מקום 69 ב-1 ביוני 2020 מקום 71 ב-1 בינואר 2020 מקום 72 ב-1 ביוני 2019 מקום 73 ב-1 בינואר 2019 מקום 75 ב-1 ביולי 2018 מקום 72 ב-20 בדצמבר 2017 מקום 85 ב-1 באוגוסט 2017 מקום 88 ב-1 בינואר 2017 מקום 106 ב-1 ביוני 2016 מקום 129 ב-1 בדצמבר 2015 מקום 150 ב-2 ביולי 2015 מקום 187 ב-26 בפברואר 2015 מקום 276 ב-5 באוקטובר 2014 מקום 465 ב-20 באוגוסט 2014 מקום 533 ב-2 ביולי 2014 מקום 612 ב-23 במאי 2014
לאנציקלופדיה אינטרנטית אין שיקולים מהסוג של כמה כרכים יהיו באנציקלופדיה ומהו עוביו המקסימלי של כל אחד מהכרכים או מהי עלות ההדפסה ולכן שיקול נפח המידע הכולל של האנציקלופדיה לא צריך להיות שיקול בהחלטה איזה ערך ראוי שיופיע ואיזה ערך לא ראוי שיופיע. גם השיקול של מציאת קהל מטרה/קהל יעד מאבד מתוקפו כי כמעט לכל נושא יש קוראים המתעניינים בו וישמחו למצוא את המידע המתאים בוויקיפדיה. אנציקלופדיה אינטרנטית פטורה מהצורך להתמקד בנושא אחד או להתמקד בנושאי ליבה ויכולה להקיף אינסוף תחומים, כאלו שיש להם קהל קוראים גדול יותר וכאלו שיש להם קהל קוראים מצומצם יותר.
את שיקול החשיבות צריך להחליף שיקול האיכות. צריך לאפשר לכתוב ערכים על כל אדם או נושא כולל אותו אדם שרוצה לכתוב על סבא שלו שנפטר לאחרונה כי הוא חושב שיש בכך חשיבות וגם את מי שרוצה לכתוב על חברה מסחרית או ארגון שקם לאחרונה.
אם לכל נושא יש חשיבות וכל נושא ראוי לערך, צריך בכל זאת קריטריון שיאפשר לקבוע האם ערך ראוי להישאר בוויקיפדיה או לא. קריטריון זה הוא איכות ושלמות הערך.
שלמות הערך - הכוונה שהוא מקיף את כל (או לפחות רוב) המידע שאמור להיות בו. זה לא מונע ולא צריך למנוע יצירת ערכים קצרים כי תמיד יהיו נושאים שאפשר למסור את כל המידע הדרוש או הקיים בערך קצר.
קצרמרים - קצרמר, כלומר ערך שברור מהרגע שהועלה שצריך להשלים בו הרבה מידע הוא לא ערך איכותי ולא עונה על קריטריון השלמות. הוא נותן מידע חלקי בלבד ולפעמים (או אפילו ברוב המקרים) עצם קיומו של ערך באותו נושא ימנע מכותבים אחרים לכתוב ערך בנושא שכבר קיים כי הרבה פעמים קל יותר לכתוב ערך על דף ריק מאשר לתקן ערך קיים. התקופה בה התחילו לכתוב את הוויקיפדיה על ידי העלאת עשרות ערכים קצרצרים, רק על מנת להראות נוכחות חלפה כבר מזמן, והיום אין הצדקה להעלאת קצרמר הנותן מידע חלקי בלבד, מה עוד שלפעמים מתרגמים מוויקיפדיה זרה רק תקציר של המבוא וחוסר המידע המלא מטעה את הקורא. כמובן שאין הצדקה לאולטרה-קצרמרים הנראים כהגדרה מילונית - לשם כך קיים ויקימילון. השיקול שהיה פעם - הגדלת כמות הערכים כבר לא בעל תוקף. יש בוויקיפדיה מספיק ערכים והבעיה שחלק מהותי מהם לא טוב, לא מקיף את כל התוכן שהיה עליו להקיף או סובל מבעיות תחזוקה אחרות.
תבנית להשלים|כל הערך=כן - תבנית כזו מעידה על הערך שאינו טוב, לא שלם, לא מוסר את כל המידע הנדרש ועדיף בלעדיו. תבנית השלמה על פיסקה בתוך ערך סביר באורכו היא נושא אחר - ונסבלת כי שאר הערך סביר.
ערכי אקטואליה - פסולים ! אין לנו מספיק מידע על מנת לכתוב ערך ראוי, ואין פרספקטיבה של זמן להחליט מה הוא מידע ראוי ומה לא, ערכים כאלו גם נוטים לצבור הרבה מאד מידע טפל. הוויקיפדיה לא צריכה להחליף עיתונים.
