חסוס אנטוניו "טוניו" דה לה קרוס גאייגו (בספרדית: Jesús Antonio "Toño" De La Cruz Gallego, נולד ב-7 במאי1947 בלאון שבספרד) הוא כדורגלן ומאמן עבר ספרדי. כשחקן, מילא דה לה קרוס את עמדת הבלם והוא נודע בעיקר בשל תקופתו בברצלונה, שם שיחק בין 1972 ל-1980. לפני ששיחק בברצלונה שיחק במדי ריאל ואיאדוליד וגרנדה. כמו כן, ייצג את נבחרת ספרד במספר משחקים ואף נכלל בסגל הנבחרת למונדיאל 1978. לאחר פרישתו ממשחק עבד כמאמן, לרוב במערכת הנוער של ברצלונה.
קריירה כשחקן
קריירת מועדונים
דה לה קרוס נולד בלאון, והוא החל את הקריירה המקצועית שלו במדי ריאל ואיאדוליד, ששיחקה באותן שנים בליגה השנייה. את הופעת הבכורה במדיה ערך ב-6 בנובמבר1966, בהפסד 4-1 לספורטינג חיחון. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה, בהיותו בן 19, תפס מקום קבע בהרכב ועד סוף העונה השתתף ב-23 משחקי ליגה. לאחר שהחמיץ את רוב עונת 1967/1968 בשל פציעה, הוא שב להרכב בסוף שנת 1968. בעונת 1969/1970 שיחק בכל 38 מחזורי הליגה, אך לא הצליח למנוע את ירידתה של קבוצתו לליגה השלישית בתום העונה.
יכולתו הטובה של דה לה קרוס במדי ואיאדוליד זכתה לתשומת לבה של גרנדה מהליגה הראשונה, ובקיץ 1970 היא החתימה אותו במדיה. הוא השתלב במהרה בקבוצתו החדשה ופתח בכל 30 משחקי הליגה לעונת 1970/1971, עת הגיעה גרנדה למקום ה-10. גם בעונתו השנייה בגרנדה פתח בכל מחזורי הליגה, שהתרחבה ל-34 מחזורים, והוא סייע לקבוצתו להגיע למקום ה-6. ברצלונה, מהבכירות שבכדורגל בספרד, צירפה אותו לשורותיה בקיץ 1972, וגם בקבוצה זו הפך לשחקן הרכב החל מהרגע שהגיע, תחת אימונו של רינוס מיכלס ההולנדי. דה לה קרוס פתח ב-29 מ-34 המשחקים בליגה ועזר לברצלונה להגיע למקום ה-2. דה לה קרוס כבש שער ראשון במדי ברצלונה, שהיה גם שערו הראשון בליגה הראשונה, בניצחון 2-0 על ריאל סרגוסה ב-7 בינואר1973.
בעונתו השנייה במועדון, עונת 1973/1974, היה אחד מעמודי התווך בזכייה ראשונה באליפות ספרד מזה 14 שנים, לצד שחקנים כגון מרסיאל פינה, חואן מנואל אסנסי ויוהאן קרויף. דה לה קרוס פתח בכל 34 מחזורי הליגה ואף כבש שער נגד קבוצתו לשעבר, עת ניצחה ברצלונה ב-28 באוקטובר1973 את גרנדה בתוצאה 4-0. דה לה קרוס הוסיף להיות שחקן משמעותי במדי הקבוצה גם בעונות הבאות, אם כי ברצלונה לא הצליחה לזכות באליפות נוספת בשנים אלה. את רוב עונת 1976/1977 החמיץ בשל פציעה שסבל ממנה והוא שותף ב-11 משחקי ליגה בלבד. בעונת 1977/1978 שב לפתוח בהרכב ברצלונה. בסוף העונה, באפריל 1978, כבש דה לה קרוס בשני מחזורים רצופים, בניצחון על אלצ'ה ובהפסד לראיו וייקאנו, ובמחזור האחרון של הליגה הורחק בכרטיס אדום לראשונה בקריירה שלו, בניצחון 1-0 על ולנסיה. ברצלונה זכתה בעונה זו בגביע הספרדי. דה לה קרוס פתח בהרכב הקבוצה עת ניצחה בגמר את לאס פאלמס בתוצאה 3-1. כמו כן, היה שותף להגעתה של ברצלונה לחצי גמר גביע אופ"א, שם הודחה על ידי פ.ס.וו. איינדהובן.
בעונת 1978/1979, אז היה בן 31, התערער מעמדו האיתן של דה לה קרוס בברצלונה. הוא שותף ב-22 משחקי ליגה וב-7 נוספים בטורניר גביע מחזיקות הגביע. במשחק הגמר, בו פגשה ברצלונה את פורטונה דיסלדורף, נכנס דה לה קרוס כמחליף בדקה ה-57, כשהמשחק בשוויון 2-2. המשחק המשיך להארכה, בו ניצחה ברצלונה בתוצאה 4-3 וזכתה בתואר לראשונה בתולדותיה. בעונת 1979/1980 שותף בשני משחקים בלבד, שניהם בגביע המחזיקות, ולכן הוא פרש ממשחק באופן סופי בתום העונה, בגיל 33.
קריירת נבחרות
דה לה קרוס זכה לייצג את נבחרת ספרד ב-6 משחקים. הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת הייתה ב-28 באוקטובר1970, אז היה שחקן גרנדה, במשחק ידידות מול יוון. בהמשך שותף במשחק אחד במהלך מוקדמות מונדיאל 1974, אך נבחרתו כשלה להעפיל לטורניר הגמר. לקראת מונדיאל 1978 שיחק ב-2 משחקי הכנה ונכלל בסגל הנבחרת לטורניר עצמו. דה לה קרוס השתתף במחזור הפתיחה של שלב הבתים, אז הפסידה ספרד לאוסטריה בתוצאה 2-1. ספרד הודחה כבר בשלב הבתים.
קריירה כמאמן
לאחר פרישתו ממשחק החל דה לה קרוס לעבוד כמאמן במערכת הנוער של ברצלונה. בנובמבר 1987 התמנה לתפקיד המאמן הראשי של סבדל, שהייתה אז בליגה הראשונה. דה לה קרוס ניסה לעזור לקבוצה להישאר בליגה הראשונה, אך הוא כשל במשימתו והיא ירדה לליגה השנייה בתום עונת 1987/1988. כעבור מספר מחזורים בעונתו השנייה בסבדל, בהם קבוצתו לא הצליחה לנצח, פוטר מתפקידו. במשך מספר שנים אימן את הקבוצה החובבנית של ברצלונה, שלימים הפכה לקבוצת המילואים השנייה במועדון. במהלך עונת 2002/2003 היה חלק מצוות האימון של לואי ואן חאל בקבוצה הבוגרת של המועדון. כשוואן חאל פוטר ב-28 בינואר2003, תפס דה לה קרוס את מקומו והוא מילא את תפקיד המאמן למשך משחק אחד, בו הפסידה ברצלונה לאתלטיקו מדריד בתוצאה 3-0. זמן קצר לאחר מכן התמנה רדומיר אנטיץ' כמאמן הראשי של הקבוצה.
