נריניו (בספרדית: Nariño) הוא אחד מ-32 המחוזות של קולומביה. המחוז נמצא בדרום-מערב קולומביה והוא גובל במחוז קאוקה בצפון-מזרח, בפוטומאיו במזרח, במדינת אקוודור בדרום ובאוקיינוס השקט במערב ובצפון.
המחוז משתרע על שטח של 33,268 קמ"ר.[1] במחוז מתגוררים כ-1.8 מיליון תושבים (הערכה ל-2017). בירת המחוז היא סן חואן דה פסטו.
היסטוריה
במהלך התקופה הפרה-קולומביאנית האזור היה מיושב על ידי שבטי ילידים שונים, כמו בני האווה-קוואיקר (אנ'). האירופאי הראשון שהגיע לאזור היה הקונקיסטאדור הספרדי פסקואל דה אנדגויה שסייר לאורך חוף האוקיינוס השקט כדי להשיג מידע ששימש לאחר מכן את פרנסיסקו פיסארו כשהוא יצא לכבוש את פרו.
לאחר קבלת העצמאות של רפובליקת קולומביה הגדולה מהאימפריה הספרדית בתחילת המאה ה-19 האזור נכלל בפרובינציית פופאיאן. לאחר פיצול הרפובליקה ב-1830 האזור נכלל ברפובליקת גרנדה החדשה. בעשורים שלאחר מכן שונתה החלוקה המנהלית של האזור מספר פעמים והוא השתייך בתקופות שונות למחוז קאוקה, לפרובינציית פסטו ולפרובינציית ברבקואס. ב-1857 הרפובליקה הפכה לפדרלית והפרובינציה נכללה במדינת קאוקה. ב-1863 הרפובליקה הפכה לארצות הברית של קולומביה והמדינות המקוריות המשיכו להתקיים. ב-1886 ארצות הברית של קולומביה הפכה לרפובליקת קולומביה הלא-פדרלית והמדינה הפכה למחוז קאוקה.
ב-6 באוגוסט 1904 נוצר מחוז נריניו במתכונתו הנוכחית. המחוז נקרא על שמו של אנטוניו נריניו, שהיה אחד הפעילים הבולטים לעצמאות קולומביה.
כלכלה
כלכלת המחוז מסתמכת בעיקר על חקלאות, הכוללת בין היתר גידול תפוחי אדמה, קקאו, חיטה, שעורה, קפה, בננה, שעועית, אולוקוס (Ullucus), פול וקינואה, גידול מקנה, דיג, תעשייה ומסחר שמתרכז בגבול עם אקוודור ובנמל של טומקו. כמו כן המחוז הוא אחד המוקדים העיקריים בקולומביה לגידול צמח הקוקה שממנו מופק הסם קוקאין.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