ערכים העונים על קריטריון האיכות, כלומר מקיפים את הנושא עליו הם כתובים (ולא חשוב מהו הנושא), כתובים בצורה טובה (כולל ויקיזציה) אינם אוכלים משאבים ולא שותים תשומת לב וגם לא רוצים שיכסו אותם בלילה ויעשו עליהם עבודות תחזוקה. לעומת זאת ערכים גרועים, גם על נושא ראוי, כן אוכלים משאבים, כן שותים תשומת לב וכן רוצים עבודות תחזוקה ובנוסף מוציאים לוויקיפדיה שם רע לפיכך אין להם מקום בוויקיפדיה.
לסיכום - יש מקום לכל ערך מקיף וטוב, אין מקום לערכים קצרצרים או ערכים הכתובים רע.
הצבעות
השתתפתי במעט מאד הצבעות פורמליות (להבדיל מהבעת דעתי) שנערכו בוויקיפדיה, למרות שאת זכות ההצבעה קיבלתי זמן לא ארוך אחרי שנרשמתי.
לדעתי יש שימוש מוגזם במנגנון ההצבעות בוויקיפדיה. כל הצבעה כזו מבזבזת זמן שהיה יכול להיות מופנה למרחב הערכים, לפעמים יוצרת "דם רע" בין שני ויקיפדים והתחשבנות עתידית. לדעתי - במקום להעלות נושאי מחיקה להצבעה צריך להפעיל מנגנון של דיקטטורה נאורה. למשל, הקהילה תבחר 3 (או 5) ויקיפדים שיהוו ועדת חשיבות/מחיקה ובכל פעם שמישהו יחשוב שערך שלא נמחק דרך בקשות ממפעילים מיותר - יוכל הוא לפנות אל ויקיפדים אלו, והם, בהצבעת רוב, יחליטו האם דינו של הערך מחיקה או לא. כך גם חלק גדול מההצבעות האחרות.
מארס/מרץ
ערכי החודש נכתבים כמרץ ולא מארס, צריך לתקן.
קישור לשם החודש
אין טעם לקשר לשם החודש, קישור לינואר לא יוסיף מידע לקורא.
כדוגמת/כגון/למשל.... ועוד/וכדומה
אם כותבים כדוגמת/כגון אין צורך להוסיף אחרי הדוגמאות גם ועוד/וכדומה.
רשימת מורים
הסרתי את רשימת המורים במדרשת לינדנבאום, נרו יאיר ביטל את ההסרה ואמר שכך מקובל בויקפדיה. לדעתי אין צורך ברשימת מורים בבתי ספר/מדרשות מכללות ואין גם מי שיעדכן באופן שוטף שינויים פרסונליים. צריך לנסות לשנות את הכלל כך שרק אלו שעומדים בראש מוסד יוזכרו בערך עליו.
בערכים רבים ראיתי את המילה נטען (למשל - בדו"ח נטען). הדו"ח לא טוען אלא "נאמר בדו"ח ש...", "נכתב בדו"ח ש..."
בשנים האחרונות, כיום, לאחרונה, כעת
מתי זה כיום? האם בתאריך הקריאה, בתאריך הכתיבה, בתאריך שבו נכתב במקום אחר הקטע ממנו נלקח המידע. כל הביטויים האלו לא ברורים ואי אפשר לדעת על איזו תקופה מדובר.
זכה במועמדות
הביטוי מתאים כאשר פוליטיקאי אמריקאי מתמודד בתוך מפלגתו על הזכות להיות מועמד לבחירות, אבל לביטוי אין כל משמעות כאשר מדובר על שחקן/ספורטאי שמוגש כמועמד לזכות בפרס. המועמדות אינה זכייה.
גם הביטוי "קיבל מועמדות" צורם והוא כנראה תרגום מילולי (כלומר תרגמת), עדיף להשתמש ב"היה מועמד"
שיחק/שיחקה לצד
בערכי שחקנים ושחקניות, בעיקר כאלו שעדיין נאבקים על מנת לזכות בתהילה, מציינים הרבה פעמים את שמות כל שאר השחקנים ששיחקו באותו מחזה/סרט.
ערך צריך להתמקד בנשוא הערך ולא ברשימת אלו שזכו להשתזף לאורו, מה עוד שברוב המקרים רשימת השחקנים גלויה בערך על הסרט/סדרה.
חשוב לציין, יש לציין, חשוב לזכור כי
אין טעם להוסיף את משפטי "חשוב לציין" או "יש לציין". זה חלק מהטקסט
acetate_200.svg){kind=small}
