מארקלוס (לטינית: Marcellus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 36 עד 37 לספירת הנוצרים.
הוא התמנה לתפקידו על ידי ויטליוס, נציב סוריה, לאחר הדחתו של פונטיוס פילאטוס.[1]
עם מינויו הגיע גם ויטליוס ליהודה והתיר לכוהנים הגדולים להחזיק אצלם את בגדי הכהונה הגדולה ללא פיקוח הנציב[2].
מארקלוס החל את נציבותו בשנת 36 לספירה וביטל את המיסים שהיו מוטלים על היבולים. הוא פעל בנחת עם העם היהודים בפרובינקיה יודיאה לעומת קודמו לתפקיד, פונטיוס פילאטוס אשר פעל כנגדם והכעיסם.[3]
הערות שוליים
- ^ יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), קדמוניות היהודים, יח 88.
- ^ יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), קדמוניות היהודים, יח 95.
- ^ ההיסטוריה של ארץ ישראל, מנחם שטרן, הוצאת כתר ירושלים, 1984, עמ' 100 - 101
