ענפי ספורט פאראלימפי הם ענפי ספורט הנכים המשוחקים במשחקים הפאראלימפיים, הן בקיץ והן בחורף. נכון לשנת 2020 ישנם 22 ענפים במשחקי הקיץ הפאראלימפיים ושישה במשחקי החורף.[1]
ב-1960 התקיימו המשחקים ברומא, איטליה, לצד האולימפיאדה שהתקיימה שם, והם נחשבים למשחקים הפאראלימפיים הראשונים.[3] מאז נערכים משחקי סטוק מנדוויל (לספורטאים המתניידים בכיסא גלגלים בלבד) כל שנה או שנתיים בעיירה בשם זה באנגליה, והמשחקים הפאראלימפיים כל ארבע שנים בעיר בה נערכים המשחקים האולימפיים.
הוועד הפאראלימפי הבין-לאומי הוא הארגון המוביל לספורט נכים בעולם. הוא הגוף המנהל של תשעה ענפי ספורט ותחת חסותו נערכים המשחקים הפאראלימפיים ואירועי ספורט פאראלימפי אחרים. ארגונים בין-לאומיים אחרים בספורט הנכים כוללים את הפדרציה הבין-לאומית לספורט כיסאות גלגלים וקטועי רגליים (IWAS), המארגנת את משחקי סטוק מנדוויל, הפדרציה הבין-לאומית לספורט עיוורים (IBSA), הפדרציה הבין-לאומית לספורט לאנשים עם מוגבלות שכלית (INAS) והתאחדות הספורט והנופש הבין-לאומית לשיתוק מוחין (CP-ISRA).[4] תחרויות פאראלימפיות נוספות הן ספיישל אולימפיקס ומשחקי אינוויקטוס. בנוסף ישנם גופים מנהלים לכל ענף ספורט, בין אם במסגרת התאחדות ספורט "רגילה", למשל טניס נכים המנוהל על ידי הפדרציה הבין-לאומית לטניס, או כגוף מנהל מיוחד לספורט נכים, כגון כדורסל נכים המנוהל על ידי הפדרציה הבין-לאומית לכדורסל בכיסאות גלגלים (IWBF).[4]
ברמה הלאומית קיים מגוון רחב של ארגונים הנוטלים אחריות על הספורט הפאראלימפי בארצם, למשל ועדים פאראליפמיים לאומיים החברים בוועד הבין-לאומי כדוגמת הוועד הפאראלימפי הרוסי[5] או ארגונים אחרים כגון ההתאחדות הישראלית לספורט נכים.
אתטוזיס - תנועות לא מאוזנות, לא רצוניות וקושי לשמור על יציבה סימטרית (למשל שיתוק מוחין או כוריאוטוזיס).
לקות ראייה - החל בראייה חלקית המספיק כדי להיחשב עיוורון מבחינה חוקית, ועד לעיוורון מוחלט. ליקויים אלו כוללים פגיעה במרכיב אחד או יותר של מערכת הראייה (מבנה העין, הקולטנים, מסלול עצב הראייה וקליפת הראייה).[6] מדריכי הראייה לספורטאים עם לקות ראייה הם חלק כה צמוד ומהותי בתחרות עד שהספורטאי עם לקות הראייה והמדריך נחשבים לצוות, והחל משנת 2012 המדריכים הללו, יחד עם שוערים רואים בכדורגל 5x5, זכאים לקבל מדליות משלהם.[7]
מוגבלות שכלית - ספורטאים עם עיכוב התפתחותי או פגיעה משמעותית בתפקוד האינטלקטואלי ומגבלות נלוות בהתנהגות הסתגלותית. הוועד הפאראלימפי הבין-לאומי משרת בעיקר ספורטאים עם מוגבלות פיזית, אך קבוצת מוגבלות אינטלקטואלית, רק ספורטאי עילית עם מוגבלות שכלית שאובחנו לפני גיל 18, גם היא חלק מהמשחקים הפאראלימפיים.[6] עם זאת, משחקי העולם של ספיישל אולימפיקס, המוכרים על ידי הוועד האולימפי הבין-לאומי, פתוחים לכל האנשים עם מוגבלות שכלית.[8]
קטגוריית המוגבלות קובעת מול מי הספורטאים מתחרים ובאילו ענפי ספורט. ענפי ספורט מסוימים פתוחים למספר קטגוריות מוגבלות (למשל רכיבה על אופניים), בעוד שאחרים מוגבלים לאחד בלבד (למשל כדורגל 5x5 המיועד רק ללקויי ראייה). בענפי ספורט מסוימים מתחרים ספורטאים מקטגוריות מרובות, אך רק בתוך הקטגוריה שלהם (למשל אתלטיקה), ובאחרים ספורטאים מקטגוריות שונות מתחרים זה בזה (למשל שחייה).
סיווג
מרכיב מרכזי בספורט הפראלימפי הוא סיווג,[6] המספק מבנה המאפשר לספורטאים להתחרות מול אחרים עם מוגבלויות דומות או רמות דומות של תפקוד גופני. במטרתו דומה הסיווג לדרגות המשקל או קטגוריות הגיל המשמשות בענפי ספורט "רגילים".
ספורטאים מסווגים באמצעות מגוון תהליכים התלויים בקבוצת המוגבלות שלהם ובספורט בו הם משתתפים. הערכה עשויה לכלול בדיקה גופנית או רפואית, הערכה טכנית של האופן בו הספורטאי מבצע פעולות גופניות מסוימות הקשורות לספורט ותצפית בתחרות ומחוצה לה. לכל ענף ספורט מערכת סיווג ייחודית לו המשפיעה על התנאים להשתתפות בתחרות הפאראלימפית. אירועים באולימפיאדת הנכים מסומנים בדרך כלל עם קטגוריית המוגבלות הרלוונטית, כגון שחייה חופשית לגברים S1, המציינת ספורטאים עם ליקוי פיזי חמור, או טניס שולחן לנשים 11, המציין ספורטאיות בעלות מוגבלות שכלית.
משחקי הקיץ הפאראלימפיים
ענפי ספורט
נכון ל-2024 ישנם 22 ענפי ספורט קיץ פאראלימפיים.[1]