות הקבוצה. בהמשך השנה הוקמה הליגה הספרדית. לאחר שלא שיחק בשבעת המשחקים הראשונים, בהם הפסידה ברצלונה 4 פעמים, ערך גוסמאן את הופעת הבכורה בליגה בדרבי מול אספניול ב-7 באפריל1929, בו ניצחה ברצלונה ניצחה 1-0. גוסמאן פתח בכל 11 משחקי הליגה האחרונים לעונה זו, ברצלונה ניצחה 9 מתוכם וזכתה באליפות הראשונה של ספרד.
בעונת 1929/1930 ערך 42 הופעות במשחקים רשמיים, 12 מהן בליגה הספרדית, בה הגיעה ברצלונה למקום השני. יכולתו הטובה של גוסמאן זיכתה אותו בזימון לנבחרת ספרד והוא השתתף בשלושה משחקי ידידות שלה במהלך 1930. הראשון שבהם היה ניצחון 1-0 על צ'כוסלובקיה ב-1 בינואר והאחרון בניצחון 1-0 על פורטוגל ב-30 בנובמבר. מנקודה זו, עם המאמן ג'ק גרינוול, דעך בהדרגה מעמדו של גוסמאן בברצלונה והוא החל לשחק פחות ופחות במשחקיה. בעונת 1930/1931 שותף ב-26 משחקים, אך רק שניים מהם בליגה. בעונה שלאחר מכן פתח ב-5 משחקי ליגה וכן בגמר הגביע הספרדי, בו הפסידה קבוצתו 1-0 לאתלטיק בילבאו. כך מיעט לשחק גם בשנתיים הבאות, עד שבעונת 1934/1935, עם פרנץ פלאטקו כמאמן, חל שיפור במצבו והוא פתח ב-22 משחקים, 8 מהם בליגה. את שערו היחיד בליגה הספרדית כבש בקלאסיקו נגד ריאל מדריד בו הפסידה ברצלונה 8-2 ב-3 בפברואר1935.
בקיץ 1941 שב לברצלונה והוא מילא את תפקיד האימון המקצועי היחיד בחייו כשהחליף את מאמן הקבוצה ז'וזפ פלנס. עונת 1941/1942 הייתה הקשה ביותר בתולדות הקבוצה. היא ניצחה לראשונה רק במחזור השביעי, לאחר שישה הפסדים רצופים. בהמשך ניצחה 3 משחקים רצופים, אך היא שבה להפסיד בינואר 1942, כשהשיא היה הפסד 2-0 ביתי בקלאסיקו לריאל מדריד. זמן קצר לאחר ההפסד למדריד פוטר גוסמאן והוחלף בחואן חוסה נוגס. הקבוצה הצליחה להישאר בליגה בקושי רב, לאחר שסיימה במקום ה-12, במרחק 2 נקודות מהרקולס שבמקום ה-13 שמוביל לירידה לליגה השנייה. השחקן שבלט תחת גוסמאן בברצלונה היה החלוץמריאנו מרטין, שהוביל את כובשי הקבוצה עם 18 שערי ליגה.
